ברכות הריח

ברכות הריח, הן מברכות הנהנין, אותן תיקנו חכמים לאומרן כאשר נהנה מריח טוב מסוגי בשמים שונים.

אם מריח כל דבר אשר נהנו מריחו, הרי זה מברך עליו ברכת הריח. לדוגמא: הריח הדס, הרי זה מברך "בורא עצי בשמים". הריח לימון אשר נהנה מריחו, הרי זה מברך עליו "הנותן ריח טוב בפירות".

עם זאת, יש לדעת כי גם בהרחת פירות, אם התכוון לאוכלם, הרי זה לא מברך עליהם ברכת הריח שבכלל הנאת אכילה כלולה הנאת הריח, ובברכת העץ או בברכת האדמה, הרי זה יצא ידי חובה.

כמו כן, יש לדעת כי בברכות הריח אין לברך ברכה אחרונה לאחר הרחת הבשמים.

חז"ל תיקנו במספר מקומות שאין מברכים, גם כאשר נהנה מהריח לדוגמא:

כאשר הריח בשמים השייכים לעבודה זרה, הרי זה לא מברך עליהם. 

דוגמא נוספת: הריח בושם המיועד לטהר אוויר או להפיג ריח רע אחר קיים, הרי זה לא מברך עליו. 

אם אינו יודע איזו ברכה עליו לברך, הרי זה אומר "בורא מיני בשמים" שבכלל מיני בשמים כלול יתר ברכות הריח.

מקור הברכה נמצא במסכת ברכות: מהפסוק "כָּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ", ודרשו חכמים: "אֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה נֶהֱנֵית מִמֶּנּוּ וְאֵין הַגּוּף נֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ? הֶוֵי אוֹמֵר: זֶה הָרֵיחַ".