אני יודעת שהוידוי הזה יקפיץ את הפמיניסטיות ומבקשת שתמנעו מתגובות נוסח "אלימות"
אז ככה, אנחנו נשואים 15 שנה, הורים לכמה ילדים.
יש בין בעלי לביני הבנה והסכמה ש"מה שקנתה אשה קנה בעלה"
במה זה מתבטא? אני לא מתעסקת בכספים, השכר שלי נכנס לחשבון המשותף אבל מעבר לזה אין לי שום קשר לכסף.
הוא מאד מפרגן וכל דבר שאני צריכה או רוצה לקנות הוא מיד מאשר אבל הוא שר האוצר.
לאחרונה קרה משהו שקצת מערער לי את השלווה.
קיבלתי מהעבודה מחשב חדש משוכלל מאד. במשרד יש לי מחשב נייח ויוצא שאני כמעט לא צריכה להשתמש בנייד לעבודה אבל נחמד לי מאד שיש לי מחשב משלי שאני יכולה להשתמש בו ללמוד עצמאית קורסים, סרטים וכו'.
לאחרונה שמתי לב שבעלי "הלאים" לי את המחשב. הוא משתמש בו לא מעט וזה לא ממש הפריע לי אבל פתאום שנתי לב שגם אם אני באמצע ללמוד הוא בא ומבקש את המחשב. אמרתי לו שאני לומדת ושעדיף שישתמש בשלו והוא כעס עלי. הוא יצא מהסלון וחזר שוב חמש דקות אחר כך וביקש את המחשב שוב. אמרתי לו שלא סיימתי ואסיים עוד שעה והוא ממש ממש התעצבן. אמר לי שזו זכותו ההלכתית ושזה שייך לו ואם הוא מבקש את זה ברור שאני צריכה לתת לו.
מילא העובדה שאין לי כמעט שום דבר משלי אבל המחשב הזה לא נקנה מכסף משותף, הוא שייך למקום העבודה שלי ואם אעזוב אצטרך להחזיר אותו. לדעתי גם לפי ההלכה זה לא שייך לו.
חשבתי לשאול רב אבל אני חוששת שזה יגרום לכעס ענק שלו.
איך אני מסבירה לו את זה בנחת ובנועם כך שיקבל מצד אחד ולא יכעס מצד שני?
מתוך קבוצת וידויים של חרדים