זהירות מחלוקת | פרשת יהדות

זהירות מחלוקת

“ויקומו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמישים ומאתים” (פרשת קורח טז, ב).
כאשר חז”ל רוצים להגדיר מהי מחלוקת שהיא לשם שמים מביאים הם את מחלוקת הלל ושמאי, ושאינה לשם שמים הרי זוהי מחלוקת קורח ועדתו .
כשבאים לחלוק אפילו במחלוקת שהיא לשם שמים צריכים זהירות רבה שהרי פעמים רבות ראשי העדה כוונתם לשם שמים, אך תלמידיהם והסובבים אותם אין מטרתם לשם שמים אלא לשם התנצחות לשמה ואחריתם רע ומר.

וכן יש לדקדק בדברי המשנה “איזוהי מחלוקת לשם שמים זו מחלוקת הלל ושמאי, ושאינה לשם שמים זו מחלוקת קרח ועדתו (פרקי אבות פ”ה יז’).

לכאורה למה אמרו חז”ל “מחלוקת הלל ושמאי” ולא אמרו מחלוקת בית הלל ובית שמאי ?

אלא רמז נפלא בדבר, שמאי והלל עצמם מחלוקתם היתה אך ורק לשם שמים ולא לשום פניה אחרת. אמנם לא כן תלמידיהם, כי היו ביניהם שכוונתם היתה לאיזה פניה, שזה אמר רבי שלי גדול יותר והלכה כמותו, וזה אמר רבי שלי גדול ולו משפט ההלכה, והיתה גאוה וגדלות מעורבים יחד. על כן דקדק התנא בלשונו ואמר איזוהי מחלוקת שהיא לשם שמים זוהי מחלוקת הלל ושמאי, ולא הזכיר תלמידיהם, שבהם היו כאלו שהגאוה הביאתם למחלוקת ולא בירור האמת.

קרח היה איש מדון ריב ומחלוקת אשר מחלוקתו לא היתה לשם שמים, פעל מתוך דחף של קנאה, אחד משלושת הדברים המוציאים את האדם מן העולם, “הקנאה, התאוה, והכבוד”. וכשהם פועלים, השכל בהשעיה, יש ליקוי מאורות, הכל אצלו נבע מאינטרסים צרים שונים של תאוה, שררה ורצון להתנשאות, ניצול של תערובת רעיונות כאילו אידיאולוגיות, וזאת כדי להביא לסיפוק יצר תאוותיו.

ומה היה סופו? מיום שנברא העולם עד סופו, לא היה אדם שמת כקורח ועדתו. לא כמות כל אדם מתו, ולא פקודת כל אדם נפקדו. בריאה ברא ה’, הארץ את פיה פתחה ובלעתם חיים, פיה סגרה ולא הותירה זכר. ועדיין סובבים הם בבטן שאול, מבעבעים שם כבשר בקלחת, רחמנא ליצלן. “והיה הפלא הגדול הזה, כפלא חידוש העולם” כתב רבנו בחיי (במדבר טז. ל’).
ובסיומה של פרשה עגומה זו אומרת לנו התורה: “ולא יהי’ כקורח וכעדתו כאשר דבר ה’ ביד משה”: (במדבר יז. ה’).

ויש להבין מה משמעות ביטוי זה של ביד משה?

עלינו לדעת כי האדם מתחנך דרך כלל ולומד מהוריו וממוריו אך ישנה דרך נוספת, והיא ניסיון חיים. מהשנים שחולפות מהסביבה שחי בה האדם ומכל מה שהוא רואה בעיניו ומשמוע באוזניו. גם אם לא זכה להורים מחנכים. או למורים ורבנים מעולים. אבל כבר אמרו “אין חכם כבעל ניסיון”. וכמו שנאמר באיוב: “בישישים חכמה ואורך ימים תבונה.” החכמה והתבונה הם תוצאה של גיל ושל וותק בעולם.

בשלושת הפרשיות הסמוכות, בהעלותך, שלח לך, וקורח, כחוט השני עובר אותו הרעיון של חובת שמירת הלשון ואיסור לשון הרע. ובסיומה של פרשת בהעלותך מצאנו כי מרים אחות משה מדברת עליו, ומיד נענשה בצרעת. זאת תורת המצורע אמרה התורה, מדה כנגד מדה. המדבר ומוציא שם רע על חברו הרי שבכך הוא מכפיש אותו ומרחיק אותו מהחברה, מבזה ומנדה אותו. לכן אף הוא ענשו – “בדד ישב מחוץ למחנה יהיה מושבו” מדה כנגד מדה. ומיד אחרי מעשה זה של מרים באה פרשת המרגלים. ולמה נסמכה פרשת מרגלים לפרשת מרים? אומר רש”י: משום שראו אותם רשעים מה קרה למרים ולא לקחו מוסר.

