יום הכיפורים נחשב כיום של חג, כיוון שביום זה מכפר הקב"ה על חטאי עם ישראל. ביום הכיפורים נשלמו ארבעים יום שעשה משה רבינו בהר סיני, ובו ביום נתרצה הקב"ה לכפר לעם ישראל על מעשה העגל. בספר 'סדר עולם' נכתב: ירד (משה) בעשירי בתשרי, הוא יום הכיפורים מהר סיני, לפיכך הוא יום סליחה וכפרה עשו אותו זכרון לדורות. יום הכיפורים חל בי' בתשרי, והוא מסוגל לכפרת כל העוונות. מובא בגמרא כי "עיצומו של יום מכפר", ביום זה מושפע שפע של רחמים על עם ישראל, והקב"ה מוחל באהבה לבניו על חטאיהם. יש הממשילים את יום כיפור למקווה מים המטהר את כל מי ששוהה בתוכו, ובדומה לכך יום הכיפורים מטהר את עם ישראל, כל עוד התחרטו על מעשיהם וקיבלו על עצמם שלא לחטוא עוד
חמש תעניות
כאשר אדם יהודי חוטא, הוא למעשה מלכלך את נשמתו בכתמים, ועליו לנקותם ולתקנם.
היצר הרע מפתה אותו לעבור עבירה, העומדת בניגוד גמור לרצונו המהותי והפנימי, והפגמים האלו נמצאים בחיצוניות בלבד. האמת שבפנים היא שכל יהודי הוא זך, נקי וטהור.
כדי להגיע למדרגה מרוממת ונעלה יותר, ולהצליח להתעלות אל מעבר לגוף הגשמי, חכמים חייבו אותנו חמישה עינויים עיקריים: עינוי מאכילה ושתיה, עינוי מסיכת הגוף, עינוי מנעילת סנדל וכל נעל של עור ופרישה מן האישה. חמשת העינויים הללו הם כנגד חמש טבילות שטבל הכהן הגדול ביום הכיפורים, והן כנגד 5 תפילות שמתפללים ביום הקדוש: ערבית, שחרית, מוסף, מנחה ותפילת נעילה.

הצום ביום כיפור הוא תנאי לכפרה
חשוב להבין כי הצום עצמו מהווה תנאי לכפרה. בשונה מצום תשעה באב למשל, בו הצום הוא ביטוי לאבילות, ביום הכיפורים מטרת הצום היא לרומם את הגוף למדרגה שהיא מעבר לאכילה ושתיה. כאשר אדם צם, הוא למעשה משתחרר במובן מסוים ממגבלות הגוף הפיזי ונעשה דומה למלאך. בורא עולם ציווה אותנו ביום הכיפורים להדמות למלאכי השרת ולהתקדש בקדושה, שתלווה אותנו לאורך כל השנה. וכך כתב הרמב"ם בהקשר זה, בספרו מורה נבוכים: "טעמו של הציווי על צום כיפור ברור גם כן: לתת את דעת התשובה. והוא היום שבו הוריד אדון הנביאים את הלוחות השניות ובישׂר להם שנסלח חטאם הגדול. ואותו יום נעשׂה לנצח יום תשובה ועבודת ה' צרופה. לכן הורחק ממנו כל עונג גופני (מצוות העינוי) וכל מאמץ להשׂיג תועלת גופנית (איסור המלאכה), כוונתי לעשׂיית מלאכות, ומצטמצמים בו באמירת הוִידוּיים, כלומר, בהודאה בחטאים ובתשובה מהם".
לבישת בגדי לבן
ישראל קדושים נוהגים ללבוש ביום הכיפורים בגדי לבן, כדי להדמות למלאכי השרת. יש מהם הלובשים לבוש עליון הנקרא "קיטל", שהוא בגד מתים, כדי להזכיר לעצמם את יום המיתה ולעורר את ליבם לתשובה שלמה. יש בבגד בצבע הלבן רמז נפלא לכפרת עוונות והלבנת חטאים: "אם יהיו חטאיכם כשנים- כשלג ילבינו" כמו שהכהן הגדול היה מכפר על העם ולובש בגדי לבן ביום הכיפורים, בבואו לקודש הקודשים. יש מקומות וקהילות שאף הנשים לובשות בגדים לבנים.

