ל"ט אבות מלאכה | פרשת יהדות

ל"ט אבות מלאכה

ל"ט אבות מלאכה האסורות בשבת עם מקורות, דינים והלכות

מהם ל"ט אבות מלאכה?

המשנה במסכת שבת (פרק ז' משנה ב') מביאה את ל"ט אבות מלאכה האסורות בשבת:

"אֲבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת. (א) הַזּוֹרֵעַ. (ב) וְהַחוֹרֵשׁ. (ג) וְהַקּוֹצֵר. (ד) וְהַמְּעַמֵּר. (ה) הַדָּשׁ. (ו) וְהַזּוֹרֶה. (ז) הַבּוֹרֵר. (ח) הַטּוֹחֵן. (ט) וְהַמְּרַקֵּד. (י) וְהַלָּשׁ. (יא) וְהָאוֹפֶה. (יב) הַגּוֹזֵז אֶת הַצֶּמֶר. (יג) הַמְּלַבְּנוֹ. (יד) וְהַמְּנַפְּצוֹ. (טו) וְהַצּוֹבְעוֹ. (טז) וְהַטּוֹוֶה. (יז) וְהַמֵּסֵךְ. (יח) וְהָעוֹשֶׂה שְׁנֵי בָתֵּי נִירִין. (יט) וְהָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִין. (כ) וְהַפּוֹצֵעַ שְׁנֵי חוּטִין. (כא) הַקּוֹשֵׁר. (כב) וְהַמַּתִּיר. (כג) וְהַתּוֹפֵר שְׁתֵּי תְּפִירוֹת. (כד) הַקּוֹרֵעַ עַל מְנָת לִתְפֹּר שְׁתֵּי תְּפִירוֹת. (כה) הַצָּד צְבִי. (כו) הַשּׁוֹחֲטוֹ. (כז) וְהַמַּפְשִׁיטוֹ. (כח) הַמּוֹלְחוֹ. (כט) וְהַמְעַבֵּד אֶת עוֹרוֹ. (ל) וְהַמּוֹחֲקוֹ. (לא) וְהַמְּחַתְּכוֹ. (לב) הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. (לג) וְהַמּוֹחֵק עַל מְנָת לִכְתֹּב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. (לד) הַבּוֹנֶה. (לה) וְהַסּוֹתֵר. (לו) הַמְּכַבֶּה. (לז) וְהַמַּבְעִיר. (לח) הַמַּכֶּה בְּפַטִּישׁ. (לט) הַמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת. הֲרֵי אֵלּוּ אֲבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אֶחָת".

  1. זורע – איסור לזרוע בשבת, ליטוע עצים או כל פעולה אחרת הגורמת לגידול עצים וצמחים. 
  2. חורש –  איסור על חרישה הן ביד והן בכלי לצורך השבחת האדמה.
  3. קוצר – איסור על לקצור דבר המחובר לאדמה בשבת.
  4. מעמר – הכוונה לאיסור על קיבוץ פירות וירקות ממקום גידולם.
  5. דש – מלשון 'דישה'. והכוונה לפירוק הפרי או הירק מקליפתו.
  6. זורה – איסור על פיזור הפסולת באמצעות הרוח (כך נהגו בעבר לסנן פסולת מהפירות והירקות).
  7. בורר – איסור לברור (לסנן) פסולת מתוך האוכל. 
  8. טוחן – איסור לטחון בשבת כגון, לחתוך ירק לחתיכות דקות דקות.
  9. מרקד – איסור לברור פסולת מתוך אוכל באמצעות כלי (מסננת למשל). 
  10. לש – כמו לישת בצק. והכוונה איסור לחבר בין שני חומרים למקשה אחת (קמח ומים למשל).
  11. אופה – איסור לאפות ולבשל אוכל בשבת.
  12. גוזז – איסור לגזוז צמר בשבת. או כל ניתוק אחר של דבר המחובר לחי.
  13. מלבן – מלשון הלבנה. והכוונה לניקוי או ליבון צמר או פשתן.
  14. מנפץ – ניפוץ החומר לכדי חומר גלם.
  15. צובע – איסור על צביעת בגדים בשבת.
  16. טווה – איסור על טווית צמר בשבת.
  17. מיסך – איסור על מסיכת חוטים (כהכנה לתפירה). 
  18. עשיית שני בתי נירים – איסור על הכנת הטבעות בהם משחילים את החוטים קודם האריגה.
  19. אורג – איסור על אריגת (תפירת) שני חוטים זה בזה.
  20. פוצע – איסור על הוצאת חוט מבגד כדי לתקנו.
  21. קושר – איסור על קישרת שני חוטים זה בזה.
  22. מתיר – התרת (שחרור) שני חוטים שהיו קשורים זה בזה.
  23. תופר – איסור על תפירת הבגד בשבת.
  24. קורע – איסור על קריעת הבגד בשבת לצורך תפירה.
  25. צד – איסור לצוד בעלי חיים בשבת.
  26. שוחט – איסור על שחיטת בעלי חיים בשבת.
  27. מפשיט – איסור על הפשטת העור של הבעל חיים בשבת.
  28. מעבד – איסור על עיבוד עור החיה או הבהמה בשבת.
  29. ממחק – איסור על יישור עור החיה או הבהמה בשבת לצורך הכנה.
  30. משרטט – איסור לשרטט על החיה לצורך חיתוך.
  31. מחתך – איסור לחתוך את העור החיה בשבת.
  32. כותב – איסור כתיבה בשבת.
  33. מוחק – איסור על מחיקת אותיות בשבת.
  34. בונה – איסור על בנייה בשבת.
  35. סותר – איסור על פירוק בנייה בשבת.
  36. מכבה – איסור על כיבוי אש בשבת.
  37. מבעיר – איסור על הדלקת אש בשבת.
  38. מכה בפטיש – איסור על סיום מלאכה ביום שבת. 
  39. הוצאה מרשות לרשות -איסור להוציא חפץ לרשות הרבים בשבת.

שיעור החיוב על ל"ט אבות מלאכה ביום שבת משתנה בהתאם לסוג המלאכה:

  • חורש, מלבן, סותר, בונה, מכבה, מבעיר, מכה בפטיש = חייב בשיעור כל שהוא.
  • קוצר, מעמר, דש, זורה, בורר, טוחן, מרקד, לש, אופה = חייב החל משיעור גרוגרת (נפח של תאנה בינונית).
  • מעבד, ממחק, משרטט, מחתך = חייב ממתי שניתן לעשות ממנו קמיע.
  • פוצע, מתיר = חייב משיעור שני חוטים.
  • כותב, מוחק = חייב משתי אותיות.
  • גוזז, מיסך, אורג = חייב מרוחב שתי אצבעות.
  • מנפץ, טווה  = חייב ממתי שאפשר לטוות חוט באורך ארבעה טפחים.
  • זורע = חייב מזרע אחד.
  • צובע = חייב כאשר צובע חלק חשוב.
  • העושה שני בתי נירין = חייב משני בתי נירין.
  • תופר = חייב משתי תפירות.
  • קורע = חייב מקריעה תפירה המתקיימת.
  • צד = חייב מ-חיה אחת.
  • שוחט = חייב כאשר הרג את החיה.
  • מפשיט = חייב מעור שניתן לעשות ממנו קמיע.
  • הוצאה מרשות לרשות = חייב מגרוגרת לאדם, וכמלוא פי לבהמה.

מה המקור של ל"ט אבות מלאכה?

מקור איסור ל"ט אבות מלאכה בשבת הוא מהמשכן (חומש שמות פרק לא'):

וַיְדַבֵּר יהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה. וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה. לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת. וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ לַעֲשׂוֹת בְּכָל מְלָאכָה…. וַיֹּאמֶר יהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי יהוָה מְקַדִּשְׁכֶם. וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת כִּי כָּל הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ. שֵׁשֶׁת יָמִים יֵעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ לַיהוָה כָּל הָעֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת מוֹת יוּמָת".

וחז"ל דרשו: מכיוון שנסמכה פרשת המשכן לשבת, ובשניהם נאמרו "מלאכה", אז הכוונה למלאכות המשכן. 

1. הַזּוֹרֵעַ. 2. וְהַחוֹרֵשׁ. 3. וְהַקּוֹצֵר. 4. וְהַמְעַמֵּר. 5. הַדָּש. 6. וְהַזּוֹרֶה. 7. הַבּוֹרֵר. 8. הַטּוֹחֵן. 9. וְהַמְּרַקֵּד. 10. וְהַלָּש. 11. וְהָאוֹפֶה.

1. הַגּוֹזֵז אֶת הַצֶּמֶר. 2. הַמְּלַבְּנוֹ. 3 וְהַמְּנַפְּצוֹ. 4. וְהַצּוֹבְעוֹ. 5. וְהַטּוֹוֶה. 6. וְהַמֵּיסֵךְ. 7. וְהַעוֹשֶׂה שְׁתֵּי בָתֵּי נִירִין. 8. וְהָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִין. 9. וְהַפּוֹצֵעַ שְׁנֵי חוּטִין. 10. הַקוֹשֵר. 11. וְהַמַּתִּיר. 12. וְהֵתּוֹפֵר שְּתֵּי תְּפִירוֹת. 13. הַקּוֹרֵעַ עַל מְנַת לִתְפּוֹר שְׁתֵּי תְּפִירוֹת.

