…וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה הוּא הַקָּדוֹשׁ רַב לָכֶם בְּנֵי לֵוִי: (פרשת קורח טז. ז‘)וקרח שפקח היה מה ראה לשטות זה, עינו הטעתו, ראה שלשלת

וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן (פרשת קורח טז. ג’)קרח דתן ואבירם נקהלו להתרעם על משה ועל אהרן במעמד חמשים ומאתים נשיאי העדה שהלכו שם בעצת

אמרו חכמינו זיכרונם לברכה (כתובות עז), שרבי יהושע בן לוי צדיק גמורהיה, וכשהגיע זמנו ליפטר מן העולם אמר הקדוש ברוך הוא למלאך המוות: “עשה לו

בעניין זה מובא מעשה ברב אחד בעיר המבורג, שהיה אברך צעיר כאשר נתמנה לכהן בעיר זו.ביום הראשון לשהותו בעיר, באה לפניו אישה תושבת המקום, ואמרה

בחסידות קוצק עבדו על מידת האמת עד שהיתה נר לרגלם.וכך בחנו באחד הפעמים חסיד שרצה להתקבל לישיבה:בערב עשו לו מסיבה גדולה, ודאגו להשקותו כמה כוסית

“זֹאת עֲשׂוּ קְחוּ לָכֶם מַחְתּוֹת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ:” (פרשת קורח טז, ו). אמר להם משה: הריני אומר לכם שלא תתחייבו מיתה, מי שיבחר בו יצא

רוצים דמוקרטיה! קורח הוא זה שהשמיע את התביעה הזו לראשונה: “הן כל העדה כולם קדושים, ובתוכם ה’, ומדוע תתנשאו על קהל ה’!” אנחנו נקבע מי

ב”מעיין השבוע” כתב: חז”ל הקדושים שואלים: “קרח, שפיקח היה, מה ראה לשטות זו לחלוק על משה רבנו”? הרי היה זה צעד של התאבדות, ללכת נגד

וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן: (פרשת קורח טז. א’)ויקח קרח. פרשה זו יפה