סדר עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים
"בזאת יבוא אהרון אל הקודש"
הזמן היחיד בו הותר לכהן הגדול להכנס לקודש הקודשים היה ביום הכיפורים. הפסוקים מפרטים את סדר העבודה של הכהן הגדול ביום הכיפורים: הכהן היה פושט את שמונת בגדיו, איתם עבד בבית המקדש לאורך השנה, ולובש ארבעה בגדים פשוטים יותר. לפני לבישת הבגדים, על הכהן היה לטבול במקווה. לאחר מכן, לקח הכהן הגדול פר אחד, שם עליו את ידיו והתוודה על חטאיו ועל חטאי בני ביתו.
"ולקח את שני השעירים והעמיד אותם לפני ה', פתח אוהל מועד"
הכהן הגדול היה לוקח שני שעירי עיזים, ועורך הגרלה, שני פתקים בידיו, וכל פתק היה מונח על שעיר אחר. את השעיר שבפתק שלו כתוב "להשם", הכהן הקריב על המזבח, והשעיר שבפתק שלו כתוב "לעזאזל", נשאר חי בינתיים עד שנלקח אל הר הנמצא במדבר.
לאחר ההגרלה, הניח שוב הכהן שוב את ידיו על הפר והתוודה, והפעם גם על עבירותיהם של הכהנים האחרים. לאחר מכן, הכהן שחט את הפר בצורה כזו שהדם ישפך לכלי מיוחד. את הכלי עם הדם נתן הכהן לכהן אחר שישמור עליו, כדי שהדם לא יקרש.
לאחר מכן, לקח הכהן הגדול מחתה, ושם בה גחלים ממזבח הנחושת. בידו השניה נטל כף עם קטורת וצעד לקודש הקודשים, שם הקטיר את הקטורת על הגחלים.

"ולקח מדם הפר, והיזה באצבעו על פני הכפורת"
בשלב הבא, נטל הכהן את הכלי עם הדם של הפר, ונכנס לתוך קודש הקודשים בחיל וברעדה. שם, היזה מהדם שמונה פעמים, יצא והניח את הכלי במקום המיוחד לכך.
בתום שלב זה, צעד הכהן לשחוט את השעיר שבפתק שלו נכתבה המילה "להשם", וגם את הדם שלו לקח לקודש הקודשים כי להזות אותו שמונה פעמים. בזמן עבודת הכהן הגדול בקודש הקודשים, כולם צריכים לצאת מאוהל מועד.
לאחר שהכהן סיים עם הדם, הוא יוצא, מניח את ידיו על השעיר שהולך להשלח לתהום, ומתוודה על עבירות עם ישראל. שליח מיוחד לוקח את השעיר לקצה הר במדבר ממנו יזרק השעיר לתהום.
בסיומו של הטקס, לאחר שהשעיר נשלח לעזאזל, הכהן הגדול טובל שוב במים ומחליף את בגדיו. מארבעת בגדי הלבן הפשוטים שלבש קודם, הוא לובש את שמונת בגדי הכהן הגדול. הוא מקריב את קורבנות העולה עבור עצמו ועבור כל עם ישראל.
חמש תפילות ביום הקדוש
חמש תפילות מתפללים ביום הכיפורים: ערבית, שחרית ומנחה– הקבועות לאדם היהודי מדי יום ביומו, תפילת מוסף – שנקבעה לכל שבת, חג ומועד, כנגד קורבנות המוסף שהוקרבו בבית המקגש, ותפילה חמישית, המיוחדת ליום כיפור, שאין מתפללים אותה אלא ביום הכיפורים בלבד, והיא תפילת הנעילה. בשעת תפילת הנעילה ננעלו שערי ההיכל בבית המקדש, ומקובלנו שאף שערי שמיים עומדים להנעל, וזו ההזדמנות האחרונה לעורר רחמי שמיים בעת נעילת שערים.
הואיל ותפילת הנעילה נאמרת בשעת חיתום הדין, מתחזקים בה כדי לאמור אותה בכוונה גדולה יותר בכדי להחליש את מידת הדין ולהגביר את מידת הרחמים.