איך לא לחמוד? | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת יתרו

איך לא לחמוד?

וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר: לֹא תַחְמֹד: (פרשת יתרו כ. א' יד'). שואל רבנו אברהם אבן עזרא בפירושו על התורה, כיצד התורה מצווה

כל אחד וחבילתו | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת יתרו

כל אחד וחבילתו

וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה לְיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הִצִּילוֹ מִיַּד מִצְרָיִם: (פרשת יתרו יח, ט). רבי אליעזר פאפו זצ"ל בספרו "אלף המגן" כתב:

תלמיד שהגיע להוראה ואינו מורה | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת יתרו

תלמיד שהגיע להוראה ואינו מורה

וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר: לֹא תִּֿרְצָח: (פרשת יתרו כ. א' יג')הנה בטעם התחתון לקורא ביחיד כתוב לא תרצח בנקוד פת"ח, ובטעם העליון

שניים מקרא ואחד תרגום על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת יתרו

שניים מקרא ואחד תרגום – יתרו

{א} וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּֽי הוֹצִיא יְהוָֹה אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָֽיִם:  מ  וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה

תרגום יונתן על התורה | פרשת יהדות
כללי

תרגום יונתן על פרשת יתרו

{א} וישמע וּשְׁמַע יִתְרוֹ אוֹנוֹס מִדְיָן חָמוּי דְמשֶׁה יַת כָּל מַאן דְּעָבִיד יְיָ לְמשֶׁה וּלְיִשְרָאֵל עַמֵּיהּ אֲרוּם אַפֵּיק יְיָ יַת יִשְרָאֵל מִמִּצְרָיִם: {ב} וּדְבַר יִתְרוֹ חָמוּי דְמשֶׁה יַת

דעת זקנים על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת יתרו

דעת זקנים על פרשת יתרו

{א}וישמע יתרו. שבע שמות היו לו יתרו יתר חבר חובב קני פוטיאל רעואל וי"א רעואל אביו של יתרו היה והא דכתיב ותבאנה אל רעואל אביהם דרך

כלי יקר על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת יתרו

כלי יקר על פרשת יתרו

{א}וישמע יתרו כהן מדין חותן משה וגו'. בילקוט מסיק מה שמועה שמע ובא ר' יהושע אומר מלחמת עמלק שמע ובא, ר"א המודעי אומר מתן תורה שמע

אבן עזרא על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת יתרו

אבן עזרא על פרשת יתרו

{א}וישמע יתרו. הזכיר למעלה דבר עמלק כי לרפידים בא. והיתה ראויה פרשת בחדש השלישי להיותה כתובה אחר דבר עמלק. כי שם כתוב ויסעו מרפידים ויבאו

בעל הטורים על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת יתרו

בעל הטורים על פרשת יתרו

{א}וישמע יתרו. אמרו רבותינו ששמע קריעת ים סוף שכשנקרע הים נהם נהמה גדולה עד ששמעו כל מלכי מזדח ומערב וזהו שנאמר וינהום עליו וגו' כנהמת

שפתי חכמים | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת יתרו

שפתי חכמים על פרשת יתרו

{א}א פירוש שבשבילה נתעורר לבא (נח"י) ואכתי קשה דלאו בשביל כל השמועות בשוה בא ולא עדיף חדא מאינך וכו' ונראה דסבירא ליה להני תנאי דוישמע יתרו פירושו ששמע

רמב"ן על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת יתרו

רמב"ן על פרשת יתרו

{א}כבר נחלקו רבותינו (מכילתא כאן, זבחים קטז.) בפרשה הזאת. יש מהם אומרים כי קודם מתן תורה בא יתרו כסדר הפרשיות, ויש מהן שאמרו שאחר מתן תורה

אור החיים על הפרשה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת יתרו

אור החיים על פרשת יתרו

{א}וישמע וגו'. צריך לדעת לאיזה ענין יחסו בייחוס כהן מדין שאין זו מעלה אלא ירידה ומן הראוי ראשונות לא תזכרנה. ואולי כי יכוון שבח האיש