1.הַצָּד צְבִי. 2. הַשּׁוֹחֲטוֹ. 3. וְהַמַּפְשִּיטוֹ. 4. וְהַמְּעַבֵּד אֶת עוֹרוֹ. 5. וְהַמּוֹחֲקוֹ. 6. המשרטטו. 7. וְהַמְחַתְּכוֹ. 8. הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. 9. וְהַמּוֹחֵק עַל מְנַת לִכְתּוֹב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת.

1.הַבּוֹנֶה. 2. וְהַסּוֹתֵר. 3. הַמְּכַבֶּה. 4. וְהַמַּבְעִיר. 5. הַמַּכֶּה בְּפַטִּיש. 6. הַמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת.

למה דווקא 39 אבות מלאכה?

חז"ל קבעו את 39 אבות מלאכה, כנגד 39 הפעמים בהם מופיעה המילה "מלאכה" בהקשר המשכן.

לדעת רבי יהודה, יש למעשה 41 אבות מלאכה, והוא הוסיף את מלאכת שובט (יישור חוטים) ואת מלאכת מדקדק (הרפיית החוטים).

עמודים נוספים באתר

שבת | פרשת יהדות

שבת

הכל על שבת באתר פרשת יהדות - יהדות בלחיצת כפתור.

הלכות שבת | פרשת יהדות

הלכות שבת

כל הלכות שבת מבואר וברור באתר פרשת יהדות.

סידור, שחרית מנחה וערבית | פרשת יהדות

סידור תפילה

סידור תפילה המלא מנוקד ובאותיות ברורות.

מועצה דתית יהוד

דרושים משגיחי כשרות

בס"ד
למועצה הדתית הרבנות הראשית יהוד – מונסון
דרושים משגיחי כשרות
עם ניסיון ועם תעודת הכשרה בתוקף של הרבנות הראשית או – מוסד מוסמך מטעם הרבנות הראשית.

בדבר פרטים יש להעביר קורות חיים + תעודה בתוקף.
קו"ח עד לתאריך יא בכסלו תשפד 24.11.23

אהבתם? שתפו!
עסקים מומלצים באינדקס אנ"ש

מסעדת צנעני

מסעדה בשרית, אוכל

שילוב אוטומטים – מכונות שתייה ומזון

נדיה מטטוב – עורכת דין

עורכי דין
תכנים חדשים שעלו לאתר
מה מברכים על גלידה או ארטיק?

על גלידה יש לברך 'שהכל נהיה בדברו'. לענין ברכה אחרונה, לדעת בני אשכנז יש לברך עליו 'בורא נפשות', ולדעת בני ספרד אין לברך עליו. בביאור

סעודת חנוכה

להלכה: סעודת חנוכה היא רשות ולא חובה, מכל מקום יש מצווה לעשות סעודת הודאה לה' יתברך ולפרסם שמו, יחשב הסעודה לסעודת מצווה. ונהגו לאכול מאכלי

הלכות ראש חודש

הכרזת ראש חודש במגן אברהם בשם היראים, וכן כתב המשנה ברורה (סימן תי"ז הלכה א') מנהג קדמונינו לברך את החודש בשבת שלפני ראש חודש, וכתב

מה מברכים על ערמונים?

להלכה: ערמונים ברכתם 'שהכל נהיה בדברו'. בביאור הדברים: ערמונים, כתב החזון עובדיה (עמוד ק"מ) לברך עליו 'בורא פרי העץ', לפי שנאכלים כך להרבה בני אדם.

האם מותר לבקר חולים בשבת?

להלכה: מותר מעיקר הדין ללכת לבקר את החולה בשבת, אמנם לכתחילה אין לעשות כן, רק אם כבר ביקר אותו ביום חול, או אם היה טרוד

תוכן עניינים

Translate »

נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר

כתיבת ספר תורה לעילוי נשמת הנרצחים

בדמעות ובלב שבור אנו מתחילים בכתיבת ספר תורה לעילוי נשמת נרצחי טבח שמחת תורה תשפ"ד

לזכרם של כל אותם נרצחים, שמקומם איתנו בלב כל הזמן. למען נזכור ולא נשכח. למען נעלה את נשמתם הכי גבוה תחת כיסא הכבוד.