{יב}כי תשא. סמך קרנותיו לכי תשא רמז למה שאמרו רמה קרנם של ישראל בכי תשא. וסמך יוה"כ לכופר נפשו לומר שביוה"כ צריך ליתן כופר נפשו כי אז כל העם נמנין ועוברין לפניו ולכך נהגו לפסוק צדקה ביוה"כ. תשא את ראש בני ר"ת עולה כמנין תר"ג שכך היו האלפים ת"ר אלף וג' אלפים וכן בנ"י עולה תר"ג: ונתנו. אם תקראנו למפרע יהי' ג"כ ונתנו לו' לך כל מה שאדם נותן לצדקה יחזור אליו ולא יחסר לו בשביל זה כלום. ג"פ פקודים וג"פ מחצית השקל בפרשה וג"פ כופר נפשו וג"פ לכפר וג"פ בנ"י לכפר על ג' דברים על המלחמה ורעב ודבר וכן אמר גד החוזה לדוד כשמנה את ישראל שלש אני נוטל עליך:
{יג}זה יתנו כל העבר על. בגימ' זה היה כמין מטבע של אש: זה יתנו. כמנין ז"ה פירוש שנים עשר שבטים יתנו דאיכא למאן דאמר שבט לוי לא נתנו: עשרים. בגימטריא עשיר ודל שהיו כולם שוין בזה: שקל. בגימטריא נפש שבא לכפר על הנפש:
{יד}מבן עשרים שנה. ס"ת המן שבא להכריע שקלים של המן: שנה ומעלה. בגימ' לעונשים. עשרים שנה ומעלה. ר"ת עשו ואתן אדם תחתיך:
{טז}הכפורים. ב' במסורה דין ואידך מדם חטאת הכפורים אחת בשנה יכפר וגם זה רמז לפסוק צדקה ביוה"כ: והיה לבנ"י לזכרון. מלא וי"ו על שתי כתפיו לזכרון חסר וי"ו שלא היו לזכרון אלא בעודם על כתפיו אבל כ"ז שהיו קיימין ועומדין לא היו לזכרון:
{יח}ועשית כיור. סמך כיור לפ' שקלים לומר שהגשמים נעצרים בשביל פוסקי צדקה ואינן נותנין. לרחצה. ד' במסורה שכל כיור שאינו מחזיק כדי שירחצו ממנו ד' כהנים כאחד אינו כיור:
{לב}קודש הוא קודש יהיה לכם. בגימטריא למלכות בית דוד:
{לד}קח לך סמים. ס"ת חכם חמרא וריחני פקחין: זכה. ג' במס' ולבונה זכה ונתת על המערכת לבונה זכה ותפלתי זכה. זש"ה תכון תפלת. קטורת לפניך שהתפלה דומה לקטורת כשם שזה זכה כך התפלה צריכה שתהיה זכה:
{לה}רוקח. ב' מלאים. מעשה רוקח. זבובי מות וגו' שמן רוקח. זהו שדרשו רבותינו שהיו מרננים אחר הקטורת לו' בה מתו נדב ואביהוא בה מתו עדת קרח שנא' מות גבי רוקח דהיינו קטורת וא"ל משה ראו שאין הקטורת ממית אלא אדרבה מחיה שנא' ויתן את הקטורת ויכפר על העם דכתיב טהור קדש אלא החטא ממית:
{לז}והקטורת אשר תעשה. י"א תיבות בפסוק זה כנגד י"א סמים שבקטורת:
כי תשא פרק-לא
{ד}לחשוב מחשבת. חסר ו' שבו' ימים יש לחשוב ולעשות ולא בשביעי:
{יג}אך את שבתותי תשמורו. אך מיעוט למעט פיקוח נפש וקרבנות צבור. ועד רדתה אפי' בשבת שכל אלו דוחין שבת. סמך פרשת שבת למלאכת המשכן דילפינן מלאכת שבת ממלאכת המשכן:
{יד}את השבת. ד'. ג' בהאי עניינא וחד בעזרא לחלל את השבת. והיינו כדאיתא בפ"ק דסנהדרין ראוי היה שתנתן תורה ע"י עזרא אלא שקדמו משה דילפינן את השבת דהתם מהכא:
{טז}את השבת לעשות. ר"ת אהל דילפינין מלאכת שבת מאהל מועד:
{יז}בני ישראל אות היא. ר"ת ביאה שביאתו של תלמיד חכם מערב שבת לערב שבת. אות היא לעולם כי ר"ת אהלך ע"ש וידעת כי שלום אהלך ודרשינן מיניה הדלקת נר בליל שבת: וביום השביעי שבת וינפש. ס"ת שתים ששתים נפשות יש לאדם בשבת וע"כ פ"א דוינפש כפולה משום ב' נפשות: וינפש. בגימט' אלו שבגיהנם שאף אור של גיהנם שובת בשבת: השביעי שבת וינפש. בגימטריא דכיון שהוא שבת אבדה נפש: שבת וינפש ויתן אל. משה. מלמד שנתנה תורה בשבת. וינפש ו. נפש וסמיך ליה פרשת העגל שנתחייבו מיתה ונאבדה נפשם:
{יח}ויתן אל (משה). בגימטריא זה התלמוד: ככלתו. כתיב חסר מה כלה מקושטת בכ"ד קשוטים המנויין בישעיה אף ת"ח צריך להיות מקושט בכ"ד ספרים: שני לוחות. כנגד שמים וארץ חתן וכלה ב' תורות ושתי עולמות: לחת ע"ש שיגעים בלחי. לחת בא"ת ב"ש כס"א מלמד שנלקחו מכסא הכבוד:
כי תשא פרק-לב
{א}כי בשש משה. חסר וי"ו לומר שבאו שש שעות: בשש. ב' במסורה דין. ואידך מדוע בשש רכבו לבא מה התם מת אף הכא היו סבורים. שמת כמו שדרז"ל שהראה להם דמות מטתו ברקיע: כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו. בגי' שהראה. להם השטן מטתו של משה רבינו:
{ד}אלה אלהיך. שאיוו לאלהות הרבה:
{ה}מזבח לפניו. בגימ' זהו חור דדרשינן מזבוח לפניו:
{ו}ויעלו עולות. בגימ' בכורות שהבכורות העלו עולות לפניו:
{י}הניחה. ב' במס'. הניחה לי הניחה אותי. וה. משני את העמודים גב. שמשון לומר לך שהרג בהם במותו יותר ממה שהמית בחייו וזהו הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם שכילם והמית בהם כל שריהם: ואכלם. ב' במס' דין ואידך ואכלם ואמחצם זהו שדרשו שאין פרוענות שאין בה פרעון ממעשה העגל: ואעשה אותך. מלא וי"ו שיצאו ממך ו' מאות אלף:
{יא}ויחל. ד' במסורה הכא ואידך ויחל יהואחז. ויחל וגו'. גבי חזקיהו ויחל איש האלהים בענין ירבעם היינו כדאיתא בברכות ספ"ד כמה ישהה בין תפלה לתפלה כדי שתתחולל דעתו עליו ומפרש לי' מויחל ומפרשינן בירושלמי שהוא ד' אמות כנגד ד"פ ויחל:
{יג}זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך. כאן הקדים אבות לעבדיך ובפ' עקב זכור לעבדיך לאברהם וגו' הקדים עבדיך לאבות לומר כי היו עבדיו מתחלה ועד סוף כיוצא בו דוד עבדי. ועבדי דוד:
{יז}ברעה. כתיב בה"א בשביל ה' דברים שעשו. אכלו ושתו. ויקומו לצחק. וישתחוו. ויזבחו. ומחולות:
{יח}קול ענות אנכי שומע. בגימ' שנהרג חור ועבדו עבודה זרה: ענות. ב'. קול ענות. יום ענות אדם נפשו שזה הענות לא נתכפר להם:
{יט} וישלח מידו חסר יו"ד שכפרו בי' דברות וי"פ פסל בתורה וי"פ תועבת ה' במשלי:
{כב}כי ברע. אותיות ערב שערב רב גרמו להם לעשותו:
{כה}פרוע. ב'. כי פרוע הוא וראשו יהיה פרוע מה מצורע מטמא אף עכו"ם מטמאה:
{ל}אכפרה. ב' במס' דין ואידך אכפרה פניו במנחה זהו שאמרו לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה. אכפרה בעד חטאתכם להתפלל עליכם מתי אכפרה פניו במנחה:
{לד}הנה מלאכי ילך לפניך. מלאכי עולה בגי' מאה ואחד. ילך עולה כמנין הלכה רמז למה שאמרו אינו דומה מי ששונה פרקו ק' פעמים לשונה פרקו ק"א שעי"כ ילך ההלכה לפניו. גם הנה. עולה כמנין הלכה. גם ישקני מנשיקות "פיהו" עולה מאה ואחד. הנה מלאכי אותיות מיכאל שהוא מלאכי המיוחד לי:
כי תשא פרק-לג
{א}העלית. ג' דין ואידך ושמעו מצרים כי העלית בכחך. העלית מן שאול נפשי. מלמד ששקול שעבוד גליות נגד גיהנם וזהו העלית מארץ מצרים העלית מן שאול נפשי:
{ד}עדיו. ג' במס'. דין ואידך וצבי עדיו לגאון שמהו. במתג ורסן עדיו לבלום. בשביל שנתגאו בצבי עדים כמו שדרשו רז"ל בשביל רוב זהב וכסף שנתת להם עשו עגל זהב ע"כ לא שתו איש עדיו ונסתמה פיהם שלא היה להם פתחון פה כמו מתג ורסן שבולם עדיו של סוס:
{ה}הורד. ג'. הורד עדיך. באף עמים הורד אלהים. הורד אותם אל המים בגדעון. על שאמר לו הורד עדיך היה משה ירא מפני האף והחמה כדכתיב באף עמים הורד וכמו דהכא היה עכו"ם התם נמי הורד אותם אל המים להפריד עובדי ע"ג שכל הכורע על ברכיו לשתות סימן שעבד ע"ג והציגם לבדם:
{ז}והיה כל מבקש ה' יצא. מכאן שצריך אדם לגלות כדי שילמוד תורה:
{יא}ידבר איש אל רעהו. בגימ' שהוא מסביר לו פנים:
{יט} ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם ה' לפניך. בגימ' שהקדוש ברוך הוא נתעטף כשליח ציבור:
כי תשא פרק-לד
{ג}וגם איש. ב'. דין ואידך וגם איש היה מתנבא לומר אפי' אם יהי' נביא לא יסמוך על נבואתו לעבור על הצווי:
{יב}פן תכרות ברית ליושב הארץ. ליושב מלא וי"ו דששה היו שמזהיר עליהם שגרגשי עמד ופנה:
{טז}והזנו את בניך אחרי א. להיהן. וסמיך ליה אלהי מסכה רמז שעשו כמין זכרות מפלצת לע"ג וגם עשו כמו זכרות לצלמי ע"א כדכתיב ותזנו בם:
{יח} סמך את חג המצות לאלהי מסכה לומר שע"ג אסורה בהנאה כחמץ בפסח:
{כ}ולא יראו פני ריקם. וסמיך ליה ששת ימים לומר דאין נדרים ונדבות קרבים ביו"ט:
{כה}חמץ דם זבחי. בגי' מחצי היום:
{כז}כי על פי הדברים. האלה. וסמיך ויהי שם עם ה' ארבעים יום לומר שבשביל דברים שבע"פ שהה שם מ' יום: כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית. אלו דברים שבע"פ ע"כ בקהלת וכתוב יושר דברי אמת ס"ת. ברית וסמיך ליה דברי חכמים: פי הדברים האלה כרתי אתך ברית. ס"ת בגי' התלמוד:
{כט}כי קרן עור פניו. וזכה לקירון פניו מושכותי כפי עליך. וי"א מכתיבת הלוחות זכה לקירון. קרנים מידו לו ושם חביון עוזו ר"ת מלוח:
קרדיט: סדר בעל הטורים על פרשת כי תשא שייך ל"תורת אמת".
