מעמד הר סיני: מאורע יחיד במינו בתולדות האנושות

מעמד הר סיני

מעמד הר סיני הוא מאורע שלא היה כמותו ולא יהיה אי פעם בתולדות האנושות. מאז בריאת העולם לא התקיים מעמד כזה, שבו נכחו מיליוני אנשים, היתה בו התגלות נבואית אדירה שלוותה בקולות, וברקים וקול שפר חזק מאוד ולהבת אש שבערה עד לב הרקיע ונוכחות עוצמתית של בורא עולם. במעמד אפוף הוד זה, נכח עם ישראל כולו, ללא יוצא מן הכלל, עד להתגלות אלוקית שבישרה את קבלת התורה בעם ישראל.

המסע במדבר המלווה בניסים והשגחה פרטית

בא' בסיון, ראש חודש והיום הראשון בחודש השלישי לאחר יציאת מצריים, הגיע עם ישראל למדבר סיני וחנה ליד ההר. במשך כמה שבועות של מסע במדבר עם ישראל היה אפוף השגחה פרטית, מלווה בניסים שהתרחשו לעיתים קרובות. הניסים שחווה עמנו החלו בקריעת ים סוף, והמשיכו במן, בשליו, בהמתקת המים הניסית וכן בתבוסת עמלק. לאט לאט, נעשה עם ישראל מודע יותר ויותר להשגחתו ונוכחותו של הקב"ה.

ביום בו ניתנה התורה, עם ישראל הגיע לדרגת קדושה נשגבת וגבוהה במיוחד, או אז הם היו מוכנים לקבל את התורה. הקב"ה נגלה לעם ישראל באותות ובמופתים רבים לכל אורך יציאת מצרים, והמשיך להפליא במופתים ובניסים במשך 40 שנות ההליכה במדבר. אם עם ישראל היה אפוף בהתגלות אלוקית, מדוע נצרך גם מעמד הר סיני?

התורה מציינת במפורש את אחת הסיבות העיקריות למעמד הר סיני (שמות יט, ט): "ויאמר ה' אל משה, הנה אנוכי בא אליך בעב הענן, בעבור ישמע העם בדברי עימך, וגם בך יאמינו לעולם".

הנה אנוכי בא אליך בעב הענן
הנה אנוכי בא אליך בעב הענן

משה רבינו היה הנביא הגדול ביותר בכל הזמנים, ולמרות זאת היו שהטילו בו ספק, כמו קורח ועדתו. על זאת הודיעונו חז"ל שהטוען כי משה רבינו כתב מדעתו האישית אפילו מילה אחת מהתורה כולה (ולא מפי ה'), הרי הוא כופר בעיקר (סנהדרין דף צט, ע"א): "ואפילו אמר כל התורה כולה מן השמים חוץ מפסוק זה שלא אמרו הקדוש ברוך הוא אלא משה מפי עצמו, זהו כי דבר ה' בזה".

במעמד הר-סיני ראה העם כולו שהקב"ה אכן מינה את משה רבינו להיות שליחו הבלעדי, ושמשה הוא הנביא היחיד שנבחר להודיע לעם ישראל את תורתו ומצוותיו. בנוסף, מעמד הר סיני היה בדיוק כמו גג המוצב בראש הבניין. הוא חתם את ההתגלות האלוקית, היא הברית שנכרתה בין הקב"ה לעם ישראל, וזו גם הסיבה שהמעמד נעשה רק בפני עם ישראל.

היתה סיבה נוספת למעמד הר סיני, כפי שנראה, והיא להודיע לעם ישראל שאין לקב"ה צורה או דמות, ולכן אסור לעובדו באמצעות פסלים או מסכות. כל עוד לא ראה עם ישראל את הקב"ה בהתגלות ישירה, היה עשוי לדמיין אותו כבעל צורה ודמות. המעמד נועד להודיע שהקב"ה מלא כל הארץ, בשמים ובארץ, ואינו בעל גוף.

ראש חודש סיוון, הכנות למעמד הר סיני

ההתגלות המיוחדת על הר סיני: גילוי אלוקי בשקט מוחלט

ביום הגדול הופיע קול ה' בתוך ברקים ורעמים שמילאו את האויר. קולות השופר ההולכים ומתגברים גרמו לעם לרעוד מפחד. משה רבנו העמיד את העם למרגלות הר סיני, והקב"ה ירד בתוך אש לעיני כולם. לפתע, כל הקולות פסקו, ושקט מוחלט השתרר. אומרים לנו חז"ל (מדרש שמות רבה, פרשה כט, פסקה ט) אָמַר רַ' אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַ' יוֹחָנָן: כְּשֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַתּוֹרָה:

  • צִפּוֹר לֹא צִיֵּץ,
  • עוֹף לֹא פָּרַח,
  • שׁוֹר לֹא גָּעָה,
  • אוֹפַנִּים לֹא עָפוּ,
  • שְׂרָפִים לֹא אָמְרוּ קָדוֹשׁ,
  • הַיָּם לֹא נִזְדַּעְזֵעַ,
  • הַבְּרִיּוֹת לֹא דִּבְּרוּ,
  • אֶלָּא הָעוֹלָם שׁוֹתֵק וּמַחֲרִישׁ –
  • וְיָצָא הַקּוֹל: "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ"…

כאשר שקט מוחלט השתרר במרחב, הקב"ה נשמע אומר לעם את עשרת הדיברות בקול גדול, וכל העם שמע את דבר ה' והיה מפוחד ונרעד. משה רבינו ביקש מהעם לא לפחד למרות גודל המעמד, כי הקב"ה נגלה לעם כדי שייראו מפניו, ולא יחטאו.

