ההכנעה והענווה | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת ויקרא

ההכנעה והענווה

אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַיהוָה (פרשת ויקרא א, ב)זבחי אלהים רוח נשברה לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה: (תהילים נא. יט') לא הבהמה היא

למה לא מקריבים דגים? | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת ויקרא

למה לא מקריבים דגים?

אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַיהוָה מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם: (פרשת ויקרא א. ב') בספר ליקוטי "אנשי שם" כתב טעם

שותפות החברה בחטא היחיד | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת ויקרא

שותפות החברה בחטא היחיד

אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַיהוָה מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם: (פרשת ויקרא א. ב').רבינו האלשיך הקדוש זצ"ל תמה, מדוע פתח

תלמיד חכם שאין בו דעת | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת ויקרא

תלמיד חכם שאין בו דעת

וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר יְהוָה אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר: (פרשת ויקרא א. א'). מכאן אמרו כל תלמיד חכם שאין בו דעת, נבלה טובה הימנו, תדע

שניים מקרא ואחד תרגום על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת ויקרא

שניים מקרא ואחד תרגום – ויקרא

{א} וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹֽר:  מ  וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹֽר:  ת  וּקְרָא לְמֹשֶׁה וּמַלֵיל יְיָ עִמֵיהּ מִמַשְׁכַּן זִמְנָא לְמֵימָר: {ב} דַּבֵּר

תרגום יונתן על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת ויקרא

תרגום יונתן על פרשת ויקרא

{א} ויקרא וַהֲוָה כֵּיוַן דְאַשְׁלִים משֶׁה לְמִיקְמָא יַת מַשְׁכְּנָא חָשִׁיב משֶׁה וְאַיְידִין בְּלִבֵּיהּ וַאֲמַר טַוְורָא דְסִינָי דַהֲוָה רִיבּוּיֵיהּ רִבּוּי דְשַׁעְתָּא וְקִדוּשֵׁיהּ קִדוּשׁ דִתְלַת יוֹמִין לָא הֲוָה

דעת זקנים על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת ויקרא

דעת זקנים על פרשת ויקרא

{א}ויקרא אל משה. מדרש תנחומא לפי שהיה משה עומד בחוץ שהיה מתיירא לבא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן אמר הקב"ה אינו דין שיהא משה

כלי יקר על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת ויקרא

כלי יקר על פרשת ויקרא

{א}ויקרא אל משה וגו'. אלף של ויקרא קטנה כאילו נאמר ויקר, וטעמו של דבר להשוות נבואת משה אל נבואת בלעם שנאמר בו לשון ויקר וכמ"ש (ספרי ברכה

אבן עזרא על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת ויקרא

אבן עזרא על פרשת ויקרא

{א}ויקרא. מצאנו ברית יחיד בעבור שני דברים גם יתכן להיות מצוה אחת בעבור דברים רבים כמצות העולה והקרבן כי בתת כל חלק בעתו ימלט החלק

בעל הטורים על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת ויקרא

בעל הטורים על פרשת ויקרא

{א} א' דויקרא זעירא שמשה לא רצה לכתוב אלא ויקר כדרך שנא' בבלעם כאלו לא נראה לו השם אלא במקרה ואמר לו הקב"ה לכתוב גם באל"ף

שפתי חכמים | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת ויקרא

שפתי חכמים על פרשת ויקרא

{א}א דקשה לרש"י למה ליה למיכתב ויקרא וידבר שהוא כפל לשון ומפרש וכו' פירוש שלא היה מדבר עמו פתאום אלא קראו תחלה משה משה ואמר הנני

רמב"ן על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת ויקרא

רמב"ן על פרשת ויקרא

{א}ויקרא אל משה וידבר ה' אליו. ולא כן בשאר המקומות בעבור שלא היה משה יכול לבא אל אהל מועד להיותו נגש אל המקום אשר שם

אור החיים על הפרשה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת ויקרא

אור החיים על פרשת ויקרא

{א}ויקרא וגו'. טעם הקריאה, ולא הספיק הדיבור לבד, אמרו בתורת כהנים כי בג' מקומות קדמה הקריאה לדבור, בסנה, וסיני, ואוהל מועד, ולא מצינו ללמוד אוהל

תהיה בריא | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת פקודי

תהיה בריא

"אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן.." (פרשת פקודי לח, כא)"אלה פקודי, בפרשה זו נמנו כל משקלי נדבת המשכן לכסף, לזהב ולנחושת ונמנו כל כליו לכל עבודתו:" (רש"י). מסופר

אלה פקודי המשכן | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת פקודי

אלה פקודי המשכן

אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה עֲבֹדַת הַלְוִיִּם בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן: (פרשת פקודי לח. כא')אמרו חז"ל במדרש רבא וז"ל:

ויברך אותם משה | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת פקודי

ויברך אותם משה

כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הָעֲבֹדָה: וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת כָּל הַמְּלָאכָה וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה כֵּן

המשכן משכן | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת פקודי

המשכן משכן

אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת (פרשת פקודי לח. כא')המשכן משכן. שני פעמים, רמז למקדש שנתמשכן בשני חורבנין על עונותיהן של ישראל: (רש"י). בספר "שערי ארמון"

כוונת התרומה | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת פקודי

כוונת התרומה

כָּל הַזָּהָב הֶעָשׂוּי לַמְּלָאכָה בְּכֹל מְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ… (פרשת פקודי ל"ח כ"ד)כתב ב"ברכי נפשי", לא כמות הכסף שתורם האדם לצדקה, היא המחשיבה את תרומתו. בשום אופן

הקשר בנתינה | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת ויקהל

הקשר בנתינה

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה לֵאמֹר: קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לַיהוָה כֹּל נְדִיב לִבּוֹ יְבִיאֶהָ אֵת תְּרוּמַת יְהוָה

שבת - שלום וברכה | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת ויקהל

שבת – שלום וברכה

וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה לַעֲשֹׂת אֹתָם: שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ

פרנסה משמים | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת ויקהל

פרנסה משמים

שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַיהוָה כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת: (פרשת ויקהל לה, ב) במים מצויים דגים הניזונים

ויקהל משה | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת ויקהל

ויקהל משה

וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה לַעֲשֹׂת אֹתָם: (פרשת ויקהל לה. א') ויקהל משה. למחרת יום הכפורים

השבת והמשכן באו לכפר על העגל | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת ויקהל

השבת והמשכן באו לכפר על העגל

שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַיהוָה כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת: (פרשת ויקהל לה. ב')קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לַיהוָה כֹּל

שניים מקרא ואחד תרגום על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת פקודי

שניים מקרא ואחד תרגום – פקודי

{כא} אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָֽעֵדֻת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה עֲבֹדַת הַֽלְוִיִּם בְּיַד אִֽיתָמָר בֶּֽן אַֽהֲרֹן הַכֹּהֵֽן:  מ  אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָֽעֵדֻת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי

שניים מקרא ואחד תרגום על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת ויקהל

שניים מקרא ואחד תרגום – ויקהל

{א} וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶֽת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָֹה לַֽעֲשׂת אֹתָֽם:  מ  וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶֽת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה

תרגום יונתן על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת פקודי

תרגום יונתן על פרשת פקודי

{כא} אלה אִלֵין מִנְיָנֵי מַתְקַלְוָן וּסְכוּמְהוֹן דְּמַשְׁכְּנָא דְסַהֲדוּתָא דְאִתְמְנִיוּ עַל פּוּם מֵימְרָא דְמשֶׁה בְּרַם פּוּלְחַן לֵיוָאֵי הֲוַת בִּידָא דְאִיתָמָר בַּר אַהֲרן כַּהֲנָא: {כב} וּבְצַלְאֵל בַּר אוּרִי בַּר חוּר

