חג מתן תורה: הזכות שבמחויבות

מעמד קבלת התורה בהר סיני

חג מתן תורה, הלא הוא חג השבועות, אינו רק יום זכרון לאירוע המכונן והחשוב בחיי האומה היהודית, אלא גם ביטוי לנצחיותה ועכשוויותה של קבלת התורה. בחג השבועות הפך עם ישראל לעם היהודי באופן רשמי, על ידי קבלת התורה.

בניגוד לחגים אחרים, לחג מתן תורה אין מועד קבוע, ויש לחגוג אותו לאחר ספירת שבעה שבועות מחג הפסח. בתפילה אנו מכנים את חג השבועות "זמן מתן תורתנו", כיוון שביום מכונן זה, עמד עם ישראל למרגלות הר סיני, ובו נתן לנו הקב"ה את עשרת הדיברות המחייבים אותנו עד היום. לחג מתן תורה אין מצוות מיוחדות המייחדות אותו, דוגמת אכילת מצה בפסח או ישיבה בסוכה בחג הסוכות, בדומה ליתר החגים, ונשאלת השאלה המתבקשת – מדוע?

ראש חודש סיוון, הכנות למעמד הר סיני

התורה אינה תלויה במצווה מסוימת או בזמן

נראה שהדבר נובע ממרכזיות התורה, שאינה מצטמצמת במצווה אחת, ביום אחד או בתאריך מסוים. מתן התורה (מלשון מתנה) כולל את כל המצוות, ומקיף את כל הזמנים.
אומנם ירידת הבורא על הר סיני, ונתינת התורה חלו בתאריך מסוים, אולם הקול הגדול הנשמע מאז בעולם, עדיין לא פסק. קבלת התורה נמשכת לאורך כל חייו של האדם היהודי, והיא מתחדשת מדי יום ביומו.
בחג מתן תורה חוגג עמנו את עצם היותנו. כעם, איננו זקוקים לעזרים חיצוניים, או למעשים מסוימים המבטאים את משמעות החג. לנו, כיהודים, יש קשר מיוחד עם בורא העולם בזכות התורה. אנו אוכלים, שותים ושמחים כיוון שאנו יודעים שקיבלנו מתנה- יש לנו את הכוח להעניק לכל מעשינו בעולם משמעות עמוקה ותכלית נעלה.

ריב ההרים על נתינת התורה

ידוע המדרש בתהילים המספר, שכאשר הקב"ה התכוון להעניק לעמנו את לוחות הברית, ניגשו אליו כל ההרים והפצירו בו "עליי תינתן התורה". כל הר ניסה לשכנע ולהסביר, מדוע לדעתו, דווקא הוא הראוי ביותר להיות המקום לנתינת התורה.
כך, אחד אחרי השני, שטחו ההרים את טענותיהם בפני הקב"ה, אך בסופו של דבר, הקב"ה בחר בהר סיני, משום שלדברי המדרש, היה זה ההר העניו ביותר מבין כל ההרים בעולם.
כך גם לגבינו – ככל שרמתנו הרוחנית עולה, עלינו להפוך להיות יותר ענוים. ככל שאנו מתקרבים יותר לבורא העולם, כך אנו מודעים יותר ויותר לרמת הפגיעות שלנו, ולמגבלותינו האישיות. אנו מתחילים להפנים שקיומנו זמני, ורק הקב"ה נצחי.

עם ישראל מקבל על עצמו לקיים את כל המצוות: נעשה ונשמע

מדרש חז"ל אומר שהקב"ה "כפה הר כגיגית" על בני ישראל כדי 'לחלץ' מהם הסכמה לקבל את התורה. אבל פשט הפסוקים מציג לנו תמונה שונה בתכלית, והיא שבני ישראל קיבלו את הברית ברצון ובהתלהבות: "וַיִּקַּח משה סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם. וַיֹּאמְרוּ: כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" (שמות כד, ז). באותה שעה התעלה עם ישראל למדרגה גבוהה ביותר של מלאכים.

חז"ל ורש"י הקדוש אומרים, שבאותה שעה קדושה של מעמד הר סיני, עם ישראל ביטא אמונה מוחלטת בריבונו של עולם, ללא סייגים. הם קיבלו על עצמם לקיים את הברית, עוד לפני ששמעו את סעיפיה.
אומר הגאון הרב אברהם שפירא זכר צדיק וקדוש לברכה, שזו היא ההכנה לתורה, מתוך ביטול כל הספקות, הגיע עם ישראל לאחדות, ומתוך כך היה נכון לשמוע את דבר ה'.

