על גלידה יש לברך 'שהכל נהיה בדברו'. לענין ברכה אחרונה, לדעת בני אשכנז יש לברך עליו 'בורא נפשות', ולדעת בני ספרד אין לברך עליו. בביאור
המשנה במסכת שבת (פרק ז' משנה ב') מביאה את ל"ט אבות מלאכה האסורות בשבת:
"אֲבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת. (א) הַזּוֹרֵעַ. (ב) וְהַחוֹרֵשׁ. (ג) וְהַקּוֹצֵר. (ד) וְהַמְּעַמֵּר. (ה) הַדָּשׁ. (ו) וְהַזּוֹרֶה. (ז) הַבּוֹרֵר. (ח) הַטּוֹחֵן. (ט) וְהַמְּרַקֵּד. (י) וְהַלָּשׁ. (יא) וְהָאוֹפֶה. (יב) הַגּוֹזֵז אֶת הַצֶּמֶר. (יג) הַמְּלַבְּנוֹ. (יד) וְהַמְּנַפְּצוֹ. (טו) וְהַצּוֹבְעוֹ. (טז) וְהַטּוֹוֶה. (יז) וְהַמֵּסֵךְ. (יח) וְהָעוֹשֶׂה שְׁנֵי בָתֵּי נִירִין. (יט) וְהָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִין. (כ) וְהַפּוֹצֵעַ שְׁנֵי חוּטִין. (כא) הַקּוֹשֵׁר. (כב) וְהַמַּתִּיר. (כג) וְהַתּוֹפֵר שְׁתֵּי תְּפִירוֹת. (כד) הַקּוֹרֵעַ עַל מְנָת לִתְפֹּר שְׁתֵּי תְּפִירוֹת. (כה) הַצָּד צְבִי. (כו) הַשּׁוֹחֲטוֹ. (כז) וְהַמַּפְשִׁיטוֹ. (כח) הַמּוֹלְחוֹ. (כט) וְהַמְעַבֵּד אֶת עוֹרוֹ. (ל) וְהַמּוֹחֲקוֹ. (לא) וְהַמְּחַתְּכוֹ. (לב) הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. (לג) וְהַמּוֹחֵק עַל מְנָת לִכְתֹּב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. (לד) הַבּוֹנֶה. (לה) וְהַסּוֹתֵר. (לו) הַמְּכַבֶּה. (לז) וְהַמַּבְעִיר. (לח) הַמַּכֶּה בְּפַטִּישׁ. (לט) הַמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת. הֲרֵי אֵלּוּ אֲבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אֶחָת".
שיעור החיוב על ל"ט אבות מלאכה ביום שבת משתנה בהתאם לסוג המלאכה:
מקור איסור ל"ט אבות מלאכה בשבת הוא מהמשכן (חומש שמות פרק לא'):
וַיְדַבֵּר יהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה. וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה. לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת. וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ לַעֲשׂוֹת בְּכָל מְלָאכָה…. וַיֹּאמֶר יהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי יהוָה מְקַדִּשְׁכֶם. וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת כִּי כָּל הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ. שֵׁשֶׁת יָמִים יֵעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ לַיהוָה כָּל הָעֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת מוֹת יוּמָת".
וחז"ל דרשו: מכיוון שנסמכה פרשת המשכן לשבת, ובשניהם נאמרו "מלאכה", אז הכוונה למלאכות המשכן.
1. הַזּוֹרֵעַ. 2. וְהַחוֹרֵשׁ. 3. וְהַקּוֹצֵר. 4. וְהַמְעַמֵּר. 5. הַדָּש. 6. וְהַזּוֹרֶה. 7. הַבּוֹרֵר. 8. הַטּוֹחֵן. 9. וְהַמְּרַקֵּד. 10. וְהַלָּש. 11. וְהָאוֹפֶה.