ולא קרב זה אל זה כל הלילה | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת בשלח

ולא קרב זה אל זה כל הלילה

"וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ וַיָּאֶר אֶת הַלָּיְלָה וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלָּיְלָה": (פרשת בשלח יד. כ')אמרו רז"ל

ה' ילחם לכם | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת בשלח

ה' ילחם לכם

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ הִתְיַצְבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת יְהוָה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם הַיּוֹם לֹא תֹסִיפוּ לִרְאֹתָם עוֹד

ראה הים וינוס | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת בשלח

ראה הים וינוס

"הים ראה וינוס" (תהילים קיד).מה ראה? ראה ארונו של יוסף יורד לים, אמר הקדוש ברוך הוא, ינוס מפני הנס שנאמר: "ויעזוב בגדו בידה וינס ויצא

אז ישיר משה | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת בשלח

אז ישיר משה

אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה' (פרשת בשלח ט"ו א'). אז ישיר משה, הדא הוא דכתיב (משלי לא, כו): פיה פתחה בחכמה

על מה הצער | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת בשלח

על מה הצער

וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא כִּי אָמַר אֱלֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה: (פרשת

שניים מקרא ואחד תרגום על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת בשלח

שניים מקרא ואחד תרגום – בשלח

{יז} וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם וְלֹֽא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא כִּי אָמַר אֱלֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָֽיְמָה:  מ  וַיְהִי בְּשַׁלַּח

תרגום יונתן על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת בשלח

תרגום יונתן על פרשת בשלח

{יז} ויהי וַהֲוָה כַּד פְּטַר פַּרְעה יַת עַמָּא וְלָא דַבְּרִינוּן יְיָ אוֹרַח אֲרַע פְּלִישְׁתָּאֵי אֲרוּם קָרֵיב הוּא אֲרוּם אֲמַר יְיָ דִלְמָא יִתְהֲווֹן עַמָּא בְּמֵיחְמֵיהוֹן אֲחוּהוֹן דְּמִיתַן

דעת זקנים על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת בשלח

דעת זקנים על פרשת בשלח

{יז}כי קרוב. כלומר העם קרוב של הקב"ה שנאמר לבני ישראל עם קרובו. ולכך לא הנהיגם כמנהגו של עולם. ד"א כי עם פלשתים קרובים הם למצרים שנאמר

כלי יקר על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת בשלח

כלי יקר על פרשת בשלח

{יז}ויהי בשלח פרעה את העם. ואח"כ נאמר פן ינחם העם. ויסב אלהים את העם, ואח"כ נאמר וחמושים עלו בני ישראל, ויש להתבונן למה קראם ג' פעמים

אבן עזרא על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת בשלח

אבן עזרא על פרשת בשלח

{יז}ויהי בשלח. וי"ו ולא נחם. כפ"א רפה בל' ישמעאל. וידוע כי ממצרים עד ירושלם דרך פלשתים אינו מרחק רב והוא כמו מהלך עשרה ימים בדרך

בעל הטורים על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת בשלח

בעל הטורים על פרשת בשלח

{יז} ויהי בשלח: את העם. בגימ' גם ערב רב:{יח}ויסב אלהים את העם דרך המדבר. שערך להם שלחן והסיבן לאכול כד"א היוכל אל לערוך שלחן במדבר: וחמושים. מזויינים על

שפתי חכמים | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת בשלח

שפתי חכמים על פרשת בשלח

{יז}א ומ"ם נחם הוא כנוי ולא למ"ד הפעל, והוא מענין הנהגה ולא מלשון מנוחה ולא מענין נחמה: ב דקשה לו דכל כי שבמקרא נתינת טעם, והכא מאי טעם

רמב"ן על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת בשלח

רמב"ן על פרשת בשלח

{יז}כיקרוב הוא. ונח לשוב באותו הדרך למצרים, ומדרשי אגדה יש הרבה. לשון רש"י. וגם הוא דעת ר"א, כי טעם ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים בעבור כי קרוב

אור החיים על הפרשה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת בשלח

אור החיים על פרשת בשלח

{יז}ויהי בשלח וגו'. צריך לדעת למה אמר לשון צער במקום גילה ורנן. עוד למה כינה הענין בפרעה ולא באדון המעשים כי הוא המוציא אותנו מארץ

קביעת המועדים | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת בא

קביעת המועדים

הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה: (פרשת בא יב, בׂׂׂׂ). …והראה לו באצבע את הלבנה ברקיע, ואמר לו כזה ראה וקדש.

אור מול חושך | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת בא

אור מול חושך

וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלֹשֶׁת יָמִים: לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְלֹא קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו שְׁלֹשֶׁת יָמִים וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם:

שבת היא מלזעֹק | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת בא

שבת היא מלזעֹק

וַיַּעַל הָאַרְבֶּה עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיָּנַח בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם כָּבֵד מְאֹד לְפָנָיו לֹא הָיָה כֵן אַרְבֶּה כָּמֹהוּ וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה כֵּן: (פרשת בא י.

גאולת מצרים רמז לגאולה העתידה | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת בא

גאולת מצרים רמז לגאולה העתידה

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ: (פרשת בא י, א) ה"בן

כה אמר ה' | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת בא

כה אמר ה'

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֹּה אָמַר יְהוָה כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם: (פרשת בא יא. ד)   רבותינו דרשוהו כמו בחצי הלילה (שמות יב כט) ואמרו,

שניים מקרא ואחד תרגום על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת בא

שניים מקרא ואחד תרגום – בא

{א} וַיֹּאמֶר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה כִּֽי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן שִׁתִי אֹֽתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּֽוֹ:  מ  וַיֹּאמֶר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה בֹּא אֶל

תרגום יונתן על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת בא

תרגום יונתן על פרשת בא

{א} ויאמר וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה עוּל לְוַת פַּרְעה אֲרוּם אֲנָא יַקִּירִית יִצְרָא דְלִבֵּיהּ וְיִצְרָא דְלִבְּהוֹן דְעַבְדוֹי מִן בִּגְלַל לְשַׁוָואָה אַתְוָותַי אִלֵין בֵּינֵיהוֹן: {ב} וּמִן בִּגְלַל דְתַתְנֵי בְּמִשְׁמְעֵי בְּרָךְ

דעת זקנים על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת בא

דעת זקנים על פרשת בא

{א}בא אל פרעה. מביא מחר. ומשה היאך ידע והלא לא מצינו שאמר לו הקב"ה מכת הארבה י"ל שהיו חקוקות על המטה דצ"ך עד"ש באח"ב וק"ל א"כ

כלי יקר על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת בא

כלי יקר על פרשת בא

{א}ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה וגו'. רבים תמהו על פרשה זו שלא נזכר בה מה יאמר משה לפרעה בבואו אליו, כי לא נזכר דבר

אבן עזרא על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת בא

אבן עזרא על פרשת בא

{א}בא אל פרעה. בא אליו זאת הפעם ואל תשתומם בעבור שחזק לבו עד עתה. כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו בעבור שירך לבם

בעל הטורים על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת בא

בעל הטורים על פרשת בא

{א}בא אל פרעה. כשהיה אומר לו לבא לביתו היה אומר לו בא וכשהיה אומר לו לילך אליו המימה היה אומר לו לך: בא. עולה בגימ' ג'

שפתי חכמים | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת בא

שפתי חכמים על פרשת בא

{א}א מדכתיב כי אני הכבדתי את לבו וגו' כי כל כי שבמקר' נתינת טעם הוא אלמעל' ואי לא פירושו להתרו' בו מה זה נתינת טעם אלמעלה (נח"י) וה"ק

רמב"ן על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת בא

רמב"ן על פרשת בא

{א}כי אני הכבדתי את לבו. הודיע הקב"ה למשה שהוא הכביד את לבם עתה אחרי שפחדו ממנו בברד והתודו על עונם. ואמר לו הטעם כי עשיתי

אור החיים על הפרשה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת בא

אור החיים על פרשת בא

{א}ויאמר ה' אל משה. אמר ל' אמירה רכה גם הזכיר שם הרחמים לא לצד המשתלח אליו אלא לצד השליח שהוזכר בסמוך אל משה כי הם

ואני אקשה את לב פרעה | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת וארא

ואני אקשה את לב פרעה

 וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם: (פרשת וארא ז. ג') חקרו המפרשים בעניין עשרת המכות ועל מה שהתעולל ה'

לתת אותה לכם מורשה | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת וארא

לתת אותה לכם מורשה

וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי יְהוָה: (פרשת וארא ו. ח'). פעמיים בתורה

גאולה מדינית ורוחנית | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת וארא

גאולה מדינית ורוחנית

לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי יְהוָה וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים: וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי

הבטחת הקב"ה לעם ישראל | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת וארא

הבטחת הקב"ה לעם ישראל

לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי יְהוָה וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים: (פרשת וארא ו. ו'). הבטחת

לא לומר דבר שלא נשמע | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת וארא

לא לומר דבר שלא נשמע

וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: בֹּא דַבֵּר אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם וִישַׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ: וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי יְהוָה לֵאמֹר הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא

שניים מקרא ואחד תרגום על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת וארא

שניים מקרא ואחד תרגום – וארא

{ב} וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי יְהוָֹֽה:  מ  וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי יְהוָֹֽה:  ת  וּמַלִיל יְיָ עִם משֶׁה וַאֲמַר לֵהּ אֲנָא יְיָ: {ג} וָֽאֵרָא אֶל אַבְרָהָם

תרגום יונתן על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת וארא

תרגום יונתן על פרשת וארא

{ב} וידבר וּמַלֵיל יְיָ עִם משֶׁה וַאֲמַר לֵיהּ אֲנָא יְיָ הוּא דְאִתְגְלֵיתִי עֲלָךְ בְּגוֹ סַנְיָא וַאֲמָרִית לָךְ אֲנָא יְיָ: {ג} וְאִיתְגְלֵיתִי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקב בְּאֵל שַׁדָי וּשְׁמִי יְיָ

דעת זקנים על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת וארא

דעת זקנים על פרשת וארא

{ג}וארא. פרש"י דבר אתו משפט. וגם בכל מקום נ"ל דבר תוכחת דלא כתי' ויאמר אלא וידבר ואב לכלם דבר האיש אדוני הארץ אתנו קשות: ויאמר אליו אני

כלי יקר על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת וארא

כלי יקר על פרשת וארא

{ב}וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני ה'. אליו מיותר לגמרי כי כבר הזכיר שמו של משה. ונ"ל על דרך שארז"ל (עיין פס"ז, ראב"ע, ספורנו שמות ב.י) שלכך

אבן עזרא על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת וארא

אבן עזרא על פרשת וארא

{ב}וידבר הכתוב אמר ויאמן העם ולא כל העם והכל מודים באלהים אפי' פרעה כאשר אפרש עוד. על כן אמר ויאמר אליו אני ה'. לכן אמור לבני

בעל הטורים על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת וארא

בעל הטורים על פרשת וארא

{ג}וארא. לעיל מיניה כתיב יגרשם מארצו וסמיך ליה. וידבר אלהים. מלמד שלא היה הדבור עמו בארצו אלא חוץ לכרך: וארא. ו' ארא ו"פ כתיב באבות וירא

שפתי חכמים | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת וארא

שפתי חכמים על פרשת וארא

{ב}א דייק מדכתיב אלהים שהוא מדת הדין. א"נ י"ל דרש"י דייק מדכתיב וידבר ל' קשה הוא. רא"ם. ואל תקשה לך דהא הרבה פעמים כתיב בתורה וידבר

רמב"ן על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת וארא

רמב"ן על פרשת וארא

{ב} (ב~ה) וידבר אלהים אל משה. לשון רש"י דבר אתו משפט על שהקשה לומר ולדבר למה הרעותה. לעם הזה (לעיל ה' כ"ב). ויאמר אליו אני ה', נאמן לשלם

אור החיים על הפרשה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת וארא

אור החיים על פרשת וארא

{ב}וידבר אלהים וגו'. צריך לדעת מה דיבר אלהים. גם הודעת אני ה' אחר שכבר אמר לו למעלה זכרון השם ואמר לו (ג טו) זה שמי לעלם.אכן להיות שדיבר

כן ירבה וכן יפרוץ | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת שמות

כן ירבה וכן יפרוץ

וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ (פרשת שמות א. יב'). הגאון רבי רחמים מאזוז זצ"ל מג'רבא כתב:" וכאשר יענו אותו, כן ירבה וכן יפרוץ".

ועלה מן הארץ | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת שמות

ועלה מן הארץ

הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן יִרְבֶּה וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שֹׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם בָּנוּ וְעָלָה מִן הָאָרֶץ: (פרשת שמות א. י') ועלה מן

ואלה שמות בני ישראל | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת שמות

ואלה שמות בני ישראל

 וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ: (פרשת שמות א. א') טעם אומרו ואלה בתוספת וא"ו על דרך אומרם ז"ל (תנחומא

מידה כנגד מידה | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת שמות

מידה כנגד מידה

וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ: (פרשת שמות א. א') אף על פי שמנאן בחייהן בשמותן, חזר ומנאן במיתתן [אחר

מצוות שנים מקרא ואחד תרגום | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת שמות

מצוות שנים מקרא ואחד תרגום

וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה…. (פרשת שמות פסוק א')תקנו חכמים:הפרשה שקורין אותה בשבת בבית הכנסת, חייב כל אדם לקרותה גם בביתו שנים מקרא ואחד

שניים מקרא ואחד תרגום על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על חומש שמות

שניים מקרא ואחד תרגום – שמות

{א} וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַֽעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּֽאוּ:  מ  וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַֽעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּֽאוּ:  ת  וְאִלֵין שְׁמָהַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל דְעַלוּ

תרגום יונתן על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על חומש שמות

תרגום יונתן על פרשת שמות

{א} וְאִילֵין שְׁמָהַת בְּנֵי יִשְרָאֵל דְעָלוּ לְמִצְרַיִם עִם יַעֲקב גְבַר עִם אֱנַשׁ בֵּיתֵיהּ עָלוּ: {ב} רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי וִיהוּדָה: {ג} יִשָשׁכָר זְבוּלֻן וּבִנְיָמִין: {ד} דָן וְנַפְתָּלִי גָד וְאָשֵׁר: {ה} וַהֲוָה סְכוּם כָּל נַפְשָׁתָא נַפְקֵי

דעת זקנים על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על חומש שמות

דעת זקנים על פרשת שמות

{א}ואלה שמות הבאים. והלא כבר באו קודם לכן אלא קודם שמת יוסף לא נתן עליהם מסים משמת נתן עליהם ונעשה כאלו בו ביום באו:{ה}ויהי כל נפש. פי'

כלי יקר על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על חומש שמות

כלי יקר על פרשת שמות

{א}ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה. הוסיף ו"יו במלת ואלה, גם אמר מתחילה הבאים לשון הוה ואח"כ אמר איש וביתו באו לשון עבר. לפי שנאמר למעלה (בראשית

אבן עזרא על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על חומש שמות

אבן עזרא על פרשת שמות

{א}ואלה. טעם הוי"ו בעבור שהזכיר בסוף הספר הראשון כי ראה יוסף לבניו בני שלשים הזכיר כי אחיו ברדתם היו מעטים ופרו ורבו ומלת אלה גם

בעל הטורים על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על חומש שמות

בעל הטורים על פרשת שמות

{א}ואלה שמות בני ישראל הבאים. ר"ת שביה שאף כשהיו בשביה שמות בני ישראל לא שינו שמותם שבשביל ד' דברים נגאלו ממצרים בשביל שלא שינו את

שפתי חכמים | פרשת יהדות
מפרשים על חומש שמות

שפתי חכמים על פרשת שמות

{א}א דקשה לרש"י למה מנאן פעם אחרת הא כבר מנאן לעיל בפ' ויגש וא"ל דלעיל מנאן בחייהן ועכשיו מנאן אחר מיתתן מנ"מ בין מנין דקודם מיתה

רמב"ן על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על חומש שמות

רמב"ן על פרשת שמות

{א} טעם ואלה שמות. כי הכתוב ירצה למנות ענין הגלות מעת רדתם למצרים, כי אז גלו בראש גולים, כאשר פירשתי, ולפיכך יחזור אל תחלת הענין שהוא מפסוק

אור החיים על הפרשה | פרשת יהדות
מפרשים על חומש שמות

אור החיים על פרשת שמות

{א}ואלה שמות בני ישראל. טעם אומרו ואלה בתוספת וא"ו ללמוד עליהם כי כולם צדיקים כאבותיהם ואלה מוסיף על הראשונים מה ראשונים להם אברהם יצחק יעקב

מתה עלי רחל בדרך | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת ויחי

מתה עלי רחל בדרך

וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן מֵתָה עָלַי רָחֵל בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בַּדֶּרֶךְ בְּעוֹד כִּבְרַת אֶרֶץ לָבֹא אֶפְרָתָה וָאֶקְבְּרֶהָ שָּׁם בְּדֶרֶךְ אֶפְרָת הִוא בֵּית לָחֶם: (פרשת ויחי מח,ז)יעקב אבינו

מחלות שונות | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת ויחי

מחלות שונות

וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף הִנֵּה אָבִיךָ חֹלֶה וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי בָנָיו עִמּוֹ אֶת מְנַשֶּׁה וְאֶת אֶפְרָיִם: (פרשת ויחי מח. א'). חז"ל אמרו (נדרים

כאפרים וכמנשה | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת ויחי

כאפרים וכמנשה

"וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף הִנֵּה אָבִיךָ חֹלֶה וכו'… אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיו לִי וכו'… וַיֹּאמַר קָחֶם נָא אֵלַי וַאֲבָרְכֵם. וַיִּקַּח יוֹסֵף, אֶת

ויחי יעקב | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת ויחי

ויחי יעקב

וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וַיְהִי יְמֵי יַעֲקֹב שְׁנֵי חַיָּיו שֶׁבַע שָׁנִים וְאַרְבָּעִים וּמְאַת שָׁנָה: (פרשת ויחי מז. כח')פרשה זו פרשת ויחי היא

ויהי ימי יעקב | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת ויחי

ויהי ימי יעקב

"וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וַיְהִי יְמֵי יַעֲקֹב שְׁנֵי חַיָּיו שֶׁבַע שָׁנִים וְאַרְבָּעִים וּמְאַת שָׁנָה:" (פרשת ויחי פרק מז, כח).למה הזכיר הכתוב מספר

שניים מקרא ואחד תרגום על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת ויחי

שניים מקרא ואחד תרגום – ויחי

{כח} וַיְחִי יַֽעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וַיְהִי יְמֵי יַֽעֲקֹב שְׁנֵי חַיָּיו שֶׁבַע שָׁנִים וְאַרְבָּעִים וּמְאַת שָׁנָֽה:  מ  וַיְחִי יַֽעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וַיְהִי יְמֵי

תרגום יונתן על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת ויחי

תרגום יונתן על פרשת ויחי

{כח} ויחי וַחֲיָא יַעֲקב בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם שֶׁבְסְרֵי שְׁנִין וַהֲווֹ יוֹמֵי יַעֲקב סְכוּם יוֹמֵי חֲיוֹי מְאָה וְאַרְבְּעִין וּשְׁבַע שְׁנִין: {כט} וּקְרִיבוּ יוֹמֵי יִשְרָאֵל לִמְמַת וּקְרָא לִבְרֵיהּ לְיוֹסֵף וַאֲמַר לֵיהּ

דעת זקנים על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת ויחי

דעת זקנים על פרשת ויחי

{כח}ויחי יעקב. פרש"י למה פרשה זו סתומה וכו' ותימה שהרי יוסף מלך אחר פטירתו של יעקב וי"ל שמיד שנפטר יעקב התחילו לשעבד בהם מעט. ועוד פרש"י

כלי יקר על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת ויחי

כלי יקר על פרשת ויחי

{כח}ויחי יעקב בארץ מצרים וגו'. למה פרשה זו סתומה, אלא כיון שנפטר יעקב התחיל השעבוד. ד"א שבקש לגלות הקץ ונסתם ממנו. ד"א שנסתמו ממנו כל צרות

אבן עזרא על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת ויחי

אבן עזרא על פרשת ויחי

{כט}ויחי. שים נא ידך. מפורש בדברי אליעזר. גם חסד ואמת:{ל}ושכבתי עם אבותי. כנוי למיתה. או יהיה פירושו אל נא תקברני במצרים ואשכב עם אבותי. ואיך יהיה

בעל הטורים על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת ויחי

בעל הטורים על פרשת ויחי

{כח}ויחי. וירבו מאד ויחי יעקב. בגימטריא ראה ס' רבוא וזהו שנאמר בראותו ילדיו בראותו אותיות רבואות, ילדיו. עולה ס', לומר שראה ס' רבוא מילדיו ד"א

שפתי חכמים | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת ויחי

שפתי חכמים על פרשת ויחי

{כח}א כלומר קבלה הוא בידינו מעזרא עליו השלום שפרשת ויחי הוא תחילת פסקא ולא חדא פרשה היא עם וישב ישראל כו', ודרך פרשה סתומה שיעורה ריוח

רמב"ן על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת ויחי

רמב"ן על פרשת ויחי

{כח}ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה. כבר הזכרתי (לעיל מג יד) כי רדת יעקב למצרים הוא גלותינו היום ביד החיה הרביעית (דניאל ז ז) רומי הרשעה כי בני

אור החיים על הפרשה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת ויחי

אור החיים על פרשת ויחי

{כח}ויחי יעקב. טעם קריאת שמו יעקב אחר אשר אמר אליו ה' (ל"ה י') לא יקרא וגו'. לא יעקב יאמר עוד שמך, כבר כתבתי בפרשת וישלח בפירוש פסוק

ולא יכל יוסף להתאפק | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת ויגש

ולא יכל יוסף להתאפק

וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו וַיִּקְרָא הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלָי וְלֹא עָמַד אִישׁ אִתּוֹ בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל אֶחָיו: (פרשת ויגש מה.א'). פירש רש"י

ואחינו הקטן איננו איתנו | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת ויגש

ואחינו הקטן איננו איתנו

וַיֹּאמֶר אָבִינוּ שֻׁבוּ שִׁבְרוּ לָנוּ מְעַט אֹכֶל: וַנֹּאמֶר לֹא נוּכַל לָרֶדֶת אִם יֵשׁ אָחִינוּ הַקָּטֹן אִתָּנוּ וְיָרַדְנוּ כִּי לֹא נוּכַל לִרְאוֹת פְּנֵי הָאִישׁ וְאָחִינוּ הַקָּטֹן

וירא את העגלות | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת ויגש

וירא את העגלות

וַיַּעֲלוּ מִמִּצְרָיִם וַיָּבֹאוּ אֶרֶץ כְּנַעַן אֶל יַעֲקֹב אֲבִיהֶם: וַיַּגִּדוּ לוֹ לֵאמֹר עוֹד יוֹסֵף חַי וְכִי הוּא מֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם וַיָּפָג לִבּוֹ כִּי לֹא הֶאֱמִין

זעקת הלב | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת ויגש

זעקת הלב

וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה: (פרשת ויגש מד' יח'). "אמר ר'

יכנסו דברי באזניך | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת ויגש

יכנסו דברי באזניך

וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה (פרשת ויגש מד' יח'). ויגש אליו.

