בעל הטורים על התורה | פרשת יהדות

בעל הטורים על פרשת יתרו

{א}וישמע יתרו. אמרו רבותינו ששמע קריעת ים סוף שכשנקרע הים נהם נהמה גדולה עד ששמעו כל מלכי מזדח ומערב וזהו שנאמר וינהום עליו וגו’ כנהמת ים ואמרו ג”כ ששמע מלחמת עמלק: וישמע יתרו כהן מדין חתן. בגי’ אלה הם קריעת הים ומלחמת עמלק: יתרו בגי’ כומר היה לע”ז ובגי’ התורה. שבא להתגייר ולקבל התורה. לשון א”א הרא”ש ז”ל: יתרו קרי ביה יתר ו’ שששה שמות היה לו יתר על שאר בני אדם. ד”א שבא לקבל י’ דברות ותר”ו מצות יותר על ז’ הראשונות שנצטוו בני נח: את כל אשר עשה אלהים למשה: למה אמר אלהים פי’ א. שר עשה הקב”ה למשה אלהים לפרעה א”נ שמע שבא עליו במדת הדין להורגו על שלא מל בנו שנא’ ויפגשהו ה’ ויבקש המיתו ושמע שניצל מזה: עשה אלהים. ב’ במסורה הכא ואידך בפרשת מקץ מה זאת עשה אלהים לנו שבאותו לשון שנצטערו באותו לשון הרויחו להם בעלייתם משם:
{ב}אשת משה אחר שלוחיה. פי’ היא כאשתו אע”פ ששלחה שמלך אין נושאין גרושתו:
{ג} שם האחד גרשום כי אמר גר וגו’ ושם האחד אליעזר כי אלהי אבי בעזרי וגו’. ואין כתיב כאן כי אמר איכא למימר אכי אמר דלעיל קאי ועל גרשום כתיב כי אמר כי יש דרש במדרש כשנתן יתרו בתו למשה הוצרך להתנות שיהי’ הבן הראשון לע”א ולכך לא נימול עד שפגעו המלאך בדרך ובקש להמיתו ואז מלתו צפורה ומחלה לו התנאי שהתנה עם אביה לכן בכאן כתיב כי אמר כלומר עתה נגלה לכל כי אנוס היה על תנאי הזה כי גר היה והוצרך לעשות מאמר יתרו ומ”מ על ידי התנאי יצא ממנו יהונתן שנעשה כומר לפסל מיכה לכן לא כתיב כי אמר על אליעזר כי לא היה רוצה לגלות שהרג את הנפש ורצה פרעה להרגו ומיהו בגמרא משמע שאליעזר בן משה לא נימול עד שפגעו המלאך שאמר משה אמול ואצא לדרך סכנה היא לתינוק וזה היה אליעזר שמשבא למצרים לא מצינו שהיה לו בן אח”כ:
{ה}חונה. ב’ במסורה. הכא ואידך חונה מלאך ה’ סביב לידאיו מלמד שלא הוצרך יתרו לשאול על אהל משה אלא ראה ענן קשור עליו ובזה הכידו וזהו חונה מלאך ה’ סביב ליראיו. אל המדבר אשר הוא חונה שם:
{ט}ויחד יתרו. שיחד לבו לאל אחד ונעשה יהודי. ד”א מלמד שנעשה בשרו חדודים חדודים על אבדן מצרים: ויחד יתרו על. בגימ’ הן עלה בשרו חדודים:
{יג}ממחרת עם האותיות. בגי’ למחר יום כפורים עם התיבות: מן הבקר עד הערב. ולא אמר ועד רמז שזמן ב”ד עד ו’ שעות וכנגד ו”פ שכתוב בפרשה לשפוט ושפטתי ושפטו וכתיב הבקר עד הערב, ה”א ה”א יתירה שלמטה אינו אומר אלא מן בקר עד ערב לומר כל הדן דין אמת לאמתו כאלו נעשה שותף להקב”ה במעשה בראשית שנברא בה’:
{טו}לדרוש אלהים. ד’ במסו’ הכא ואידך בשמואל בלכתו לדרוש אלהים בענין שאול כשהלך לבקש האתונות. ולא יכול דוד ללכת לפניו לדרוש אלהים בדברי הימים בענין הדבר כשראה המלאך המכה בעם. ויהי לדרוש אלהים בענין עוזיהו שדרש אלהים במלחמה מלמד שעל כל צרכיהם היו באים לדרוש אלהים כההיא דשאול שדרש אלהים על אבידתו וכההיא דדוד שהתפלל על הדבר וכההיא דעוזיהו שהתפלל על אויביו:
{טז}תורותיו. ג’ במסו’ הכא ואידך תרי בבניינא דיחזקאל מלמד שרמז לו על בנין בית המקדש:
{יט}איעצך. ג’ במסורה הכא ואידך דבלעם לכה איעצך דאיתקש נבואה דבלעם לנבואת משה ואמרו חז”ל ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אבל באוה”ע קם. קבלתי שפירושו קם לשעה פי’ לפי שעה כמו שהיתה מדברת לשעה ולא בהתמדה ואידך וכי איעצך לא תשמע אלי בענין צדקיהו שיעץ לו ירמיהו לצאת אל שרי מלך בבל משה ששמע לעצת יתרו נאמר בו על מקומו יבא בשלום אבל צדקיהו שלא שמע לעצת ירמיהו גלה ממקומו:
{כ}והזהרתה אתהם. ב’ ההי”ן יתירים אלו יו”ד דברים שבין דיני ממונות לדיני נפשות:
{כג}וצוך. ב’. הכא. ואידך וצוך לנגיד פי’ אם יצוך אלהים בזה תוכל להיות נגיד כי בענין אחר לא תוכל לעמוד: על מקומו. ב’ במסו’ דין. ואידך והתבוננת על מקומו ואיננו לומר אם תעשה דין למטה הרי הוא שלום ואם לאו יעשו לו דין למעלה וזהו והתבוננת על מקומו ואיננו:
{כו}הקשה. ב’ במסו’. הדבר הקשה. ערפך הקשה. מלמד שהיה משה דן דין האלמים שהיו קשי עורף:


יתרו פרק-יט

{א}בחדש השלישי. סמך למה שאמרו הגיורת השבויה המשוחררת לא ינשאו עד שיהיה להם ג’ חדשים כמו שישראל נשתחררו ויצאו משבי מצרים המתין להם ג’ חדשים ליום מתן תורה שנתחתנו בו להקב”ה: לצאת. ג’ הכא. ואידך לצאת בני ישראל על ענין הבית וכן הכא בנו משכן. ואידך על מיתת אהרן בשנת הארבעים לצאת בני ישראל שמיתת הצדיקים מכפרת: ביום הזה באו מדבר סיני. על אותו יום שנאמר למשה תעבדון את האלהים על ההר הזה:
{ג}ותגיד. לבני ישראל. מלא יו”ד שתגיד להם עשרת הדברות:
{ד}אתם. ד’ ראשי פסוקים. הכא. ואידך אתם לכו קחו לכם תבן בשביל שלא רצו מצרים לתת להם תבן אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים. אתם נצבים אתם עדי. לומר בשביל שאתם נצבים היום לעולם תוכלו להיות עדי כי לעולם אני נצב: ואביא אתכם אלי. מה אשה נקנית בכסף ובשטר ובביאה אף ישראל כן. בכסף זו ביזת מצרים. בשטר זו התורה שנאמר תורה צוה לנו משה מורשה אל תקרי מורשה אלא מאורשה. בביאה זהו שנא’ ואפרוש כנפי עליך וגו’ ואבא בברית אתך לכן אמר הושע ג”פ וארשתיך לי: ואביא בגימ’ בביאה:
{ה}והייתם לי סגולה מכל העמים. ס”ת מילה:
{ו}ואתם תהיו לי ממלכת כהנים. אלו זכו ישראל היו כולם כהנים גדולים ולע”ל תחזור להם שנא’ ואתם כהני ה’ תקראו:ממלכת. ד’ במס’. ממלכת כהנים. ממלכת יהויקים ויתן להם משה את ממלכת סיחון מלך האמורי ואת ממלכת עוג מלך הבשן בשביל ממלכת כהנים זכו למלוכה וניתן להם ממלכת העכו”ם: וגוי. ד’ וגוי קדוש וגוי לא ידעוך אליך ירוצו ושנים בירמיה על חורבן הבית וגוי גרול יעור מירכתי ארץ וגוי גדול ומלכים רבים יערו מירכתי ארץ אם תהיו גוי קדוש גוי לא ידעוך אליך ירוצו, ואם לאו גוי גדול יעור:
{ט}לעולם. ב’ מלאים הכא ואידך לא תדרוש שלומם וטובתם כל ימיך לעולם וכן יש במדרש לימות המשיח יבא משה ויוליך עמו דור המדבר, וכן בא להזהיר בעמוני ומואבי שלא נדרוש שלומם וטובתם לעולם:
{יג}סקול יסקל. ב’ במסו’ הכא, ואידך סקול יסקל השור, דילפינן לדורות מכאן, מה כאן בדחייה ובסקילה אף לדורות דחייה וסקילה. אם בהמה אם איש לא יחיה. בקללה מתחילין מן הקטן: במשך. ב’ במסורה. הכא ואידך במשוך בקרן היובל שגם לשם נזדמן להם שופר מאילו של יצחק ובזכות זה השופר של מתן תורה נפלה חומת יריחו:
{טז}בהית הבקר. חסר וי”ו שאז שלמו ו’ עונות:
{יז}בתחתית ההר, והר סיני. מלמד שנתלש ההר ממקומו ונעשה כהר על גבי הר:
{יט}הולך וחזק. ב’ במסו’ הכא ואידך ודוד הולך וחזק כדאי’ בעירובין דוד גלי מסכתא הולך וחזק שאול לא גלי מסכתא כתיב הולכים ודלים וזהו ודוד הולך וחזק בתורה דכתיב בה הולך וחזק מאד:
{כג}וקדשתו. ב’ במסורה חד ריש פסוק וחד סוף פסוק וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב. ודין. גבי כהן ריש פסוק לפי שקדושתו ראשון לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון ות”ח קדושתו בסוף כדכתיב לקדושים אשר בארץ המה כלו’ לאחר מיתתו שיהי’ בארץ נכרת קדושתו כי בחייהם הן בקדושיו לא יאמין וגם גדולת ת”ח בסוף הקריאה שגדול שבכולם גולל:


