חג שבועות

מנהג אכילת מאכלי חלב

בחג השבועות מציינים כל יהודי העולם את מעמד הר סיני ואת נתינת התורה לעם ישראל, האוצר היקר מכל שהעניק לנו בורא העולם.
לפני כ-3300 שנה, לאחר יציאת עם ישראל ממצרים, הופיע בורא העולם בכבודו ובעצמו על הר סיני כדי למסור את התורה. נכתב בספר שמות, יט, ח', שכאשר משה רבינו חזר מהר סיני ושם לפני זקני העם את דברי השם, ענה העם פה אחד: "כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע". כלומר, עם ישראל קיבל עליו את התורה לגמרי, על כל מצוותיה, ללא כל סייגים או תנאים.
מכח אמירה טהורה זו, מתקיימים אנו עד היום ומוסרים את נפשנו לקיים את דבר השם בשלמות ובתמימות.

בזמן שבית המקדש היה קיים, נהגו בחג השבועות ישראל קדושים להביא ביכורים לבית המקדש, שהם הפירות שהבשילו ראשונים בשדותיהם.

הביכורים שהובאו למקדש היו מפירות שבעת המינים בלבד, שהם: חיטה, שעורה, ענבים, תאנים, רימונים, זיתים ותמרים.
וודאי שמתם לב לקשר בין המילה 'ביכורים' למילה 'בכור'. שתי המילים מצביעות על אופיו של עם ישראל, שידוע כפרי הביכורים של העולם כולו. ביכורי הפירות מצביעים על בשלות הפירות, כאשר דווקא הפירות הבכורים, אלו שעברו תהליך הבשלה מקדים, ראויים להנתן לכהנים ולהאכל בטהרה.

יום מתן הביכורים, הוא גם יום הבחירה להתבגר רוחנית ונפשית, ולהעמיק את את הציפיה והרצון להתרומם במדרגות הרוח. הדרך הטובה ביותר להבשלה היא על ידי עסק התורה והמצוות, והעמקה ביסודות האמונה היהודית.

ומדוע נקרא שמו, חג "השבועות"? בחג הפסח יצא עם ישראל ממצרים, כאשר מספרים לנו חז"ל שכל בני עמנו היו שקועים במ"ט שערי טומאה. עם ישראל היה מצוי בדרגה רוחנית נמוכה ביותר, והתחבר באופן כמעט מוחלט לתרבות המצרית.
עד כדי כך, מספרים לנו חז"ל, שעוד רגע קט הם היו הופכים למצרים ממש, וכבר לא היו בני ישראל!

מקובל לומר בשם האר"י הקדוש כי הקב"ה הוציא את עם ישראל ממצריים בחיפזון, ממש רגע לפני שעברו לשער הנ' (שער ה-50) והתנתקו מהקדושה. איזה נס!
לאחר היציאה ממצרים, במשך שבעה שבועות, עבר עמנו תהליך של ניקוי וטיהור עמוק מהחטאים והעוונות עד שהיה ראוי לקבל את התורה בהר סיני. זו גם הסיבה, שבחג הפסח מקריבים קרבן העשוי ממאכל בהמה, שעורים, זכר למדרגה הנמוכה בה היה עם ישראל.

בחג השבועות לעומת זאת, לאחר התרוממות רוחנית, הקורבן שמקריבים עשוי מלחם חיטים שהוא מאכל אדם, המבטא את העובדה שעם ישראל התקדש והתרומם למדרגת אדם.

התורה ניתנה במדבר שמם ולא במקום מיושב, ללמדנו כי כשם שהמדבר הוא ריק ושייך לכל אדם, כך גם התורה היא של כולנו, כל אחד מבני ישראל יכול וצריך ללמדה ולהבינה.
ומה ניתן ללמוד ממקום קבלת התורה – הר סיני?

כששמעו ההרים שהבורא רוצה לתת את התורה על אחד מהם, מיד באו כל ההרים הגבוהים וביקשו "עלי תנתן התורה", הר הר ונימוקיו.

רק הר סיני, עמד בצד מבויש, שכן היה הר נמוך ומה היה יכול לומר ליד ההרים הגבוהים? וכי על הר נמוך כזה ראוי לתת את התורה?

השיב להרים הגבוהים בורא העולם: את שכרכם תקבלו. שכן בימי הנביאה דבורה, ינצחו בני-ישראל את צבא סיסרא על הר תבור. ובימי אליהו הנביא, יתרחש הנס על הר הכרמל; אך למתן תורה אבחר לי הר אחר.
את הר סיני, שהוא ההר השפל מכולכם, אבחר לי. כמו שנאמר: "מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח". (על פי מדרש תהילים מזמור סה).

תהליך ההתפתחות של עמנו מאומה בדרגה רוחנית נמוכה לאומה בוגרת ובשלה, משתקף היטב גם בסיפורה של רות המואביה אותו אנו קוראים בחג השבועות. רות היתה נסיכה מואבית שנישאה ליהודי. כאשר בעלה נפטר, יכולה היתה לבחור לחזור אל עמה, שכן בשל הרקע המלכותי שלה זכתה לקבל עושר וכבוד רב.