על פי זה יובן “ביד משה”: כשמשה רבנו עמד מול הסנה הבוער וקיבל את השליחות להוציא את בני ישראל ממצרים – ובפרשת שמות פרק ד’ לאחר שהקדוש ברוך הוא מצווה את משה להקהיל את בני ישראל וללכת לפרעה אומר משה, הן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי ואמרו הן לא נראה אליך ה’. ומיד, ויאמר לו ה’ מזה בידך. והוא מוציא את ידו והיא מצורעת – מזה כתוב, כמו מיזה, כלומר, אתה הוצאת דיבה על עמי ואמרת על בני ישראל שלא יאמינו ולא ישמעו בקולי, דיברת עליהם לשון הרע. מה אם כן עונשו של המוציא שם רע? ללקות בצרעת. מזה בידך – הבט בידך וראה מיזה ללקות ולהיענש, ויוציאה והנה ידו מצורעת כשלג. קרח פקח היה, ללמוד חכמת חיים צריך היה ללמוד מידו של משה אך “הקנאה, התאווה, והכבוד” כשהם פועלים, השכל בהשעיה, והתוצאות לא איחרו לבוא.

מאת: הרב דוד הכהן – גן יבנה.

פוסטים נוספים באתר

הקנאה והמחלוקת | פרשת יהדות
הקנאה והמחלוקת

…וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה הוּא הַקָּדוֹשׁ רַב לָכֶם בְּנֵי לֵוִי: (פרשת קורח טז. ז‘)וקרח שפקח היה מה ראה לשטות זה, עינו הטעתו, ראה שלשלת

קרא עוד »
לכל תעלול יש פעלול | פרשת יהדות
לכל תעלול יש פעלול

וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן (פרשת קורח טז. ג’)קרח דתן ואבירם נקהלו להתרעם על משה ועל אהרן במעמד חמשים ומאתים נשיאי העדה שהלכו שם בעצת

קרא עוד »
מעלת הזהיר בדיבורו | פרשת יהדות
מעלת הזהיר בדיבורו

אמרו חכמינו זיכרונם לברכה (כתובות עז), שרבי יהושע בן לוי צדיק גמורהיה, וכשהגיע זמנו ליפטר מן העולם אמר הקדוש ברוך הוא למלאך המוות: “עשה לו

קרא עוד »
אהבתם? שתפו ברשת!
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
תכנים חדשים שעלו לאתר
הלכות מעלית חשמל בשבת

מעלית חשמל שבת היא פיתוח ישראלי בעקבות בנייה של בניינים רבי קומות, ומהם מתגוררים לא מעט דיירים שומרי שבת ולא מעוניינים לחלל השבת המציאו מנגנון

מלאכת צובע

אחת מל”ט אבות מלאכות שחייבים עליהם ועוברים באיסור תורה היא מלאכת צובע. ואין הצובע חייב עד שיהא צבע המתקיים, אבל הצובע בצבע לא מתקיים, הרי

מלאכת מתיר

מלאכת מתיר היא אחת מל”ט אבות מלאכה שחייבים עליהם מהתורה בשבת.בגמרא בשבת דף ע”ד ע”ב קושר ומתיר אפו הם היו במשכן, אומרת הגמרא שצדי חלזון

מלאכת טוחן

מלאכת טוחן היא אחת ל”ט אבות מלאכות שאסורים בשבת.גדר מלאכת טוחן מובא ברמב”ם בפרק ז’ מהלכות שבת הלכה ה’ שהטוחן לוקח גוף אחד ומחלקו לגופים

מלאכת שוחט

ברמב”ם בפרק י”א הלכה א’ כתב השוחט חייב, ולא שוחט בלבד אלא כל הנוטל נשמה לאחד מכל מיני חיה ובהמה ועוף ושרץ בין בשחיטה בין

מעוניינים לפרסם כתבה? השאירו פרטים!
Translate »
שינוי גודל גופנים
ניגודיות