בעל הטורים על התורה | פרשת יהדות

בעל הטורים על פרשת שמות

{א}ואלה שמות בני ישראל הבאים. ר”ת שביה שאף כשהיו בשביה שמות בני ישראל לא שינו שמותם שבשביל ד’ דברים נגאלו ממצרים בשביל שלא שינו את שמותם וכו’ וגם כן ואלה ו’ מוסיף על ענין ראשון וימת יוסף ואלה שמות שצוה להם שלא ישנו שמותם ואמר להם אף על פי ששינו שמי צפנת פענח אתם אל תשנו שמותיכם: ישראל הבאים. ר”ת וס”ת מילה: את יעקב איש. ס”ת שבת לומר לך שבשביל שבת ומילה ששמרו במצרים נגאלו. הפסוק מתחיל בוא”ו ומסיים בוא”ו כנגד י”ב שבטים משל לבונה פלטרין בעמוד א’ ונפל וחזר ובנה בשני עמודים ונפל בג’ עמודים ונפל מה עשה בנאו בי”ב עמודים ועמד כך אברהם ויצחק יצא מהם פסולת עד י”ב שבטים שלא היה בהם פסולת וזהו ווי העמודים שהם עמודי העולם:
{ז}פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד. ששה לשונות הן כנגד ששה שהיו יולדות בכרס אחד:
{ט}אל עמו. עיי”ן עקומה אמר בע’ נפש ירדו לכאן וכבר נתרבו ממנו:
{י}הבה נתחכמה. הבה עולה י”ב כלו’ שנתחכם על י”ב שבטים: והיה כי תקראנה מלחמה. שהיה ירא אולי יבואו עליו מלכי כנען למלחמה על הכסף שליקט מהם: ונוסף. ג’ במסורה הכא ואידך ונוסף על נחלת המטה. יש מפזר ונוסף עוד. שאמרו מצרים שיגרשו אותנו מן הארץ ונוסף על נחלתו שיקחו כל הארץ והקב”ה אומר יש מפזר אתם רוצים לפזרם ולמעטם ונוסף עוד שיוסף עליהם כהם אלף פעמים:
{יא}ענותו. ב’ במס’ הכא ואידך גבי אמנון ותמר לומר לך מה התם בענין תשמיש אף כאן היו מענים אותם כדי למעטן מתשמיש לבטלם מפריה ורביה: רעמסס. ראשון מתרוסס:
{יג}בפרך. בפה רך שאמר להם בנו לכם ערים לשבת:
{יד}בחמר. חסר והוא אותיות ברמ”ח איברים. ד’ מיני ענויין בפסוק וימררו את חייהם בעבודה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבודה בשדה את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך. לכך היתה כל מכה ומכה של ד’ מכות ולמ”ד של ה’ מכות חשיב נמי ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך:
{טו}שפרה. ב’ במס’ מתרי לישני. דין ואידך ברוחו שמים שפרה. כי דרך המילדות שלפעמים שהולד נוצר מת לוקחת המילדת שפופרת של קנה ומשימה תוך מעיו של הילד ומנפחת בו ומשיבה רוח לילד וזהו שפרה לשון שפופרת. ד”א למה נקרא שמה שפרה שמשפרת, את הולד. אף ברוחו שמים שפרה ע”ש שהקב”ה שפר השמים:
{טז}על האבנים. ב’ במסורה וראיתן על האבנים וארד בית היוצר והנה הוא עושה מלאכה על האבנים כדאי’ ר. בפ”ק דסוטה סי’ גדול מסר להם בשעה שהאשה כורעת לילד ירכותיה מצטננות כאבנים ד”א מה היוצר ירך מכאן וירך מכאן וסדן באמצע אף אשה ירך מכאן וירך מכאן והולד באמצע. ד”א מה ענין זה ליוצר לפי שנאמר כי הנה כחומר ביד היוצר:
{יז}המילדת. בגי’ יוכבד בת לו: כאשר דבר אליהן. בגי’ שתבען:
{יח}עשיתן. ב’ במסורה דין ואידך עשיתן תועבה ביחזקאל כדאי’ בפ”ק דסוטה שפרעה תבע למילדות שיהיו נשמעות לו דמצינו גכי עריות דכתיב כי את כל התועבות האל: ותחיין. ב’ בהאי פרשה כדאיתא בפ”ק דסוטה לא דיין שלא המיתום אלא שהיו מספקות להם מים ומזון:
{כב}הילוד. ב’ במסורה. הכא ואידך גם הבן הילוד לך מות ימות גבי דוד לומר לך כשם שנענש דוד שהקים עליו רעה מביתו שאבשלום בנו רצה להרגו גם פרעה משה שנתגדל בביתו קם עליו והביא עליו כל המכות:


