חידושי תורה על חומש ויקרא

תיקונו של גיחזי | פרשת יהדות

תיקונו של גיחזי

וְאַרְבָּעָה אֲנָשִׁים הָיוּ מְצֹרָעִים פֶּתַח הַשָּׁעַר וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ מָה אֲנַחְנוּ יֹשְׁבִים פֹּה עַד מָתְנוּ: (מלכים ב. ז' ג')"במעיין השבוע" כתב: בהפטרת פרשת מצורע

נצור לשונך | פרשת יהדות

נצור לשונך

זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן: (פרשת מצורע יד.ב'). פרשיות אלו עוסקות בסוגי צרעת הבאים בגופו של האדם, שאת, ספחת, בהרת, נגעי

מילה אחת זה מספיק! | פרשת יהדות

מילה אחת זה מספיק!

זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן: (פרשת מצורע יד, ב).זאת תהיה תורתו של מוציא שם רע. (ערכיו מו:) בספר "חובת הלבבות" (שער

זהירות מונעת אסון | פרשת יהדות

זהירות מונעת אסון

זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן: (פרשת מצורע יד.ב'). פירשו רבותינו זיכרונם לברכה (ויק"ר ד, ב): על הפסוק (קהלת ו, ז): "כל

תרופת פלא | פרשת יהדות

תרופת פלא

זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן: (פרשת מצורע יד.ב'). זה בזה, שלובה פרשת מצורע עם קודמתה פרשת תזריע, בעוד שהפרשה הקודמת תזריע

למה היולדת מביאה קורבן חטאת? | פרשת יהדות

למה היולדת מביאה קורבן חטאת?

וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ לְבֵן אוֹ לְבַת תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה וּבֶן יוֹנָה אוֹ תֹר לְחַטָּאת אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֶל הַכֹּהֵן: (פרשת תזריע יב.

וביום השמיני ימול בשר עורלתו | פרשת יהדות

ימול בשר עורלתו

וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ: (פרשת תזריע יב. ג')וביום השמיני. פסוק זה יש בו תיבות ואותיות כמו שבפסוק 'ויכולו' לומר שמילה דוחה שבת: וביום השמיני

שלא ניגע לריק ולא נלד לבהלה | פרשת יהדות

שלא ניגע לריק ולא נלד לבהלה

אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא: (תזריע יב, ב')נסמכה פרשה זו לפרשת שמיני כיון שפרשת שמיני מסתיימת בפסוק: "להבדיל

היהלום שבכתר | פרשת יהדות

היהלום שבכתר

אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא: (פרשת תזריע יב. ב')אמר ר' שמלאי כשם שיצירתו של אדם אחר כל בהמה

שניים מקרא ואחד תרגום על התורה | פרשת יהדות

שניים מקרא ואחד תרגום – מצורע

{א} וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹֽר:  מ  וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹֽר:  ת  וּמַלִיל יְיָ עִם מֹשֶׁה לְמֵימָר: {ב} זֹאת תִּֽהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע בְּיוֹם טָֽהֳרָתוֹ וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵֽן:  מ  זֹאת תִּֽהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע

שניים מקרא ואחד תרגום על התורה | פרשת יהדות

שניים מקרא ואחד תרגום – תזריע

{א} וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹֽר:  מ  וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹֽר:  ת  וּמַלִיל יְיָ עִם מֹשֶׁה לְמֵימָר: {ב} דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָֽלְדָה זָכָר וְטָֽמְאָה שִׁבְעַת

תרגום יונתן על התורה | פרשת יהדות

תרגום יונתן על פרשת מצורע

{א} וידבר וּמַלֵיל יְיָ עִם משֶׁה לְמֵימָר: {ב} דָא תְּהֵי אוֹרַיְיתָא דִמְצוֹרָעָא בְּיוֹמָא דִדְכוּתֵיהּ וִיתֵיתֵי לְוַת כַּהֲנָא: {ג} וְיִפּוֹק כַּהֲנָא לְמִבָּרָא לְמַשְׁרִיתָא וְיֶחֱמֵי וְהָא אִיתְּסֵי סְגִירוּתָא מִן סְגִירָא: {ד} וְיַפְקֵד כַּהֲנָא וְיִסַב

תרגום יונתן על התורה | פרשת יהדות

תרגום יונתן על פרשת תזריע

{א} וידבר וּמַלֵיל יְיָ עִם משֶׁה לְמֵימָר: {ב} מַלֵיל עִם בְּנֵי יִשְרָאֵל לְמֵימָר אִתְּתָא אֲרוּם תַעֲדֵי וְתֵילִיד בִּיר דְכַר וּתְהֵי מְסָאָבָא שַׁבְעָא יוֹמִין הֵי כְיוֹמֵי רִיחוּק סְאוּבְתָּהּ הֵיכְדֵין

דעת זקנים על התורה | פרשת יהדות

דעת זקנים על פרשת מצורע

{ב}זאת תהיה. ומכאן סמכו רז"ל לו' דעל ל' הרע נגעים באים המצורע קרי ביה המוציא שם רע וגם מצינו ארבעה שנטרדו מן העולם על ידי לשונם

דעת זקנים על התורה | פרשת יהדות

דעת זקנים על פרשת תזריע

{ב}אשה כי תזריע. כי תזריע תחלה אז וילדה זכר ואם נקבה תלד כלומר ואם יזריע האיש תחלה אז נקבה תלד וזהו לשון ואם ומכאן אמרו ז"ל

כלי יקר על התורה | פרשת יהדות

כלי יקר על פרשת מצורע

{ב}זאת תהיה תורת המצורע וגו'. הכתוב קראו מצורע משמע שהוא עדיין מצורע ואיך אמר ביום טהרתו כי אם הוא מצורע אין כאן יום טהרתו, ועוד איך

כלי יקר על התורה | פרשת יהדות

כלי יקר על פרשת תזריע

{ב}אשה כי תזריע וילדה זכר. ארז"ל (נדה לא.) איש מזריע תחילה יולדת נקבה אשה מזרעת תחילה יולדת זכר, והמפרשים כתבו שזה ענין טבעי, וק"ל מה צורך בהודעת ענין

אבן עזרא על התורה | פרשת יהדות

אבן עזרא על פרשת מצורע

{א} אמר וידבר ה'. כי יחל תורת המטהר ואמר ר' יונה הספרדי המדקדק כי נרפא נגע הצרעת מן הצרוע הוא הפוך והיה ראוי להיותו נרפא הצרוע מנגע

אבן עזרא על התורה | פרשת יהדות

אבן עזרא על פרשת תזריע

{ב}אשה כי תזריע. אחר שהשלים תורת הטהור והטמא בנאכלין הזכיר טמא אדם והחל מן האשה היולדת כי הלידה היא תחלה ורבים אמרו שהאשה מזרעת תחלה

בעל הטורים על התורה | פרשת יהדות

בעל הטורים על פרשת מצורע

{ב}זאת תהיה תורת המצורע. שתי צפרים ע"ש כצפור נודדת מקנה כן איש נודד ממקומו דכתיב ביה בדד ישב לכך טהרתו בצפרים:{ה}על מים חיים. כמו שמצינו

בעל הטורים על התורה | פרשת יהדות

בעל הטורים על פרשת תזריע

{ב}אשה כי תזריע. סמך והתקדשתם לאשה כי תזריע שצריך לקדש עצמו בשעת תשמיש. וכתיב לעיל אל תשקצו את נפשותיכם. ודרשינן מיניה שלא ישהה את נקביו

שפתי חכמים | פרשת יהדות

שפתי חכמים על פרשת מצורע

{ב}א ואם תאמר למה לי למכתב ביום טהרתו הא כתיב במקום אחר ביום צוותו ביום אבל לא בלילה ויש לומר אי לא כתב ביום טהרתו הוה

שפתי חכמים | פרשת יהדות

שפתי חכמים על פרשת תזריע

{ב}א ואם תאמר והתם גופא מאי טעמא יצירתן של בהמה וחיה קודם ליצירתו של אדם. כבר תירצו בגמרא (בסנהדרין ל"ח) מפני מה נברא אדם בערב שבת כדי שלא

רמב"ן על התורה | פרשת יהדות

רמב"ן על פרשת מצורע

{ב}והובא אל הכהן. יאמר שתהיה זאת תורת המצורע ביום שירצה להטהר שיובא אל הכהן כי אין לו טהרה לעולם אלא על פיו ואח"כ פירש כי

