ל”ט אבות מלאכה
המושג ל”ט אבות מלאכה, הוא מושג מוכר בהלכות שבת שלמעשה כולל בתוכו 39 אבות מלאכה שאסורים בשבת. עם זאת יש לדעת כי כל אחד מל”ט
תפריט
לחצו לקריאת הפרשה עם ניקוד, טעמי המקרא, רש"י על פרשת בראשית ועוד בכתב ברור קריא ומסודר..!
כניסת שבת: 17:47
צאת השבת: 18:43
המושג ל”ט אבות מלאכה, הוא מושג מוכר בהלכות שבת שלמעשה כולל בתוכו 39 אבות מלאכה שאסורים בשבת. עם זאת יש לדעת כי כל אחד מל”ט
במדבר פרק-א: {א}במדבר סיני וגו’. רז”ל דרשו (במד”ר פ”א) הבנות יקרות בפסוק זה, ונשאר להעיר למה לא השוה ה’ מדותיו יתברך בשיעור הדברים, כי כשהזכיר הודעת המקום
במדבר פרק-א: {א} אחר שביאר תורת הקרבנות בספר השלישי, התחיל עתה לסדר בספר הזה המצוות שנצטוו בענין אוהל מועד.וכבר הזהיר על טומאת מקדש וקדשיו לדורות, ועתה
במדבר פרק-א: {א}א רצונו לתרץ למה ליה למכתב כל הסימנים הללו ומתרץ מתוך חיבתן כו’ כלומר הרי בלאו הכי צריך לפרש למה ליה למכתב שאו את
במדבר פרק-א: {א}בשם אשר פקודי רום ותחת חבר. החל לפרש על הפשט ספר וידבר במדבר סיני. להודיע כי לא עלה משה אל הר סיני אחר היות הכבוד
במדבר פרק-א: {א}במדבר סיני. לעיל מיניה כתיב אלה המצות וסמיך ליה במדבר לומר אם אין אדם משים עצמו כמדבר אינו יכול לידע תורה ומצות. למעלה
במדבר פרק-א: {א} וידבר וּמַלֵיל יְיָ עִם משֶׁה בְּמַדְבְּרָא דְסִינַי בְּמַשְׁכַּן זִימְנָא בְּחַד לְיַרְחָא דְאִיָיר הוּא יַרְחָא תִּנְיָינָא דְמִן שַׁתָּא תִּנְיֵיתָא לִזְמַן מִפַּקְהוֹן מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם לְמֵימָר: {ב} קַבִּילוּ
במדבר פרק-א: {א}וידבר ה’ אל משה במדבר סיני באהל מועד לאמר. ובפרשת ויקרא כתיב מאהל מועד, לפי שבפעם ההוא לא יכל משה לבא אל אהל מועד
במדבר פרק-א: {ב}שאו את ראש כל עדת בני ישראל. אמר הרב בכור שור כי על ידי בקע לגלגלת דכי תשא נודע כללם דכל ישראל ביחד דכתי’
במדבר פרק-א: {א} וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹֽר: מ וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל
“וַיְדַבֵּר ה’ אֶל משֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי ” (במדבר א, א) במדרש רבה (פרשה ז’) נאמר: וַיְדַבֵּר ה’ אֶל משֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי, לָמָּה בְּמִדְבַּר סִינַי, מִכָּאן
שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת כָּל זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם: ( במדבר א. ב’). יש לדקדק מדוע נכתבה תיבת “כל”,
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר: שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר: (במדבר א. א’). ובמדרש רבא סדר במדבר (פרשה
בעל “תוספות יום טוב” מפרשני המשנה בסוף מסכת ברכות שואל: ידוע כי אלוקים זה בחינת דין, ואילו שם הויה זה בחינת רחמים, אם כן מדוע
ויקרא פרק-טז: {א}וידבר ה’ וגו’. צריך לדעת מה נאמר לו בדיבור זה. ב’ לאיזה ענין ישמיענו הכתוב היות דיבור זה אחרי מות, מה לי אחר
ויקרא פרק-טז: {א}אחרי מות שני בני אהרן. כי מיד כאשר מתו בניו הזהיר את אהרן מן היין ומן השכר שלא ימות (לעיל י ח ט) ואמר עוד
ויקרא פרק-טז: {א}א פירוש טחב מקום שהוא מקרר ומלחלח וישוב המקראות כן הוא דקשה לרש”י מה צריך לכתוב וידבר ה’ אל משה לא היה לו לכתוב
מדוע חוגגים פעמיים את קבלת התורה בחג השבועות ובשמיני עצרת, שהיא שמחת תורה.“ויתיצבו בתחתית ההר” (שמות יט. יז’)אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד
וַיֹּאמַר יְהוָה מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ מִימִינוֹ (אשדת) אֵשׁ דָּת לָמוֹ: אַף חֹבֵב עַמִּים כָּל קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ וְהֵם
מנהג ישראל תורה. עומק כה רב, מחשבה כה עמוקה יש בכל מנהג שנהגו בו אבותינו מקדמת דנא. הנה, שמיני עצרת, חג שמחת תורה. עושים שבע
פרשת נח פרשת נח המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרק ו’ ראשון ט אֵלֶּה, תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק
פרשת וזאת הברכה פרשת וזאת הברכה המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרק לג’ ראשון א וְזֹאת הַבְּרָכָה, אֲשֶׁר בֵּרַךְ
פרשת האזינו פרשת האזינו המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרק לב’ ראשון א הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם, וַאֲדַבֵּרָה; וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ, אִמְרֵי
הלכות ערב שבת השו”ע בסימן רנ’ סעיף א’ כותב: ישכים בבוקר ביום שישי להכין צרכי שבת מסביר המשנה ברורה דכתיב: והיה ביום השישי והכינו את
הלכות נרות שבת נרות שבת עניינם הוא משום שלום בית. והפירוש: בעבר, לא היו מנורות ואורות כמו היום ולכן כדי שיהיה אור בבית היו מדליקים
אתר פרשת יהדות הינו אתר המנגיש נושאים רבים ביהדות ומטרתו להמשיך ולזכות את הרבים. בואו לקחת חלק והיו שותפים בהמשך זיכוי רבים באמצעות תרומה קטנה.