בעל הטורים על התורה | פרשת יהדות

בעל הטורים על פרשת תצווה

{כ}ואתה תצוה. לא הזכיר משה בזה הסדר משא”כ בכל החומש שמשעה שנולד משה אין סדר שלא הוזכר בה (חוץ ממשנה תורה) והטעם משום שאמר מחני נא מספרך אשר כתבת וקללת חכם אפי’ על תנאי באה ונתקיים בזה. וכתב צוואה במנורה וכן בתמיד צו את בני ישראל לפי ששניהם נוהגים בכל יום ויש בהם חסרון כיס לפיכך צריך זרוז לכן אמר בהם לשון צוואה. תצוה בגי’ נשים צוה רמז להדלקת הנר לנשים חובה בשבת: ויקחו אליך. אבל אני איני צריך לאורה: כתית. רמז ת”י ת”כ שנים יהא נוהג הדלקת המנורה:להעל. ת. חסר ו’ לומר שוי”ו נרות מכבים אותם אבל נר מעדבי דולק לעולם:למאור. להעל. ות. בגי’ חצי לוג שמן לנר: נר תמיד. בגימ’ בשבת:


תצווה פרק-כח

{א}הקרב. ד’, הכא. וזאת תורת המנחה הקרב אותה בני אהרן. וגם את אחיך וגו’ הקרב. הקרב את מטה לוי. הקרב אליך ואח”כ המנחה שאינו ראוי לכהונה עד שיתחנך בבגדים. ורמז לו שיקריב אליו בני לוי דכתיב נתונים נתונים המה לי: ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך. ג”פ אהרן בפסוק רמז לג’ כהנים שישארו והם אהרן אלעזר ואיתמר. ג”פ לכהנו לי בפרשה כנגד בית ראשון ובית שני ולעתיד:
{ג}חכמי לב אשר. בגימ’ יראת מי שמלא יראת השם והיינו שנא’ ראשית חכמה יראת ה’:
{ד}ואלה הבגדים. ולא הזכיר מכנסים שלא היו לכבוד ולתפארת. ולא הזכיר ציץ לפי שלא היה מין בגד:
{ו}ושש משזר. בגמטריא שלשים ושנים חוטים כנגד התורה המתחלת בבי”ת ומסיימת בלמ”ד:,
{ז}אל שני. ג’ הכא ואידך לך לאות אשר יבא אל שני בניך בעלי ויצר ככרים וגו’ ויתן אל שני נעריו בנעמן. בני עלי היו מבזין הכהונה שנאמר בה אל שני, לכך נענשו ונהרגו אבל נעמן היה מכבדה שביקש אדמה, לעשות מזבח נתקרב תחת כנפי השכינה ומבני בניו למדו תורה ברבים:
{ט}שתי אבני שהם. כנגד ב’ לוחות שהם במילוי שי”ן ה”י מ”ם בגימטריא הלוחות:
{י}ששה משמותם על. ר”ת שמע שאמרו שמע ישראל וגו’:
{יב}שמותם. ב’ במסורה דין ואידך ואלה שמותם במרגלים מלמד שהיו המרגלים כלם כשרים ומשה ביררם ע”פ השם:
{טו}חשן משפט. שמכפר על עונות משפט ומה משפט ביום אף שאלת אורים ביום. חושן משפט: בגימ’ מכפר [על] הרהור הלב:
{יז}ארבעה טורים. כנגד ד’ דגלים וד’ אמהות. בכל אבן היה שש אותיות כי שמות שלשת האבות ושבטי ישורון מצטרף עם כל אחד ואחד עד שיהיה ו’ אותיות. כמו ראובן וא’ דאברהם, שמעון ב’. לוי רה”מ. יהודה י’ דיצחק. יששכר צ’. זבולן ח’. דן ק’ יעק מיעקב. נפתלי ב’. גד שבטי. אשר יש”ו. יוסף ר”ן. ובנימין לא היה צריך צירוף כי היה בו ו’ אותיות:
{כ}ישפה. בגימטריא בנימין בן יעקב שישפה היה לבנימין:
{ל}אורים ותומים. בגי’ אור ישראל. את האורים ואת התומים. כגי’ שם כן שבעים ושתים:
{לא}אפוד. בגי’ מלאך שהיה מלובש כמלאך:
{לב}שפה יהי’. לפיו. שהמעיל מכפר על לשה”ר שאם חטא בלה”ר יעשה שפה לפיו שימנע מלה”ר ויעשה תשובה ויתכפר לו:
{לג}ועשית על. שוליו רמוני תכלת וגו’ ופעמוני זהב בתוכם. והיו ע”ב כנגד ע”ב מראות נגעים שהמעיל מכפר על לשה”ר והצרעת בא בעון לשה”ר:
{לד}זהב ורמון פעמון זהב ורמון. בגימטריא המה שבעים ושנים:
{לה}ונשמע. ג’ במסורה דין ואידך כל אשר דבר ה’ נעשה ונשמע. ונשמע פתגם המלך והיינו דאמרי’ במגילה אמר רבה מקרא מגילה ות”ת מקרא מגילה עדיף מקרא מגילה ועבודה מקרא מגילה עדיף והיינו כל אשר דבר ה’ נעשה ונשמע דהיינו ת”ת ועבודה דכתיבה בה ונשמע קולו. ונשמע פתגם המלך והיינו קריאת מגילה וסמיך כי רבה היא אלמא דעדיף טפי וגם רבה קאמר לה: ובצאתו. ב’ במסורה דין ואידך והיו את המלך בבואו ובצאתו גבי יואש בדברי הימים שהיו שומרין אותו שלא יהרגוהו וזהו ובצאתו ולא ימית:
{לח}מצח. ב’ במסורה דין ואידך כי כל בית ישראל חזקי מצח וקשי לב המה, שבגדי כהונה מכפרים על קשיות ערפן וחוזק מצחן של ישראל:
{מב}ערוה. ב’ במסורה דין ואידך ולא תקרבו לגלות ערוה רמז שבגדי כהונה מכפרין על העריות: ממתנים ועד ירכים יהיו. וסמיך ליה והיו על אהרן לומר לך שמכנסים קודמים לכל:


תצווה פרק-כט

{א}וזה הדבר אשר תעשה להם. כלומר קרבם בדבור שתאמר להם אשרי תבחר ותקרב: לקח. ב’ במסורה דין ואידך לקח בגדו כי ערב זר בשביל שאהרן עשה העגל אמר הקב”ה להסיר מעליו בגדיו הצואים לפי שבגדי ע”א מטמאין וזהו שאמר לקח בגדו פירוש מעליו כי ערב זר:
{ח}והלבשתם. ב’ במס’ הכא ואידך והלבשתם את אלעזר א. כא מ”ד כהן גדול בן כהן גדול טעון משיחה וזהו והלבשתם את אלעזר שנתמנה להיות כהן גדול צריך משיחה כשם שוהלבשתם כתנות היו במשיחה שאז נמשכו כך והלבשתם את אלעזר במשיחה:
{יד}תשרוף באש. ג’ הכא ואידך ואת מרכבותיהם תשרף באש ביהושע ואת העיר הזאת תשרף באש גבי צדקיהו שזכות הקרבנות עמד ליהושע לנצח האומות אבל כשבטלו הקרבנות כשצרו על ירושלים נחרבה העיר וזהו ואת העיר הזאת תשרף באש:
{כא}ובגדיו. ד’ דין ואידך ובגדיו קרועים. ובגדיו לא יפרום. ובגדיו, לא תשרפנה. אע”פ שאבל חייב בקריעה דכתיב ובגדיו קרועים שהתאבל על הריגת שאול כהן גדול לא יקרע דכתיב ובגדיו לא יפרום וקדש הוא ובגדיו ועל כן ובגדיו לא תשרפנה שלא נשרפו בגדי כהונה כשנשרפו נדב ואביהוא כמ”ד שנשרפו גופן ובגדיהם קיימין:
{כז}ומאשר. ב’ במסורה דין ואידך ומאשר לאבינו עשה את כל הכבוד הזה שבשביל אהרן זכו בניו לכל הכבוד הזה שנמשחו להיות כהנים:
{לח}על המזבח כבשים בני. ס”ת לחמי: שנה שנים. ר”ת וס”ת השמש שהיו שוחטין אותו נגד השמש. כתיב הכא שנים ליום תמיד ובפנחס הוסיף לומר שנים ליום עולה תמיד קרי ביה ליום עולה פי’ כנגד שהיום עולה דהיינו כנגד השמש. שניים ליום תמיד ר”ת עולה תש”ל דמנין תש”ל תמידין היו קרבים לשס”ה ימים:
{לט}את הכבש האחד. ובפנחס כתיב אחד. הכא כתיב האחד שעולה י”ח רמז לי”ח ברכות שבתפלה שתקנו כנגד תמידין והתם כתיב אחד דמנין אחד היו כהנים עסוקים בתמיד לפעמים כדאיתא במסכת יומא: את הכבש האחד תעשה בבוקר. תעשה אותיות תשעה שתשעה כהנים עסוקים בתמיד של שחר. ואת השני בערב מוסיף עליהם שנים שבידם שני גזרי עצים. וכתיב כאן תעשה לשון יחיד ובפנחס כתיב תעשו לשון רבים לומר שהיחיד יכול למסור תמידין משלו לצבור. כבשים הכבש הכבש לכבש הכבש הרי ששה אין פוחתין מו’ טלאים המבוקרים בלשכת הטלאים וכנגדם ו”פ עולה בפ’ עקידה:
{מ}ועשרן. הכא כתיב עשרון ובפנחס כתיב עשירית רמז לת”י שנים שיעמוד בית ראשון. והכא כתיב בלול והתם כתיב בלולה ה’ יתירה רמז לה’ מיני מנחות שבאים לכפר על הנפש שיש לה ה’ שמות:


תצווה פרק-ל

{ד}בהמה. ג’ במסורה דין ואידך אשר נתן ה’ חכמה ותבונה בהמה. כי בהמה שמן חלקו. זהו שכתוב החכמה תחיה בעליה. חכמה ותבונה בהמה כי בהמה שמן חלקו. ועוד שהיא מגדלתו ומרוממתו דכתיב לשאת אותו בהמה:

קרדיט: סדר בעל הטורים על פרשת תצווה שייך ל”תורת אמת”.

פוסטים נוספים באתר

שניים מקרא ואחד תרגום על התורה | פרשת יהדות
שניים מקרא ואחד תרגום – תצווה

{כ} וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַֽעֲלֹת נֵר תָּמִֽיד:  מ  וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית

קרא עוד »
תרגום יונתן על התורה | פרשת יהדות
תרגום יונתן על פרשת תצווה

{כ} ואתה וְאַנְתְּ תְּפַקֵיד יַת בְּנֵי יִשְרָאֵל וְיִסְבוּן לָךְ מִישְׁחָא דְזֵיתָא דַכְיָא כְּתִישָׁא לְאַנְהוֹרֵי לְאַדְלָקָא בּוֹצִינַיָא תְּדִירָא: {כא} בְּמַשְׁכַּן זִימְנָא מִבָּרָא לְפַרְגוֹדָא דְעַל סַהֲדוּתָא יְסַדֵּר יָתֵיהּ אַהֲרן וּבְנוֹי

קרא עוד »
אהבתם? שתפו ברשת!
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
תכנים חדשים שעלו לאתר
מה מברכים על גרנולה?

נחלקו האחרונים מה ברכתה של אכילת גרונלה (גרעינים העשויים שיבולת שוער ואפויים בתנור), חלק מהאחרונים סוברים שברכתה בורא פרי האדמה, ויש מאחרונים שסוברים שברכתה בורא

מה מברכים על סמבוסק?

האור לציון (חלק ב’ פרק מ”ו הלכה י”א) כותב סמבוסק עשוי כבצק לחם בלא תוספת בעיסה, וממלאים אותו בחומוס, ומטגנים אותו בשמן, ברכתו בורא מיני

מה מברכים על אפרופו?

אפרופו ברכתו שהכול נהיה בדברו, ובסופו ברכת בורא נפשות רבות. וכך מובא בספר הליכות ברכות (סימן ר”ב הלכה ל”א), וזהו דעת השולחן ערוך, והרמב”ם.ואף שהם

מי יכול להיות עד בחופה?

עד לחופה צריך להיות אדם לחפש עד כשר לעדות, שהוא הוחזק עוסק במצוות, ובגמילות חסדים, ונוהג ביושר, ויש בו דרך ארץ, ומצווה לחזר אחר עדים

מה מברכים על קורנפלקס?

קורנפלקס, אם עשוי מקמח תירס ברכתו שהכול נהיה בדברו, ואם עשוי מגרעיני תירס ברכתו אדמה.האור לציון (חלק ב’ פרק מ”ו הלכה מ”א) כתב על הקורנפלקס

מעוניינים לפרסם כתבה? השאירו פרטים!
Translate »
שינוי גודל גופנים
ניגודיות