1. הַגּוֹזֵז אֶת הַצֶּמֶר. 2. הַמְּלַבְּנוֹ. 3 וְהַמְּנַפְּצוֹ. 4. וְהַצּוֹבְעוֹ. 5. וְהַטּוֹוֶה. 6. וְהַמֵּיסֵךְ. 7. וְהַעוֹשֶׂה שְׁתֵּי בָתֵּי נִירִין. 8. וְהָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִין. 9. וְהַפּוֹצֵעַ שְׁנֵי חוּטִין. 10. הַקוֹשֵר. 11. וְהַמַּתִּיר. 12. וְהֵתּוֹפֵר שְּתֵּי תְּפִירוֹת. 13. הַקּוֹרֵעַ עַל מְנַת לִתְפּוֹר שְׁתֵּי תְּפִירוֹת.
1.הַצָּד צְבִי. 2. הַשּׁוֹחֲטוֹ. 3. וְהַמַּפְשִּיטוֹ. 4. וְהַמְּעַבֵּד אֶת עוֹרוֹ. 5. וְהַמּוֹחֲקוֹ. 6. המשרטטו. 7. וְהַמְחַתְּכוֹ. 8. הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. 9. וְהַמּוֹחֵק עַל מְנַת לִכְתּוֹב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת.
1.הַבּוֹנֶה. 2. וְהַסּוֹתֵר. 3. הַמְּכַבֶּה. 4. וְהַמַּבְעִיר. 5. הַמַּכֶּה בְּפַטִּיש. 6. הַמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת.
חז"ל קבעו את 39 אבות מלאכה, כנגד 39 הפעמים בהם מופיעה המילה "מלאכה" בהקשר המשכן.
לדעת רבי יהודה, יש למעשה 41 אבות מלאכה, והוא הוסיף את מלאכת שובט (יישור חוטים) ואת מלאכת מדקדק (הרפיית החוטים).
הכל על שבת באתר פרשת יהדות - יהדות בלחיצת כפתור.
כל הלכות שבת מבואר וברור באתר פרשת יהדות.
סידור תפילה המלא מנוקד ובאותיות ברורות.
בס"ד
למועצה הדתית הרבנות הראשית יהוד – מונסון
דרושים משגיחי כשרות
עם ניסיון ועם תעודת הכשרה בתוקף של הרבנות הראשית או – מוסד מוסמך מטעם הרבנות הראשית.
בדבר פרטים יש להעביר קורות חיים + תעודה בתוקף.
קו"ח עד לתאריך יא בכסלו תשפד 24.11.23
על גלידה יש לברך 'שהכל נהיה בדברו'. לענין ברכה אחרונה, לדעת בני אשכנז יש לברך עליו 'בורא נפשות', ולדעת בני ספרד אין לברך עליו. בביאור
להלכה: סעודת חנוכה היא רשות ולא חובה, מכל מקום יש מצווה לעשות סעודת הודאה לה' יתברך ולפרסם שמו, יחשב הסעודה לסעודת מצווה. ונהגו לאכול מאכלי
הכרזת ראש חודש במגן אברהם בשם היראים, וכן כתב המשנה ברורה (סימן תי"ז הלכה א') מנהג קדמונינו לברך את החודש בשבת שלפני ראש חודש, וכתב
להלכה: ערמונים ברכתם 'שהכל נהיה בדברו'. בביאור הדברים: ערמונים, כתב החזון עובדיה (עמוד ק"מ) לברך עליו 'בורא פרי העץ', לפי שנאכלים כך להרבה בני אדם.
להלכה: מותר מעיקר הדין ללכת לבקר את החולה בשבת, אמנם לכתחילה אין לעשות כן, רק אם כבר ביקר אותו ביום חול, או אם היה טרוד
אתר פרשת יהדות הינו אתר המנגיש נושאים רבים ביהדות ומטרתו להמשיך ולזכות את הרבים. בואו לקחת חלק והיו שותפים בהמשך זיכוי רבים באמצעות תרומה קטנה.
בדמעות ובלב שבור אנו מתחילים בכתיבת ספר תורה לעילוי נשמת נרצחי טבח שמחת תורה תשפ"ד
לזכרם של כל אותם נרצחים, שמקומם איתנו בלב כל הזמן. למען נזכור ולא נשכח. למען נעלה את נשמתם הכי גבוה תחת כיסא הכבוד.