להלכה: השותה שמן זית, אינו מברך עליו כלל מאחר שהוא מזיק, ויש שכתבו שמברך עליו 'בורא פרי העץ', ונראה שספק ברכות להקל.
לכתחילה יקח מאכל או משקה שהוא שהכל ויברך עליו 'שהכל נהיה בדברו' ויפטור בכך את השמן זית.
בביאור הדברים:
השולחן ערוך (סימן ר"ב הלכה ד') שמן זית אם שתאו כמות שהוא, אינו מברך עליו כלל, משום דאזוקי מזיק לה. וכתב המשנה ברורה (שם) ואפילו חושש בגרונו נמי אינו מברך, דשמן כמות שהוא אין נהנה ממנו.
שמן זית בזמנינו שמוציאים ממנו את החומרים המזיקים, נחלקו הפוסקים הבן איש חי (פרשת פנחס אות ט') כתב שמן זית לבדו מברכים עליו 'בורא פרי העץ'.
אמנם חלקו עליו האור לציון (חלק ב' עמוד קט"ו) ונראה שאין לברך עליו כלל ולא נראה שהשתנו הטבעים מזמן מרן השולחן ערוך, וגם שאין ראיה שהוא מזיק מכל מקום אין זה ראיה מאחר שיכול להיות שהוא מזיק היזק שאינו ניכר.
וכך הסכים הגר"ש וואזנר בספר שערי הברכה (פרק י"ח הערה פ"ח) שאף על פי כן נחשב כמזיק לעניין חיוב ברכה.
לכתחילה כתבו הפוסקים, (הכף החיים (שם סעיף קטן מ', וכן האור לציון שם) שיברך ברכת 'שהכל נהיה בדברו', על מאכל אחר ויכויון לפטור בזה את השמן זית, ויצא לכל הדיעות.
