ברכת העץ

ברכת העץ, הינה אחת משבעת ברכות הנהנין, אשר נקבעה לאמרה קודם אכילת אחת או יותר מפירות העץ. 

את ברכת בורא פרי העץ מברכים על כל דבר שגידולו מן העץ למעט ענבים שעליו מברכים: "על הגפן".

כמו כן, על בננה, למרות היותה גודלת על העץ, מברכים עליה "בורא פרי האדמה".

כאשר השתנתה צורתו של הפרי, כגון שמעכו עד כדי שלא ניתן להכיר את הפרי – מברך "שהכל".

קליפות פירות שאין דרכם לאוכלם כגון קליפות התפוז וכדומה, הרי זה מברך עליהם "שהכל". 

פרי מבושל שדרכו לאוכלו כאשר הינו "חי", הרי זה מברך עליו "שהכל".

אם התבלבל ובירך על פירות העץ "בורא פרי האדמה", הרי זה יצא ידי חובה. וזאת, משום שגם העץ הינו דבר הצומח מן האדמה.

אם התבלבל ובירך על פירות העץ "שהכל ניהיה בדברו", גם כן יצא. וזאת, משום שברכת "שהכל" פוטרת את הכל. 

אם אכל יותר משיעור כזית מפירות העץ, הרי זה צריך לברך ברכת "בורא נפשות".

עם זאת, יש לדעת כי ברכת "בורא נפשות" אינה אמורה אם אכל אחת מפירות שבעת המינים מברך עליהם ברכת "מעין שלוש".

מה היא ברכת בורא נפשות?

ברכת בורא נפשות, הינה למעשה "מעין ברכת המזון לאכילת פרות, ירקות וכדומה. 

כאשר אוכלים כמה פירות, אין צורך לברך "ברכת העץ" עבור כל פרי ופרי בנפרד, אלא מספיקה ברכה אחת בלבד ובעת הברכה יש להתכוון גם עבור יתר הפירות. 

במידה וישנם כמה סוגי פירות על השולחן, יש לברך קודם על אחת משבעת המינים, ובעת הברכה לכוון להוציא את יתר הפירות הנמצאים על השולחן.

כאשר מדובר על פירות המגיעים בסעודה (כחלק מסעודה המוציא), אין צורך לברך כלל משום שברכת המוציא פוטרת את כל הברכות על המאכלים הבאים בסעודה. 

מקור הברכה נמצא במסכת ברכות פרק ו' משנה א': "כֵּיצַד מְבָרְכִין עַל הַפֵּרוֹת? עַל פֵּרוֹת הָאִילָן – אֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ. חוּץ מִן הַיַּיִן, שֶׁעַל הַיַּיִן – אוֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן".