{א}וזאת הברכה אשר ברך משה. פי’ הר’ יוסף קרא שלפיכך כתב איש האלהים לומ’ שעל פיו של הקב”ה ברכן: לפני מותו. אמרו רבותינו בשעה שמלאך המות בא ליטול

{א}וזאת הברכה אשר ברך משה. מלת וזאת מיותרת כולה גם וי”ו העיטוף של וזאת צריכה יישוב. ונראה שקאי על מ”ש פר’ דברים (א.י–יא) ה’ אלהיכם הרבה אתכם והנכם

{א} וזאת וְדָא סֵדֶר בִּרְכָתָא דִבְרִיךְ משֶׁה נְבִיָא דַיְיָ יַת בְּנֵי יִשְרָאֵל קֳדָם דִימוּת: {ב} וַאֲמַר יְיָ מִן סִינַי אִתְגְלֵי לְמִתַּן אוֹרַיְיתָא לְעַמֵיהּ בֵּית יִשְרָאֵל וּדְנַח זִיו אִיקַר

{א}וזאת הברכה. לעיל מיניה כתיב אשר אני נותן לבני ישראל, וסמיך ליה וזאת הברכה. לומר אני מסכים על ברכתם. וזאת הברכה. בגימ’ זו היא התורה.

{א}וזאת הברכה. כברכת יעקב: איש האלהים. להודיע כי בנבואה ברך אותם: לפני מותו. סמוך למותו והטעם ביום מותו:{ב}מסיני בא. ויאמר הגאון ז”ל כי הר סיני ושעיר ופארן

{א}א פירוש שאם לא תפרש דהאי דכתיב לפני מותו דהוה סמוך למיתתו לא הוה ידעינן אימתי וזהו נמי דנקט רש”י אם לא עכשיו אימתי כיון שהוא

{א}איש האלהים. להגיד כי ברכתו מקויימת כי איש האלהים היה ותפלת ישרים רצונו והנה יקרא הכתוב למשה רבינו “איש האלהים” וכן שאר הנביאים ואליהו וזולתם

{א}וזאת הברכה. צריך לדעת אומרו וזאת בתוספת וא”ו בתחלת ענין, עוד צריך לדעת לאיזה ענין נאמר כל הכתוב אם להודיע המברך והמתברך הלא ניכרים הם