מלאכת שוחט

ברמב”ם בפרק י”א הלכה א’ כתב השוחט חייב, ולא שוחט בלבד אלא כל הנוטל נשמה לאחד מכל מיני חיה ובהמה ועוף ושרץ בין בשחיטה בין בנחירה או בהכאה חייב.
החונק את החי עד שימות הרי זה תולדת שוחט, לפיכך אם העלה דג מספל של מים והניחו עד שמת חייב משום חונק.

תולדה של מלאכת שוחט

תולדה של מלאכת שוחט היא הנוטל נשמה כמבואר ברמב”ם בפרק י”א בשבת הלכה א’,
חובל שיטת רוב הפוסקים שהיא תולדה של מלאכת שוחט, משום כי הדם הוא הנפש וכשנוטל מקצתו נוטל מקצת נשמה.
אמנם שיטת הרמב”ם שחובל חייב משום מפרק דהיינו תולדה של מלאכת דש, משום שדמים שמפרק תחת העור כמפרק תבואה מקשיה דמי, שאע”פ שלא יצאו לחוץ, מכל מקום נעקרו ממקום חיבורם.

הוצאת דם

הוצאת דם, ר”ת בתוספת בכתובות דף ה’ ע”ב שחייב משום נטילת נשמה, כי הדם הוא הנפש וכשנוטל מקצתו נוטל מקצת נשמה.
החוט השני פרק ל”ב כותב מכה המוציאה דם, אסור ללחוץ על המכה כדי לעצור את הדם אם בשעת מעשה מוציא דם, ואם הוא באופן שאינו פסיק רישא שיצא יותר דם כגון שלוחץ מעט מותר.
וכן אסור לעשות בשבת בדיקות דם לחולה שאין בו סכנה כדי לבחון את הדם, דהוי מלאכה הצריכה לגופה.
האור לציון בפרק ל”ו הלכה כ’ כותב מותר לתת במקום הצורך זריקות או עירוי בווריד לחולה בשבת.
והטעם שזריקות שמכניסים לשריר או זריקה תת עורית פשוט שמותר, שהרי אין יוצא דם, ואין בזה שום איסור.
ונראה שאף זריקות שמכניסים לווריד יש צורך להוציא מעט דם כדי לוודא שהזריקה נכנסה לווריד, (כגון שאין הווריד כל כך בולט, או שאין המזריק כל כך מומחה להכניס את הזריקה ללא הוצאת דם) נראה שמותר, משום שהוי מלאכה שאינה צריכה לגופה, שהרי אין צריך להשתמש בדם, ועוד שהרי הוא מקלקל, ומקלקל אינו אסור אלא מדרבנן, ולכן מקלקל במלאכה שאינה צריכה לגופה יש להתיר לחולה.
הארחות שבת בחלק ב’ פרק כ’ כותב באות קפה. אסור למצוץ בשבת דם מפצע משום איסור חובל, ולכן אסור למצוץ דם שבין השיניים.
במשנה ברורה סימן שכ”ח סימן קטן קמ”ז כותב. והיינו דווקא כאשר על ידי המציצה נעקר דם שהוא עדיין מחובר בגוף, אבל דם שכבר נעקר מהגוף אין איסור חובל במציצתו.
הארחות שבת כותב וכן אין לחתך בפצעים או בחטטים או בחניכים רגישות, אם קרוב לוודאי שיצא דם בעת החיכוך, וכך מבואר במשנה ברורה בסימן שכ”ח סימן קטן צ’.
ויש לעיין באדם שיודע שבעת שאוכל תפוח או בשעת שאוכל פרוסת חלה יוצא דם מבין השיניים, האם מותר לו לאכול?
לכאורה יש להתיר זאת לדעת הדגול מרבבה המובא במשנה ברורה בסימן ש”מ סימן קטן י”ז, שפסיק רישא שלא ניחא ליה במקלקל וכלאחר יד מותר, הוא הדין כאן הוי מקלקל כלאחר יד ויהיה מותר, וכך שמענו מהגאון ר’ ניסים קרליץ זצוק”ל להקל.

הוצאת קוץ בשבת

מותר להוציא קוץ בשבת על ידי מחט, רק שיזהר שלא להוציא דם, כמבואר במגן אברהם (סימן שכ”ח סימן קטן ל”ב).

פיזור רעל לפני בעלי חיים המזיקים ומלכודת עכברים

מותר לפזר רעל בשבת לפני בעלי חיים המזיקים, כן פסק השבות יעקב (חלק ב’ סימן מ”ה), ונימוקו שמותר הגרמא במקום צער, וכל שאינו מתכוון לצוד העכבר לשימוש אישי אלא כדי שלא יזיק, ובכי היא גוונא אין איסור בדבר.

הוצאת תולעים בשבת

תולעים הנמצאים בפי הטבעת ומצערות את האדם מותר להוציאן ולהשליכן, ואף על פי שלאחר שמוצאים אותם הם מתים, והטעם שאין הוא הורגם בידיים, אלא הם מתים מאליהם ונחשב גרמא במקום צער, ועוד שבהוצאתם אין הוא מתכוון אלא להינצל מצער עקיצתם, וכך מובא בהליכות עולם חלק ד’ עמוד י”א.

קראו גם:

תוכן עניינים
אהבתם? שתפו ברשת!
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
תכנים חדשים שעלו לאתר
פרשת עקב | פרשת יהדות
פרשת עקב

פרשת עקב פרשת עקב המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרשת עקב פרק ז’ ראשון (יב) וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת

פרשת ואתחנן | פרשת יהדות
פרשת ואתחנן

פרשת ואתחנן פרשת ואתחנן המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרשת ואתחנן פרק ג’ ראשון (כג) וָאֶתְחַנַּן אֶל יְהוָה בָּעֵת

הלכות תפילין

מצוות תפילין, היא מצווה מהתורה כמו שנאמר “וקשרת לאות על ידך והיו לטוטפות בין עינך”. ולכן מחויב אדם להניח תפילין בכל יום, וחייב שיהיו עליו

הלכות מעלית חשמל בשבת

מעלית חשמל שבת היא פיתוח ישראלי בעקבות בנייה של בניינים רבי קומות, ומהם מתגוררים לא מעט דיירים שומרי שבת ולא מעוניינים לחלל השבת המציאו מנגנון

מלאכת צובע

אחת מל”ט אבות מלאכות שחייבים עליהם ועוברים באיסור תורה היא מלאכת צובע. ואין הצובע חייב עד שיהא צבע המתקיים, אבל הצובע בצבע לא מתקיים, הרי

מעוניינים לפרסם כתבה? השאירו פרטים!
Translate »
שינוי גודל גופנים
ניגודיות