ברכת שהכל

ברכת שהכל, הינה אחת משבעת ברכות הנהנין, אשר נקבעה לאמרה קודם כל דבר שאינו מן הקרקע.. 

באוכל: את ברכת שהכל ניהיה בדברו מברכים על כל דבר שאין גידולו מן הקרקע (פירות וירקות), וכן על דבר שאינו עשוי מקמח.

במשקאות: מברכים שהכל על כל המשקאות למעט יין, שעליו מברכים ברכת הגפן.

בפירות וירקות: כאשר השתנו צורתם של הירקות או הפירות, כגון שמעכו היטב עד שלא ניתן להכיר את הירק או הפרי – הרי זה מברך עליו “שהכל”.

וכן, קליפות ירקות ופירות שאין דרכם לאוכלם, למרות שהמתיקו הרי זה מברך עליהם “שהכל”.

ירק או פרי מבושל שדרכו לאוכלו “חי”, הרי זה מברך עליו “שהכל”.

אוכל מן החי: כגון בשר, ביצים ודגים, הרי זה מברך עליהם "שהכל".

אם התבלבל בברכות, וברך "שהכל" במקום ברכה אחרת, הרי זה יצא ידי חובה משום שברכת שהכל פוטרת את הכל.

במקרה הפוך: כאשר בירך למשל על "ביצים" ברכת מזונות או ברכת האדמה, הרי זה חוזר ומברך שהכל.

אם אכל יותר משיעור כזית או שתה יותר משיעור רביעית, הרי זה צריך לברך ברכת "בורא נפשות".

עם זאת, יש לדעת כי ברכת "בורא נפשות" אינה אמורה כאשר אכל מאכלים בתוך הסעודה שהרי ברכת המוציא כוללת גם את ברכת שהכל, ולכן, ברכת המזון תפטור את ברכת בורא נפשות.

מה היא ברכת בורא נפשות?

ברכת בורא נפשות, הינה למעשה "מעין ברכת המזון" לכל דבר שאין עליו ברכת המזון או ברכת מעין שלוש. 

כאשר אוכלים כמה סוגי מאכלים אשר ברכת כולם הינם "שהכל", אין צורך לברך עבור כל מאכל ומאכל, אלא מברך פעם אחת ומכוון בעת הברכה לפטור גם את יתר המאכלים.

אם יש לפניו כמה מאכלים ולכל מאכל ברכה שונה, הרי זה מתחיל מן הברכות שאינן פוטרות ולאח"כ עולה לברכות הפוטרות. למשל: אם יש לפניו פירות, ירקות וגבינה – הרי זה מברך קודם על הירקות (אדמה), לאח"כ על הפירות (העץ) ולבסוף על הגבינה (שהכל).

מקור הברכה נמצא במשניות ברכות פרק ו' משנה ג':עַל דָּבָר שֶּׁאֵין גִּדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ – אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל. עַל הַחֹמֶץ וְעַל הַנּוֹבְלוֹת וְעַל הַגּוֹבַאי – אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל. עַל הֶחָלָב וְעַל הַגְּבִינָה וְעַל הַבֵּיצִים – אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל שֶׁהִיא מִין קְלָלָה – אֵין מְבָרְכִין עָלָיו: