להלכה: על דגים מברכים 'שהכל נהיה בדברו'. בביאור הדברים: על דגים, נפסק בשולחן ערוך (סימן ר"ד הלכה א') על דבר שאין גידולו מן הארץ, כגון

להלכה: נחלקו הפוסקים, דעת חלק מהפוסקים לברך ב' ברכות, א: מזונות על הביסקוויט ב: שהכל נהיה בדברו' על הקרם, ויש שסברו שיש לברך עליו רק

להלכה: על משקה המוגז הנקרא סודה יש לברך עליו ברכת 'שהכל נהיה בדברו', ולאחריו 'בורא נפשות רבות'. השותה מי סודה ללא טעמים, כתב בספר הליכות

על גלידה יש לברך 'שהכל נהיה בדברו'. לענין ברכה אחרונה, לדעת בני אשכנז יש לברך עליו 'בורא נפשות', ולדעת בני ספרד אין לברך עליו. בביאור

להלכה: סעודת חנוכה היא רשות ולא חובה, מכל מקום יש מצווה לעשות סעודת הודאה לה' יתברך ולפרסם שמו, יחשב הסעודה לסעודת מצווה. ונהגו לאכול מאכלי

הכרזת ראש חודש במגן אברהם בשם היראים, וכן כתב המשנה ברורה (סימן תי"ז הלכה א') מנהג קדמונינו לברך את החודש בשבת שלפני ראש חודש, וכתב

להלכה: ערמונים ברכתם 'שהכל נהיה בדברו'. בביאור הדברים: ערמונים, כתב החזון עובדיה (עמוד ק"מ) לברך עליו 'בורא פרי העץ', לפי שנאכלים כך להרבה בני אדם.

להלכה: מותר מעיקר הדין ללכת לבקר את החולה בשבת, אמנם לכתחילה אין לעשות כן, רק אם כבר ביקר אותו ביום חול, או אם היה טרוד