לימוד תורה במשך כל הלילה – תיקון ליל שבועות

מנהגי חג מתן תורה

למרות שלחג השבועות, חג מתן תורתנו, אין מצוות המייחדות אותו, קיימים מספר מנהגים המיוחדים לחג מתן תורה:

  • לימוד תורה בליל שבועות – יש הנוהגים להישאר ערים כל ליל שבועות, ולנצל את הזמן ללימוד תורה. הטעם למנהג זה הוא מפני שביום קבלת התורה עם ישראל לא השכים בבוקר לקראת המעמד המרומם, והיה נראה שאינם רוצים כל כך בתורה. לכן אנו נשארים ערים כל הלילה לתקן חיסרון זה ולהראות את הרצון והשמחה בתורה. מקור המנהג מובא בזוהר הקדוש: "חסידים הראשונים לא היו ישנים באותו הלילה והיו עוסקים בתורה… כך אמר רבי שמעון בשעה שהתכנסו החברים אצלו בלילה, הבה ונתקן את תכשיטי הכלה, כדי שתימצא מחר אצל המלך בתכשיטיה כראוי לה". לדברי הזוהר, טעם המנהג הוא להתכונן בלימוד תורה לקראת חג השבועות ככלה המתקשטת לפני יום חתונתה. דברים אלו מבוססים על דברי המשנה כי יום מתן תורה היה כעין יום החתונה בין עם ישראל לבין הקב"ה, ומכיוון שבכל שנה אנו חוזרים ומקבלים את התורה בחג השבועות יש צורך להתכונן לכך בלימוד תורה.

בחג השבועות יש נוהגים לומר סדר לימוד מיוחד ליל שבועות, המכיל את הקטעים הפותחים ומסיימים את פרקי התורה, הנקרא גם "תיקון ליל שבועות". פירוש המילה 'תיקון' בארמית הוא 'קישוט', שכן ע"י אמירת התיקון אנו 'מקשטים' את התורה לקראת נתינתה ביום שלמחרת.

מנהג אכילת מאכלי חלב
  • מנהג אכילת מאכלי חלב – בחג השבועות נוהגים לאכול מאכלי חלב. קיימות מספר סיבות לכך: במתן תורה נצטוו בני ישראל על האופן בו שוחטים בעלי חיים כך שיהיו מותרים באכילה. מכיון שעדיין לא היו מיומנים בשחיטה, אכלו בינתיים מאכלי חלב. טעם נוסף הוא, שהתורה הקדושה, שניתנה בחג השבועות, נמשלה לחלב, כפי שנאמר בפסוק בשיר השירים: "דבש וחלב תחת לשונך".
  • קישוט בית הכנסת בירק – מנהג נפוץ בקהילות ישראל לקשט את בתי הכנסיות בצמחיה, זכר להר סיני שלבלב ופרח בזמן מתן תורה.
  • שמיעת עשרת הדיברות – בחג מתן תורה כל עם ישראל צריך לקבל את התורה מחדש, לכן נהוג בקרב גברים, נשים, ילדים ואפילו תינוקות רכים להגיע לבית הכנסת כדי לשמוע את עשרת הדיברות.
  • קריאת מגילת רות – המגילה מגוללת את סיפורה של רות, גיורת מואביה, שהודות לדבקות ורצון פנימי חזק, הצטרפה להיות חלק מהעם היהודי. המשפט הידוע שאמרה "באשר תלכי אלך, ובאשר תליני אלין, עמך עמי וא-לוהיך א-לוהי" מסמל את הדבקות והחיבור הייחודי שלה לעם היהודי ולתורת ישראל. מצאצאיה נולד דוד המלך שנולד ונפטר בשבועות. קריאת מגילת רות מנוקד לחצו כאן.
  • אמירת ספר תהילים– חג השבועות הוא גם יום הולדתו ופטירתו של דוד המלך ע"ה, ולכן נוהגים לקרוא ספר תהילים שלם בליל שבועות. דוד המלך לא הגיע ממשפחה טובה, בה הכל היה מתוקן וישר. להפך, הוא עבר תלאות רבות, אך למרות הכל נאבק לעבוד את הקב"ה ולעסוק בתורה יומם ולילה. מתוך ייסוריו ומאבקיו, כתב את ספר התהילים, שהוא ספר של זמירות ותשבחות לקב"ה.
שתפו את המאמר:
עסקים מומלצים באינדקס אנ"ש​
דבר תורה על פרשת השבוע​
הישארו מעודכנים

הצטרפו אל רשימת התפוצה שלנו ותקבלו עדכונים בכל מה שחדש

מה חדש באתר
Translate »