רמב"ן על התורה | פרשת יהדות

רמב"ן על פרשת תזריע

{ב}כי תזריע וילדה. לרבות ילדתו מחוי שנמחה ונעשה כעין זרע אמו טמאה לידה ופירוש הענין שנוצר הולד בצורת אדם ואחר כך נמוח שכל מי שאין

אור החיים על הפרשה | פרשת יהדות

אור החיים על פרשת מצורע

{ב}זאת תהיה תורת. כל הכתוב מיותר, שלא היה לו לומר אלא כי יטהר המצורע והובא אל הכהן וגו'. ובתורת כהנים דרשו תיבת זאת למעט טהרת

אור החיים על הפרשה | פרשת יהדות

אור החיים על פרשת תזריע

{ב}דבר וגו' לאמר. טעם אומרו לאמר פעם ב' ואולי כי להיות שמצוה זו עיקר אזהרתה היא על הנשים, לזה אמר לאמר לנשים שיזהרו בדבר. עוד

רוב בעופות טהור ורוב בבהמות טמא | פרשת יהדות

רוב בעופות טהור ורוב בבהמות טמא

זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ מִכָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ: (פרשת שמיני יא' ב'). כתב בעל "הכלי יקר" טעם לכך שהבהמות רובם טמאים ומיעוטם טהורים, ולעומתם,

וידם אהרון | פרשת יהדות

וידם אהרון

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ וְעַל פְּנֵי כָל הָעָם אֶכָּבֵד וַיִּדֹּם אַהֲרֹן: (פרשת שמיני י', ג'). איתא במדרש: אָמַר

הכר את עצמך | פרשת יהדות

הכר את עצמך

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ וְעַל פְּנֵי כָל הָעָם אֶכָּבֵד וַיִּדֹּם אַהֲרֹן: (פרשת שמיני י, ג'). אמר משה לאהרן,

קודם תעשה | פרשת יהדות

קודם תעשה

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה תַּעֲשׂוּ וְיֵרָא אֲלֵיכֶם כְּבוֹד יְהוָה: (פרשת שמיני ט, ו). כששמעו ישראל "כי היום ה' נראה אליכם" היו ישראל

מעשה במחשבה תחילה | פרשת יהדות

מעשה במחשבה תחילה

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה תַּעֲשׂוּ וְיֵרָא אֲלֵיכֶם כְּבוֹד יְהוָה: (פרשת שמיני ט, ו). נראה להסביר את הפסוק, כי הנה יש אנשים פתאים

שניים מקרא ואחד תרגום על התורה | פרשת יהדות

שניים מקרא ואחד תרגום – שמיני

{א} וַֽיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַֽהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵֽל:  מ  וַֽיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַֽהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵֽל:  ת  וַהֲוָה בְּיוֹמָא תְמִינָאָה קְרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וְלִבְנוֹהִי וּלְסָבֵי יִשְׂרָאֵל:

תרגום יונתן על התורה | פרשת יהדות

תרגום יונתן על פרשת שמיני

{א} ויהי וַהֲוָה בְּיוֹמָא תְמִינָאָה לִרְבוּת אַהֲרן וּבְנוֹי וְיוֹם תְּמִינָאָה לְאַשְׁלָמוּתָא הוּא יוֹמָא קַדְמָאָה לְיַרְחָא דְנִיסָן אָקִים משֶׁה יַת מַשְׁכְּנָא וְלָא פַרְקֵיהּ וְלָא שַׁמֵשׁ תּוּב עַל

דעת זקנים על התורה | פרשת יהדות

דעת זקנים על פרשת שמיני

{א}ויהי ביום השמיני. מצינו קריאה לשובע שנא' וקראתי אל הדגן והרביתי אותו קריאה לרעב שנא' כי קרא ה' לרעב. קריאה לגדולה שנאמר קרא משה לאהרן ולבניו

כלי יקר על התורה | פרשת יהדות

כלי יקר על פרשת שמיני

{א}ויהי ביום השמיני. זה יום שמיני למילואים. נראה מזה שגם יום זה הוא מכלל ימי המילואים שקדמו לו וזה אינו, שהרי הכתוב אומר (ויקרא ח.לג) כי שבעת ימים

אבן עזרא על התורה | פרשת יהדות

אבן עזרא על פרשת שמיני

{א}ויהי ביום השמיני. היה נראה לנו כי ביום השמיני שמיני לניסן כי המשכן הוקם באחד לחדש רק המעתיקים אמרו שהיה ראש חדש ניסן ובשבעת ימי

