בפרק לט פסוקים לב והלאה מספרת התורה כי עם סיום מלאכת המשכן וכליו הביאו אותם בני ישראל לפני משה. וַתֵּכֶל כָּל עֲבֹדַת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד
הרב הקדוש בעל ה"תפארת שלמה" שואל על זה שהתורה מדגישה: "ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה עשה את כל אשר ציוה ה' את משה"
אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה עֲבֹדַת הַלְוִיִּם בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן: פרשת פקודי אלה פקודי. בפרשה זו נמנו כל
אלה פקודי המשכן משכן העדות אשר פקד על פי משה (פרשת פקודי לח, כא) אלה פקודי – בפרשה זו נמנו כל משקלי נדבת המשכן לכסף
וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָֹה לַעֲשׂת אֹתָם: שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת
שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַיהוָה כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת: (שמות לה. ב') קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לַיהוָה כֹּל
מיהו האיש הראוי לתואר: "איש אשר נשאו לבו? מהו סוד ההצלחה בחיים כישורים או רצון? בפרשת ויקהל מתארת התורה את חריצותם של ישראל בהבאת תרומתם
שני חברים נולדו וגדלו יחד ברוסיה וחיו באהבה רבה עד שהגיעו לגיל עשרים. אחד מהם החליט לעזוב את רוסיה ולעבור לארצות הברית. הוא נפרד מחברו
אתם רוצים להצליח? תאמינו בעצמכם! המנוע להצלחה בכל תחום זה אמביציה, להאמין בעצמנו! הבורא יתברך מצווה אותנו לבנות לו היכל להשראת השכינה. עבודות עדינות אומנותיות
אנו שואפים תמיד להצליח, הפתגם אומר, מה הדבר המוצלח ביותר בחיים? ההצלחה! אנו שואפים תמיד להצליח, להרוויח, להקים בית טוב, משפחה טובה, לחתן את הילדים.
מפקח משרד החינוך נכנס לכיתה בבי"ס באמצע שיעור תורה ורוצה לבדוק את הידיעות הכלליות של תלמידי הכיתה, הוא מחפש נושא כללי שכולם מכירים הוא שואל
אדם רוצה להתקדם בחיים ובפרט ברוחניות ואז נערמים כל מיני קשיים, וכישלונות למיניהם. ואז אנו שואלים את עצמנו מה אנו אמורים לעשות עם כישלונות? האם
{יא} וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: {יב} כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַיהוָֹה בִּפְקֹד אֹתָם וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף
וַיַּעַשׂ לַבָּיִת חַלּוֹנֵי שְׁקֻפִים אֲטֻמִים: (מלכים א ו, ד.) מעשה ברב שעלה לעת ערב לבקר חולה בביתו, לקיים מצות ביקור חולים. כאשר פתחו בפניו את
ז' באדר ע"פ מה שלמדו חז"ל הוא יום הסתלקותו של אבי הנביאים, האיש הענק והגדול, האיש הנבחר כלשון הרמב"ם ושהתורה קוראת לו איש האלוקים הלא
פרשת תצוה הינה אחת מהפרשיות העוסקות בכלי המשכן. ארון הברית, הכרובים, הכפורת, שולחן לחם הפנים, ומנורת הזהב הטהור, יריעות המשכן וקרשיו, בריחיו ואדניו. בפרשה זו
בפרשתנו פרשת תצוה נאמר: וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד: (שמות כז. כ') שמו של משה
אל חדר הרופא נכנס אדם מדוכא ומר נפש. "דוקטור", בכה האיש, "סובל אני מעצבות גדולה מאוד, שרוי אני בדיכאון נפשי עמוק, ואין ביכולתי לשמוח בשום
"וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לִי". (שמות כח. א) אמר הקדוש ברוך הוא למשה, שאהרן אחיו וזרעו
פרשת השבוע שנקרא בע"ה בשבת זו, פרשת תרומה. תרומה מלשון התרוממות, אדם שתורם מתרומם. פרשת תרומה היא הראשונה מתוך חמשת הפרשיות שעוסקות בענייני המשכן. בניית
