בורא נפשות

ברכת בורא נפשות נאמרת לאחר אכילת מאכל בשיעור של 27 גרם ומעלה (כזית), מכל סוגי המאכלים שהוזכרו לעיל (כמו בשר, ביצים, גבינה וכן הלאה), וכן לאחר שתיית 86 סמ"ק ומעלה של משקה (חוץ מיין, שברכתו האחרונה היא ברכת מעין שלוש).

עם זאת, יש לדעת כי ברכת "בורא נפשות" אינה אמורה אם אכל אחת משבעת המינים שעליהם מברך ברכת "מעין שלוש".

והגאון רבינו יוסף חיים בספר בן איש חי, כתב לבאר את נוסח הברכה על פי הקבלה. ידוע לפי דברי המקובלים, שלפעמים מתגלגלים נשמות בצומח או בבעלי חיים שאנו אוכלים. ועל ידי הברכה על המאכל יכולים לתקן את הנשמה המגולגלת בתוכו. ועל כך מברכים "בורא נפשות רבות וחסרונן, על כל מה שבראת", כלומר דווקא על ידי החסרון במעשים של הנפשות, הם שבים ומתגלגלים בכל מיני דברים שבראת. לכן, אנו בכוח הברכה יכולים "להחיות בהם נפש כל חי", כלומר לתקן את נפשם המגולגלת במאכל.

אולם מרן רבי עובדיה יוסף זצ"ל הביא את פירוש הברכה על פי הפשט, והעיר "כי אין פירוש הברכה יוצא מידי פשוטו", וזהו פירוש הברכה הפשוט שכתבו התוספות (ברכות לז.):
"בורא נפשות רבות וחסרונן" – בורא נפשות וחסרונן, כגון לחם ומים שאי אפשר לחיות בלעדיהם. ומלבד זאת, הרי כבר ברא עוד בעולם:

"על כל מה שבראת להחיות בהם נפש כל חי" – הם שאר הדברים שאפילו אם ה' לא היה בורא אותם, היה יכול העולם להתקיים בלעדיהם, שלא בראם אלא לתענוג, כגון מיני פירות שונים וכיוצא בזה. (בן איש חי והליכות עולם פרשת מטות).

מסופר על ר' אריה לוין זצ"ל, שהלך ברחוב ומולו צעד תלמיד שלו. כשהתלמיד ראה את הרב הוא היה נבוך, כי לא חבש כיפה באותו זמן.

הכביש היה עמוס, והתלמיד לא יכל לעבור צד, ובינתיים הרב התקרב אליו, והתלמיד הקדים לו שלום והתנצל שהכיפה עפה לו ברוח.

רב אריה לוין חייך ואמר: הכל בסדר. בזכות העובדה שאני אדם נמוך, אני רואה רק עד גובה הלב".

היכולת לראות בחסרון יתרון, מרומז בברכת "בורא נפשות רבות וחסרונן". בדרך כלל אנחנו מודים לקב"ה על מה שיש, ולא על מה שחסר. והרב זקס מסביר – שרואים כאן שגם על החסרונות צריך להודות. אם לא היה חסר לנו כלום, לא היינו זקוקים זה לזה, ולא היינו זקוקים לבורא עולם, אלא מכונסים בתוך עצמנו.
העובדה שחסרים לנו דברים בעולמנו, היא ברכה בפני עצמה.

אשרי אדם שזוכה לכוון בברכת בורא נפשות וכל מהלך חייו מקבל צורה של הודיה, גם על החסרונות.

במצב של ספק, שאינו יודע איזו ברכה צריך לברך כגון: אכל מאפה אך אין בטוח כי יש בו דיו כדי לברך "מעין שלוש", הרי זה לא מברך עליו ברכת בורא נפשות (ספק ברכות לקולא).

בורא נפשות רבות – בורא את בני האדם ובעלי חיים, וחסרונן – ואת כל מה שהם חסרים (כלומר הכין את כל צורכיהם, את כל מחסורם, הדברים המוכרחים לצורך הקיום כגון לחם ומים), על כל מה שבראת – על כל הדברים שבראת, אף שאינם מוכרחים לקיום, להחיות בהם נפש כל חי – כדי להחיות בהם את הנפשות, ברוך חי העולמים – ה' המחיה את כל העולמות.

מקור הברכה נמצא במשניות ברכות פרק ו' משנה ח': "השותה מים לצמאו אומר שהכל נהיה בדברו, ר' טרפון אומר בורא נפשות רבות"