יתרו פרק-כ

{א} וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר. בגי’ בכל מה שבכתב וגם כל שבעל פה:
{ב}אנכי. בגי’ כסא לו’ שקרע כל הרקיעים עד כסא הכבוד ובגימטריא מלא ועוד עשרה וזהו הלא את השמים ואת הארץ אני מלא ויש בו עשרה הויות ראשון ואחרון בשמים ובארץ וד’ רוחות ועומק ורום: אשר הוצאתיך. ג’ במסור’. ב’ בדברות ואידך אשר הוצאתיך מאור כשדים שהוציאו מאור כשדים ליתן לבניו התורה:
{ד}תמונה. בגי’ פרצוף אדם: ואשר בארץ. בגימ’ המה ההרים והגבעות: מתחת. בגימטריא זו שלשול קטן:
{ו}ועשה חסד. ד’ במסורה. ב’ בדברות. וב’ גבי דוד ועשה חסד למשיחו לו’ מי שעושה חסד לאחרים עושין עמו חסד ודוד היה גומל חסד אף לאו”ה דכתיב ויאמר דוד אעשה חסד עם חנון לכך עשו עמו חסד: ולשומרי מצותי. וסמיך ליה לא תשא מלמד שחמורה שבועת שוא ככל המצות. ד”א לומר כשתשמור המצות הזהר שלא תעשה אותם לשוא שלא לשמם אלא עשה אותם לשמם. על שי”ן דלא תשא יש ז’ תגין כנגד ז”פ כזב ביחזקאל שבע תועבות בלבו שבע חטאות בתוכחה ז’ עונותיכם מלאים ז’ שמות ליצה”ר ז’ מדרגות לגיהנם:
{ח}זכור. זה הפסוק הוא פסוק ז’ ומתחיל בז’ בשביל שהשבת הוא שביעית וז’ מוזכרים בפסוק אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך וכנגדם תקנו ז’ מנוחות באתה אחד. וה’ תיבות בפסוק זכור לו’ לך כל המקיים את השבת כאלו קיים ה’ חומשי תורה:
{יב}כבד את אביך ואת אמך. סמך כבוד אב ואם לשבת לומר לך כשם שחייב לכבד את השבת כך חייב לכבד אביו ואמו: למען יארכון. חסר יו”ד שאין אריכות ימים בעוה”ז שנברא בה’ אלא בעוה”ב שנברא ביו”ד:
{יג}לא תרצח. דבור ששי ויש בו ו’ אותיות לו’ לך שאדם נברא ביום הששי. לא תגנוב. בגי’ גונב נפש. עשרת הדברות מתחילין באל”ף ומסיימין בכ”ף וזהו אך טוב לישראל ויש בהם תר”ך אותיות נגד תרי”ג מצות ושבע מצות בני נח וסימנם כתר תורה לומר לך שאם לומד אדם תורה לשמה היא כתר לראשו ואם לומד שלא לשמה יחזור לכרת. ויש בהם תיבות מנין עקב וזהו שרמז אליעזר בקע משקלו. ושני צמידים אלו ב’ לוחות. עשרה זהב משקלם אלו י’ הדברות וזהו עקב אשר שמע אברהם בקולי. ובשמרם עקב רב. ואצרנה עקב. עשה תורתך קבע מורשה קהלת יעק”ב עשרת הדברות שיש בהם קע”ב תיבות:
{טו}וירא העם וינועו. על כן מתנענעים בשעת לימוד התורה לפי שהתורה ניתנה באימה ברתת ובזיע: וינועו. בגי’ י”ב מילין שהיו נרתעים לאחוריהם: וינועו. ב’ במסורה הכא ואירך וינועו אמות הספים מקול הקורא מה התם ע”י מלאך אף הכא ע”י מלאכים כדכתיב מלכי צבאות ידודון ידודון:
{יז}לבעבור. ג’ במסורה הכא ואידך לבעבור סבב את פני הדבר גבי דוד בענין האשה התקועית. לבעבור הביא ה’ אל אבשלום את הרעה פי’ לבעבור נסות אתכם ואם תעמדו בנסיון תהיו כדוד כמו שנא’ בענין ואדוני חכם כחכמת מלאך האלהים ואם לאו לבעבור הביא ה’ הרעה: תחטאו. ב’ במסורה הכא ואידך רגזו ואל תחטאו. הבושה מונעת מן החטא והכעס מביא לידי חטא וזהו בעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו כל מי שיש לו בושת פנים לא במהרה הוא חוטא וזהו רגזו ואל תחטאו כי הכעס מביא לידי חטא: יראתו על פניכם. בגימ’ זה הוא בושת הפנים:
{יח}ומשה נגש. בפרקי ר”א גש לא נא’ אלא נגש מיכאל וגבריאל אחזוהו בשתי ידיו והגישוהו אל השכינה שלא ברצונו: הערפל. בגי’ שכינה:
{כא}אבוא אליך. אבוא עולה עשרה לו’ שאם אמצא י’ בבהכ”נ אבוא אליך וברכתיך:
{כג}תגלה. ג’ במסורה הכא ואידך תגלה רעתו בקהל בטרם תגלה רעתך לו’ שאם יגלה ערותו על המזבח תגלה רעתו בקהל:

קרדיט: סדר בעל הטורים על פרשת יתרו שייך ל”תורת אמת”.

פוסטים נוספים באתר

שניים מקרא ואחד תרגום על התורה | פרשת יהדות
שניים מקרא ואחד תרגום – יתרו

{א} וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּֽי הוֹצִיא יְהוָֹה אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָֽיִם:  מ  וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה

קרא עוד »
תרגום יונתן על התורה | פרשת יהדות
תרגום יונתן על פרשת יתרו

{א} וישמע וּשְׁמַע יִתְרוֹ אוֹנוֹס מִדְיָן חָמוּי דְמשֶׁה יַת כָּל מַאן דְּעָבִיד יְיָ לְמשֶׁה וּלְיִשְרָאֵל עַמֵּיהּ אֲרוּם אַפֵּיק יְיָ יַת יִשְרָאֵל מִמִּצְרָיִם: {ב} וּדְבַר יִתְרוֹ חָמוּי דְמשֶׁה יַת

קרא עוד »
אהבתם? שתפו ברשת!
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
תכנים חדשים שעלו לאתר
פרשת ראה | פרשת יהדות
פרשת ראה

פרשת ראה פרשת ראה המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרשת ראה פרק יא’ ראשון (כו) רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם

פרשת עקב | פרשת יהדות
פרשת עקב

פרשת עקב פרשת עקב המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרשת עקב פרק ז’ ראשון (יב) וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת

פרשת ואתחנן | פרשת יהדות
פרשת ואתחנן

פרשת ואתחנן פרשת ואתחנן המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרשת ואתחנן פרק ג’ ראשון (כג) וָאֶתְחַנַּן אֶל יְהוָה בָּעֵת

הלכות תפילין

מצוות תפילין, היא מצווה מהתורה כמו שנאמר “וקשרת לאות על ידך והיו לטוטפות בין עינך”. ולכן מחויב אדם להניח תפילין בכל יום, וחייב שיהיו עליו

הלכות מעלית חשמל בשבת

מעלית חשמל שבת היא פיתוח ישראלי בעקבות בנייה של בניינים רבי קומות, ומהם מתגוררים לא מעט דיירים שומרי שבת ולא מעוניינים לחלל השבת המציאו מנגנון

מעוניינים לפרסם כתבה? השאירו פרטים!
Translate »
שינוי גודל גופנים
ניגודיות