השופר – מרעיד את הלב ופורט על נימיו הדקים ביותר

תקיעת שופר

תקיעה, שברים, תרועה. קול השופר מרעיד את הלב ופורט על נימיו הדקים ביותר.
השופר בעל קול הבוכים המעורר לתשובה, הוא כלי נשיפה עשוי מקרן חלולה של בהמה, לרוב של איל.
תקיעה בשופר היא מצוות עשה מן התורה, לפיה יש לשמוע קול תרועה ותקיעת שופר בראש השנה, כדכתיב בספר במדבר, פרק כ"ט:ּ "בַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם", המצוה העומדת במרכז החג הקדוש, היא המלכת הקב"ה עלינו שכן ביום בו נברא העולם, אנו ממליכים את בורא העולם עלינו ועל כל העולם כולו.

שופר יהודי
שופר יהודי

תקיעת שופר בימי קדם

את תקיעת השופר אנו פוגשים בפעם הראשונה במעמד מתן תורה: "ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר, ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר, וקול שופר חזק מאוד; ויחרד כל העם אשר במחנה… ויהי קול השופר הולך וחזק מאוד, משה ידבר והאלוקים יעננו בקול."
היתה זו תקיעת שופר מרגשת ומרוממת של הקב"ה בכבודו ובעצמו, כאשר הכין את עם ישראל לקבלת התורה.
כארבעים שנה לאחר מכן, כאשר עם ישראל ניגש לכבוש את יריחו יחד עם מנהיגם, יהושוע בן נון, הוא נעזר בנשק לא רגיל: שופרות. לאחר שבוע בו הקיפו את חומות העיר, הכהנים תקעו בשופרות וחוצת העיר התמוטטה, כך צבא ישראל יכל להיכנס לעיר ולכבוש אותה.
מאוחר יותר, בתקופה בה בית המקדש היה קיים, נהגו לתקוע בשופר בכל יום כיפור של שנת היובל, פעם בחמישים שנה. תקיעת השופר נועדה לסמל את השבת השדות אל בעליהן. בנוסף, נעזרו בתקיעת השופר להתרעה מפני סכנות, או כאשר רצו לעורר את לב עם ישראל לתשובה.

שופר מלשון שיפור

זה עשוי להשמע מפתיע, אך בשמו של השופר, רמוז אחד הסודות הגדולים ביותר שלו.
התורה לא נימקה באופן מפורש את הסיבה למצוות תקיעת השופר בראש השנה. היא גם לא הסבירה איזו משמעות יש לקול הנשיפה החזקה המעורר את הלב בעיצומו של היום הראשון בשנה.
ובכן, אחד ההסברים שציינו חז"ל טמון בתוך שמו של השופר- שופר הוא מלשון שיפור. המטרה של תקיעת השופר בראש השנה היא שיפור המעשים.
הקול המרטיט של השופר, המדמה קול של בכי, קורא לאדם לעצור ממרוץ החיים השוטף, להתעורר ולהזכר בבורא עולם ובמצוותיו.
הרמב"ם כותב זאת במילים אלו: "עורו עורו ישנים משנתכם, והקיצו נרדמים מתרדמתכם; וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה, וזכרו בוראכם".
אם נקשיב לקריאת השופר ונחליט לקחת אותה לתשומת ליבנו, להשתנות ולהשתפר, כל המציאות שלנו תראה אחרת.
לכן, בפעם הבאה בה תשמעו את יללת השופר בוקעת את חלל האוויר, נצלו את אותם רגעים מיוחדים להתבוננות פנימית וגיבוש החלטה להשתנות לטובה, ולהמליך את מלך מלכי המלכים.

יום כיפור, שופר וטלית

מתי תוקעים בשופר בימינו?

בימינו, תקיעת השופר מתקיימת בעיקר בתקופת הימים הנוראים. החל מחודש אלול, תקיעת השופר מרוממת את נשמתנו ומזכירה לנו על ראש השנה הקרב ובא. בראש השנה עצמו, יש מצווה מן התורה לשמוע קול שופר בבית הכנסת ובמקומות נוספים.
התקיעה גם חותמת את תפילת הנעילה במוצאי יום הכיפורים, כאשר שליח הציבור תוקע בשופר ומכריז "לשנה הבאה בירושלים הבנויה".
שנזכה במהרה בימינו לשמוע את תקיעת השופר המרגשת ביותר, שתבשר את בוא המשיח, כפי שמבטיח לנו הנביא: "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול, ובאו האובדים בארץ אשור והנידחים בארץ מצרים, והשתחוו לה' בהר הקודש בירושלים."

שתפו את המאמר: