להלכה: אישה העומדת ללדת, הרי היא כחולה שיש בו סכנה, שמותר לחלל עליה את השבת, ואף על פי שעדיין לא הגיע לכלל סכנה, מכל מקום מותר כדי שלא תגיע לשעת הלידה שהיא בבהלה.
ולכן מותר להסיע אישה לבית חולים ברכב פרטי בשבת, וכן מותר להזמין אמבולנס בשבת, ויש להעדיף לומר לגוי להסיע את האישה בשבת, כדי למנוע חילולי שבת מיותרים.
יש שכתבו שעדיף להזמין אמבולנס מכאשר לנסוע ברכב הפרטי כיון שברכב פרטי נעשות הרבה מלאכות שכלל לא לצורך האישה עצמה.
וכן יש לעשות את כל החילול שבת בשינוי, כגון אם האישה צריכה אור, יש להדליק לה אם המרפק ולא אם היד, מכל מקום אם על ידי השינוי יתעכב המלאכה מותר לעשות גם ללא שינוי.
האם מותר להסיע יולדת בשבת? בביאור הדברים:
השולחן ערוך (סימן ש"ל הלכה א') כותב "יולדת היא כחולה שיש בה סכנה ומחללים עליה את השבת לכל מה שצריכה, קוראים לה חכמה מקום למקום, ומילדין ומדלקין לה נר אפילו היא סומא, ומכל מקום בכל מה שיכולים לשנות משנין, כגון אם צריכה להביא לה כלי, מביאה לה חברתה תלוי בשערה, וכן כל כיוצא בזה".
מבואר שמותר להסיע אישה בשבת לבית חולים כדי ללדת, משום שלידה נחשב לחולה שיש בו סכנה שמותר לחלל עליו שבת, ומכל מקום כמה שאפשר להימנע מחילול שבת בידיים יש להימנע, ולכן את החילול שבת, יש לעשות בשנוי.
וכך כתב הילקוט יוסף (כרך ד' עמוד רצ"ב) אישה העומדת ללדת הרי היא כחולה שיש בו סכנה ומחללים עליה את השבת לכל צרכיה, ולכן מותר להסיעה ברכב בשבת לבית חולים, וכל כיוצא בזה, כל שיש צורך בדבר, ומכל מקום מי שאשתו מעוברת והגיעה לחודש התשיעי, יש לו להתפלל שלא תלד בשבת, כדי שלא יצטרכו לחלל עליה את השבת.
עשייה בשנוי
המשנה ברורה (סימן קטן ה') שואל, מה הבדל בין סתם פיקוח נפש שאין עניין לעשות את החילול שבת בשנוי, לבין לידה שיש עניין לעשות את החילול שבת בשנוי?
מבאר המשנה ברורה שבסתם פיקוח נפש, אחת לאלף מתה, אבל בלידה אין אחת מאלף מתה, לכן יש עניין לעשות בשנוי, אמנם כל זה שאין חילוק מבחינת הזמן בין אם עושים את הדבר בשנוי לבין שלא עושים את הדבר בשנוי, אבל אם על ידי השנוי הדבר מתעכב, מצווה שלא לעשות בשנוי.
וכן כתב הילקוט יוסף (סימן ש"ל הלכה ב') כשמחללים שבת על היולדת יש לעשות המלאכות ככל האפשר בשינוי, כדי למעט ככל האפשר בחילול שבת, ובלבד שהדבר לא מעכב את הצלתה או הצלת העובר, ולכן אם יש צורך להדליק חשמל, ידליקוהו במרפק, ואם יש צורך לטלפן לאמבולנס, יגביה השפופרת באמצעות מקל או במרפק.
ויש מי שכתב שכל זה בשעת הלידה דווקא, שאז הוי דבר טבעי, אבל עד שעת הלידה דינה כחולה שיש בו סכנה לכל הדברים.
ולמעשה, גם קודם הלידה, כגון להזמין אמבולנס לקחתה לבית החולים, וכיוצא בזה, יש לעשות בשינוי אם אין הדבר מעכב כלל.
מאמתי מותר לאישה לנסוע לבית חולים
האורחות שבת (חלק ב' פרק כ' אות ע"ג), משעה שהתחילו צירי לידה סדירים כל חמש עשרה דקות, או עשרים דקות, הרי זה סימן לתחילת תהליך הלידה ועליה לנסוע לבית החולים, ואף שעדיין לא מוגדרת כחולה שיש בו סכנה, מכל מקום מותר כדי לא להגיע לזמן הסכנה, מבוהלים לקיים את הכנות.
ואם בלידות קודמות נמשך תהליך הלידה אצלה במשך זמן קצר עליה לנסוע לבית חולים מיד, כשהתחילו צירי הלידה אף שאינם בצורה סדירה.
אם התחילה ירידת מים, עליה לנסוע לבית חולים אף אם לא התחילו צירים סדירים, וכן הדין אם האישה מרגישה לחץ כבד כלפי מטה וחשה כאילו העובר רוצה לצאת, מותר לנסוע לבית חולים.
אישה המרגישה צירים בערב שבת
צריכים אנחנו לדעת שבכל הנוסע של פיקוח נפש בשבת, זה רק בגדר דחויה ולא בגדר הותרה, זה אומר לא שהותר לחלל שבת בשביל היולדת, אלא דוחים את השבת בשבילה, ולכן יש לנו למעט במלאכות כמה שיותר.
ולכן אם האישה יכולה ללכת ברגל לבית חולים, אסור לה לנסוע ברכב, משום שאין הדבר הותר אצל יולדת, אלא דחוי ולכן כמה שאפשר להימנע מחילול שבת, יש להימנע.
וכן אם יכולה האישה למנוע חילולי שבת על ידי שבשעת הלידה היא כבר תהיה בבית חולים ולא תצטרך לנסוע, הדבר עדיף כדי למנוע חילולי שבת.
וכן כתב הילקוט יוסף (סימן ש"ל הלכה ג') כותב אישה המרגישה צירי לידה בערב שבת, ראוי לה שתלך לבית חולים כבר מערב שבת, שמא יתחזקו צירי הלידה בשבת, ותצטרך לנסוע לבית חולים בשבת, ורצוי שתשיג מערב שבת את כל המסמכים הנצרכים לה לקבלתה לבית חולים, ותמלא אותם מערב שבת, כדי למעט בחילולי שבת.
וכמו שכתוב בספר חסידים, שמן הראוי לאישה שהגיעה לחודש התשיעי להריונה, להזמין בכל ערב שבת את כל הדברים הנצרכים לה, שמא תזדמן לידתה בשבת ולא תצטרך לחלל שבת.
וכן תשאיר אור דלוק בביתה, כדי שלא יצטרכו להדליק את האור בשבת, ואם ביתה רחוק מהבית חולים, שאם יאחזוה צירים בשבת, יצטרכו לחלל שבת על ידי הנסיעה באמבולנס או מכונית, לכתחילה צריכה לעזוב את הבית מערב שבת לשבות במלון הקרוב לבית חולים, כדי למנוע חילולי שבת, ובלבד שיכולה לעשות את זה בקל.
אבל אם הדבר כרוך בטורח יתר, אינה צריכה לטרוח בזה, ויכולה לנסוע בשבת.
אישה העומדת ללדת מה עדיף אמבולנס או רכב פרטי
אישה העומדת ללדת יש לדון, מי עדיף לכתחילה שייקח את האישה, כדי למנוע כמה שיותר חילולי שבת, ודאי שאם יש נוכרי יש להעדיף אותו מכל אחד אחר.
האורחות שבת (חלק ב' פרק כ' אות ע"ח) כותב אם אין נוכרי ויש לו רכב פרטי, עדיף לנסוע בו מאשר להזמין אמבולנס, משום שבאופן זה ממעטים במלאכות.
משום שבהזמנת אמבולנס נעשות מלאכות רבות, כגון חיוג הטלפון להזמנת האמבולנס, הרישום בתחנת האמבולנס, הנסיעה מהתחנה לבית היולדת, וגם מצוי הוא שהנהגים באמבולנס ממלאים טפסים ורושמים פרטים אשר אינם נחוצים לצורך פיקוח נפש, וגם יתכן מצב שבסיום הנסיעה חוזר האמבולנס לתחנה, אף שאין צורך בדבר.
וכן כתב הילקוט יוסף (הלכה ט') מי שאשתו כרעה ללדת ויש לבעל רכב פרטי, יש אומרים שעדיף להזמין אמבולנס מאשר לקחתה ברכבו הפרטי, אם לא יהיה בדבר עיכוב וסכנה, אולם אם באמבולנס הנהג רושם ומכבה ומדליק את הפנסים שלא לצורך כלל, יש להעדיף לנסוע ברכב פרטי של ישראל שומר תורה ומצוות שינהג על פי הלכה.
אבל עדיף להזמין אמבולנס מכאשר לבקש מהשכן שמחלל שבת, שהרי השכן שמחלל שבת יחזור לביתו שלא לצורך, מה שאין כן באמבולנס שגם שחוזר לביתו יש איזה צורך בכך, כדי שתהיה את האופציה לרפאות אחרים.
איך צריך לנהוג האדם המסיע את אשתו ברכב הפרטי לבית חולים?
פיקוח נפש בשבת, הגדרתו כדחויה ולא כהותרה, לכן יש להימנע כמה שיותר מחילולי שבת, משום שאין זה הותר לגמרי.
ויש לדון האם מותר לכבות את המנוע?
יש לדון מצד כיבוי המנוע, וכן מצד כיבוי האורות, וכן מצד נעילת הרכב, וכן מצד טלטול המפתחות, וכן מצד מקום החניה.
האורחות שבת (פרק כ' אות פ') נסע ברכבו הפרטי לבית חולים ומעוניין לכבות את המנוע ולנעול את הרכב, אם יש שם נוכרי ירמוז לו שלא בדרך ציווי לכבות את המנוע ולנעול את הרכב, דהיינו שיאמר חבל על הדלק, או שמא יגנבו את הרכב, וכן רשאי לומר כל מי שיכבה את המנוע וינעל את המכונית לא יפסיד.
מבואר שכבוי המנוע ברכב, מותר על ידי אמירה ברמז לגוי.
ואם אין שם גוי, כתב הילקוט יוסף (סימן ש"ל הלכה ח') שמותר לגרום למנוע שיכבה מעצמו, ואם אין אפשרות לגרום שהמנוע יכבה מעצמו, ויש חשש שאם יישאר המנוע פועל יגרום הדבר לאסון בנפש ח"ו, מותר שיכבה בעצמו את המנוע.
ואם אין חשש לאסון, אין להתיר אף אם יש חשש להפסד גדול, ויש אומרים שמותר לכבות את המנוע בעצמו, גם באופן שאם לא יכבה את המנוע יבא לידי הפסד גדול שהמנוע יישרף, מפני שאם לא נתיר לו, עלול להימנע מלהציל חולה שיש בו סכנה, ומפני פיקוח נפש התירו סופן משום תחילתן.
להלכה אם יושב גוי בפתח בית החולים ימסור לו המפתחות שיכבה את המנוע, ואם ירצה מעצמו לנסוע ולהחנות את הרכב רחוק מהשער, אין צריך למחות בידו, ואם אין גוי, יחנוק את המנוע תוך כדי סיום הנסיעה, כשמגיע לבית חולים.
ואם אי אפשר בלא זה הסומך על קולא זו במקום הפסד גדול יש לו על מה לסמוך.
