בעל הטורים על התורה | פרשת יהדות

בעל הטורים על פרשת שמיני

{א}ויהי ביום השמיני קרא משה. בגי’ היה ביום ראש חדש ניסן. אמר משה לפי שסרבתי ז’ ימים בסנה לכך לא זכיתי לשמש אלא ז’:
{ב}עגל בן בקר. בגימטריא לכפר חטא העגל:
{ג}ועגל וכבש. כבש לכבוש מעשה עגל ואיל שהיה מרקד לפניהם כאיל והיינו דכתיב וירקידם כמו עגל:
{ז}קרב אל המזבח. ב’ תגין על רי”ש שהיה אהרן מתבייש וא”ל משה אשריך שתבחר ותקרב קרב כי בך בחר ה’. ועוד שנראה לו המזבח כקרני השור בשביל חטא העגל: וכפר. ג’. הכא ואידך וכפר על העם גבי קטרת. וכפר על חטאתינו. לומר כמו שקרבן מכפר על חטא כן הקטורת מכפר על חטא:
{טז}ויעשה. ב’. הכא ואידך ויעשה לאיש הבא אליו גבי דוד בענין ולרש אין כל כי אם כבשה. פירוש ויעשה כמשפט שהוא בעצמו חרץ משפטו ואת הכבשה ישלם ארבעתים:
{כא}תנופה. וסמיך ליה וישא ידיו שהנושא כפיו צריך להניף בידיו:
{כב}וישא אהרן את ידיו. זכה במתנות כהונה: ויברכם. ג’ ברכות כנגד ג’ מיני קרבנות ברכה א’ כנגד חטאת וישמרך מן החטא שנאמר רגלי חסידיו ישמור. יאר כנגד עולה שנאמר בעלותך לראות. שלום כנגד שלמים:


שמיני פרק-י

{א}אשר. לא צוה. אין לומר לא צוה להביא אש זרה וגם לא צוה שלא להביאו אלא פירוש אשר צווי של לא. צוה אותם. וכן לכל צבא השמים אשר לא צויתי:
{ב}(ותאכל) אותם. בגימטריא זה הנפש. אותם מלא וי”ו שחטאו בששה דברים אש זרה. הורו בפני רבם. שתויי יין. בנים לא היו להם. נתנו עיניהם בפרנסות. לא נטלו עצה:
{ג}וידום. ב’ וידום אהרן וידום השמש רמז למה שאמרו מאורות לוקין על אב בית דין שמת ובני אהרן היו אב ב”ד:
{ד}קרבו. יש בו ב’ טעמים מלמד שלא קרבו אליהם להיכל אלא הטילו בהם חנית של ברזל וגררום והוציאו אותם לחוץ:
{ה}וישאום. ב’. וישאום בכתנותם. וישאום בני קיש אחיהם. הנושא אשה חייב להלבישה כדכתיב וכסותה לא יגרע וזהו וישאום בני קיש וישאום בכתנותם שכיון שנשאום יתחייבו בכתנותם:
{ו} ויאמר משה אל אהרן ולאלעזר ולאיתמר. הפך פניו כנגד אהרן ודבר עמו פה אל פה ולכך כתיב אל אהרן אבל לא הפך פניו כנגד אלעזר ואיתמר ולכך לא נאמר בהם אל: ולאיתמר בניו. פסיק לומר שאף הם היו ראויים אלא שפסקה מהם הגזירה וזה הוא שנאמר בסיני וגם הכהנים ה’ כהנים אלו אהרן וד’ בניו אלא שבזכות אהרן ניצולו: תפרעו. ב’. אל תפרעו ואידך ושמעו מוסר וחכמו ואל תפרעו בשביל שלא שמעו מוסר ופרעו שהורו בפני רבם או שהכניסו אש זרה גרמו לנשארים שנצטוו באל תפרעו: ועל כל העדה יקצוף. לפי שהיו שלוחי צבור וש”צ שטעה סימן רע לשולחיו: ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השריפה. שת”ח שמת הכל נעשים קרוביו:
{ט}יין ושכר. ואם שתה כדי רביעית יין אסור להורות. תשת נוטריקון תפל”ת שכו”ר תועב”ה: אתה ובניך. בגי’ יצאו החללים ובעלי מומין: יין ושכר. אין פסוק מתחיל יין אלא זה שהביא יללה בעולם כמ”ד שתויי יין היו ולכך מתו:
{י}החול. ב’ הכא ואידך כובד האבן ונטל החול כיון שנבדל בין קודש לחול במוצ”ש איכא כובד האבן ונטל החול שאדם כבד במוצ”ש בשביל נשמה שאבדה: יין ושכר. וסמיך ליה ולהבדיל שמבדילין על היין:
{יא}ולהורת. אותיות ולתורה: אליהם. בגימ’ זהו ההלכה: ביד משה. בגי’ זה הוא המקרא:


שמיני פרק-יא

{ב}אשר תאכלו. בגימ’ חיה אכול שאינה חיה לא תאכל: אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ. למעוטי שור הים תורא דימא: אסור:
{ד}ממעלי הגרה. מלא יו”ד י’ מינין מעלת גרה שור כבש ועז וז’ מיני חיות:
{ח}טמאים הם לכם. וסמיך ליה את זה תאכלו רמז חמרא דימא שרי. לא הזכיר בדגים שמות לפי שמכוסים מבני אדם אין להם שמות:
{יג}את הנשר. פתח בנשר שהוא מלך בעופות. נשר נושר נוצתו דכתיב תתחדש כנשר נעוריכי:
{טז}התחמס. חומס ואוכל. הנץ. בעל נוצה הרבה ומנצח שאר עופות ותופשם:
{יז}הכוס. ככוס חרבות ונכסה מן העין: השלך. ששולה דגים מן הים: הינשוף. עף בנשף ואינו נראה ביום מפני אור השמש:
{יח}התנשמת. כל הרואה אותה ישום: הקאת. דרכו להקיא מאכלו: הרחם. שמרחם על בניו: עורב למינו. בגי’ זרזר ובשרצים לא התיר בהם כלום בשביל הנחש שהוא מהם:
{כז}הנוגע בנבלתם יטמא. בגימ’ זה הנוגע אפילו בכעדשה:
{כט}השורץ. בגימטריא כשעורה ששעורו כשעורה:
{לז}זרע זרוע אשר יזרע טהור הוא. בגימ’ זרעים שזרען טהורות:
{מז}להבדיל. הפסוק מתחיל בלמ”ד ומסיים בלמ”ד רמז לרוב איסורין ששיעורן בס’: ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל. בגימ’ זה שמנה עשר טריפות:

קרדיט: סדר בעל הטורים על פרשת שמיני שייך ל”תורת אמת”.

פוסטים נוספים באתר

שניים מקרא ואחד תרגום על התורה | פרשת יהדות
שניים מקרא ואחד תרגום – שמיני

{א} וַֽיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַֽהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵֽל:  מ  וַֽיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַֽהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵֽל:  ת  וַהֲוָה בְּיוֹמָא תְמִינָאָה קְרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וְלִבְנוֹהִי וּלְסָבֵי יִשְׂרָאֵל:

קרא עוד »
תרגום יונתן על התורה | פרשת יהדות
תרגום יונתן על פרשת שמיני

{א} ויהי וַהֲוָה בְּיוֹמָא תְמִינָאָה לִרְבוּת אַהֲרן וּבְנוֹי וְיוֹם תְּמִינָאָה לְאַשְׁלָמוּתָא הוּא יוֹמָא קַדְמָאָה לְיַרְחָא דְנִיסָן אָקִים משֶׁה יַת מַשְׁכְּנָא וְלָא פַרְקֵיהּ וְלָא שַׁמֵשׁ תּוּב עַל

קרא עוד »
דעת זקנים על התורה | פרשת יהדות
דעת זקנים על פרשת שמיני

{א}ויהי ביום השמיני. מצינו קריאה לשובע שנא’ וקראתי אל הדגן והרביתי אותו קריאה לרעב שנא’ כי קרא ה’ לרעב. קריאה לגדולה שנאמר קרא משה לאהרן ולבניו

קרא עוד »
אהבתם? שתפו ברשת!
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
תכנים חדשים שעלו לאתר
האם מותר להרוג ג’וק בשבת?

להלכה: אסור להרוג ג’וק בשבת, וכן אסור להרוג יתושים וכדומה, על אף שהם עוקצים אותו ומפריעים לא באכילתו, משום נטילת נשמה שהדבר אסור מהתורה.אבל לרסס

האם מותר לבלוע כדורים בשבת?

להלכה: יש חילוק בין סוגי הכדורים:כדורים כגון אקמול, דקסמול וכדומה שהם למטרת כאב ראש/בטן/צינון וכיוצ”ב לדעת רוב הפוסקים אסורים בשבת.אך אם נפל למשכב, או שסובל

האם אישה כשרה לכתוב מגילה?

נשאלתי מהאברך רבי עמנואל דויב שליט”א שביקש לכתוב מגילה לעצמו ולהרגיש סיפוק שאדם שמח ממעשה ידיו ואשת חבר חשקה גם היא בכתיבה כנאמר במגילה וגם

אמירת במה מדליקין בבית האבל

מנהג ישראל מקדמא דנא לומר פרק  משנת במה מדליקין בזמן קבלת שבת והביאו מרן (בסימן ר”ע) ומרן הביא באיזה זמן אין לומר אך לא הביא

מעוניינים לפרסם כתבה? השאירו פרטים!
Translate »
שינוי גודל גופנים
ניגודיות