הלכות בין המצרים נחלקות לשלשה: 1. אלו הנוהגות כבר מי"ז בתמוז עד לאחר תשעה באב. 2. הלכות הנוהגות החל מראש חודש אב ועד לתשעה באב. 3. הלכות הנוהגות רק בשבוע שחל בו תשעה באב. כאן ריכזנו עבורכם את הלכות בין המצרים הנוהגות לכל תקופת בין המצרים (מ-י"ז בתמוז ועד לתשעה באב).
משנכנס אב ממעטים בשמחה
השולחן ערוך (סימן תקנ"א הלכה א') "משנכנס אב ממעטים בשמחה". מבואר שלעניין שמחה יש למעט בשמחה מראש חודש אב.
ממעטים במשא ומתן
השולחן ערוך (שם הלכה ב') "מראש חודש עד התענית ממעטים במשא ומתן". מבואר שכבר מראש חודש אסור לעשות עסקים בימים אלו.
המשנה ברורה מביא שיטות הפוסקים, יש פוסקים שסוברים שכל מה שאסור משא ומתן בימים אלו זה רק משא ומתן של שמחה, כגון לקנות כלי כסף או צרכי חופה וכדומה, אבל סתם משא ומתן שאינו של שמחה מותר בימים אלו.
ויש פוסקים שסוברים שכל משא ומתן יש למעט בימים אלו, חוץ ממשא ומתן שזה כדי פרנסתו, וכתב המשנה ברורה להלכה והיום נהגו להקל בכל זה, משום שהכל נחשב כדי פרנסתו.
הבית יוסף (שם) כתב שלא נהגו רוב העולם למעט במשא ומתן כלל, וביאר שם בב"ח שכתב טעם למנהג זה, שבזמן הזה שיש לנו מס מלך ושרים הכול נחשב כדי פרנסתנו ומותר.
אמנם ראוי להימנע בימים אלו מריבוי במשא ומתן, וכן ראוי לאדם שעדיין לא פתח חנות ורוצה לפתוח אותו בימים אלו, יש להימנע מכך, וכך כתב האור לציון (חלק ג' פרק כ"ו הלכה א' בביאורים).
קניית מכונית חדשה בימי בין המצרים
לעניין קנית מכונית חדשה בימים אלו, כתב בשו"ת אגרות משה (חלק סימן פ') שיש שני סוגי מכניות, יש מכונית שעל ידי קניית יש לו לברך עליו שהחיינו, בזה יש להימנע כבר מי"ז בתמוז לקנות. אמנם רכבים שאין לברך עליו שהחיינו אלא ברכת הטוב והמטיב, כגון שיש לו אישה ובנים שגם נהנים מהמכונית, אסור לו לקנות את המכונית מראש חודש, כיון שקניית המכונית היא עניין של שמחה.
אמנם בקניית מכונית המיועדת לפרנסה, כתב שם שאין בכך אלא משא ומתן רגיל, שבזמנינו נהגו להקל, ולגבי ברכת שהחיינו יש לו לברך אותו לאחר תשעה באב.
קניית מזגן, מכונת כביסה בימי בין המצרים
לעניין קניית מזגן, מכונת כביסה, או ייבוש, ורהיטים, מראש חודש ועד תשעה באב, כתב הגר"ש וואזנר בספר קובץ מבית לוי (חלק י"ג עמוד כ"ז) שאסור שהם בכלל משא ומתן של שמחה, ולכן אסור לו לקנות אותם בימים אלו, מכל מקום מי שסובל מאוד מחום הקיץ והוא בגדר חולה, אפשר להקל לקנות מזגן.
וכן כתב כך הילקוט יוסף (סימן תקנ"א הלכה ב') שיש להימנע בימים אלו לקנות דברים שיש בהם שמחה כגון רהיטים חדשים שנקנים לצורך הנישואין, אמנם אם יש חשש שיתייקרו לאחר ימים אלו מותר לו לקנות אותם גם בימים אלו.
והוסיף האור לציון (חלק ג' פרק כ"ו הלכה א') שבכלל האיסור ברהיטים גם הזמנת רהיטים, אף על פי שזה יגיע רק לאחר תשעה באב.
לבנות ולהיכנס לדירה חדשה בימי בין המצרים
לעניין לבנות דירה חדשה בימים בין ראש חודש עד תשעה באב, השולחן ערוך (סימן תקנ"א הלכה ב') כותב "מראש חודש עד התענית ממעטים במשא ומתן ובבניין של שמחה".