תרגום יונתן על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת ויקהל

תרגום יונתן על פרשת ויקהל

{א} ויקהל וּכְנַשׁ משֶׁה יַת כָּל כְּנִישְׁתָּא דִבְנֵי יִשְרָאֵל וַאֲמַר לְהוֹן אִלֵּין פִּתְגָמַיָא דְפַקֵיד יְיָ לְמֶעֱבַּד יַתְהוֹן: {ב} שִׁיתָּא יוֹמִין תִּתְעֲבֵיד עִיבִידְתָּא וּבְיוֹמָא שְׁבִיעָאָה יְהֵי לְכוֹן קוּדְשָׁא שַׁבְּתָא

דעת זקנים על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת פקודי

דעת זקנים על פרשת פקודי

{כא}אלה פקודי. למה נאמר המשכן שני פעמים לפי שעתיד להתמשכן שני פעמים ראשון ושני: העדות. שהוא עדות לאומות העולם שנתרצה הקב"ה על מעשה העגל ששכינה שורה שם. ד"א

דעת זקנים על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת ויקהל

דעת זקנים על פרשת ויקהל

{ג}לא תבערו אש. הזהירה תורה על ההבערה טפי משאר מלאכות מפני שאינה נראית כל כך מלאכה ושמא יאמרו לא נעשה מלאכה אבל נבעיר האש ונזמין הכל

כלי יקר על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת פקודי

כלי יקר על פרשת פקודי

{כא}אלה פקודי המשכן משכן העדות. נחלקו המפרשים בדבר אם אלה קאי על מעשה המשכן שהזכיר בסדר ויקהל, או אם קאי על מה שיזכיר בפר' זו, ועוד

כלי יקר על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת ויקהל

כלי יקר על פרשת ויקהל

{א}ויקהל משה את כל עדת בני ישראל וגו'. פירש"י למחרת יו"כ כו', ובפר' יתרו כתיב (שמות יח.יג) ויהי ממחרת וישב משה לשפוט את העם ופירש"י שם כי זה

אבן עזרא על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת פקודי

אבן עזרא על פרשת פקודי

{כא}אלה פקודי. הטעם פקודי הכלים. כי מלת משכן כוללת הכל. ופירש למה נקרא משכן בעבור הארון ששם לוחות העדות. והנה אחז דרך קצרה. וזהו האמת

אבן עזרא על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת ויקהל

אבן עזרא על פרשת ויקהל

{א} טעם ויקהל. שישמעו הכל מפיו דבר המשכן שיתנדבו ופירש אלה הדברים. המשכן וכליו לעשות על כן כתוכ לעשות אותם. והנה הטעם שהשם צוני שתעשו מה שאומר

בעל הטורים על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת פקודי

בעל הטורים על פרשת פקודי

{כא}אלה פקודי. מלא וי"ו שפקד לכל ו' מאות אלף שלא יחשדוהו שלקח מן הכסף. המשכן משכן שנתמשכן ב"פ בשביל עונות ישראל וזהו שאמרו אנשי כנה"ג

בעל הטורים על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת ויקהל

בעל הטורים על פרשת ויקהל

{א}ויקהל. כתיב לעיל כי קרן עוד פניו וסמך לו פ' שכת לומר שאינו דומה קירון פנים של שבת לשאר הימים. ואמר ויקהל לפי שבא לומר

שפתי חכמים | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת פקודי

שפתי חכמים על פרשת פקודי

{כא}א דק"ל הוה ליה למימר ואלה בוא"ו מוסיף על הראשונים ומתרץ דלא תטעה לומר דקאי דוקא אכלי המשכן דסמיך ליה ותקשה לך למה מנה מנין המשקולות

שפתי חכמים | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת ויקהל

שפתי חכמים על פרשת ויקהל

{א}א דלעיל כתיב ברדת משה מהר וגו' וזה היה ביום הכיפורים וזה קאי עליו דהא אחריו מיד כתיב ויקהל משה ש"מ שהיה למחרת יום הכיפורים רא"ם.

רמב"ן על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת פקודי

רמב"ן על פרשת פקודי

{כא} אמר המשכן משכן העדות. בעבור כי יריעות שש משזר הם שיקראו משכן במצוה (לעיל כו א) ובמעשה (לעיל לו ח), אבל משכן העדות כולל הבית בכללו

רמב"ן על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת ויקהל

רמב"ן על פרשת ויקהל

{א}ויקהל משה את כל עדת בני ישראל. יכלול "כל עדת בני ישראל" האנשים והנשים, כי כלם התנדבו במלאכת המשכן. והנה משה אחר שצוה לאהרן והנשיאים

אור החיים על הפרשה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת פקודי

אור החיים על פרשת פקודי

{כא}אלה פקודי וגו'. אומרו אלה לפסול כל מנינים שבעולם כי כל מה שימנה אדם מקנינים המדומים אין מניינו מנין ושמו מורה עליו מה אתה מונה, אבל מנין

אור החיים על הפרשה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת ויקהל

אור החיים על פרשת ויקהל

{א}ויקהל משה וגו'. צריך לדעת טעם שהוצרך לומר ויקהל אחר שהוא דבר הרגיל בכל עת אשר יצוה דבר ה', ונראה כי לצד שראו כי קרן עור פניו

ונתנו איש כפר נפשו | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת כי תשא

ונתנו איש כפר נפשו

וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַיהוָה.. (כי תשא ל. יב')מעלת עושה הצדקה גדולה היא עד מאוד, ומובא בספר "קב הישר": על הפסוק: "וצדקה תציל ממוות" אמר

מחילה בתשובה וצדקה | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת כי תשא

מחילה בתשובה וצדקה

זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַיהוָה: …לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם: (כי תשא ל. יג'-טו') מחצית

לא להתנתק | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת כי תשא

לא להתנתק

כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַיהוָה בִּפְקֹד אֹתָם וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם: (פרשת כי תשא לב. יב')כי

לתת בחום | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת כי תשא

לתת בחום

זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַיהוָה: (פרשת כי תשא ל. יג')יש שני סוגי נתינה,

קרן עור פני משה | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת כי תשא

קרן עור פני משה

וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו: (כי תשא לד. ל')וייראו מגשת אליו. בא וראה, כמה גדולה כחה

שניים מקרא ואחד תרגום על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת כי תשא

שניים מקרא ואחד תרגום – כי תשא

{יא} וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹֽר:  מ  וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹֽר:  ת  וּמַלִיל יְיָ עִם משֶׁה לְמֵימָר: {יב} כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵֽי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻֽדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַֽיהוָֹה

תרגום יונתן על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת כי תשא

תרגום יונתן על פרשת כי תשא

{יא} וידבר וּמַלֵּיל יְיָ עִם משֶׁה לְמֵימָר: {יב} אֲרוּם תְּקַבֵּל יַת חוּשְׁבַּן בְּנֵי יִשְרָאֵל לְמִנְיָינֵיהוֹן וְיִתְּנוּן גְּבַר פּוּרְקַן נַפְשֵׁיהּ קֳדָם יְיָ כַּד תִּמְנֵי יַתְהוֹן וְלָא יְהֵי בְּהוֹן נִזְקָא

דעת זקנים על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת כי תשא

דעת זקנים על פרשת כי תשא

{יג}מחצית השקל. לכפר על חצי היום שחטאו כמו שאז"ל במסכת שבת פרק ר' עקיבא בושש בא שש והשקל כ' גרה הרי חציו עשר לכפר על עשרת

כלי יקר על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת כי תשא

כלי יקר על פרשת כי תשא

{יא}וידבר ה' וגו' כי תשא את ראש בני ישראל. בכל מקום הזכיר נשיאת ראש אצל המספר, לפי שע"י המספר ישראל מנושאים ביתר שאת על כל האומות

אבן עזרא על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת כי תשא

אבן עזרא על פרשת כי תשא

{יב}החל לפרש כסף הכפורים שהוא חיוב על כל אחד ולא היה נדבה. והזכיר זה בעבור הכתוב למעלה כי אחת בשנה יעשה כפורים. וכסף הכפורים גם כן

