ברכת האדמה

ברכת האדמה, הינה אחת משבעת ברכות הנהנין, אשר נקבעה לאמרה קודם אכילת אחת או יותר מפירות האדמה (ירקות). 

את ברכת בורא פרי האדמה מברכים על כל דבר שגידולו מן הקרקע כגון ירקות, זרעים וצמחים שאינם גדלים על העץ.

עם זאת בננה, למרות היותה גדלה על העץ, הרי מברכים עליה “בורא פרי האדמה”.

כאשר השתנתה צורתו של הירק, כגון שמעכו עד כדי שלא ניתן להכיר את הירק – הרי זה מברך עליו“שהכל”.

קליפות ירקות שאין דרכם לאוכלם, למרות שהמתיקו הרי זה מברך עליהם “שהכל”.

ירק מבושל שדרכו לאוכלו “חי”, הרי זה מברך עליו “שהכל”.

אם התבלבל בברכות, ובמקום לברך “בורא פרי האדמה” ברך “על העץ”, הרי זה צריך לשוב ולברך את ברכת האדמה. 

אך אם ברך “שהכל” על ירקות ופירות האדמה, הרי זה לא צריך לחזור שהרי “ברכת שהכל” פוטרת את הכל.

אם אכל יותר משיעור כזית מפירות האדמה, הרי זה צריך לברך ברכת “בורא נפשות”.

עם זאת, יש לדעת כי ברכת “בורא נפשות” אינה אמורה אם אכל אחת משבעת המינים שעליהם מברך ברכת “מעין שלוש”.

מה היא ברכת בורא נפשות?

ברכת בורא נפשות, הינה למעשה “מעין ברכת המזון לאכילת פרות, ירקות, או כל דבר אחר שאין עליו ברכת המזון או ברכת מעין שלוש. 

כאשר אוכלים כמה סוגי ירקות (פירות האדמה), אין צורך לברך “ברכת האדמה” עבור כל ירק וירק, אלא מברך פעם אחת ובעת הברכה מכוון לפטור את יתר הירקות הנמצאות על השולחן.

כאשר מדובר על ירקות המגיעות כחלק מהסעודה כגון סלטים וכדומה, אין צורך לברך “ברכת האדמה” כלל, משום שברכת המוציא פוטרת את כל הברכות על המאכלים הבאים בסעודה. 

מקור הברכה נמצא במשניות ברכות פרק ו’ משנה א’: וְעַל הַיְּרָקוֹת אוֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בּוֹרֵא מִינֵי דְּשָׁאִים: