מה מייחד את עם ישראל? מהו הדבר האחד שהופך אותנו לעם הנבחר על ידי בורא העולם?
התשובה לשאלות אלו זו היא כמובן – תורת ישראל. התורה, שנתנה לנו מאת בוראנו, בהר סיני, לפני למעלה מ-2000 שנה. בחג השבועות התגלה הבורא במעמד אדיר על הר סיני, לאחר שעם ישראל הגיע לדרגת קדושה ואחדות שאף אומה אחרת מעולם לא השיגה.
משה רבינו קרא לזקני העם ומסר להם את דברי הבורא. עם ישראל בתגובה, קיבל עליו את התורה לגמרי, על כל מצוותיה, בלי לקבל מראש רשימה מפורטת של התחייבויות, ככתוב בפסוק: "כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע" (שמות י"ט, ח'), כלומר קודם כל נעשה, ורק לאחר מכן נשמע מה אנו מחויבים לעשות. לכבוד קבלת התורה, נוהגים לציין משנת 2488 לבריאת העולם ועד לימינו את חג מתן תורה, דרך התפילות והמנהגים המיוחדים של החג. בואו נכיר את העיקריים שבהם:
לימוד תורה במשך כל הלילה – תיקון ליל שבועות
בליל חג השבועות, נהגו יהודים מכל רחבי העולם לקיים מסורת קדושה, ולהקדיש את הלילה ללימוד התורה ולהכנות לקראת קבלת התורה מחדש. הסיבה למנהג תיקון ליל שבועות היא שבבוקר יום מתן תורה, עם ישראל עדיין היה שקוע בשינה, ולכן הקב"ה בכבודו ובעצמו נדרש להגיע כדי להעיר אותם.
כדי לתקן את עוון השינה שלא בזמנה, קיבלו היהודים על עצמם לא לישון במשך כל ליל שבועות.
קריאת עשרת הדיברות
מנהג נוסף בחג השבועות, הלא הוא חג מתן תורתנו, הוא קריאת עשרת הדיברות. המדרש מספר כי כל נשמות ישראל, גם אנחנו, וכן הסבים והסבתות שלנו וכן מעלה בקודש עד למשה רבינו, עמדו למרגלות הר סיני כדי לשמוע ולקבל את התורה הקדושה מאת הקב"ה.
לכן, בכל שנה ושנה מאז מתן תורה מתאספים בבית הכנסת לקריאת עשרת הדיברות ברוב עם. גם הילדים והילדות הקטנים מצטרפים לקריאה, ואף תינוקות רכים.
מנהג אכילת מאכלי חלב
מנהג עתיק ואהוב בחג השבועות, הוא לאכול מאכלי חלב מסוגים שונים: גבינה, חלב, פשטידות וכיוצא באלו. יש מספר הסברים למנהג אכילת מאכלי חלב בחג מתן תורה:
- זכר לקורבן שתי הלחם – בחג השבועות היו מביאים לבית המקדש את קרבן "שתי הלחם", המורכב משני לחמים. לזכר הקורבן, אוכלים במהלך חג השבועות שתי סעודות: הראשונה היא סעודה חלבית, והשניה שלאחריה סעודה בשרית.
- נולדים כתינוק ששותה חלב – טעם נוסף לאכילת מאכלי חלב בחג השבועות הוא לרמוז לנו שבחג השבועות, כולנו כאומה נולדים מחדש כפי שנולד התינוק, שמורגל בשתיית חלב. כך אנחנו, אף על פי שעברנו מה שעברנו, נוכל להתחיל מחדש כמו תינוקות רכים להתקרב אל הקב"ה ולקיים מצוותיו.
- תורה נמשלה לחלב – התורה נמשלה לחלב המזין את הנפש. כמו כן, בגימטריה הערך המספרי של המילה "חלב" שווה למספר 40, ומכאן יש רמז ל40 יום ולילה בהם שהה משה רבינו בהר סיני לאחר קבלת התורה.
- סיבה כשרותית – במתן תורה לראשונה ניתנו לעם ישראל חוקי הכשרות. כיוון שהתורה נתנה בשבת קודש, לא יכל עם ישראל לשחוט בשר לאכילה, ולכן הסתפק במאכלי חלב.
- התורה נמשלה לחלב ודבש- התורה נמשלה לדבש וחלב המתוקים והערבים לחיך, כפי שנאמר בשיר השירים ד', יא': "דבש וחלב תחת לשונך".
קריאת מגילת רות
במהלך חג השבועות נהוג לקרוא את מגילת רות, המגוללת את סיפורה המופלא של רות, גיורת מואביה שהצטרפה לעם היהודי. זמן הקריאה הוא בדרך כלל בבוקר או אחר הצהריים, אולם בחלק מבתי הכנסת אין קוראים אותה בציבור, אלא כל אחד קורא לעצמו. הסיבה העמוקה לכך שמגילת רות נקראת דווקא בחג מתן תורתנו, היא משום שרות היתה גיורת צדק שקיבלה על עצמה לעשות את רצון השם בלב שלם.
בחג השבועות, כולנו נחשבים גרי צדק במידה מסוימת, המקבלים על עצמם את עול התורה מחדש. סיבה נוספת, שהיא אפילו עמוקה יותר, באה ללמדנו שגם אדם שלא גדל על ברכי התורה בינקותו ובילה את חייו בהבל וריק (בדומה לרות המואביה), יכול על ידי רצון חזק לפתוח פרק חדש בחייו ולהדבק בתורה הקדושה.
קישוט הבית בצמחיה
מנהג עתיק נוסף שהשתרש בקהילות ישראל בחג מתן תורה, הוא קישוט בית הכנסת והבית בירק ובפרחים. שלוש סיבות עיקריות למנהג זה:
- הנס על הר סיני – הסיבה העיקרית היא משום שלרגל מעמד מתן תורה התרחש נס מופלא על הר סיני: למרות שהר סיני נמצא באמצע המדבר, הוא התכסה במרבד של צמחיה ירוקה, התקשט בפרחים ובדשא.
- תפילה בכוונה על פירות האילן – לפי המשנה, בחג השבועות הבורא חורץ את גורל העצים למשך השנה הקרובה. הענפים והצמחיה בבית הכנסת מזכירים לנו להתפלל בכוונה על פירות האילן.
- תחילת העונה החקלאית – שם נוסף של חג השבועות הוא "חג הקציר", המסמל את תחילת העונה החקלאית והבשלת התבואה. החל מחג השבועות היו עולים לבית המקדש עם הגידולים החקלאיים הראשונים שהבשילו כדי להודות לבורא. קישוט הבית ובית הכנסת בצמחיה ובפרחים מזכירים את הביכורים החגיגיים.
יום ההילולה של דוד המלך ע"ה
לפי מסורת ישראל, דוד המלך נולד ונפטר בחג השבועות. לכן בחג מתן תורה יש יהודים שנוהגים לעלות להר ציון בירושלים, שם קבורים מלכים מבית דוד, להדליק נרות לזכר דוד המלך ולהרבות באמירת תהילים.
ובפרט ביום היארצייט של דוד המלך, סגולת התהילים לפעול ישועות כפולה ומכופלת, שהרי ביום ההילולה ידוע שהצדיק פועל ישועות, בפרט למי שקורא בספריו. לכן, מנהג ישראל קדושים היא לסיים ביום חג השבועות את כל ספר התהילים.
