תיקון ליל שבועות

התיקון הנאמר בליל החג כולל קטעים נבחרים, מהתורה שבכתב והתורה שבע"פ, ובנוסף נוהגים לומר במסגרת התיקון גם משניות, קטעי זוהר, ספר יצירת וכן את תרי"ג המצוות. סדר הלימוד מורכב ברובו מקריאה של קטעי הפתיחה והסיום של כל ספר ומסכת מהתורה. קריאה כזו אינה מאפשרת בדרך כלל התייחסות עיונית ללימוד, אלא הדגשה של הקדושה הטמונה באותיות ובמילים של התורה הקדושה. כך מבטאים באופן המדויק ביותר את חג מתן תורה, שכן עיקרו של החג אינו דווקא בתוכן התורה שקיבלנו, אלא בעצם ההתגלות האלוקית, אהבת ה' שהתגלה לעם ישראל בהארת פנים עצומה, שלא היתה כמוה מעולם.

המדרש בשיר השירים רבה מספר, כי בחג השבועות הראשון בהיסטוריה, לפני מתן תורה, שכב עם ישראל לישון. במקום להמתין בציפיה דרוכה לקראת ההתגלות האלוקית החד פעמית, עם ישראל העדיף לא להישאר ער.

"משל למלך שהודיע לבני מדינתו: ביום זה וזה אני מגיע לבקר במדינה!
באותו יום, כאשר הגיע המלך, ישנו כל בני המדינה את שנתם, ואף נתין לא יצא לקבל את פני המלך.
כך, בזמן מתן תורה, הקדוש ברוך הוא הודיע לבני ישראל כי יופיע לפניהם ביום השלישי להכנות. אך כשהגיע בבוקר היום השלישי, מצא את בני ישראל נמים את שנתם. ברוגזו הרעים בשמים בקולות וברקים, ומשה החל לעורר את העם, והם יצאו לקראת מלך מלכי המלכים, לקבלת התורה" (על פי שיר השירים רבה, פרשה א, נו)

כשהתקרב הבוקר, הקב"ה הרעים על העם קולות שופר, ברקים ורעמים כדי שיתעוררו, ואף משה רבינו נאלץ לעבור בין האנשים ולהעיר אותם משנתם.
בכדי לתקן זאת, קיבלו על עצמם עם ישראל מאותה עת והלאה, שבכל השנים הבאות לא ישנו כלל בליל חג מתן תורה, ובמקום זאת יעסקו בתורה הקדושה.

>> קראו עוד על המנהג להישאר ערים כל הלילה.

אומר האר"י הקדוש: "אדם שיושב ועוסק בתורה כל הלילה, לא מתנמנם לרגע ולא מדבר דיבורים בטלים – מובטח לו שישלים שנתו ולא ימות באותה שנה". אין עוד מקום בו מוזכרת הבטחה שכזו, אך ורק בליל שבועות. עוד כתוב, שלימוד התורה בליל שבועות נחשב לפני הקב"ה כאילו האדם שקד ולמד את כל התורה כולה, בהיותו לומד מכל ספר וספר, מעט מתחילתו ומעט מסופו.