שניים מקרא ואחד תרגום על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת ויגש

שניים מקרא ואחד תרגום – ויגש

{יח} וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹֽה:  מ  וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר

תרגום יונתן על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת ויגש

תרגום יונתן על פרשת ויגש

{יח} ויגש וּקְרֵיב לְוָתֵיהּ יְהוּדָה וַאֲמַר בְּמָטוּ רִיבּוֹנִי יְמַלֵל בְּמָטוּ עַבְדָךְ פִּתְגָמָא בְּמִשְׁמָעֵיהּ דְרִבּוֹנִי וְלָא יִתְקֵיף רוּגְזָךְ בְּעַבְדָךְ אֲרוּם מִן שַׁעְתָּא דְאָתִינָן לְוָותָךְ הֲוָת אָמַר לָן

דעת זקנים על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת ויגש

דעת זקנים על פרשת ויגש

{ג}ולא יכלו אחיו לענות אותו. פי' הרב יוסף קרא מאמינים ואינם מאמינים. מאמינים שהרי הזכיר שמו יוסף ואינם מאמינים לשעבר לעבד נמכר יוסף בכבל ענו רגלו

כלי יקר על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת ויגש

כלי יקר על פרשת ויגש

{יח}ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני. לפי שכבר אמרו לו האחים האלהים מצא עון עבדיך, רוצה לומר מצא לו בעל חוב מקום לגבות את חובו, ורמזו

אבן עזרא על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת ויגש

אבן עזרא על פרשת ויגש

{יח}ויגש וגו'. כי כמוך כפרעה. אתה כמלך והמלך כמוך. וכן כל שני כפי"ן שהן זה אחר זה. כמו כעמי כעמך. והיא דרך קצרה:{כ}אב זקן. כי הגדול

בעל הטורים על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת ויגש

בעל הטורים על פרשת ויגש

{יח}ויגש אליו יהודה. בגימטריא זהו להלחם עם יוסף ובגימטריא גם נכנס לפיוס דלשלשה דברים נכנס (וערש"י): ויגש אליו יהודה. ס"ת שוה שאמר לו אני שוה לך שכמו

שפתי חכמים | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת ויגש

שפתי חכמים על פרשת ויגש

{יח}א דהא לא היו מדברים עם יוסף אלא על ידי מליץ, ולא היו יודעין שמבין לשון עברי, ואם כן איך יוכל לדבר עם יוסף בעצמו וק"ל,

רמב"ן על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת ויגש

רמב"ן על פרשת ויגש

{יח}ידבר נא עבדך דבר. לאמר כי דברים מועטים ידבר לא יהיו עליו לטורח והנכון בעיני כי "דבר" הוא התמורה אשר יחלה פניו להחליף בנימין אחיו

אור החיים על הפרשה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת ויגש

אור החיים על פרשת ויגש

{יח}ויגש אליו. צל"ד למה הוצרך לומר ויגש אחר שקרוב אליו היה ומדבר עמו עד עתה, ורז"ל דרשו יעויין שם דבריהם (ב"ר פ' צ"ב) וצל"ד פשט הכתוב. עוד לא היה

סוד הפותר | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת מקץ

סוד הפותר

וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם וִישִׁיתֵהוּ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם: (פרשת מקץ מא. לג'). עמדו המפרשים על הבנת פסוק זה, לכאורה מי ביקש מיוסף לתת

ניצול העוה"ז לעוה"ב | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת מקץ

ניצול העוה"ז לעוה"ב

וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם וִישִׁיתֵהוּ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם: (פרשת מקץ מא. לג'). לאחר שפתר יוסף לפרעה את החלום, הוא מציע לו לקחת איש

תשועת ה' כהרף עין | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת מקץ

תשועת ה' כהרף עין

וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא אֶת יוֹסֵף וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו וַיָּבֹא אֶל פַּרְעֹה: (פרשת מקץ מא-יד). יוסף, נער צעיר, קרבן עלילת שווא, הוטל לבור

ויריצהו מן הבור | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת מקץ

ויריצהו מן הבור

וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא אֶת יוֹסֵף וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו וַיָּבֹא אֶל פַּרְעֹה: (פרשת מקץ מא-יד). שתים עשרה שנה היה יוסף כלוא בבור השבי:

מה חדש באתר
הישארו מעודכנים

הצטרפו אל רשימת התפוצה שלנו ותקבלו עדכונים בכל מה שחדש