בעל הטורים על התורה | פרשת יהדות

בעל הטורים על פרשת שמיני

{א}ויהי ביום השמיני קרא משה. בגי' היה ביום ראש חדש ניסן. אמר משה לפי שסרבתי ז' ימים בסנה לכך לא זכיתי לשמש אלא ז':{ב}עגל בן

שפתי חכמים | פרשת יהדות

שפתי חכמים על פרשת שמיני

{א}א מדכתיב בסוף פרשת צו ופתח אהל מועד תשבו שבעת ימים וגו' ויעש אהרן ובניו וגו' ואחר כך כתיב ויהי ביום השמיני ודאי קאי אמה שלפניו

רמב"ן על התורה | פרשת יהדות

רמב"ן על פרשת שמיני

{ב}ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן בקר. נצטווה משה רבינו בקרבנות הללו כמו שאמר בסוף זה הדבר אשר צוה ה' תעשו ואם לא נזכר

אור החיים על הפרשה | פרשת יהדות

אור החיים על פרשת שמיני

{א}ויהי ביום השמיני. צריך לדעת מה טעם אמר ויהי ובמסכת מגילה (דף י) אמר רבי לוי דבר זה מסורת בידינו מאנשי כנסת הגדולה כל מקום שנאמר ויהי

מגביה שפלים | פרשת יהדות

מגביה שפלים

עַל מַחֲבַת בַּשֶּׁמֶן תֵּעָשֶׂה מֻרְבֶּכֶת תְּבִיאֶנָּה תֻּפִינֵי מִנְחַת פִּתִּים תַּקְרִיב רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה: (פרשת צו ויקרא ו. יד')מנחת פתים. מלמד שטעונה פתיתה: רש"י חסה התורה

אתערותא דלתתא | פרשת יהדות

אתערותא דלתתא

וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ לֹא תִכְבֶּה וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעֹלָה וְהִקְטִיר עָלֶיהָ חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים: אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ

בהיסח הדעת | פרשת יהדות

בהיסח הדעת

זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה: (פרשת צו ו. ב').ידוע הדבר שכל מעלה וגדולה ועשירות אינה באה לאדם אלא בהיסח הדעת, שאם לא יבקשנה ולא ירדפנה

זאת תורת העולה | פרשת יהדות

זאת תורת העולה

זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה: (פרשת צו ו. ב'). יש להבין מדוע הזכירה התורה את צווי קרבן העולה לפני צווי שאר הקרבנות, והרי העולה באה

אין צו אלא לשון זירוז | פרשת יהדות

אין צו אלא לשון זירוז

צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ: (פרשת צו

שניים מקרא ואחד תרגום על התורה | פרשת יהדות

שניים מקרא ואחד תרגום – צו

{א} וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹֽר:  מ  וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹֽר:  ת  וּמַלִיל יְיָ עִם מֹשֶׁה לְמֵימָר: {ב} צַו אֶֽת אַֽהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הָֽעֹלָה הִוא הָֽעֹלָה עַל

תרגום יונתן על התורה | פרשת יהדות

תרגום יונתן על פרשת צו

{א} וידבר וּמַלֵיל יְיָ עִם משֶׁה לְמֵימָר: {ב} פַּקֵיד יַת אַהֲרן וְיַת בְּנוֹי לְמֵימָר דָא אוֹרַיְיתָא דְעָלָתָא דְאַתְיָא לְמִכַפְּרָא עַל הִרְהוֹרֵי לִבָּא הִיא עֲלָתָא דְמִתְעַבְּדָא בְּעָלָתָא בְּטַוְורָא דְסִינַי

דעת זקנים על התורה | פרשת יהדות

דעת זקנים על פרשת צו

{טז}וכל מנחת כהן. דאם לא היתה כליל אומר לא אוכל השירים דמאי דורון יש לפני המקום כמלא קמצו שאינו אלא דבר מועט דבשלמא ישראל המביא מנחה

כלי יקר על התורה | פרשת יהדות

כלי יקר על פרשת צו

{ב}צו את אהרן ואת בניו לאמר. אין צו אלא זירוז מיד ולדורות א"ר שמעון ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרון כיס, אין זירוז כ"א

אבן עזרא על התורה | פרשת יהדות

אבן עזרא על פרשת צו

{ב}היא העולה. נקראת כן בעבור שהיא עולה כלה על המזבח ובכאן רמז שלא יעלה עולה בלילה רק היא תהיה על מוקדה כל הלילה. וה"א מוקדה

בעל הטורים על התורה | פרשת יהדות

בעל הטורים על פרשת צו

{ב}צו את אהרן. מה כתיב לעיל מיניה לאשמה בה צו את אהרן לומר שיהיו זריזין בתורה ומצות ששגגת תלמוד עולה זדון: משה. לאמר צו את. ס"ת

שפתי חכמים | פרשת יהדות

שפתי חכמים על פרשת צו

{ב}א פירש רש"י בגמרא שיהא מהיר וזריז. ואם תאמר ולמה לא פירש רש"י זה לעיל אקרא דפרשת תצוה. ויש לומר דהזירוז בא משום שצריך אומנות יתירה

רמב"ן על התורה | פרשת יהדות

רמב"ן על פרשת צו

{ח}והכהן המקריב את עולת איש. הדין הזה נוהג בכל הקדשים ואמר הכתוב עולה והוא הדין לחטאת ואשם הנזכרים למעלה ואין זבחי השלמים כן ולכך הזכיר

אור החיים על הפרשה | פרשת יהדות

אור החיים על פרשת צו

{ב}צו את אהרן. אמרו ז"ל בתורת כהנים (עי' קידושין כט.) אין צו אלא זירוז מיד ולדורות, אמר רבי שמעון ביותר צריך הכתוב לזרז כל מקום שיש בו

קרבן – הרצון לתת ולהתקרב | פרשת יהדות

קרבן – הרצון לתת ולהתקרב

אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַיהוָה (פרשת ויקרא א, ב).בית המקדש זה מקום השראת השכינה, מקור השפע, הטובה והברכה. כל יהודי מתפלל ומבקש: "שייבנה בית

ההכנעה והענווה | פרשת יהדות

ההכנעה והענווה

אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַיהוָה (פרשת ויקרא א, ב)זבחי אלהים רוח נשברה לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה: (תהילים נא. יט') לא הבהמה היא

למה לא מקריבים דגים? | פרשת יהדות

למה לא מקריבים דגים?

אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַיהוָה מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם: (פרשת ויקרא א. ב') בספר ליקוטי "אנשי שם" כתב טעם

שותפות החברה בחטא היחיד | פרשת יהדות

שותפות החברה בחטא היחיד

אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַיהוָה מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם: (פרשת ויקרא א. ב').רבינו האלשיך הקדוש זצ"ל תמה, מדוע פתח

תלמיד חכם שאין בו דעת | פרשת יהדות

תלמיד חכם שאין בו דעת

וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר יְהוָה אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר: (פרשת ויקרא א. א'). מכאן אמרו כל תלמיד חכם שאין בו דעת, נבלה טובה הימנו, תדע

שניים מקרא ואחד תרגום על התורה | פרשת יהדות

שניים מקרא ואחד תרגום – ויקרא

{א} וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹֽר:  מ  וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹֽר:  ת  וּקְרָא לְמֹשֶׁה וּמַלֵיל יְיָ עִמֵיהּ מִמַשְׁכַּן זִמְנָא לְמֵימָר: {ב} דַּבֵּר

תרגום יונתן על התורה | פרשת יהדות

תרגום יונתן על פרשת ויקרא

{א} ויקרא וַהֲוָה כֵּיוַן דְאַשְׁלִים משֶׁה לְמִיקְמָא יַת מַשְׁכְּנָא חָשִׁיב משֶׁה וְאַיְידִין בְּלִבֵּיהּ וַאֲמַר טַוְורָא דְסִינָי דַהֲוָה רִיבּוּיֵיהּ רִבּוּי דְשַׁעְתָּא וְקִדוּשֵׁיהּ קִדוּשׁ דִתְלַת יוֹמִין לָא הֲוָה

דעת זקנים על התורה | פרשת יהדות

דעת זקנים על פרשת ויקרא

{א}ויקרא אל משה. מדרש תנחומא לפי שהיה משה עומד בחוץ שהיה מתיירא לבא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן אמר הקב"ה אינו דין שיהא משה

כלי יקר על התורה | פרשת יהדות

כלי יקר על פרשת ויקרא

{א}ויקרא אל משה וגו'. אלף של ויקרא קטנה כאילו נאמר ויקר, וטעמו של דבר להשוות נבואת משה אל נבואת בלעם שנאמר בו לשון ויקר וכמ"ש (ספרי ברכה

אבן עזרא על התורה | פרשת יהדות

אבן עזרא על פרשת ויקרא

{א}ויקרא. מצאנו ברית יחיד בעבור שני דברים גם יתכן להיות מצוה אחת בעבור דברים רבים כמצות העולה והקרבן כי בתת כל חלק בעתו ימלט החלק

בעל הטורים על התורה | פרשת יהדות

בעל הטורים על פרשת ויקרא

{א} א' דויקרא זעירא שמשה לא רצה לכתוב אלא ויקר כדרך שנא' בבלעם כאלו לא נראה לו השם אלא במקרה ואמר לו הקב"ה לכתוב גם באל"ף

שפתי חכמים | פרשת יהדות

שפתי חכמים על פרשת ויקרא

{א}א דקשה לרש"י למה ליה למיכתב ויקרא וידבר שהוא כפל לשון ומפרש וכו' פירוש שלא היה מדבר עמו פתאום אלא קראו תחלה משה משה ואמר הנני

רמב"ן על התורה | פרשת יהדות

רמב"ן על פרשת ויקרא

{א}ויקרא אל משה וידבר ה' אליו. ולא כן בשאר המקומות בעבור שלא היה משה יכול לבא אל אהל מועד להיותו נגש אל המקום אשר שם

אור החיים על הפרשה | פרשת יהדות

אור החיים על פרשת ויקרא

{א}ויקרא וגו'. טעם הקריאה, ולא הספיק הדיבור לבד, אמרו בתורת כהנים כי בג' מקומות קדמה הקריאה לדבור, בסנה, וסיני, ואוהל מועד, ולא מצינו ללמוד אוהל

ונסתם ואין רודף | פרשת יהדות

ונסתם ואין רודף

דבר תורה נפלא לשבת עם סיפור שהיה עם הרמב"ם בנושא ונסתם ואין רודף. מאת הרב דוד הכהן – גן יבנה בספרו אור דוד על התורה.

מה המטרה | פרשת יהדות

מה המטרה?

חידוש תורה על הפסוק "אם בחוקתי תלכו" ומה המטרה? מאת הרב דוד הכהן – גן יבנה עם משל ונמשל שמחדדים את ההבנה על הפסוק.

וישבתם לבטח בארצכם | פרשת יהדות

וישבתם לבטח בארצכם

נאמר בפסוק: "וישבתם לבטח בארצכם" ומסביר התורת כהנים בארצכם ולא בארצות אחרות.. קראו חידוש תורה נפלא מאת הרב דוד הכהן בנושא וישבתם לבטח בארצכם.

סוף הכבוד לבוא | פרשת יהדות

סוף הכבוד לבוא

חידוש תורה לפרשת בחוקתי נפלא עם סיפור, מאת הרב דוד הכהן גן יבנה בנושא סוף הכבוד לבוא.

ברית האבות הקדושים - פרשת יהדות

ברית האבות

סיפור נפלא עם מוסר השכל לפרשת בחוקתי, בנושא ברית האבות הקדושים. מאת, הרב דוד הכהן – בספרו אור דוד על התורה.

וזכרתי את בריתי יעקב | פרשת יהדות

וזכרתי את בריתי יעקב

נמשל יפה ומעניין לפרשת בחוקתי בנושא: וזכרתי את בריתי יעקב מאת, הרב דוד הכהן – גן יבנה בספרו אור דוד על התורה.

העקיצה הגדולה | פרשת יהדות

העקיצה הגדולה

דבר תורה לפרשת בהר, בנשא העקיצה הגדולה ועל עונשו של המלווה בריבית עם סיפור מרתק ומוחשי. מאת: הרב דוד הכהן גן יבנה.

מקדש מעט | פרשת יהדות

מקדש מעט

חידוש תורה מעניין לשבת פרשת בהר, מאת הרב דוד הכהן – גן יבנה בנושא מקדש מעט, עם סיפור נפלא הקשור לפרשת השבוע ומוסר השכל מדהים!

לא לדחות אבן אחר הנופל | פרשת יהדות

לא לדחות אבן אחר הנופל

מוסר השכל נפלא לפרשת בהר, בנושא לא לדחות אבן אחר הנופל. החידוש מאת הרב דוד הכהן – גן יבנה בספרו אור דוד על חומש ויקרא – פרשת בהר.

וכי ימוך אחיך | פרשת יהדות

וכי ימוך אחיך

חידוש תורה נפלא עם מוסר השכל על פרשת בהר, בנושא "וכי ימוך אחיך". מאת הרב דוד הכהן בספרו אור דוד על התורה.

אמונה ובטחון - פרשת יהדות

אמונה וביטחון בה'

דבר תורה נפלא לפרשת בהר מחומש ויקרא בנושא "אמונה ובטחון" מאת: הרב דוד הכהן – גן יבנה בספרו אור דוד.

שניים מקרא ואחד תרגום על התורה | פרשת יהדות

שנים מקרא ואחד תרגום – בחוקתי

{ג} אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַֽעֲשִׂיתֶם אֹתָֽם:  מ  אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַֽעֲשִׂיתֶם אֹתָֽם:  ת  אִם בִּקְיָמַי תְּהָכוּן וְיָת פִּקוֹדַי תִּטְרוּן וְתַעֲבְּדוּן יָתְהוֹן: {ד} וְנָֽתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם

דעת זקנים על התורה | פרשת יהדות

דעת זקנים על פרשת בחוקתי

ג}אם בחקותי וכו' ורדפו מכם חמשה וכו'. תימה שהרי חשבון זה אינו דחמשה למאה הוי אחד שרודף עשרים ומאה לרבבה הוא שאחד רודף מאה. וי"ל דתפלת

כלי יקר על התורה | פרשת יהדות

כלי יקר על פרשת בחוקתי

{ג}אם בחקותי תלכו וגו'. פירש רש"י שתהיו עמלים בתורה כו'. אע"פ שרש"י הכריח זה מן יתור הפסוקים שהרי קיום המצות כבר אמור כו', מ"מ גם מצד

תרגום יונתן על התורה | פרשת יהדות

תרגום יונתן על פרשת בחוקתי

{ג} אם בחקתי אִין בִּקְיָימֵי אוֹרַיְיתִי תַּהֲכוּן וְיַת סִדְרֵי דִינַי תִּנְטְרוּן וְתַעְבְּדוּן יַתְהוֹן: {ד} וְאֶתֵּן מִטְרַיָא דְאַרְעֲכוֹן בְּעִידַנְכוֹן בַּכִּיר וְלָקִישׁ וְתִתֵּן אַרְעָא פֵּירֵי עֲלַלְתָּהּ וְאִילַן דְאַנְפֵּי בָרָא יַצְלַח

בעל הטורים על התורה | פרשת יהדות

בעל הטורים על פרשת בחוקתי

{ג}אם בחקתי תלכו. בגי' עמלים בדברי תורה. סמך אם בחקותי לשבת וע"א לומר ששקולים הם ככל המצות והחוקים. ועוד סמך שבת לונתתי גשמיכם בעתם דהיינו

אבן עזרא על התורה | פרשת יהדות

אבן עזרא על פרשת בחוקתי

ג}אם בחקתי. תשמרו ועשיתם. מצוה ללמוד וללמד ולעשו'. וי"ו ונתתי כוי"ו והארץ היתה תהו ובהו ולעולם כאשר המלה מלרע עם וי"ו הטעם הוא לעתיד ואם מלעיל

שפתי חכמים | פרשת יהדות

שפתי חכמים על פרשת בחוקתי

{ג}א הכי גרסינן כשהוא אומר ועשיתם אותם הרי קיום המצות אמור וכו', ואם כן פירוש ואם בחקותי תלכו בעמלים סתם, ואת מצותי תשמרו בעמלים על מנת

רמב"ן על התורה | פרשת יהדות

רמב"ן על פרשת בחוקתי

{ד}ונתתי גשמיכם בעתם. הקדים דבר הגשמים כי בבואם בעתם כאשר יאות יהיה האויר זך וטוב והמעינות והנהרות טובים ויהיה זה סיבת בריאות לגופים והפירות כולם

אור החיים על הפרשה | פרשת יהדות

אור החיים על פרשת בחוקתי

{ג}אם בחקתי תלכו וגו'. בתורת כהנים אמרו ז"ל יכול אלו המצות כשהוא אומר ואת מצותי וגו' הרי המצות אמורות מה אני מקיים אם בחקתי להיות