בעל הטורים על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת כי תשא

בעל הטורים על פרשת כי תשא

{יב}כי תשא. סמך קרנותיו לכי תשא רמז למה שאמרו רמה קרנם של ישראל בכי תשא. וסמך יוה"כ לכופר נפשו לומר שביוה"כ צריך ליתן כופר נפשו

שפתי חכמים | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת כי תשא

שפתי חכמים על פרשת כי תשא

{יב}א מלשון לא תשא שמע שוא ולא לשון הרמה מלשון ישא פרעה את ראשך ומפני שצפה הקב"ה שעתיד לגזור גזירה עליהם במדבר הזה יתמו כתב בהן

רמב"ן על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת כי תשא

רמב"ן על פרשת כי תשא

{יב}  צוה הקב"ה את משה כאשר תשא ראש בני ישראל במנין יתנו כפר נפש מחצית השקל, ואמר לו (בפסוק טז) ולקחת את כסף הכפורים הנזכר, ונתת

אור החיים על הפרשה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת כי תשא

אור החיים על פרשת כי תשא

{יב}כי תשא את ראש וגו'. צריך לדעת טעם אומרו תשא ולא אמר תפקוד כאומרו במטה לוי (במדבר ג' ט"ו) ב' אומרו את ראש ולא הספיק לומר כי תשא את בני ישראל,

ערכה של אבן | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת תצווה

ערכה של אבן

וְעָשִׂיתָ חֹשֶׁן מִשְׁפָּט מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב כְּמַעֲשֵׂה אֵפֹד תַּעֲשֶׂנּוּ זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ: רָבוּעַ יִהְיֶה כָּפוּל זֶרֶת אָרְכּוֹ וְזֶרֶת רָחְבּוֹ: וּמִלֵּאתָ

הכר את חסרונך | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת תצווה

הכר את חסרונך

וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד: (פרשת תצווה כז. כ')מעשיה מופלאה שהיה נוהג רבי נחמן מברסלב

לולי תורתך שעשועי | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת תצווה

לולי תורתך שעשועי

וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד: (פרשת תצווה כז. כ')הה"ד: "זית רענן יפה פרי תואר" (ירמיהו

עשית = התברכת | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת תצווה

עשית – התברכת

וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד: (פרשת תצווה כז. כ')ויש להבין מה עניין הדלקת נר תמיד

חכמים היזהרו בדבריכם | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת תצווה

חכמים היזהרו בדבריכם

וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד: (פרשת תצווה כז. כ')שמו של משה רבינו עליו השלום לא

שניים מקרא ואחד תרגום על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת תצווה

שניים מקרא ואחד תרגום – תצווה

{כ} וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַֽעֲלֹת נֵר תָּמִֽיד:  מ  וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית

תרגום יונתן על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת תצווה

תרגום יונתן על פרשת תצווה

{כ} ואתה וְאַנְתְּ תְּפַקֵיד יַת בְּנֵי יִשְרָאֵל וְיִסְבוּן לָךְ מִישְׁחָא דְזֵיתָא דַכְיָא כְּתִישָׁא לְאַנְהוֹרֵי לְאַדְלָקָא בּוֹצִינַיָא תְּדִירָא: {כא} בְּמַשְׁכַּן זִימְנָא מִבָּרָא לְפַרְגוֹדָא דְעַל סַהֲדוּתָא יְסַדֵּר יָתֵיהּ אַהֲרן וּבְנוֹי

דעת זקנים על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת תצווה

דעת זקנים על פרשת תצווה

{כא}מערב עד בקר. פירש"י שתהא דולקת מערב עד בקר ושיערו חכמים דהיינו חצי לוג ללילי טבת הארוכים ובלילות קצרות אם נשאר מן השמן אין בכך כלום.

כלי יקר על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת תצווה

כלי יקר על פרשת תצווה

{כ}ואתה תצוה את בני ישראל וגו'. יש לדקדק מהו ואתה תצוה שני נוכחיות ואתה צוה מבעי ליה למימר, גם מלת ואתה כולה מיותרת כי היה לו

אבן עזרא על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת תצווה

אבן עזרא על פרשת תצווה

{כ}ואתה תצוה. אזכיר בתחלה טעם לדבק הפרשה כי כאשר השלים לספר כל כלי הקדש והפרוכת והמשכן והאהל והמכסה. ומזבח העולה והחצר והמסך. החל לפרש משרתי

בעל הטורים על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת תצווה

בעל הטורים על פרשת תצווה

{כ}ואתה תצוה. לא הזכיר משה בזה הסדר משא"כ בכל החומש שמשעה שנולד משה אין סדר שלא הוזכר בה (חוץ ממשנה תורה) והטעם משום שאמר מחני נא מספרך

שפתי חכמים | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת תצווה

שפתי חכמים על פרשת תצווה

{כ}א פירוש שאל תתמה היאך מצינו שמן שאין בו שמרים דהא תנן בפרק המפקיד ר"י אומר אף המוכר שמן מזוקק כל ימות השנה מקבל עליו לוג

רמב"ן על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת תצווה

רמב"ן על פרשת תצווה

{כ} אמר הכתוב בכאן ואתה תצוה. בעבור שאמר במשכן תמיד ועשית, והוא בצווי, אמר בכאן ואתה בעצמך תצוה להם שיקחו אליך את שמן המאור, כי אין להם

אור החיים על הפרשה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת תצווה

אור החיים על פרשת תצווה

{כ}ואתה תצוה. צריך לדעת למה הוצרך לומר ואתה אחר שעמו היה מדבר, עוד למה אמר תצוה ולא צו, עוד למה אמר לשון ציווי. ורבותינו ז"ל

שלמות במצווה | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת תרומה

שלמות במצווה

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי: (פרשת תרומה כה. ב'). בגמרא מסכת בבא בתרא (י.)

קדושת בית הכנסת | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת תרומה

קדושת בית הכנסת

וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם: (שמות כה. ח'). י'ראת ה'מקדש ו'מוראת ה'המשכן אשר קדשנו במצוותיו וציונו על הדבר הזה, והיינו טעמא כי שם משרה הקדוש

מקשה אחת | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת תרומה

מקשה אחת

"ועשית מנורה זהב טהור, מקשה תיעשה המנורה ירכה וקנה" (פרשת תרומה כה לא). "מקשה אחת", שלא יעשנה חוליות (כלומר חלקים חלקים), ולא יעשה קניה ונרותיה

מבחן יום יומי | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת תרומה

מבחן יום יומי

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי: (פרשת תרומה כה. ב')במדרש רבה בפרשתינו מובא: בשעה שהקדימו

זמן שווה חיים | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת תרומה

זמן שווה חיים

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי: (פרשת תרומה כה ב'). תניא אמרו עליו על בנימין

שניים מקרא ואחד תרגום על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת תרומה

שניים מקרא ואחד תרגום – תרומה

{א} וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹֽר:  מ  וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹֽר:  ת  וּמַלִיל יְיָ עִם משֶׁה לְמֵימָר: {ב} דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ

תרגום יונתן על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת תרומה

תרגום יונתן על פרשת תרומה

{א} וידבר וּמַלֵּיל יְיָ עִם משֶׁה לְמֵימָר: {ב} מַלֵּיל עִם בְּנֵי יִשְרָאֵל וְיִסְבוּן קֳדָמַי אַפְרְשׁוּתָא מִן כָּל דְּיִתְרְעֵי לִבֵּיהּ וְלָא בְּאַלְמוּתָא תִסְבוּן יַת אַפְרָשׁוּתִי: {ג} וְדָא אַפְרָשׁוּתָא דְתִסְבוּן מִנְהוֹן דַּהֲבָא