שמות פרק-ב

{א} וילך איש: ב’ במסורה. הכא ואידך וילך איש מבית לחם יהודה ע”י הליכה זו בא גואל הראשון יע”. אותה הליכה יבא הגואל האחרון שהוא משיח בן דוד:
{ב}כי טוב הוא. ה’ תגין ב’ בטי”ת ואחד בוא”ו וב’ בב’ לומר שעתיד לקבל חמשה חומשי תורה שנאמר עליה כי לקח טוב נתתי לכם: ירחים. ד’ במסורה. הכא ואידך גרש ירחים, במספר ירחים אל יבוא, תספור ירחים תמלאנה. כדאיתא בפ”ק דסוטה שמנו לה המצריים ט’ חדשים מיום שהחזירה והיא נתעברה ג’ חדשים קודם שגירשה וזהו תספור ירחים תמלאנה שספרו הירחים כדי שידעו עת לידתה במספר ירחים אל יבוא ולא יכלו לידע מספר הירחים כי היו לה ג’ חדשים קודם שגירשה וזהו גרש ירחים. קודם שגירשה היו לה ירחים מהעיבור::
{ג}ולא יכלה. ב’ במסורה. הכא ואידך ולא יכלה ארץ מגוריהם. מלמד שעשתה לו מערה בארץ ואפילו תחת הקרקע חפרו אחריו מפני שידעו שמשם יצא הגואל וזהו לא יכלה ארץ ולא יכלה עוד הצפינו: גומא. ג’ במסורה הכא ואידך השולח בים צירים ובכלי גומא על פני המים שאפילו בים שלח ציר דהיינו בת פרעה להציל כלי גומא ואידך באיוב היגאה גומא רמז למ”ד איוב בימי משה היה:
{ה}ותרד בת פרעה. ס”ת דתה מלמד ששינתה דתה שהלכה להתגייר: ונערותיה. ג’ הכא ואידך ותקם רבקה ונערותיה לומר שנתגיירה ותפשה מעשה האמהות ואידך וישנה ואת נערותיה וישנה ששינתה את דתה ואת נערותיה שבא המלאך והרגום לפי שמנעוה לקחת התיבה ולקחה נערות אחרות:
{ו}והנה נער בוכה. זה אהרן שהניחתו אצל התיבה. נער בכה. בגי’. זה אהרן הכהן:
{ז}האלך. ג’ במסורה הכא ואידך האלך והכיתי בפלשתים גבי דוד ואידך האלך רמות גלעד לומר שדברי נביאים מתקיימים כדברי אורים ותומים שמרים נתנבאה על משה קודם שנולד כמו שארז”ל: (. ג) נצים. ג’ הכא ואידך גבי סנחריב להשאות גלים נצים עדים בצורת חד במלכים וחד בישעיה לומר שהרשעים ישאו שממה וחרוב יחרבו דכתיב כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך ודרז”ל אלו דתן ואבירם שירדו מנכסיהם וחרבו בתיהם:
{טז}ולכהן. ג’ במסורה ולכהן מדין וב”פ גבי פסל מיכה כתיב לאב ולכהן יתרו היה כומר לע”א וכשנשא משה בתו הוצרך משה לנדור לו שבן הראשון שיולד לו שיהיה כומר לע”א וזה כוונתו כי ידע שיחזיר את חמיו למוטב כמו שעשה שהרי נתגייר מ”מ נענש שבן בנו נעשה כומר לע”א שנאמר ויהונתן בן גרשום בן מנשה ודרשו חז”ל בן משה היה אלא שתולין הקלקלה במקולקל:


שמות פרק-ג

{ו}ויסתר משה פניו. ב’ במסורה הכא ואידך ויסתר עמל מעיני. שאילו היה מביט בזיו השכינה בתוך הסנה והיה מבקש רחמים על ישראל לא היו גולים יותר כי הסנה הוא סימן עמו אנכי בצרה וזהו ויסתר עמל מעיני שאם לא היה מסתיר פניו היה מסתיר עמל מעיני:
{ז}ראה ראיתי. כ’ בה’ כנגד ה’ עבודות. בפרך. מרר. לחץ. עינוי. עבודה קשה. וכנגדם ה”פ סנה בפרשה: צעקתם. ב’ ואת צעקתם שמעתי. כי גדלה צעקתם גבי סדום לומר, שגדלה צעקתם כצעקת סדום:
{יא}מי אנכי. ב’ במסורה. דין ואידך מי אנכי הביאותני עד הלום גבי דוד מלמד שביקש משה מלכות לו ולזרעו ולא רצה הקב”ה ליתן לו שנאמר אל תקרב הלום ואין הלום אלא מלכות אמר משה כיון שהמלכות פוסקת ממני ואינו לבני שלח נא ביד תשלח:
{יג}ואמרו לי מה שמו מה. ס”ת שם בן ד’ אותיות שמסר לו השם, וכתיב בתריה לך ואספת את זקני ישראל שאין מוסרין אותו אלא לזקנים שבדור. ג”פ אהיה כנגד ג’ אבות והם אברהם יצחק ויעקב. אברהם והיה ברכה. יצחק גור בארץ הזאת ואהיה עמך. יעקב שוב אל ארץ אבותיך ואהיה עמך. אהיה עולה כ”א וכן התחלת ג’ שמות של י”ג מדות ה’ ה’ אל וכן ר”ת אכרהם יצחק ויעקב וכן התחלת ה’ חומשי תורה ב’ ו’ ו’ ו’ א’ ב”פ אהיה עולה בחשבון מ”ב שמסר לו שם של מ”ב אותיות. ג”פ אהי”ה עולה ס”ג והם י”ב אותיות כנגד י”ב שבטים והשבטים הם נ’ אותיות צרף עמהם י”ג אותיות של שמות האבות ויהיה חשבון ס”ג:
{טו}זה שמי לעלם. זה עולה י”ב מלמד שמסר לו שם של י”ב אותיות:
{טז}פקד פקדתי אתכם. כמנין פקוד חסרתי לכם מלשון ולא נפקד ממנו איש: העשוי. ב’ במסורה ואת העשוי לכם במצרים ואידך כל הזהב העשוי למלאכה שכל זהב הבאה להם במצרים היו מיחדים אותו למלאכת המשכן:
{יח}ושמעו לקלך. ר”ל שאינך צריך להרבות בקול כי מיד ישמעו לך. ושמעו ב’ במסורה. ושמעו לקלך. ושמעו מצרים כי העלית בכחך כשדבר משה עם פרעה שמעו כל מצרים. דבר אחר אע”פ שקולו היה נמוך היה נשמע בכל ארץ מצרים ולפי שקול בני אדם נמוך לכן הוא חסר:
{יט}ואני ידעתי. נ’ עקומה רמז לחמשים מכות: להלך. ב’ במסורה בתורה הכא ואידך כי מאן ה’ לתתי להלך עמכם ג’ היו באותו עצה יתרו איוב ובלעם אמר הקב”ה יודע אני כי לא יתן אתכם להלך בעצת בלעם ועל כן אני צריך להראותו ידי לבטל עצתו ואמר בלעם מאן ה’ לתתי להלך עמכם לקלל העם:
{כ}אשר אעשה בקרבו. אשר גי’ דצ”ך עד”ש באח”ב שבקרבו היו רשומות. המכות:
{כא}תלכון. ב’ במסורה הכא ואידך ובמנוסה לא תלכון להקיש גאולה אחרונה לגאולה ראשונה לענין שלא ילכו ריקם: לא תלכו: ב’ במסורה לא תלכו ריקם. לא תלכו אחרי אלהים אחרים. כשיצאו ישראל ממצרים התרה בהם להשליך ע”א שבידם לפי שהיו עומדין בין העו”א כדכתיב ביחזקאל ביום ההוא נשאתי ידי להם להוציאם מארץ מצרים וגו’ ואומר אליהם איש שקוצי עיניו השליכו ובגלולי מצרים אל תטמאו:
{כב}ושמלות. ב’ במסורה הכא ואידך וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלות לומר לך שכל כלי הבסף והזהב לקחו אבל שמלות לא לקחו אלא כל אחד ב’ שמלות אחד לצרור בו את הבצק דכתיב משארותם צרורות בשמלותם ואחד למלבוש והיא הספיקה להם כל ימי היותם במדבר דכתיב שמלתך לא בלתה מעליך:ונצלתם. בגימטריא כמצולה שאין בה דגים:


שמות פרק-ד

{ב}מזה בידך. מזה מ’ זה שבידך שארבעים סאה משקלו. ד”א מ’ שנה יהיו ז”ה פי’ י”ב שבטים בידך. אמר לו הקב”ה לא תזוח דעתך אם אין אתה עושה שליחותי המטה הזה עושה שליחותי:
{ו}הבא. ג’ במסורה הכא ואידך הבא את האנשים הביתה לך הבא העיר גבי יהונתן ביוסף כתיב הבא את האנשים הביתה שעל ידו באו למצרים. ובמשה נאמר הבא ידך שעל ידו יצאו משם. הבא העיר רמז שעל ידו יתקבצו ויבאו לעיר שהיא ירושלים כדכתיב כעיר שחוברה לה יחדו: בחיקך. ג’ במסורה הכא חד ותרתי גבי דוד ואתנה וגו’ נשי אדוניך בחיקך ושכבה בחיקך כמו שלקה משה בצרעת כך רוד לקה בצרעת כמו שדרשו רז”ל שנצטרע ו’ חדשים:
{יא}מי שם פה לאדם או מי ישום א. לם. שם לא נאמר אלא ישום לעתיד תאלמנה שפתי שקר ליום הדין שלא ימצאו מענה:
{יב}והוריתיך. ה’ תגין על ה’ לומר והוריתיך על פי חמשה חומשי תורה שאתן לך:
{יד}ידבר הוא וגם הנה. ר”ת שם של ד’ אותיות לומר לך שמסר גם לאהרן השם וכל כנוייו: יצא. ב’ במסורה חסר יצא לקראתך יצא המימה אחת דבר אלהים שתים זו שמעתי כשהקב”ה אמר למשה לך שוב מצרימה נחלק הדבור לשנים ונשמע למשה לך שוב ולאהרן לך לקראת משה ויצא מיד ולכך הוא חסר לומר שכבר יצא וכן יצא המימה חסר שעשה עצמו אלוה ואמר שאינו צריך לנקביו ומשכים בבוקר ויוצא המימה לצרכיו וזהו שאמר לו כבר יצא והנה הוא שם:
{טו}והוריתי. ב’ במסורה דין ואידך והוריתי אתכם בדרך הטובה וישרה מלמד שהקב”ה הורה להם הדרך ולא טעו באותו דרך:
{יז}המטה. ה’ תגין על הה”א (נ”א על הטי”ת). לומר שהוא צדיק תשיעי שהיה המטה בידו אדם חנוך נח שם אברהם יצחק יעקב יוסף:ואת המטה. בגי’ ספירינון:
{יח}אל יתר. ב’ במסורה אל יתר חותנו אל יתר חותנו, אל יתר זקני הגולה, יתר זכה שישבו בניו בלשכת הגזית עם הזקנים שהסנהדרין יצאו ממנו:
{יט}שב. ב’ חסרים לך שב מצרים שב שבע פעמים ואיתא במדרש שז’ פעמים הלך משה למצרים וחזר:
{כד}ויפגשהו ה’. ב’ במסורה דין ואידך ויפגשהו בהר האלהים לומר בשעה שנתרשל משה מן המילה באו אף וחמה לבולעו ולא היה יכול להם עד שבא אהרן וסייעו שנא’ ויפגשהו בהר האלהים ובזכותו ניצל:
{לא}ויאמן. ב’ במסורה ויאמן העם ויאמן אכיש בדוד. שני פרנסים טובים עמדו להם לישראל משה ודוד משה אמר מחני נא דוד אמר תהי נא ידך בי ואלה הצאן מה עשו שני פרנסים נאמנים היו ולכך האמינו בהם:


שמות פרק-ה

{ג}נקרא. [בה”א] (אולי קאי אלעיל ג’ י”ח) בגי’ שנה רמז לו עשר מכות יהיו בו בשנה אחת:
{ז}הלבנים. ג’ במסורה ללבון הלבנים מתכונת הלבנים ומקטרים על הלבנים פי’ אותו שיצא מעל הלבנים דהיינו מיכה היה מקטר לע”ז: כדאיתא במדרש שיצא מיכה מתחת הלבנים:
{ח}תמול שלשום. ב’ במסורה הכא ואידך אל עם אשר לא ידעת תמול שלשום רות באה אל עם אשר לא ידעה תמול שלשום וקרבוה לכך יצא ממנה גואל שיגאלם וישראל באו אל מצרים אשר לא ידעום תמול שלשום ודחקום ועבדו בהם והשליכו בניהם ליאור לכך יצא מהם משה שהכה אותם בעשר מכות ולקח ממונם והטביעם: צועקים. ב’ במסורה הכא ואידך בפרשת בראשית שאמר להם פרעה מה שחסר לכם מתכונת הלבנים תקבעו עצמיכם בבנין וזהו צועקים אלי מן האדמה:
{ט}תכבד. ב’ במסורה תכבד העבודה. כי יומם ולילה תכבד עלי ידך. מלמד שהכביד עליהם ביום ובלילה: ויעשו. ג’ במסורה הכא ואידך ויבואו ויעשו. ויעשו בני ישראל את הפסח. בשכר זאת העבודה זכו לעשות משכן ולהקריב קרבן: ישעו. ב’ במסורה. ואל ישעו בדברי שקר. ישעו ואין מושיע. אותם שאין מכוונים בתפלה וישעו בדברי שקר שאינם מכוונים בלבם מה שהם מוציאים מפיהם עליהם נאמר ישעו ואין מושיע אבל המכוונים בלבם מה שמוציאים בפיהם עליהם נאמר אז תקרא וה’ יענה תשוע ויאמר הנני וזהו שאמר דוד האזינה תפלתי בלא שפתי מרמה וזהו אימתי תאזין תפלתי כשהיא בלא שפתי מרמה להכחיש הלב ולומד דבר שאינו מכוין בלבו: (. ב) ויפץ. ג’ במסורה ויפץ העם. ויפץ ה’ אותם. ויפץ העם מעליו גבי שאול אלו נפוצו ללבון לבנים ואנשי הפלגה נפוצו על עון הלבנים שאמרו הבה נלבנה לבנים וכמו שבאותה נפיצה נתבטל’ כוונתם ומלכותם כך הנפיצה שנפץ העם מעל שאול גרם לו שמיהר להקריב העולה קודם שבא שמואל וזו היתה סבה ראשונה. לביטול מלכות שאול:
{יד}גם תמול גם היום. ב’ הכא ואירך מדוע לא בא בן ישי גם תמול גם היום מלמד כשלא כלו חוקם ללבון הלבנים נחבאו כדי שלא יוכו כדרך שנחבא דוד:
{טז}נתן. ד’ במסורה. הכא ואידך לחמו נתן מימיו נאמנים. בתוך חללים נתן. ביד מלך ישראל נתן. פרעה שלא נתן תבן טבע בים ולא עוד אלא שירד לגיהנם דכתיב בתוך חללים נתן (אל יורדי בור) כדכתיב שמה פרעה וכל המונו אבל לחמו נתן מי שנתן מלחמו לדל מימיו נאמנים כדכתיב הלא פרוס לרעב לחמך וגו’ וכתיב בתריה והיית כגן רוה וכמוצא מים אשר לא. יכזבו מימיו:
{יח}לבנים. ג’ ותוכן לבנים תתנו. נלבנה לבנים. לבנים נפלו. וזהו שדרשו שכל מה שהיו בונין ביום היה נופל בלילה וזהו לבנים נפלו וכן באנשי המגדל אמרו שליש נפל ושליש נשקע בארץ ושליש עודנו קיים:
{כב}הרעתה. ג’ הכא ואידך למה הרעת לעבדך כמו כן במשה ובשניהם שגג וכן עתה תראה שנים גבי משה שנענש בזה הלשון הכא שאמר לו עתה תראה ורמז לו שלא יכנס לארץ וכן לקמן א”ל עתה תראה היקרך דברי שאמרתי לך שלא תכנס לארץ. ואידך הרעת גבי אליהו הרעת להמית את בנה דכמו גבי משה בא מלאך להרוג את בנו והצילו משה בתפלתו כך אליהו החיה בן האלמנה בתפלתו וכמו גבי משה כתיב על. ת למרום שבית שבי כן גבי אליהו ויעל אליהו בסערה השמימה:
{כג}והצל. ב’ במסורה הכא ואידך גבי דוד והצל תציל דאיתקש דוד למשה כדפרשינן גבי ויאמן:

קרדיט: סדר בעל הטורים על פרשת שמות שייך ל”תורת אמת”.

פוסטים נוספים באתר

שניים מקרא ואחד תרגום על התורה | פרשת יהדות
שניים מקרא ואחד תרגום – שמות

{א} וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַֽעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּֽאוּ:  מ  וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַֽעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּֽאוּ:  ת  וְאִלֵין שְׁמָהַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל דְעַלוּ

קרא עוד »
תרגום יונתן על התורה | פרשת יהדות
תרגום יונתן על פרשת שמות

{א} וְאִילֵין שְׁמָהַת בְּנֵי יִשְרָאֵל דְעָלוּ לְמִצְרַיִם עִם יַעֲקב גְבַר עִם אֱנַשׁ בֵּיתֵיהּ עָלוּ: {ב} רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי וִיהוּדָה: {ג} יִשָשׁכָר זְבוּלֻן וּבִנְיָמִין: {ד} דָן וְנַפְתָּלִי גָד וְאָשֵׁר: {ה} וַהֲוָה סְכוּם כָּל נַפְשָׁתָא נַפְקֵי

קרא עוד »
אהבתם? שתפו ברשת!
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
תכנים חדשים שעלו לאתר
האם מותר להרוג ג’וק בשבת?

להלכה: אסור להרוג ג’וק בשבת, וכן אסור להרוג יתושים וכדומה, על אף שהם עוקצים אותו ומפריעים לא באכילתו, משום נטילת נשמה שהדבר אסור מהתורה.אבל לרסס

האם מותר לבלוע כדורים בשבת?

להלכה: יש חילוק בין סוגי הכדורים:כדורים כגון אקמול, דקסמול וכדומה שהם למטרת כאב ראש/בטן/צינון וכיוצ”ב לדעת רוב הפוסקים אסורים בשבת.אך אם נפל למשכב, או שסובל

האם אישה כשרה לכתוב מגילה?

נשאלתי מהאברך רבי עמנואל דויב שליט”א שביקש לכתוב מגילה לעצמו ולהרגיש סיפוק שאדם שמח ממעשה ידיו ואשת חבר חשקה גם היא בכתיבה כנאמר במגילה וגם

אמירת במה מדליקין בבית האבל

מנהג ישראל מקדמא דנא לומר פרק  משנת במה מדליקין בזמן קבלת שבת והביאו מרן (בסימן ר”ע) ומרן הביא באיזה זמן אין לומר אך לא הביא

מעוניינים לפרסם כתבה? השאירו פרטים!
Translate »
שינוי גודל גופנים
ניגודיות