מעלת לימוד תורה בלילה

לוחות ראשונים ולוחות שניים

נמשיך בתיאור המעמד: במתק לשונם של חז"ל הם מלמדים אותנו שהיתה בחינה מסוימת של כפיה בקבלת התורה, כפי שנאמר שהקב"ה "כפה עליהם (על ישראל) הר כגיגית". לאחר שמשה רבינו עלה למרום כדי ללמוד מהקב"ה את התורה באופן עמוק ועקבי במשך 40 יום ולילה, ירד משה אחרי השהות במרום וראה לתדהמתו את הנעשה בחטא העגל. 

חטא העגל היה אחד החטאים החמורים שעם ישראל נכשל בהם מאז ומעולם, ואחד האירועים הקשים שהתרחשו לעם ישראל בי”ז בתמוז. לאחר שמשה רבינו עליו השלום עלה השמימה, לקבל פני שכינה ולהעמיק וללמוד תורה מפי הקב”ה, עם ישראל טעה בספירת הימים, וחשש שמשה כבר לא יגיע. מבחינתו של עם ישראל – עברו 40 ימים, אך משה רבינו עדיין לא ירד.

בעקבות כך, החליטו מספר אנשים מעם ישראל לבנות עגל מזהב, אשר יחליף כביכול את משה רבינו, או את הקב”ה ישירות. עם ישראל, שהיה עדיין בדרגה נמוכה, נזקק לצינור, לדמות שתחבר בינם לבין הקב"ה, והעגל היה הפתרון הטוב ביותר באותה העת. לשם כך פנו בני ישראל לאהרון, אחי משה, ובקשו ממנו שיצור עבורם אלוהים אחרים. אהרון רצה לעכב אותם, כך מלמדים אותנו חז”ל, ולכן ביקש מהם להביא זהב לטובת יצירת העגל. 

למרות זאת, ולהפתעתו של אהרון, חזרו לא מעט אנשים מהר מהצפוי, וזהב רב בידם. כשראה אהרון שכלו כל הקיצין, הוא ניגש למלאכה, השליך לאש את כל הזהב שהביאו בני ישראל, ומתוך האש יצאה דמות עגל עשויה מזהב. לאחר הדברים האלה, כשהחוטאים ראו את העגל, הם החלו לעבוד אותו, להשתחוות אליו, ולקרוא לעברו: “אלה אלוהיך ישראל”. בזמן הזה, נכשל עם ישראל בחטא עצום, ומשה רבינו שבר את לוחות הברית אותם קיבל מה'. לאחר מכן, יצאו משה רבינו ואנשי שבט לוי להרוג את החוטאים בחטא העגל. בפעולה זו, כך כותבת התורה, הרגו משה והאנשים שהיו עמו 3,000 איש.

לאחר שנרגעו מעט הרוחות, משה רבינו שרף את עגל הזהב, טחן את אפרו, ערבב אותו במים, נתן לבני ישראל לשתות מן המים, ועל ידי כך טיהר והציל את עם ישראל מהמגיפה שהחלה לפגוע בעם ישראל כתוצאה מחטא העגל.

בהמשך לכך, משה רבינו עלה שוב למרום, ושוב ל 40 יום וארבעים לילה. בימים האלה המשיך משה ללמוד את סודות התורה מפי הקב”ה, ובמקביל – המשיך לבקש מהקב”ה שימחל ויסלח לעוונם הגדול של עם ישראל. בחלוף אותם ימים, בדיוק ביום כיפור, הודיע הקב”ה למשה שהוא סולח לעם ישראל. ובלשון תורתנו הקדושה: “סלחתי כדבריך”.

לאחר כל זאת, ירד משה רבינו אל עם ישראל, ולוחות שניים בידיו. את הלוחות הראשונים, כמו שכתבנו לעיל, משה רבינו שבר לאחר שירד וראה את חטא העגל. בעקבות כך, הקב"ה נתן למשה רבינו לוחות שניים, כלומר – את עשרת הדברות כתובות מחדש, כדי שיהיו לזיכרון ולעדות לבני ישראל.

שתפו את המאמר:
עסקים מומלצים באינדקס אנ"ש​
דבר תורה על פרשת השבוע​
הישארו מעודכנים

הצטרפו אל רשימת התפוצה שלנו ותקבלו עדכונים בכל מה שחדש

מה חדש באתר
Translate »