כותב המשנה ברורה "והוא הדין כל בנין שאין צריך לו לדירתו ורק שעושה כן להרוחה בעלמא, אסור".
מבואר שאסור לבנות דירה חדשה בימים אלו ונחשב הדבר כמשא ומתן של שמחה ואסור, אמנם אם אין לו דירה אחרת רק היא מבואר שמותר.
וכן מותר במקום ששכר גוי קודם ראש חודש בקבלנות [דהיינו תבנה לי בניין ואני ישלם לך בסוף על כל הבניין], מותר כיון שאין הגוי עובד אלא לצורך השכר שלו, לכן מותר, מכל מקום אם יכול לפיסו בדבר מועט שימתין עד לאחר תשעה באב, תבוא עליו ברכה.
הילקוט יוסף (סימן תקנ"א הלכה ז') חולק וכותב מותר להתחיל בבניית בנין לצורך דירה, גם לאחר ראש חודש אב, וגם קבלני בנין שבונים דירות ושיכונים, מותר להם להתחיל לבנות גם אחר ראש חודש אב, עד התענית, אף שעושים זאת כדי להרוויח ממון מהבניה.
לעניין לעבור לגור בבית חדש בימים אלו, הגר"נ קרליץ בספר קרא עלי מועד (פרק ג' סימן קטן ג') כותב שלא כדאי לעבור דירה אחרי ראש חודש אב אף כשדירתו צפופה, משום שאין סימן טוב בימים אלו, אלא אם כן הוא מוכרח לצאת, כגון שהוא שוכר דירה וכדומה שחייב לפנות את דירתו.
הגר"ח קניבסקי בספר תורת המועדים (סימן כ"ז אות א') כתב שאסור לעבור דירה בימים אלו, אך מכל מקום שנגרם לו הפסד כספי מכך, מותר לו לעבור דירה.
האור לציון (חלק ג' פרק כ"ו הלכה א') כותב, וכן מותר לעבור דירה בימים אלו, והטעם שאין איסור שמחה אלא באופנים שאמרו חז"ל, אולם קבלן המוכר דירות, לא ימכור מראש חודש אב, כדי למעט במשא ומתן, רק אם הוי דבר האבד, כגון שצריך לכסף מזומן רשאי למכור.
לחתום חוזה בימים אלו, כתב האור לציון שמותר, מכיון שיש חשש שמא יקדים אותו אחר, ויקנה במקומו ואז יחשב הדבר כהפסד ומותר.
במקום שנתקלקל הסיוד מחמת רטיבות, דעת הגר"ש וואזנר בספר קובץ מבית לוי (חלק י"ג עמוד כ"ג) שמותר לסייד אף בשבוע שחל בו, כיון שאין זה נקרא בניין של הרווחה.
הילקוט יוסף (סימן תקנ"א הלכה ו') יש להחמיר שלא לסייד או לצבוע את חדרי הדירה מראש חודש אב עד תשעה באב.
בנית בית כנסת, אפילו בציור וכיור מותר, כיון שהוא לצורך מצווה של רבים.
קניית ותפירה בגדים חדשים בימי בין המצרים
השולחן ערוך (סימן תקנ"א הלכה ז') כותב "יש אומרים שאסור לתקן בגדים חדשים ומנעלים חדשים בשבת זה [בשבוע שחל בו תשעה באב], ויש להחמיר בזה מראש חודש".
מוסיף הרמ"א (שם) "והוא הדין שאסור לקנותם".
מבואר שאסור בימים אלו שמי ראש חודש אב עד התענית לקנות ולתפור בגדים חדשים, ומוסיף המשנה ברורה (סימן קטן מ"ט) אפילו דעתו שלא ללבוש עד אחרי תשעה באב, אסור.
וכך כתב האור לציון (שם הלכה ב') אין לקנות בגדים ונעלים מראש אב, אף אם אין בדעתו ללבוש אותם אלא לאחר תשעה באב, ואף אם בדעתו לתת אותם לאחר במתנה לאחר, וכן אין לתת בגד במתנה בימים אלו.
וכן אין לתפור בגד או נעל חדשים, וחייט שהתחיל בתפירה לפני ראש חודש אב, יש להקל לו להמשיך בתפירה לאחר ראש חודש.
וכך מבואר מדברי הרמ"א מפורש "וכן אומן ישראל אסור לעשות לאחרים, בין בשכר בין בחינם, ונהגו להקל בזה".
מבאר המשנה ברורה שכל היתר של הרמ"א זה רק במקום שנתן לאומן קודם ראש חודש, אבל הביא לו לאחר ראש חודש הדבר אסור.
אגודה העוזרת לכלות נזקקות על ידי תפירה בגדים בשבילן, ולאחר תשעה באב יוצאות לחופשה, ולא יוכלו לתפור לאחר תשעה באב, יש מצווה רבה של הכנסת כלה, ורשאיות לתפור את הבגדים לאחר ראש חודש אב.
הלכות בין המצרים: תספורת בימי בין המצרים
השולחן ערוך (סימן תקנ"א הלכה י"ב) כותב "תספורת שבוע זה, אחד ראשו ואחד כל שיער שבו אסור". מבואר שהאיסור בתספורת היא רק בשבוע שחל בו תשעה באב, אבל שפם שמעכב את האכילה מותר, וכך נוהגים בני ספרד.
הרמ"א (שם הלכה ד') כותב "אבל לעניין תספורת נוהגים להחמיר מי"ז בתמוז". וכך נוהגים בני אשכנז.
ודין זה נוהג בין איש ובין אישה, מכל מקום אישה שיש לה ריבוי שער ויש בדבר חשש צניעות, כתב בשו"ת שבט הלוי (חלק י' סימן פ"א אות ח') שאפשר להקל.
ללכת לים בימי בין המצרים
השולחן ערוך (סימן תקנ"א הלכה י"ח) "צריך להיזהר מי"ז בתמוז עד תשעה באב שלא לילך יחידי מארבע שעות עד תשע שעות, ולא יכו התלמידים בימים ההם".
מבואר שיש בימים אלו סכנה, ולכן יש להימנע ככל האפשר מלהיכנס לסכנה, ודנו הפוסקים לגבי ללכת לבריכה או לים בימים אלו, האם הדבר נחשב לסכנה.
המקור חיים (לבעל החוות יאיר סימן י"ד) כתב שיש להימנע מלרחוץ בנהרות בימי בין המצרים מפני הסכנה והעת מסוגל לרעה, וכן כתבו הגרי"ש אלישיב הלכות ומנהגי בין המצרים (פרק ג' עמוד ל"ד הערה 33).
וכן הגרי"י קניבסקי בספר אורחות רבינו (חלק ב' עמוד קכ"ט) לא נתן לילדיו לנסוע לים בבין המצרים, משום שיש בדבר סכנה.
אמנם מי שצריך ללכת לים לצורך בריאות, כתב הגאון ר' חיים קניבסקי (שם) שאין צריך להימנע מלילך בימים אלו, וכן נהג החזון איש לרחוץ בים עד ראש חודש אב לצורך בריאתו.
מאידך האור לציון (חלק ג' פרק כ"ה הלכה ה') כתב מותר ללכת לים או לבריכה בימי בין המצרים, ואף אם לא הלך עדיין לפני בין המצרים, אולם בשבוע שחל בו תשעה באב, אסור להתרחץ אף במים קרים, וממילא אין ללכת בימים אלו לים או לבריכה.
וכן כתב בהלכות שלמה בהלכות בין המצרים (פרק י"ד סימן ה') שמותר ללכת לים בימים אלו, ואף מי שלא הלך קודם לכן לים או לבריכה, אלא שיש להיזהר ביותר שלא להיכנס למצב של סכנה.
ומה שכתב השולחן ערוך שאסור לעשות אותם מפני הסכנה, אין לנו אלא דברים אלו.
דין שמיעת שירים בימי בין המצרים
המגן אברהם (בסימן תקנ"א סימן קטן י') כתב שאין לעשות ריקודים ומחולות בימים אלו, דהיינו בתקופת בין המצרים, וכן כתבו האחרונים.
בשו"ת מנחת יצחק (חלק א' סימן קי"א אות ד') כותב, שאף מה שכתב המגן אברהם לאסור רק ריקודים ומחולות, מכל מקום הלכה פסוקה מפי גדולי האחרונים, שגם לנגן בכלי נגינה בלבד, אסור.
וכן כתב בשו"ת אגרות משה (חלק א' סימן כ"א) שאסור לנגן בכלי נגינה בימי בין המצרים.
מאידך דעת ההליכות שלמה בהלכות בין המצרים (פרק י"ד סימן ג') שאין איסור בכלי נגינה אלא במנגינות המעוררות לריקוד, אלא שנכון להימנע בימים אלו אף ממגינות שאינן מביאות לידי ריקוד.
הלומד נגינה ומתרגל תרגלי נגינה, דעת האור לציון בהלכות בין המצרים (פרק כ"ה הלכה ב') שיש להימנע מלתרגל בימים אלו.
הילקוט יוסף בהלכות בין המצרים (בסימן תקנ"א הלכה ז') כותב ישראל שמתפרנס על ידי השמעת קול מכלי נגינה מפני אנשים, אם אינו יודע מלאכה אחרת, ועושה כן אצל הגויים, וגם אינו עושה כן לשמחה, אלא מפני שאין לו מה לאכול (דהיינו פת), יש להתיר לו לנגן בכלי שיר גם לאחר ראש חודש אב.
אולם אם עושה כן אצל יהודים, יש לאסור בכל עניין מיום שבעה עשר בתמוז, ואפילו עושה כן מפני יהודים שאינם שומרים תורה ומצות, יש לאסור, משום שמכשיל אותם בשמיעת שירים בימים אלו.
לעניין ילדים כתב באגרות משה (חלק ד' סימן כ"א) שיש להחמיר בקטנים שהגיעו לחינוך, שלא ישמעו כלי נגינה בימים אלו.
הלכות בין המצרים: למי כן מותר לשמוע שירים בימי בין המצרים?
האור לציון בהלכות בין המצרים (פרק כ"ה הלכה ב') כותב אין לו לשמוע נגינות מיום שבעה עשר בתמוז עד לאחר תשעה באב, ואף אם סובל מעצבות או מחוסר מנוחת הנפש, אלא אם כן סובל מדיכאון, שמותר לו לשמוע שירים עד ראש חודש אב.
וחולה עצבים מותר לו לשמוע כלי שיר אפילו בתשעה באב עצמו, ושירה בפה מותר, מכל מקום לכתחילה יש להימנע מלשיר בפה מראש חודש אב עד תשעה באב.
מבואר שאדם בדיכאון, וכן חולה עצבים, וכן שירה בפה מותרים גם בימים אלו.
ריקודים ומחולות לשמחת שבע ברכות בימים אלו, וכן לבני ספרד שאפשר לקיים חתונות עד ראש חודש, מה דינם לגבי ריקודים ומחולות?
האור לציון (בהלכה א') כתב, מותר לבני ספרד להתחתן עד ראש חודש אב, וראשי החתן לברך שהחיינו על הטלית כנהוג, וכן מותר להשתתף בשמחה זו אף שמנגנים בה בכלי שיר, משום מצווה של שמחת חתן וכלה.
וכן כתב בשו"ת משנה הלכות (חלק ו' סימן ק"ט) הביא בשם הגאון ר' משה פיישטיין, שמותר לנגן ולעשות ריקודים ומחולות, משום שאין לך מצוה גדולה מלשמח חתן וכלה.
מאידך בשו"ת שבט הלוי (חלק ג' סימן קנ"ז) כותב שאין לעשות ריקודים ולנגן בכלי זמר בשמחת השבע ברכות, אלא שירה בפה בלבד.
לעניין שאר סעודות כגון ברית מילה, ופדיון הבן, וכן שמחת בר מצווה, וסיום מסכת, דעת הגאון ר' יוסף שלום אלישיב בספר תורת המועדים (סימן ה' אות ג') שאין לנגן בה בכלי נגינה, אך מותר לשיר בפה, וגם בזה ימעטו מהרגיל.
מאידך דעת הילקוט יוסף בהלכות בין המצרים, אך בשמחת מצוה הנעשית בזמנה, כגון מילה או פדיון הבן, או בסעודת חתן וכלה בתוך ימי שבעה ימי חופתם, או בסעודת בר מצוה המתקיימת בזמנה, מותר לשמוע שירי קודש המלווים בכלי נגינה.
אבל אם מקדימים או מאחרים במספר ימים את הבר מצוה, ראוי להחמיר שלא להשמיע כלי נגינה, בסעודה זו בין המצרים.
