בעל הטורים על התורה | פרשת יהדות

בעל הטורים על פרשת נשא

במדבר פרק-ה: {ג}מזכר עד נקבה תשלחו. כשם שנתגרשו אדם וחוה ונחש מג”ע. וסמך פרשת סוטה לפי שהנחש בא על חוה ונפלו ירכיו דכתיב על גחונך תלך. וסמך פרשת נזיר על שם הפרי שאכל אדם הראשון. ענבמו ענבי רוש: ולא יטמאו. ב’. הכא ואידך ולא יטמאו עוד בית ישראל שם קדשי שאם יטמאו את מחניהם מטמאים את שם קדשי כדכתיב למען טמא את מקדשי לחלל את שם קדשי:
{ו}מכל חטאת האדם. סמך לשילוח הטמאים שע”י חטאת האדם שחטא אדם הראשון שאכל מן העץ והנחש הטעה את האשה והוציאה שם רע באדם הוכו הג’ הנחש בצרעת ואשה בזיבה ואדם במות וכסדר קללתם מנאם כאן צרוע דהיינו נחש וזב דהיינו אשה וטמא לנפש דהיינו האדם שנענש במות תמות: ל. מעול מעל. בה’. לומר שכל המטה דינו של גר כאילו מטה דינו של מעלה: הנפש ההוא. והתודו. רמז שכל המומתים מתודים בעת יציאת הנפש:
{ט} תרומה לכל קדשי בני ישראל אשר יקריבו לכהז לו יהיה. מוקי לה בספרי בבכורים: יקריבו. בגימטריא הם הבכורים:
{י}ואיש את קדשיו לו יהיו. וסמיך ליה פרשת סוטה לומר שמי שמשהה קיני הנשים ואינו מקריבם כדדך שעשו בני על. הוי כאלו שכבום:
{יז}ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן. בירושלמי למה מים ועפר מים ממקום שבאת עפר למקום שהולכת. וכתב שהיא עתידה ליתן דין וחשבון: בקרקע. ב’ במסורה. הכא ואידך ואם יסתרו מנגד עיני בקרקע הים פי’ ואם יסתרו מנגד עיני שנסתרה ונעלם מעיני אישה בקרקע הים יבדוק אותה ע”י קרקע וים דהיינו מים ועפר: בקרקע המשכן. עי”ן מידלי מפני כי עין נואף שמרה נשף לאמר לא תשורני עין:
{יח}המאררים. עולה ב’ פעמי [ם רמ”ח לומר שבידקין רמ”ח איברים של איש ושל אשה לכך כתיב מנחת קנאות הוא וקרינן היא:
{כב}אמן אמן. פסיק בין שני אמנים לומר אמן מאיש זה אמן מאיש אחר:
{כג}ומחה. ד’. ומחה אל מי המרים ומחה על כתף ים כנרת. ומחה ה’ אלהים דמעה מעל כל פנים. ומחה ה’ את שמו. ומחה אל מי המרים היינו מים חיים שנאמר ומחה על כתף ים כנרת מה התם מים חיים דכתיב מקדם לעין אף הכא מים חיים אם נטמאה ומחה ה’ את שמו ואם נמצאת טהורה ומחה ה’ אלהים דמעה ואם היתה עקרה נפקדת ואם היתה יולדת בצער יולדת בריוח:
{כד}והשקה. ג’ במסורה. והשקה את האשה והשקה את נחל השטים ואד יעלה מן הארץ והשקה. והשקה וגו’ הכהן נותן עפר במים ומשקה אותה וזהו ואד יעלה מן הארץ והשקה למה בשביל שעשתה מעשה שטים שזנתה וזהו והשקה את נחל השטים:
{כח}ונזרעה. וסמיך זאת תורת הקנאות לומר שאם טהורה היא יהיו לה בנים צדיקים בעלי תורה:
{לא}ונקה האיש מעון. ונקה ג’ תגין על ה”א לומר לך שנקה מחמשה עונות ואלו הן עון אשת איש עון פנויה עון שלא בא עליה עון בניו עון בנותיו: את עונה. ב’ במסורה הכא ואידך בנדרים ונשא את עונה כדאיתא בסוטה שלא ידאג הבעל לומר גרמתי לה מיתה אלא היא תשא את עונה ודוקא הכא אבל בנדרים שהיה יכול להפר ולא הפר לה בעלה הוא ישא את עונה:


במדבר פרק-ו

{ב}יפלא. ב’ במס’ חסרים הכא ואידך בערכין דילפינן נדרים מערכין מה התם כערכך הכהן כן יהיה אף בנדרים הכל תלוי בחכם אם נראה לו יתיר ואם לאו לא יתיר:
{ו}ע. ל נפש מת לא יבא. לומר לך שאם תשרה עליו שכינה מחמת נזרו שלא יאמרו שהוא דורש אל המתים. ל’ פעמים כתיב נדר ונזירות בפרשה דסתם נזירות שלשים יום וכן ג”כ יהיה עולה שלשים:
{כא}זאת תורת הנזיר. וסמיך ליה על תורת נזרו לומר מי ששתה יין אל יורה. וסמיך ברכת כהנים לפרשת נזיר לומר שתויי יין פסולין לברכת כהנים שנקראת עבודה:
{כג}כה תברכו. להזכיר זכות ואני והנער נלכה עד כה וכה יהיה זרעך וזהו אשר עד כה ברכני ה’ וכ”ה אותיות בפסוק שמע ישראל וכ”ה פעמים ל’ ברכה בחומש וכ”ה פעמים שלום בחומש ולכך מתחיל ברכת כהנים בברכה ומסיים בשלום וזהו ה’ יברך את עמו בשלום: אמור ל. הם. מלא ו’ כנגד ו’ ברכות. יברכך. וישמרך. יאר. ויחנך. ישא. וישם לך שלום. כנגד ו’ ה’. תורת ה’. עדות ה’. פקודי ה’. מצות ה’. יראת ה’. משפטי ה’:
{כד}יברכך ה’ וישמרך. התחלת התיבות עולה כ”ו כנגד השם של ד’ אותיות וסוף התיבות כה”ך עולה מ”ה כנגד השם של מ”ה תיבות וזהו ה’ ישמר צאתך ובואך. וג’ תיבות בפסוק כדי להזכיר זכות ג’ אבות ובהם ט”ו אותיות על שם האבות שראו זה את זה שלשתן ביחד ט”ו שנים וזכות השבטים עם האבות הם ט”ו. יברכך בזכות אברהם דכתיב ביה וה’ ברך את אברהם בכל וג’ תיבות בפ’ כנגד ג’ ברכות שנאמרו בו ואברכך. והיה ברכה. ואברכה מברכיך: יברכך ה’. בגי’ בנכסים ובגוף:
{כה}יאר. כנגד יצחק שראה העקידה ומת והאיר הקב”ה את עיניו והחייהו כדאיתא בפרקי דר”א. יאר להפך ראי שהיה עולת ראיה ויש בו ה’ תיבות וכ’ אותיות כיצחק שהיה אחר כ’ דורות ושמר ה’ חומשי תורה:
{כו}ישא. כנגד יעקב וישא יעקב רגליו וכתיב ביה ושבתי בשלום ויש בו ז’ תיבות כנגד השבטים אשר נולדו רובן בז’ שנים וכ”ה אותיות כנגד כה תאמר לבית יעקב: וישם. יש בו ז’ תגין שבז’ דרכים ישם לך שלום על שם בז’ דרכים ינוסו לפניך: שלום. בגימ’ עשו לרמז הוי מקדים שלום לכל אדם ואפי’ בשלום נכרי:
{כז}ואני אברכם. בגימ’ אסכימה עלי ידיכם:


במדבר פרק-ז

{א}ויהי ביום כלות. סמך חנוכת המזבח לברכת כהנים רמז לחשמונאים שיעשו חנוכה ועוד כדי שלא תשלוט עין הרע במלכותם לכך ברכם תחלה וסמך למשכן שבזכות המשכן יהיה שלום וכן דוד סמך ה’ יברך את עמו בשלום למזמור שיר חנוכת הבית: ושמו את שמי ואני אברכם. וסמיך ליה ויהי ביום כלות זהו בכל מקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך:
{ב}הם נשיאי המטות הם. סופי תיבות להפך מתים. וכן הפקודים ויביאו את קרבנם ס”ת מותם על שם ותבער בם אש ותאכל בקצה המחנה בקצינים שבהם:
{ג}שש עגלות. כנגד ששה מזלות אשר עולים בגלגל וששה יורדים וכנגד ששה עתים קור וחום וקיץ וחורף וזרע וקציר: ושני עשר בקר. כנגד י”ב שבטים וי”ב מזלות:
{יג}וקרבנו. וי”ו יתירה על שם ו’ בנים שיצאו ממנו וכולם נתברכו בו’ ברכות. ו’ בנים יצאו מנחשון בעלי ו’ ברכות ואלו הן דוד משיח דניאל חנניה מישאל ו יעזריה. דוד דכתיב ביה יודע נגן וגבור חיל איש מלחמה ונבון דבר ואיש תואר וה’ עמו. יודע נגן שיודע לשאול. וגבור חיל יודע להשיב. איש מלחמה יודע לישא וליתן במלחמתה של תורה. ונבון דבר מבין דבר מתוך דבר. ואיש תואר שמראה פנים בהלכה. וה’ עמו שהלכה כמותו בכל מקום. משיח דכתיב ביה ונחה עליו רוח ה’ רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה’. דניאל חנניה מישאל ועזריה דכתיב בהן ילדים אשר אין בהם כל מום וטובי מראה ומשכילים בכל חכמה ויודעי דעת ומביני מדע ואשר כח בהם לעמוד בהיכל המלך. דבר אחר למה וקרבנו עם וי”ו יתירה כנגד ששה דברים שנתחדשו באותו היום בעולם ראשון לשכינה ששרתה בישראל ראשון לנשיאים ראשון לברכת כהנים ראשון למחיצת מחנה שכינה ראשון לאיסור במה ראשון לירידת האש יבא בן נחשון בשש מדות ויבנה יסוד בית המקדש ולמה נקרא שמו נחשון על שירד תחלה לנחשול שבים. בכולן כתיב נשיא חוץ מיהודה שלמוד הוא אותו השבט להקטין את עצמו ישב נא עבדך תחת הנער וכן בדוד הוא אומר הוא הקטן. בכל אחד יש ששה פסוקים כנגד ששת ימי המעשה ובכל אחד הוכפל שמו הרי כ”ד כנגד כ”ד שעות שביום ובלילה: שלשים ומאה משקלה; כנגד שנות אדם עד שנולד שת: שבעים שקל. כנגד שבעים שהניח לבניו [אולי ר”ל לדוד המלך ע”ה] ולהצילם משבעים אומות: שבעים. שקל. בגימטריא שבעים נפש בשביל שבעים שידדו למצרים:
{יד}כף אחת. כנגד התורה שנתנה מכף ידו של הקב”ה: עשרה זהב. כנגד י’ דברות: מלאה קטרת. תחליף הק’ בד’ בא”ת ב”ש יעלה למנין תרי”ג:
{טו}פר אחד. כנגד אברהם ואל הבקר רץ אברהם. איל כנגד יצחק. כבש כנגד יעקב והכשבים הפריד יעקב. פר איל כבש. בגימטריא אברהם יצחק ויעקב:
{יז}ולזבח השלמים בקר שנים. כנגד משה ואהרן שעשו שלום בין ישראל לאביהם שבשמים: אילים כבשים עתודים. שלשה מינים כנגד כהנים לוים וישראלים וכנגד תורה נביאים וכתובים: עתודים. מלא וי”ו שדוד שעמד ממנו נתברך בשש ברכות ואין עתודים אלא לשון עמידה כמה דאת אמר אשר התעתדו לגלים ואומר ועתדה בשדה לך פירוש יבא בן נחשון בשש מדות ויבנה יסוד בית המקדש. דבר אחר וקרבנו למה וי”ו יתירה כנגד ששה דברים שניטלו מאדם הראשון ועתידין לחזור כשיבא בן נחשון הוא המשיח ואלו הן הששה דברים שניטלו מאדם הראשון זיוו דכתיב משנה פניו ותשלחהו. חייו דכתיב כי עפר אתה ואל עפר תשוב. קומתו דכתיב ויתחבא האדם מלמד שנגרעה קומתו ונעשית של מאה אמה. פירות הארץ והאילן דכתיב ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה. מאורות דכתיב וחפרה הלבנה ובושה החמה. ומנין שגנזן שנאמר וימנע מרשעים אורם. ומנין שעתידין לחזור בימי המשיח שנאמר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו. חייו דכתיב כי כימי העץ ימי עמי חמש מאות שנה סדן של שקמה חמש מאות שנה. קומתו דכתיב ואולך אתכם קוממיות בקומה זקופה. פירות הארץ והאילן דכתיב הגפן תתן פריה והארץ תתן יבולה. מאורות דכתיב והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים:
{יח}ביום השני הקריב. בגימטריא נתן להם עצה:
{פט}מבין שני הכרובים. ראשי תיבות משה לומר לך שהוא חשוב ככרוב של מעלה:

קרדיט: סדר בעל הטורים על פרשת נשא שייך ל”תורת אמת”.

פוסטים נוספים באתר

שניים מקרא ואחד תרגום על התורה | פרשת יהדות
שנים מקרא ואחד תרגום – נשא

כא} וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹֽר:  מ  וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹֽר:  ת  וּמַלִיל יְיָ עִם משֶׁה לְמֵימָר: {כב} נָשֹׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי גֵֽרְשׁוֹן גַּם הֵם לְבֵית אֲבֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָֽם:  מ  נָשֹׂא אֶת רֹאשׁ

קרא עוד »
דעת זקנים על התורה | פרשת יהדות
דעת זקנים על פרשת נשא

{כב}נשא את ראש בני גרשון גם הם. לפי שבמנין דלעיל שמבן חדש ומעלה נמנו בני גרשון תחלה לפי שהיה גדול מבני לוי שנאמר ובני לוי גרשון

קרא עוד »
כלי יקר על התורה | פרשת יהדות
כלי יקר על פרשת נשא

{כב}נשא את ראש בני גרשון. היה לו למנות תחילה את בני גרשון הבכור, ומה שרצו לתקן זה במדרש הרבתי (ו.א) לומר שלפי שנמסר משא הארון אל קהת ע”כ

קרא עוד »
אהבתם? שתפו ברשת!
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
מאמרים חדשים שעלו לאתר
אבלות בין המצרים | פרשת יהדות
אבלות בין המצרים

ימים אלו ימי בין המצרים, אבלים אנו כל בית ישראל די בכל אתר ואתר, על חורבן בית מקדשנו ותפארתנו, על אשר ניטלה עטרת ראשנו, על

בין המצרים | פרשת יהדות
בין המצרים

בין המצרים הכל על תקופת בין המצרים אלו תאריכים נקראים בין המצרים? הימים שבין צום יז’ בתמוז ועד צום תשעה באב, נקראים “בין המצרים”.  ע”פ

פרשת דברים | פרשת יהדות
פרשת דברים

פרשת דברים פרשת דברים המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרק א’ ראשון א אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל

פרשת מסעי | פרשת יהדות
פרשת מסעי

פרשת מסעי פרשת מסעי המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרק לג’ ראשון א אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָצְאוּ

פרשת מטות | פרשת יהדות
פרשת מטות

פרשת מטות פרשת מטות המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרק ל’ ראשון ב וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת, לִבְנֵי

מעוניינים לפרסם כתבה? השאירו פרטים!
Translate »
שינוי גודל גופנים
ניגודיות