מה מברכים על ברקים ועל רעמים?

להלכה:
על הברקים מברך "בָּרוּךְ אַתָּה יהֵוָהֵ, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית"
על הרעמים מברך "בָּרוּךְ אַתָּה יהֵוָהֵ, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם שֶׁכֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ מָלֵא עוֹלָם".

מה מברכים על ברקים ועל רעמים? בביאור הדברים:

השולחן ערוך (סימן רכ"ז הלכה א') "על הזיקים והוא כמין כוכב היורה כחץ באורך השמים ממקום למקום ונמשך אורו כשבט, ועל רעדת הארץ, ועל הברקים ועל הרעמים ועל רוחות שנשבו בזעף, על כל אחד מאלו אומר "בָּרוּךְ אַתָּה יהֵוָהֵ, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית".
"ואם ירצה יאמר "בָּרוּךְ אַתָּה יהֵוָהֵ, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם שֶׁכֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ מָלֵא עוֹלָם".

המשנה ברורה מביא והעולם נוהגים לברך על הברקים עושה מעשה בראשית, ועל הרעמים שכוחו וגבורתו מלא עולם, וכן מסתבר שעל ידי הרעם נראה גבורתו של הקדוש ברוך הוא יותר מברק, אמנם באמת שייך כל אחת מהברכות על שניהם.

מבואר שעל הברק יש לברך בשם ומלכות, רק אפשר לברך או שכוחו גבורתו מלא עולם, או מעשה בראשית, רק העולם נוהגים לברך על הברקים עושה מעשה בראשית, ועל הרעמים שכוחו גבורתו.
ועל כן אם שמע רעם וראה ברק כאחד, מברך ברכה אחת, דהיינו עושה מעשה בראשי

וכן כתב בספר הליכות ברכות (סימן רכ"ז הלכה א') מיהו מנהג העולם לברך על הברקים עושה מעשה בראשית, ועל הרעמים שכוחו וגבורתו מלא עולם, היות ועל ידי הרעם ניכרת גבורת הבורא יותר מאשר על ידי ברק, אך אם בירך להיפך ודאי שיצא וכפי עיקר הדין.

המשנה ברורה מביא והוא הדין אם לא ראה את הברק ושמע קול הרעם וברך עליו שכוחו וגבורתו מלא עולם או שברך עושה מעשה בראשית, ואחר כך ראה ברק, מברך עליו גם כן עושה מעשה בראשית.
בשערי תשובה מביא בשם הברכי יוסף שאם ברך על הברק ונתכון לפטור הרעם הבא אחריו, יצא בדיעבד, ורוצה לומר שטבע הבריאה שאחר הברק יוצא רעם, אם כן חל ברכתו על הרעם שיצא אחר כך.

האם מברכים בשם ומלכות על הברקים ועל הרעמים?

על הברקים ועל הרעמים נוהגים לברך בשם ומלכות, וכך מבואר בשולחן ערוך (סימן רכ"ז הלכה א').

הפתח הדביר (חלק ב' סימן רכ"ז סימן קטן ג') כתב שיש נוהגים לברך על הברקים ועל הרעמים, בלא שם ומלכות.
וכן כתב הבן איש חיי (עקב סעיף ט"ז) שמנהג עירו לברך בלא שם ומלכות, וכן כתב הכף החיים (אות א') שמנהג העולם לברך בלא שם ומלכות.

אך למעשה נראה וכך כתב בחזון עובדיה (עמוד תס"א), וכן כתב באור לציון (פרק י"ד הלכה מ"ז) כל הברכות האלו [על הברקים ועל הרעמים], הדין הוא שצריך לברכם בשם ומלכות, מכל מקום יש מקומות שנהגו לברך ברכות אלו או חלקם בלא שם ומלכות, וכל אחד ינהג כמנהג מקומו.

ומי שאין לו מנהג ברור בזה, רשאי לברך ברכות אלו בשם ומלכות, ואף מי שנהג שלא לברך בשם ומלכות וכעת רוצה לנהוג לברך בשם ומלכות, רשאי לברך בשם ומלכות.

כמה פעמים ביום חייב לחזור ולברך על הברקים ועל הרעמים?

השולחן ערוך (בסעיף ב') כותב "כל זמן שלא נתפזרו העבים, נפטר בברכה אחת, נתפזרו בין ברק לברק ובין רעם לרעם, צריך לחזור ולברך".

מבאר המשנה ברורה ודווקא היכא שהשמים נהיו טהורים לגמרי בין ברק לברק, ואחר כך נתקררו השמים ושמע עוד קול רעם וברק, צריך לברך מחדש עליהם, משום שזהו כבר דבר חדש, אבל אפו שהתפזר על ידי רוח אחד הנה ואחד הנה, ועדיין מעונן הרקיע, אז נפטר הכול על ידי ברכה הראשונה ואין צריך לחזור ולברך מחדש.

מבואר שבאותו יום יש לברך רק פעם אחת, אמנם אם התבהרו השמים, ולאחר מכן נתקררו השמים עוד פעם יש לברך עליו מחדש, משום שזה כבר יצרה חדשה.

ומשמע בירושלמי שדווקא באותו יום, אבל ביום אחר בכל מצב צריך לברך עוד פעם מחדש.

ומה נחשב ליום חדש, בספר הליכות שלמה (פרק כ"ג סימן כ"ה) בשם ספר בסתר רעם, שהוא היום והלילה שלאחריו, מכל מקום כשקם משנת הלילה אף קודם היום יכול לברך, שכבר נחשב ליום חדש.

וכן הורה הגר"ש ואזנר (שער העין עמוד ת"ל) שדינו כמו ברכות התורה, שכל זמן שלא הלך לישון נחשב לאותו יום, כשקם בבוקר נחשב ליום אחר.

ואם היה ער כל הלילה, דעת הגאון ר' משה שטרנבוך (תשובה בספר שער העין עמוד תנ"ח) שלא יברך למחר, משום שזה נחשב לעניין זה המשך היום הקודם.

מאידך הגאון ר' חיים קניבסקי (שער העין פרק י"ד הלכה י"ט), שכן מברך, ונחשב לגבי זה ליום חדש.

מאמרים נוספים שיעניינו אותך:

שתפו את המאמר:
עסקים מומלצים באינדקס אנ"ש​
דבר תורה על פרשת השבוע​
הישארו מעודכנים

הצטרפו אל רשימת התפוצה שלנו ותקבלו עדכונים בכל מה שחדש

מה חדש באתר