ראש חודש סיון, שחל בתאריך א' סיוון, מצוין מספר ימים לפני חג מתן תורה, חג השבועות. מובא כי ביום זה היה החת"ם סופר מתענה יחד עם כל בני הישיבה, מפני מה שאמרו חז"ל: "עם ישראל חנו במדבר סיני בראש חודש סיוון. מה חנייתם בתשובה, אף נסיעתם מרפידים בתשובה. ומעשה אבות סימן לבנים".
כלומר, הימים הללו, שבין ראש חודש סיוון לחג השבועות, מסוגלים לקדש ולטהר את האדם כפי שאבותינו נטהרו בהם, וראוי להרבות בהם בתפילות, תחינות ולשוב בתשובה שלמה.
ויחן כנגד ההר, כאיש אחד בלב אחד
בראש חודש סיון, לפני 3318 שנה, הגיע עם ישראל למדבר סיני והחל בהכנות האחרונות לקראת המעמד המרגש של קבלת התורה. על כך כתוב: "ויחן שם ישראל נגד ההר" (שמות יט',ב). מדוע לא נאמר "ויחנו" אלא "ויחן" בלשון יחיד?.
רש"י מסביר במתק לשונו כי הכתוב נקט בלשון יחיד, כיוון שעם ישראל התייצב כאחד לקבלת התורה "כאיש אחד בלב אחד". כשם שהקשר בין יהודי לתורה הקדושה הוא קשר עצמי, ללא קשר למדרגתו, כך גם הקשר בין יהודי ליהודי הוא קשר עצמי, ללא הבדל בין איש לרעהו, כיוון שאב אחד לכולנו, הקב"ה.
תפילה מיוחדת בערב ראש חודש סיוון: תפילת השל"ה
השל"ה הקדוש (בספרו שני לוחות הברית) תיקן תפילה מיוחדת לזכות בבנים ובנות ולחנכם על פי דרך התורה דווקא בערב ראש חודש סיוון. בהקדמתו לתפילה כתב "ולבי אומר לי ששעת רצון לתפלה זו היא בערב ראש-חודש סיון, שהוא החודש שבו ניתנה התורה ואז אנו נקראים בנים לה' אלקינו". רבים מגיעים בערב ראש חודש סיוון לקבר השל"ה בטבריה, על מנת לזכות להתפלל תפילה זו על קברו.
ומדוע דווקא בערב ראש חודש סיוון? כיוון שאלו הימים בהם ניתנה התורה לישראל, זמן מיוחד בו התקדשנו והפכנו לעם ישראל. חודש מיוחד זה, כך ידע השל"ה וידעו רבותינו, הוא זמן מסוגל לתפילה מעומק הלב על הבנים, ולבקשה על יראתם, אהבתם וחובתם.
>> לקריאת תפילת השל"ה מנוקד לחצו כאן
מלבד אמירת התפילה, מציין השל"ה דברים נוספים שראוי לעשות ביום ר"ח סיוון: "וראוי לישב בתענית ביום ההוא הוא ואשתו, ויתעוררו בתשובה ויתקנו כל ענייני הבית איסור והיתר וטומאה וטהרה וכל העניינים, ויתנו צדקה לעניים הגונים. ואם אפשר לבעל להתענות אז הפסקה מה טוב ומה נעים, ועל כל פנים יהיה תענית גמור ככל דיני תענית צבור".