מסורת בידינו כי "ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא", דהיינו: אין לך דבר שאינו רמוז בתורה הקדושה. והגאון מוילנה זצ"ל כתב, כי כל מאורעות העולם מקטן
דוד המלך אומר בתהילים: פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד מה הכוונה צדקתו עומדת לעד? הגמרא במסכת עירובין (פו ע"א) אומרת: "רבי מכבד עשירים, רבי
בפרשת תרומה, קוראים אודות תרומת בני ישראל עבור בנין המשכן וכליו. תרומה שכללה, זהב, כסף, נחושת, תכלת וארגמן, תולעת שני ושש ועיזים, עורות אילים מאודמים,
סיפור עם ידוע מספר על מלך אציל וחכם שהיה לו שר יהודי צדיק, לימים, יצאו שניהם למסע צייד, כשהגיעו ליער, ביקש המלך מהשר שיטען עבורו
מספרים על שופט שנפל למים, העוברים ושבים מיהרו להצילו ובקשו שיתן להם את היד שלו כדי שיוציאו אותו מהמים. לתדהמתם השופט לא נתן את ידו
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי: פרשת תרומה פירש רש"י: ויקחו לי תרומה. לי, לשמי:
"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי:" (פרשת תרומה גה, ב) ידועה קושייתו של האלשיך הקדוש:
ועשו לי מקדש (שמות כה. ח) בפרשתנו נצטווינו לעשות מקדש להשם יתברך, ופורטו בפרשה הכלים אשר יש לעשותם כפי שציווה ה' את משה, וכך נאמר
"ועשית מנורה זהב טהור, מקשה תיעשה המנורה ירכה וקנה "… (שמות כה לא). ופירש רש"י, "מקשה אחת", שלא יעשנה חוליות (כלומר חלקים חלקים), ולא יעשה
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי". (שמות פרק כה) פירש
מספרים על אשה אחת אם לארבעה ילדים שהיתה מפרנסת את הבית ולא עלינו נפטרה לבית עולמה. בעלה התקשה להחזיק את הבית, ועול הפרנסה היה כבד
וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי: (שמות כה. א-ב) פרשת
"וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית, וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם, וַיֹּאמְרו, כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע". (שמות כד. ז) מלמד שהקדימו נעשה לנשמע. רבותינו בגמרא במסכת שבת (פח.)
לאחר הסיפור העוצמתי של מתן תורה שמופיע בפרשת יתרו. פרשת משפטים כוללת ציווים ורשימת דינים העוסקים בהתנהלות שבין אדם לחברו. "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם"
יהודי אמיד נכנס לבנק במנהטן ומבקש הלואה 1000 $ לחודש. רואה אותו הפקיד ומתפלא רק החליפה שלו שוה יותר מ – 1000 $ טוב שואל
ואם אמור יאמר העבד, אהבתי את אדוני את אשתי ואת בני לא אצא חופשי וכו', ורצע אדוניו את אוזנו במרצע ועבדו לעולם. (שמות כא. ה-ו).
נאמר בפרשת משפטים (שמות כג) "מדבר שקר תרחק". בגמרא במסכת שבועות (ל.) תנו רבנן, מנין לדיין שלא יעשה סניגורין לדבריו? תלמוד לומר, "מדבר שקר תרחק".
וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ: (שמות כב. ל) אומר רש"י: ואנשי קודש תהיון לי. אם אתם קדושים ופרושים
כָּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן: אִם עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ כִּי אִם צָעֹק יִצְעַק אֵלַי שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ: (שמות כב. כא, כב) כתב רבינו הרמב"ם זצ"ל:
השבת נקרא על דינים ומשפטים בין אדם לחברו, הכוללים דיני עבד עברי, אמה עבריה, נזקי שור בשור, נזקי שור באדם, נזקי אדם באדם, דיני שומרים
בורא העולם מרעיד את עולמו. רעידת אדמה קשה הרעידה את המדינות השכנות אלינו וגבתה את חייהם של עשרות אלפי איש שנקברו חיים תחת בתיהם ורכושם.
פרשת משפטים עוסקת במשפט העברי המקורי ובזכויותיהם של העבד והשפחה, דיני נזיקין ושומרים, שלא לצער גר, יתום ואלמנה, שלא לקלל אדם ושלא להטות משפט. דינים
וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם: שמות פרק-כא בזוהר הקדוש נאמר כי כל תורת הגלגולים נמצאים בפסוק זה פעמים שאדם יש לו משפט ובטוח הוא שיצא
וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם (שמות כה. ח) השבת פרשת משפטים נקרא בפרשה את הציווי של ה' למשה: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". וכתב הרמב"ם
"וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם" פרשת משפטים דרשו רבותינו (בגיטין דף פח:) "לפניהם – ולא לפני הדיוטות", כלומר, חל איסור לדון בבית דין שאינו דן
לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ: (שמות כ. יד) מי הגבר היחיד בעולם שבטוח שכאשר הוא
וַיְשַׁלַּח מֹשֶׁה אֶת חֹתְנוֹ וַיֵּלֶךְ לוֹ אֶל אַרְצוֹ: (פרשת יתרו יח. כז) בתחילת הפרשה מספרת התורה, שיתרו, חותנו של משה, שמע את כל ניסי מצרים,
וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה אֶת צִפֹּרָה אֵשֶׁת מֹשֶׁה אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ: (שמות יח. א) מסביר רש"י: אחר שילוחיה. כשאמר לו הקב"ה במדין לך שוב מצרימה. ויקח
נָבֹל תִּבֹּל גַּם אַתָּה גַּם הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר לֹא תוּכַל עֲשׂהוּ לְבַדֶּךָ: (חומש שמות יח. יח) מאז ומעולם פשוטי העם
וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּי הוֹצִיא יְהוָֹה אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם: (חומש שמות פרק-יח) כמה מוכן
השבוע שמענו על המקרה הטראגי שאירע בו נהרגו ונפצעו עשרות אלפי אנשים, נשים וטף. האירוע הכי מדובר השבוע בכל העולם כולו, מי לא שמע על
עשרת הדיברות נחתמות בדיברה האחרונה: "לא תחמוד בית רעך… שורו, עבדו וחמורו". לא לרצות את מה ששייך לחבר שלי. על כך כותב הצדיק ה'בני יששכר'
וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן (שמות פרק-יח) איסור אונאת הגר כולל שתי מצוות לא תעשה מהתורה על פגיעה מילולית או כספית בגר. מקור הדין בתורה נאמר:
"וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ" (פרשת יתרו יח. א) 'פעולת ההסחה' היא אחד מתכסיסי המלחמה הידועים
"וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם וַיַּעֲמֹד הָעָם עַל מֹשֶׁה מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב" (שמות יח, יג). על פסוק זה, מביא רש"י את דברי
וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיֵּלֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶם וַיִּסַּע עַמּוּד הֶעָנָן מִפְּנֵיהֶם וַיַּעֲמֹד מֵאַחֲרֵיהֶם: וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחשֶׁךְ
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם לֹא: (שמות טז ד')
בפרשת בשלח מוצאים אנו את הויכוח האמוני הראשון בעולם שהתרחש על ים סוף, ההיסטוריה מלמדת שעם ישראל חי תמיד במצב של בין הפטיש לסדן עם
נס קריעת ים סוף הינו אחד המאורעות המשמעותיים והמשפיעים ביותר בהיסטוריה היהודית. חז"ל והמפרשים שואבים מוסר השכל ורעיונות רבים מנס עצום זה. אחד הרעיונות הידועים
ראש ישיבה ישב עם תלמידיו בין עצי היער והעביר להם שיעור נלהב על כוחה של מידת הביטחון. הוא הביא דוגמה: "ביטחון אמיתי הוא כשאדם יושב
בני ישראל יוצאים ממצרים ופרעה מתחרט על הסכמתו לתת לישראל לצאת מארצו, וכדברי הפסוק בפרשת בשלח: "וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו אֶל הָעָם, וַיֹּאמְרוּ מַה זֹּאת
חסיד מהעיר אודסה נכנס פעם אל הרבי הקודם רבי יוסף יצחק, הרבי שאל אותו מה קורה באודסה? החסיד ענה ב"ה יש הרבה שיעורים, החסידים מאוחדים
וַיֹּֽאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה הֲמִבְּלִי אֵין קְבָרִים בְּמִצְרַיִם לְקַחְתָּנוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ לְהֽוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָֽיִם: (שמות יד. יא) וַיִּסְעוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּדְבַּר
מובא ב"חפץ חיים" על התורה (פרשת בשלח) שפירש את הפסוק "השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך": משל למה הדבר דומה, להלך עני ההולך בדרך עם
"וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות י"ג יח). פרשת בשלח: פרשת השבוע עוסקת בדברים הגדולים, ביציאת מצרים, בקריעת ים סוף, אבל היא מתחילה בפסוק
"אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן.." (פרשת פקודי לח, כא)"אלה פקודי, בפרשה זו נמנו כל משקלי נדבת המשכן לכסף, לזהב ולנחושת ונמנו כל כליו לכל עבודתו:" (רש"י). מסופר
אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה עֲבֹדַת הַלְוִיִּם בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן: (פרשת פקודי לח. כא')אמרו חז"ל במדרש רבא וז"ל:
כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הָעֲבֹדָה: וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת כָּל הַמְּלָאכָה וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה כֵּן
אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת (פרשת פקודי לח. כא')המשכן משכן. שני פעמים, רמז למקדש שנתמשכן בשני חורבנין על עונותיהן של ישראל: (רש"י). בספר "שערי ארמון"
כָּל הַזָּהָב הֶעָשׂוּי לַמְּלָאכָה בְּכֹל מְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ… (פרשת פקודי ל"ח כ"ד)כתב ב"ברכי נפשי", לא כמות הכסף שתורם האדם לצדקה, היא המחשיבה את תרומתו. בשום אופן
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה לֵאמֹר: קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לַיהוָה כֹּל נְדִיב לִבּוֹ יְבִיאֶהָ אֵת תְּרוּמַת יְהוָה
וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה לַעֲשֹׂת אֹתָם: שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ
שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַיהוָה כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת: (פרשת ויקהל לה, ב) במים מצויים דגים הניזונים
וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה לַעֲשֹׂת אֹתָם: (פרשת ויקהל לה. א') ויקהל משה. למחרת יום הכפורים
שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַיהוָה כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת: (פרשת ויקהל לה. ב')קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לַיהוָה כֹּל
{כא} אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָֽעֵדֻת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה עֲבֹדַת הַֽלְוִיִּם בְּיַד אִֽיתָמָר בֶּֽן אַֽהֲרֹן הַכֹּהֵֽן: מ אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָֽעֵדֻת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי
{א} וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶֽת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָֹה לַֽעֲשׂת אֹתָֽם: מ וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶֽת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה
{כא} אלה אִלֵין מִנְיָנֵי מַתְקַלְוָן וּסְכוּמְהוֹן דְּמַשְׁכְּנָא דְסַהֲדוּתָא דְאִתְמְנִיוּ עַל פּוּם מֵימְרָא דְמשֶׁה בְּרַם פּוּלְחַן לֵיוָאֵי הֲוַת בִּידָא דְאִיתָמָר בַּר אַהֲרן כַּהֲנָא: {כב} וּבְצַלְאֵל בַּר אוּרִי בַּר חוּר
{א} ויקהל וּכְנַשׁ משֶׁה יַת כָּל כְּנִישְׁתָּא דִבְנֵי יִשְרָאֵל וַאֲמַר לְהוֹן אִלֵּין פִּתְגָמַיָא דְפַקֵיד יְיָ לְמֶעֱבַּד יַתְהוֹן: {ב} שִׁיתָּא יוֹמִין תִּתְעֲבֵיד עִיבִידְתָּא וּבְיוֹמָא שְׁבִיעָאָה יְהֵי לְכוֹן קוּדְשָׁא שַׁבְּתָא
{כא}אלה פקודי. למה נאמר המשכן שני פעמים לפי שעתיד להתמשכן שני פעמים ראשון ושני: העדות. שהוא עדות לאומות העולם שנתרצה הקב"ה על מעשה העגל ששכינה שורה שם. ד"א
{ג}לא תבערו אש. הזהירה תורה על ההבערה טפי משאר מלאכות מפני שאינה נראית כל כך מלאכה ושמא יאמרו לא נעשה מלאכה אבל נבעיר האש ונזמין הכל
{כא}אלה פקודי המשכן משכן העדות. נחלקו המפרשים בדבר אם אלה קאי על מעשה המשכן שהזכיר בסדר ויקהל, או אם קאי על מה שיזכיר בפר' זו, ועוד
{א}ויקהל משה את כל עדת בני ישראל וגו'. פירש"י למחרת יו"כ כו', ובפר' יתרו כתיב (שמות יח.יג) ויהי ממחרת וישב משה לשפוט את העם ופירש"י שם כי זה
{כא}אלה פקודי. הטעם פקודי הכלים. כי מלת משכן כוללת הכל. ופירש למה נקרא משכן בעבור הארון ששם לוחות העדות. והנה אחז דרך קצרה. וזהו האמת
{א} טעם ויקהל. שישמעו הכל מפיו דבר המשכן שיתנדבו ופירש אלה הדברים. המשכן וכליו לעשות על כן כתוכ לעשות אותם. והנה הטעם שהשם צוני שתעשו מה שאומר
{כא}אלה פקודי. מלא וי"ו שפקד לכל ו' מאות אלף שלא יחשדוהו שלקח מן הכסף. המשכן משכן שנתמשכן ב"פ בשביל עונות ישראל וזהו שאמרו אנשי כנה"ג
{א}ויקהל. כתיב לעיל כי קרן עוד פניו וסמך לו פ' שכת לומר שאינו דומה קירון פנים של שבת לשאר הימים. ואמר ויקהל לפי שבא לומר
{כא}א דק"ל הוה ליה למימר ואלה בוא"ו מוסיף על הראשונים ומתרץ דלא תטעה לומר דקאי דוקא אכלי המשכן דסמיך ליה ותקשה לך למה מנה מנין המשקולות
{א}א דלעיל כתיב ברדת משה מהר וגו' וזה היה ביום הכיפורים וזה קאי עליו דהא אחריו מיד כתיב ויקהל משה ש"מ שהיה למחרת יום הכיפורים רא"ם.
{כא} אמר המשכן משכן העדות. בעבור כי יריעות שש משזר הם שיקראו משכן במצוה (לעיל כו א) ובמעשה (לעיל לו ח), אבל משכן העדות כולל הבית בכללו
{א}ויקהל משה את כל עדת בני ישראל. יכלול "כל עדת בני ישראל" האנשים והנשים, כי כלם התנדבו במלאכת המשכן. והנה משה אחר שצוה לאהרן והנשיאים
{כא}אלה פקודי וגו'. אומרו אלה לפסול כל מנינים שבעולם כי כל מה שימנה אדם מקנינים המדומים אין מניינו מנין ושמו מורה עליו מה אתה מונה, אבל מנין
{א}ויקהל משה וגו'. צריך לדעת טעם שהוצרך לומר ויקהל אחר שהוא דבר הרגיל בכל עת אשר יצוה דבר ה', ונראה כי לצד שראו כי קרן עור פניו
וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַיהוָה.. (כי תשא ל. יב')מעלת עושה הצדקה גדולה היא עד מאוד, ומובא בספר "קב הישר": על הפסוק: "וצדקה תציל ממוות" אמר
זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַיהוָה: …לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם: (כי תשא ל. יג'-טו') מחצית
כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַיהוָה בִּפְקֹד אֹתָם וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם: (פרשת כי תשא לב. יב')כי
זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַיהוָה: (פרשת כי תשא ל. יג')יש שני סוגי נתינה,
וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו: (כי תשא לד. ל')וייראו מגשת אליו. בא וראה, כמה גדולה כחה
{יא} וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹֽר: מ וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹֽר: ת וּמַלִיל יְיָ עִם משֶׁה לְמֵימָר: {יב} כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵֽי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻֽדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַֽיהוָֹה
{יא} וידבר וּמַלֵּיל יְיָ עִם משֶׁה לְמֵימָר: {יב} אֲרוּם תְּקַבֵּל יַת חוּשְׁבַּן בְּנֵי יִשְרָאֵל לְמִנְיָינֵיהוֹן וְיִתְּנוּן גְּבַר פּוּרְקַן נַפְשֵׁיהּ קֳדָם יְיָ כַּד תִּמְנֵי יַתְהוֹן וְלָא יְהֵי בְּהוֹן נִזְקָא
הצטרפו אל רשימת התפוצה שלנו ותקבלו עדכונים בכל מה שחדש
אתר פרשת יהדות הינו אתר המנגיש נושאים רבים ביהדות ומטרתו להמשיך ולזכות את הרבים. באתר תמצאו מגוון תכנים מרתקים ומעניינים בקשת רחבה של נושאים.
הצטרפו אל רשימת התפוצה שלנו ותקבלו עדכונים בכל מה שחדש
