קרה לי משהו ממש מתוק, שרק חרדים יכולים להבין אותו, אז רציתי לשתף.
אתמול היה לי יום מתיש במיוחד, לאחר שעות של המתנה לאוטובוס אני עולה לאוטובוס מלא, כולם יושבים ואין בכלל כיסאות פנוים חוץ משני המושבים הזוגים בסוף שבכול אחד מהם יושב בחור אחר, אחד חילוני אחד חרדי חסידי עם כול המלבושים.
הבעיה במקומות האלו היא שאני צריכה ללכת הרבה ולעלות מדרגות עד המושב האחורי אני שוקלת ומחליטה שאני מותשת מידי וזה מרחק בלתי אפשרי אז אני עומדת ובוהה ביאוש בחלל.
ואז פתאום החסידי יוצר איתי קשר עין של שניה סוג של מחייך מסמן על המושב שלו ועובר ליד החילוני עכשיו זה כול כך מתוק מצידו שאני אוזרת את כול הכוחות שלי והולכת את כול המרחק הבלתי נסבל ויושבת, אמרתי לו תודה אבל הוא לא מסתכל על נשים ואילו לא ענה לי, רק מילמל משהו מתחת לשפם.
עכשיו זה אולי נראה בנאלי אבל המעשה בבן אדם שמחליט לוותר על מושב משלו באוטובוס עמוס רק בשביל שלאישה זרה יהיה יותר נוח, הוא באמת נוגע ללב.
מתוך קבוצת וידויים של חרדים
2 תגובות
זה נכון!
מה את מצפה כשאת עולה לאוטובוס חרדי??
הבעיה שלפעמים קורה הפוך
כשמבקשים מבחור לעבור למושב אחר והוא לא מתייחס…