תיקונו של גיחזי
וְאַרְבָּעָה אֲנָשִׁים הָיוּ מְצֹרָעִים פֶּתַח הַשָּׁעַר וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ מָה אֲנַחְנוּ יֹשְׁבִים פֹּה עַד מָתְנוּ: (מלכים ב. ז’ ג’)“במעיין השבוע” כתב: בהפטרת פרשת מצורע
תפריט
"אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי"
תהילים מנוקד באותיות מהירות עיניים לתפילה ולישועה בכל עת. כמו כן ניתן לחפש פרק תהילים בצורה מהירה.
"ושמחת בחגך והיית אך שמח"
אתר "פרשת" מנגיש את כל המידע, המנהגים וההסברים עבור חגי ומועדי ישראל החל מחגי תשרי ומנהגי חנוכה ופורים וכלה בהלכות הפסח, מאכלי שבועות ואבלות החורבן בימי בין המצרים.
"כל השונה הלכות בכל יום מובטח שהוא בן העולם הבא"
הרב שלך באינטרנט..! הלכות ופסקים בדינים שונים בחיי היומיום. כמו כן תוכלו לשאול את הרב, להתייעץ בפורומים שלנו ועוד..!
וְאַרְבָּעָה אֲנָשִׁים הָיוּ מְצֹרָעִים פֶּתַח הַשָּׁעַר וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ מָה אֲנַחְנוּ יֹשְׁבִים פֹּה עַד מָתְנוּ: (מלכים ב. ז’ ג’)“במעיין השבוע” כתב: בהפטרת פרשת מצורע
זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן: (פרשת מצורע יד.ב’). פרשיות אלו עוסקות בסוגי צרעת הבאים בגופו של האדם, שאת, ספחת, בהרת, נגעי
זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן: (פרשת מצורע יד, ב).זאת תהיה תורתו של מוציא שם רע. (ערכיו מו:) בספר “חובת הלבבות” (שער
זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן: (פרשת מצורע יד.ב’). פירשו רבותינו זיכרונם לברכה (ויק”ר ד, ב): על הפסוק (קהלת ו, ז): “כל
וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ לְבֵן אוֹ לְבַת תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה וּבֶן יוֹנָה אוֹ תֹר לְחַטָּאת אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֶל הַכֹּהֵן: (פרשת תזריע יב.
וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ: (פרשת תזריע יב. ג’)וביום השמיני. פסוק זה יש בו תיבות ואותיות כמו שבפסוק ‘ויכולו’ לומר שמילה דוחה שבת: וביום השמיני
אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא: (תזריע יב, ב’)נסמכה פרשה זו לפרשת שמיני כיון שפרשת שמיני מסתיימת בפסוק: “להבדיל
אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא: (פרשת תזריע יב. ב’)אמר ר’ שמלאי כשם שיצירתו של אדם אחר כל בהמה
{א} וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹֽר: מ וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹֽר: ת וּמַלִיל יְיָ עִם מֹשֶׁה לְמֵימָר: {ב} זֹאת תִּֽהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע בְּיוֹם טָֽהֳרָתוֹ וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵֽן: מ זֹאת תִּֽהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע
{א} וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹֽר: מ וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹֽר: ת וּמַלִיל יְיָ עִם מֹשֶׁה לְמֵימָר: {ב} דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָֽלְדָה זָכָר וְטָֽמְאָה שִׁבְעַת
{א} וידבר וּמַלֵיל יְיָ עִם משֶׁה לְמֵימָר: {ב} דָא תְּהֵי אוֹרַיְיתָא דִמְצוֹרָעָא בְּיוֹמָא דִדְכוּתֵיהּ וִיתֵיתֵי לְוַת כַּהֲנָא: {ג} וְיִפּוֹק כַּהֲנָא לְמִבָּרָא לְמַשְׁרִיתָא וְיֶחֱמֵי וְהָא אִיתְּסֵי סְגִירוּתָא מִן סְגִירָא: {ד} וְיַפְקֵד כַּהֲנָא וְיִסַב
בעלי חיים המצערים אותו, כגון זבובים, עכברים, פרעושים, ויתושים, המצערים אותו, כתב בשו”ת אגרות משה (חושן משפט חלק ב’ סימן מ”ז אות א’) שמותר, ואין
להלכה: אסור להרוג ג’וק בשבת, וכן אסור להרוג יתושים וכדומה, על אף שהם עוקצים אותו ומפריעים לא באכילתו, משום נטילת נשמה שהדבר אסור מהתורה.אבל לרסס
להלכה: יש חילוק בין סוגי הכדורים:כדורים כגון אקמול, דקסמול וכדומה שהם למטרת כאב ראש/בטן/צינון וכיוצ”ב לדעת רוב הפוסקים אסורים בשבת.אך אם נפל למשכב, או שסובל
נשאלתי מהאברך רבי עמנואל דויב שליט”א שביקש לכתוב מגילה לעצמו ולהרגיש סיפוק שאדם שמח ממעשה ידיו ואשת חבר חשקה גם היא בכתיבה כנאמר במגילה וגם
מנהג ישראל מקדמא דנא לומר פרק משנת במה מדליקין בזמן קבלת שבת והביאו מרן (בסימן ר”ע) ומרן הביא באיזה זמן אין לומר אך לא הביא
החיי אדם (כלל ס”ג סעיף ח’) כתב לחדש שמצא כתוב שאין להגיד לחבירו שיש קשת משום ומוציא דיבה הוא כסיל ע”כ. ופסקו המשנה ברורה (סימן
מעשה שהתפלל עמנו אחד מהיראים ולא הרגיש שהתפלל ללא כיסוי ראש וכמעט שסיימנו התפילה הרגיש בזה ובדאגה וחרדה בא ושאל והתחנן שנאמר לו דבר ה’
סדר הפרשיות סדר פרשיות השבוע המלא עם הרחבות סדר הפרשיות לפי חומשים: חומש בראשית פרשת בראשית פרשת נח פרשת לך לך פרשת וירא פרשת חיי
להלכה: אסור לחתוך סלט עגבניות, מלפפונים, חזרת, וכדומה דק דק משום שיש בדבר משום מלאכת טוחן, אמנם אם חותך את הסלט סמוך לסעודה, (ופירושו מיד
להלכה: אסור לראות טלוויזיה בשבת, ממספר סיבות: הראשונה, הדלקת הטלוויזיה בשבת כרוכה בהדלקת חשמל בשבת, וזה איסור תורה של מלאכת מבעיר, וכן יש לחשוש לשיטת
שיש לפסח, יש חילוק בזה: בני אשכנז נוהגים להכשיר את השיש על ידי אבן מלובנת [דהיינו ליבון קל], משום שחוששים שמא נגע בו חמץ חם
מלאווח ברכתו מזונות, ועל המחיה.וכך כתב בספר הליכות ברכות (לוח ברכת הנהנין) “מזונות ועל המחיה, ואם קבע סעודתו [216 גרם] ייטול ידיו עם ברכה, המוציא
אתר פרשת יהדות הינו אתר המנגיש נושאים רבים ביהדות ומטרתו להמשיך ולזכות את הרבים. בואו לקחת חלק והיו שותפים בהמשך זיכוי רבים באמצעות תרומה קטנה.