מלאכת מתיר היא אחת מל"ט אבות מלאכה שחייבים עליהם מהתורה בשבת.
בגמרא בשבת דף ע"ד ע"ב קושר ומתיר אפו הם היו במשכן, אומרת הגמרא שצדי חלזון קושרים ומתרים.
רש"י מסביר לצבוע התכלת בדמו והוא כמין דג קטן, ועולה אחת לשבעים שנה.
קושרים ומתרים שכל הרשתות עשיות קשרים קשרים והן קשרי קיימא, ופעמים שצריך ליטול חוטים מרשת זו ולהוסיף על זה, מתיר מכאן וקושר כאן.

מבואר מהגמרא שהיה מלאכת מתיר במשכן בזמן שהיו רוצים לצבוע את החוט על ידי אותו דג היו מתרים את החוט.
לעניין הפרדת חוטי הציצית בשבת, מובא בחוט השני בחלק ב' פרק ל"ד אם החוטים מסובכים מאד, יש לדון משום איסור מתיר בשבת, לפי מה שכתב הרמב"ם המפריד את הפתיל יש בו משום מתיר, על כל פנים אסור מדרבנן.

האור לציון מביא בפרק ל' הלכה ז' אם החוטים הסתבכו מעט, ואפילו מחמת שעברו כיבוס, מותר להפרידם, אבל אם הסתבכו הרבה עד שנעשו כעין פקעת, אסור להפרידם.
וכך מובא בבן איש חיי פרשת בראשית אות ג' שנה ראשונה כתב שבשבת לא יפריד חוטי הציצית המסובכים זה בזה, אלא יבדקם בלבד.
ואילו בשנה שניה בפרשת שניה נח אות כ"א כתב שציציות המסובכים ומעורבים הרבה, וצריך עיון להפרידם ולבדקם, אסור להפרידם ולבדקם לאור הנר שמא יטה, אבל אם אינם מסובכים מותר.
משמע לאור הנר אסור שמא יטה, אבל לאור החמה מותר, ואילו בבן איש חיי בשנה הראשונה במובא שאסור לגמרי אפילו לאור החמה.
מבאר האור לציון שאם הסתבכו קצת מותר, אבל הסתבכו הרבה אסור.
פתיחת שקית ניילון על ידי קשר שקושר בראש השקית, מובא באור לציון שמותר, אין בזה משום מתיר.