למרות זאת, היא דבקה בחמותה היהודיה נעמי, ועומדת בנחישות על כך שברצונה להתגייר ולקבל על עצמה את דיני התורה.
רות הצטרפה לעם היהודי כשהיא חסרת כל, וכאשר בועז, אחד השופטים החשובים בתקופה ההיא, הבחין במסירותה ובהקרבתה המיוחדת, בחר להנשא לה.
פירותיו של מעשה אצילי זה, הביאו להמשכיותה של שושלת המלכות היהודית, שממנה בסופו של דבר יצא דוד המלך ע"ה. המסורת מלמדת אותנו, שאף המשיח, לעתיד לבוא, יצא מאותה שושלת. בדיוק כמו רות, אנו כעם מתחילים מהנקודה הנמוכה ביותר, ומפלסים את דרכנו במסירות נפש, עד שאנו זכאים לקבל את התורה.

מעניין לגלות שחג השבועות שונה בתכלית משאר חגי ישראל. אין לו מצוות מיוחדות, כמו שופר, מצה או ארבעת המינים. הסיבה לכך היא כנראה, מפני שמהותו של החג היא קבלת התורה, ואנו חוגגים בחג השבועות את עצם קיומנו כעם נבחר, עם תפקיד ומשמעות.

אם כן, כיצד בכל זאת חוגגים את חג השבועות?
ידוע המנהג להשאר ערים במשך כל ליל שבועות וללמוד תורה. בהיות התורה, הכלי שניתן לנו מבורא העולם כדי להגיע לשלמות אישית ורוחנית, נקרא הלימוד הלילי בשם "תיקון ליל שבועות".

בנוסף, בבתי הכנסת בבוקר החג נוהגים לקרוא את מגילת רות, המספר על נסיכה מואביה שאהבתה להשם ולתורתו הובילו אותה להתגייר. התורה רומזת, כי נשמותיהם של גרי כל התקופות, עמדו גם הם במעמד הר סיני (דברים כט, יג).

"ולא אתכם לבדכם אנכי כורת את הברית הזאת ואת האלה הזאת. כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום לפני ה' א-לוהינו, ואת אשר איננו פה עמנו היום."

מנהג ישראל נוסף בחג השבועות, הוא קישוט בית הכנסת בפרחים ובענפים, לזכר מרבד הירק שעטף את הר סיני ביום מתן התורה. רבים נוהגים לקשט בענפים ובצמחים שונים גם את בתיהם.

אחד ממנהגי ישראל המוכרים בחג מתן תורה, הוא מנהג אכילת מאכלי חלב ודבש. המחלבות הגדולות בישראל הפכו את חג השבועות ל"חג החלב" – הן מפיצות מתכונים חלביים ומגבירות את מסעות הפרסום שלהן, אך חשוב לזכור שאכילת מאכלי החלב אינה מטרה אלא אמצעי בכדי להזכיר לנו את מתיקותה של התורה והיותה השורש ממנה יונק הכל.
הספר שיר השירים (ד, יא) מתייחס לטעמה הערב של התורה במילים: "נופת תיטופנה שפתותיך… חלב ודבש תחת לשונך".

ורבי צדוק הכהן מלובלין כתב כי "המנהג לאכול מאכלי חלב הוא דוגמת מנהג מאכלי חלב במתן תורה… כי החלב יונקים משדי האם, ועיקר קבלת התורה הוא להכיר נותן התורה יתברך שמו, שממנו יונק הכל". ('רסיסי לילה').
כמו כן, ידוע שחלב אם מספק את כל צרכיו התזונתיים של התינוק היונק, כך גם תורתנו הקדושה מספקת את צרכיו הרוחניים של האדם היהודי, בכדי להתפתח בצורה מיטבית.

חג שבועות נקרא גם בשמות וכינויים נוספים. להלן השמות הנוספים:

  • חג מתן תורה – נקרא כך בשל התאריך בו עם ישראל קיבל את התורה בצאתו ממצרים שהוא בתאריך ו' סיון.
  • חג עצרת – נקרא כך בלשון התלמוד כגון במשניות ובגמרא המציין את חג שבועות.
  • חג הביכורים – בתקופת בית המקדש היו מכינים "שתי הלחם" שהוא לחם הנעשה מהחיטה החדשה של אותו השנה. כמו כן, מחג השבועות ועד חג סוכות היו מביאים ביכורים לבית המקדש שהם היו התבואה הטובה ביותר אשר גדלה בשדות.
  • חג הקציר – שם זה מובא מלשון הפסוק בחומש שמות: "וחג הקציר ביכורי מעשיך אשר תזרע בשדה". והכוונה לפרק הזמן בו היו מתחילים לקצור את החיטה החדשה.
  • חג המים – זהו מנהג שילדים ונערים היו שופכים מים אחד על השני ובשל כך קיבל את הכינוי "חג המים".

תכנים לקריאה אודות חג השבועות

חידושי תורה לחג השבועות

שתפו את המאמר:
עסקים מומלצים באינדקס אנ"ש​
דבר תורה על פרשת השבוע​
הישארו מעודכנים

הצטרפו אל רשימת התפוצה שלנו ותקבלו עדכונים בכל מה שחדש

מה חדש באתר
Translate »