דעת זקנים על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת תרומה

דעת זקנים על פרשת תרומה

{ב}ויקחו לי תרומה. פרשה זו נאמרה בתוך ארבעים יום שהיה ממתן תורה וצוהו הקב"ה להיכן מניח' שיעשו משכן ובית קדשי הקדשים ובתוכו ארון ובתוך הארון לוחות

כלי יקר על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת תרומה

כלי יקר על פרשת תרומה

{א}וידבר ה' וגו' ויקחו לי תרומה וגו'. ג' תרומות נזכרו כאן כו', ויש בענין זה כמה ספיקות כי למה יחס ב' תרומות ראשונות אל הש"י כי

אבן עזרא על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת תרומה

אבן עזרא על פרשת תרומה

{א}וידבר. בעלותו אל ראש ההר דבר לו על דבר המשכן. והטעם שיעשו מקדש לשם הנכבד וישכון בתוכו. ושם ידבר עם משה ולא יעל' אל ההר:{ב} מלת ויקחו

בעל הטורים על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת תרומה

בעל הטורים על פרשת תרומה

{ב}ויקחו לי תרומה. פתח דבר אל בני ישראל בל' פיוס כמו דברו על לב ירושלים. בשביל שהיה בו חסרון כיס פייסם ואיתא במדרש א"ר אבהו

שפתי חכמים | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת תרומה

שפתי חכמים על פרשת תרומה

{ב}א דהא כל דבר שבעולם שלו הוא: ב בא לומר שאל תפרשהו לשון תרומה והגבהה כמו שוק התרומה (רא"ם): ג דק"ל כיון דתרומה דהכא הוא הפרשה ואם כן נאמר שהוא דבר

רמב"ן על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת תרומה

רמב"ן על פרשת תרומה

{א}כאשר דבר השם עם ישראל פנים בפנים עשרת הדברות, וצוה אותם על ידי משה קצת מצות שהם כמו אבות למצותיה של תורה, כאשר הנהיגו רבותינו עם

אור החיים על הפרשה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת תרומה

אור החיים על פרשת תרומה

{ב}דבר אל בני ישראל. צריך לדעת למה לא הספיק במה שקדם לומר לאמר והדבר מובן שלבני ישראל יאמר. או לא היה צריך לומר לאמר ויספיק באומרו דבר

פתח הגיהנם | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת משפטים

פתח הגיהנם

מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה: (פרשת משפטים כב. יז'). אלא תומת בבית דין, ואחד זכרים ואחד נקבות, אלא שדבר הכתוב בהוה שהנשים מצויות מכשפות: רש"ירבינו הרמב"ן זצ"ל

כבודו של גנב | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת משפטים

כבודו של גנב

כִּי יִגְנֹב אִישׁ שׁוֹר אוֹ שֶׂה וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה: (פרשת משפטים כא. לז'). "אמר ריב"ז: חס

שבתו יתן ורפא ירפא | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת משפטים

שבתו יתן ורפא ירפא

רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא: (פרשת משפטים כא.יט') מסופר על החפץ חיים שבאה בפניו אשה עם מחלה קשה ל"ע, אמר לה החפץ חיים: רק שבתו

משפט וצדקה | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת משפטים

משפט וצדקה

וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם: (פרשת משפטים כא. א')דבר אחר, ואלה המשפטים, הדא הוא דכתיב (ישעיה נו, א): כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה

ורצע אדוניו את אוזנו | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת משפטים

ורצע אדוניו את אוזנו

וְאִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי: וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל הָאֱלֹהִים וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה וְרָצַע

שניים מקרא ואחד תרגום על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת משפטים

שניים מקרא ואחד תרגום – משפטים

{א} וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶֽם:  מ  וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶֽם:  ת  וְאִלֵין דִינַיָא דִי תַסְדַר קֳדָמֵיהוֹן: {ב} כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַֽעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַֽחָפְשִׁי חִנָּֽם:  מ  כִּי תִקְנֶה

תרגום יונתן על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת משפטים

תרגום יונתן על פרשת משפטים

{א} ואלה וְאִלֵּין הִינוּן סִדְרֵי דִינַיָא דִי תְסַדֵּר קֳדָמֵיהוֹן: {ב} אֲרוּם תִּיזְבוּן בִּגְנֵיבוּתֵיהּ לְעַבְדָא בַּר יִשְרָאֵל שִׁית שְׁנִין יִפְלַח וּבְמַעֲלֵי שְׁבִיעָתָא יִפּוֹק לְבַר חוֹרִין מַגָּן: {ג} אִין בִּלְחוֹדוֹי יֵיעוֹל בִּלְחוֹדוֹי

דעת זקנים על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת משפטים

דעת זקנים על פרשת משפטים

{א}ואלה המשפטים. פירש"י כל מקום שנאמר אלה פסל את הראשונים וגו' משמע מתוך פירושו שאלו כתב כאן אלה משמע שהיה פוסל הראשונים והייתי אומר שלא נאמרו

כלי יקר על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת משפטים

כלי יקר על פרשת משפטים

{א}ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. למה נסמכה פר' דינין לפר' מזבח לומר לך שתשים הסנהדרין אצל המזבח כך פירש"י, ובמס' סנהדרין (ז:) מסיק דרש בר קפרא מנא הא

אבן עזרא על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת משפטים

אבן עזרא על פרשת משפטים

{א}ואלה המשפטים. אחר שאמרו ישראל למשה דבר אתה עמנו. אמר השם למשה בגשתו אל הערפל כה תאמר אל בני ישראל. והחל להזהיר על אלהי הזהב.

בעל הטורים על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת משפטים

בעל הטורים על פרשת משפטים

{א}ואלה. נוטריקון וחייב אדם לחקור הדין. המשפטים. נוטריקון הדיין מצווה שיעשה פשרה טרם יעשה משפט. אשר. נוטריקון אם שניהם רוצין: תשים. נוטריקון תשמע שניהם יחד מדברים. לפניהם. נוטריקון לא פני נדיב יהדר

שפתי חכמים | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת משפטים

שפתי חכמים על פרשת משפטים

{א}א וא"ת והא בפרשת בחקותי כתיב אלה המצות וגו' ובפרשת מטות כתיב אלה החקים ובפרשת מסעי כתיב אלה המצות והמשפטים ובפרשת כי תבא כתיב אלה דברי

רמב"ן על התורה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת משפטים

רמב"ן על פרשת משפטים

{א} טעם ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, כי רצה להקדים להם המשפטים, כי כאשר היה בעשרת הדברות הדבור הראשון בידיעת ה', והשני באיסור ע"ז, חזר וצוה את

אור החיים על הפרשה | פרשת יהדות
מפרשים על פרשת משפטים

אור החיים על פרשת משפטים

{א}ואלה המשפטים. צריך לדעת טעם אומרו ואלה והנה נחלקו במכילתא רבי ישמעאל ורבי עקיבא רבי ישמעאל אומר לומר לך מה עליונים מסיני אף תחתונים מסיני רבי עקיבא

להכיר את ה' | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת יתרו

להכיר את ה'

עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל יְהוָה מִכָּל הָאֱלֹהִים כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם:  (פרשת יתרו יח, יא) מכירו הייתי לשעבר, ועכשיו ביותר (רש"י) בספר "לקוטי שמשון"

לא תגלה ערותך עליו | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת יתרו

לא תגלה ערותך עליו

וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו: (פרשת יתרו כ. כ"ג). הכלי יקר על פרשת יתרו כתב, שטעם איסור זה, הוא לפי

איך לא לחמוד? | פרשת יהדות
חידושי תורה על פרשת יתרו

איך לא לחמוד?

וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר: לֹא תַחְמֹד: (פרשת יתרו כ. א' יד'). שואל רבנו אברהם אבן עזרא בפירושו על התורה, כיצד התורה מצווה

מה חדש באתר
הישארו מעודכנים

הצטרפו אל רשימת התפוצה שלנו ותקבלו עדכונים בכל מה שחדש