שניים מקרא ואחד תרגום על התורה | פרשת יהדות

שניים מקרא ואחד תרגום – בהר

ויקרא פרק-כה: {א} וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹֽר:  מ  וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹֽר:  ת  וּמַלִיל יְיָ עִם מֹשֶׁה בְּטּוּרָא דְסִינַי לְמֵימָר: {ב} דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

דעת זקנים על התורה | פרשת יהדות

דעת זקנים על פרשת בהר

ויקרא פרק-כה: {א}בהר סיני. כל הפרשיות של מעל' מראש הספר ועד כאן נאמרו באהל מועד וכלהו שייכי באהל כמו הקרבנות ומצורעים ובעלי קריין ויולדות וכהני' ולוים

כלי יקר על התורה | פרשת יהדות

כלי יקר על פרשת בהר

ויקרא פרק-כה: {א}וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר. מה ענין שמיטה אצל הר סיני כו'. קרוב לשמוע כשעלה משה אל הר סיני אחר שבעה שבועות

תרגום יונתן על התורה | פרשת יהדות

תרגום יונתן על פרשת בהר

ויקרא פרק-כה: {א} וידבר וּמַלֵיל יְיָ עִם משֶׁה בְּטַוְורָא דְסִינַי לְמֵימָר: {ב} מַלֵיל עִם בְּנֵי יִשְרָאֵל וְתֵימַר לְהוֹן אֲרוּם תֵּיעָלוּן לְאַרְעָא דַאֲנָא יָהֵיב לְכוֹן וְתַשְׁמֵט אַרְעָא שְׁמִיטְתָא קֳדָם

בעל הטורים על התורה | פרשת יהדות

בעל הטורים על פרשת בהר

ויקרא פרק-כה: {א}בהר סיני. סמך מקלל לבהר סיני לפי שבסיני שמעו לא תשא ונזדעז כל העולם וזה שמע ולא נזהר. ועוד כדאיתא בקידושין שם בן

אבן עזרא על התורה | פרשת יהדות

אבן עזרא על פרשת בהר

ויקרא פרק-כה: {א}בהר סיני. אין מוקדם ומאוחר בתורה וזו הפרשה קודם ויקרא וכל הפרשיות שהם אחריו כי הדבור בהר סיני ועתה כרת הברית הכתובה בפרשת

שפתי חכמים | פרשת יהדות

שפתי חכמים על פרשת בהר

ויקרא פרק-כה: {א}א ואם תאמר מנא ליה לרש"י דכולם נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני ודאי מכח יתור לשון של בהר סיני יש ללמוד שכללותיהן ודקדוקיהן נאמרו בהר

רמב"ן על התורה | פרשת יהדות

רמב"ן על פרשת בהר

ויקרא פרק-כה: {א}וידבר ה' אל משה בהר סיני. מה ענין שמיטה לענין הר סיני והלא נאמרו כל המצות מסיני אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ופרטיה

אור החיים על הפרשה | פרשת יהדות

אור החיים על פרשת בהר

ויקרא פרק-כה: {א}בהר סיני וגו'. צריך לדעת למה הזכיר הר סיני במצוה זו, והגם שרבותינו ז"ל אמרו (תורת כהנים) כי ללמד בא שכל המצות נאמרו כללותיהן ופרטותיהן

ניצול הזמן | פרשת יהדות

ניצול הזמן

מהו ניצול זמן? דבר תורה נפלא מאת הרב דוד הכהן – גן יבנה בנושא ניצול הזמן הנלמד מתוך פרשת אמור. בקרו באתר פרשת יהדות.

עקבו אחרינו ברשתות החברתיות
הישארו מעודכנים

הצטרפו לרשימות התפוצה

וקבלו עדכונים חמים ישירות למייל או לנייד.

Translate »

נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר

כתיבת ספר תורה לעילוי נשמת הנרצחים

בדמעות ובלב שבור אנו מתחילים בכתיבת ספר תורה לעילוי נשמת נרצחי טבח שמחת תורה תשפ"ד

לזכרם של כל אותם נרצחים, שמקומם איתנו בלב כל הזמן. למען נזכור ולא נשכח. למען נעלה את נשמתם הכי גבוה תחת כיסא הכבוד.