להלכה: אסור לאדם לבקש בשבת על ידי תפילה ותחינה על צרכיו האישים, כגון על פרנסה ושידוך וכדומה, אמנם תפילה הקבועה בסידורים שכולם נוהגים לאמרה, מותר.
בקשות על עניינים רוחניים, וכן בקשות על צרכיו הגשמיים שהם רק בהרהור הלב ולא בדיבור להלכה מותר.
בביאור הדברים:
אסור לאדם לבקש ולהתחנן לצורך צרכיו, ולכן אסור לאדם לבקש לצורך חולה או לצורך פרנסה וכדומה, כדי שלא יתעורר לבכי ולצער ביום השבת.
והמקור לכך, הובא בתלמוד ירושלמי שבת (פרק ט"ו הלכה ג') אסור לתבוע צרכיו בשבת, דהיינו אסור לאדם לבקש על צרכיו בשבת.
מקור נוסף, הגמרא בשבת (דף י"ב עמוד א') וכך נפסק בשולחן ערוך (סימן רפ"ז הלכה א') הנכנס לבקר את החולה אל יאמר לו כדרך שאומר לו בחול, אלא אומר לו 'שבת היא מלעזוק ורפואה קרובה לבוא', והטעם כתב הר"ן (שם) שעל ידי כך יתעורר לבכי וצער.
מקור נוסף, בשו"ת פאר הדור לרמב"ם (סימן ק"ל) כתב לא מנעו ברכות אמצעיות של שמונה עשרה כי אם מפני שהוא רחמים ותחנונים, והטעם כי התפילה עבודה נכונה לכבוד ה' יתברך, ובבואו יום השבת ויום טוב צריך להיות שמח ונלעז ולהודות לה' יתברך אשר נתן מנוחה לעמו ישראל שבתות ומועדים לשמחה, לא שיהיה יום תענית וזעקה ויגון, אל יאמר בהם אלא הדברים המשמחים ולהזכיר נפלאותיו אשר עשה עם אבותיו.
תפילות ובקשות הקבועות
לעניין האם מותר לבקש ולהתחנן תפילות הקבועות והסדורות, בתלמוד ירושלמי (שם) ר' זעירא שאל רבי חייא בר בא מהו לומר בשבת רועינו פרנסינו, אמר ליה טופס ברכה הן, מבואר מדבריו שברכות הקבועות מותר לבקש אותם.
כתב בספר שלמי שבת (פרק צ"א) בשם האחרונים להצדיק להתפלל את תפילת 'ריבון העולמים' שלאחר פיוט 'שלום עליכם', וכן את 'תפילת רב' הנאמרת לאחר 'ברכת החודש', וכן את תחינות 'הרחמן' הנאמרות לאחר סיום ברכת רביעית של ברכת המזון.
וכן כתב בשו"ת נשמת חיים (סימן כ"ג) והשיב איך אפשר לבקש בתפילת החודש חיים פרנסה, וכתב שלא אסרו לתבוע צרכיו בשבת, אלא ביחיד העושה לעצמו תפילה מיוחדת על איזה מקרה הנחוץ לו באותה שעה, כגון רפואה פרנסה וכדומה, אבל נוסח תפלה הקבוע לכולם בנוסחא אחת, אין קפידא בזה.
בקשת צרכים רוחניים בשבת
המגן אברהם (סימן רפ"ח סעיף קטן י"א) וכן השולחן ערוך הרב (סימן רפ"ח) כתבו לא אסרו לומר תחנונים בשבת, אלא לבקש בהם על צרכיו, כגון על פרנסה רפואה וכדומה וכיוצא מאלו מצרכי הגוף שיש לו צער לפניו.
משמע שבקשות רוחניות שהם לא מצרכי הגוף, מותר.
וכך כתב בספר הליכות שלמה תפילה (פרק י"ד סעיף י"א) מותר לכתחילה לומר בשבת תפילת רבי נחוניא בן הקנא שקודם הלימוד, (המוזכר בגמרא בברכות דף כ"ח עמוד ב') כי בקשה לעניינים רוחניים אינה בכלל בקשת צרכיו האסורים בשבת.
תפילה על צרכיו כחלק מסגולה של ארבעים יום
בעניין להתפלל על צרכיו כגון על פרנסה שידוך וכדומה כחלק מסגולה קבועה של ארבעים יום רצופים, כתב בספר שלמי שבת (שם) בשם הגרש"ז אויערבך שמותר להתפלל בשבת.
אמנם בשו"ת תשובות והנהגות (חלק ד' סימן ס"א) כתב שאפשר להתפלל את התפילה של יום השבת במוצאי שבת ואין זה נחשב הפסק, ולכן אפשר להתפלל תפילה זו במוצאי שבת.
אמירת תהילים על חולה בשבת
בעניין אמירת תהילים על חולה בשבת, כתב בספר הליכות שלמה (שם) שיש מקום להקל שאומר ביחידות שלא ניכר שאומר לזכות החולה.
בקשת צרכיו בהרהור הלב
לעניין לבקש צרכיו בהרהור הלב, דעת הגרש"ז אויערבך (שם) שכל האיסור הוא על בקשת צרכיו בדיבור, אבל בהרהור הלב מותר, ועל כן מותר בכל שבתות השנה לבקש על צרכיו האישים.
וכן בזמן הברית מילה שהוא עת רצון, מותר להרהר בלב על צרכיו האישים.