בראש השנה נוהגים לאכול מאכלים מיוחדים ונקראים סימנים.
כתב השל"ה הקדוש (ראש השנה עמוד הדין נ"ד עמוד א') "אין שום רמז באכילת הפרי, רק הפרי הוא סימן שיזכור האדם ויתעורר בתשובה ויתפלל על דבר הזה, רצוני לומר שכשמים רוביא על שולחנו ואכלו, אז הוא מזכיר שיתפללו על שירבו זכויותינו, נמצא העיקר הוא ההתעוררות והתפילה, ולאחר שיתפלל, ואוכל דבר רושם שתתקיים תפילתו".
ויש שכתבו שעיקר אכילת סימנים אלו אינם לתפילה אלא לבטחון, שאנו בטוחים שנכתב לחיים טובים לשלום, וכך כתב החכמת שלמה (אור החיים סימן תקפ"ג).
השולחן ערוך (סימן תקפ"ג הלכה א') "יהא אדם רגיל לאכול בראש השנה רוביא דהיינו תלתן, כרתי, סלקא, תמרי, קרא, יאמר "יהי רצון שירבו זכיותינו", כרתי "יכרתו שונאינו", סלקא "יסתלקו אויבינו", תמרי "יתמו שונאינו", קרא "יקרע גזר דיננו ויקראו לפניך זכיותינו".
"אוכלים ראש כבש לומר נהיה לראש ולא לזנב, וזכר לאילו של יצחק".
מוסיף הרמ"א (שם) "ויש נוהגים לאכול תפוח מתוק בדבש, ואומרים תתחדש עלינו שנה מתוקה, וכן נוהגים, ויש אוכלים רימונים ואומרים "נרבה זכיות כרמון", ונוהגים לאכול בשר שמן וכל מיני מתיקה".
החושש מתולעים וכדומה, כתב הכף החיים שיכול לומר את יהי רצון גם על ראייתם בלא לאוכלם, ואף יכול לאומרו בלא לראותם כלל, מפני שהוא בקשת רחמים שאפשר לאומרו גם בלי אכילה וראייה.
וכן כתב האור לציון (חלק ד' פרק ג' הלכה ב') ומי שמאכלים אלו מזיקים לו, או שאינו אוהב לאוכלם, אינו צריך לאכול, ודי שמביאים לפניו ואומר את הנוסח.
בקיצור הלכות ומועדים (סדר הקידוש והסעודה סימן כ"א) כתב שאם אינו אוכלם יאמר יהי רצון בלא הזכרת השם.
יש ליטול ידיים ולברך ברכת המוציא ולאכול ממנו מעט פת, כדי לא להיכנס לספק ברכה אחרונה, ואז יתחיל באכילת הסימנים ויש לו לברך על ברכה מפני עצמה ואין היא נפטרת בברכת הפת, [ויתכוון בפירוש שלא לפטור אותם], מפני שאין הם באות מחמת הסעודה, אמנם יש שנהגו לערוך סדר זה בין הקידוש לסעודה, לפני ברכת המוציא.
תמרים, יש לקחת אותו בתחילה, ולברך עליו בורא פרי העץ ולאכול ממנו מעט, ויכיון לפטור כל ברכת העץ מסימנים אלו, והטעם שמקדים אותו בראש מפני שתמרים מין שבעה הם קודמים לכולם, ויאמר יהי רצון "שיתמו אויבנו וכל מבקשי רעתנו". ויכיון לאויבי ישראל שבעולם הזה שימותו מהרה ולא ישאר מהם זכר.
והרוצה לומר קודם יהי רצון ולאחר מכן לברך ולאכול רשאי, וכך מבואר באור לציון (חלק ד' פרק ג' הלכה ב').
רוביא, והוא מה שקורין בלשון ערבי "לוביא", ויברך עליו בורא פרי האדמה ויכיון לפטור כל הסימנים מברכה זו, ויאמר יהי רצון "שירבו זכיותינו ותלבבנו", ובזה אנחנו מבקשים שהקב"ה ירבה לנו את הזכויות ונעבור בשלום את הדין.
כרתי, יכיון בזה על כוחות הרעות שנבראו מעוונות של אדם ומניצוצי קרי, ויאמר יהי רצון "שיכרתו אויבינו ושונאינו וכל בקשי רעתנו".
סלקא, ופירושו סלק עלים ולא הסלק האדום, ויכיון בזה על המקטרגים וכוחות הדין המשטינים למעלה, ויאמר יהי רצון "שיסתלקו אויבנו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו".
קרא, ופירושו דלעת, וקרא בלשון קרע ויאמר יהי רצון "שתקרע רוע גזר דיננו, ויקראו לפניך זכיותינו".
רמון, אוכלים אותו מפני שהוא מתוק ויאמר יהי רצון "שנהיה מלאים מצוות כרימון".
תפוח, הטעם שלוקחים תפוח לטבול בדבש ולא פרי אחר, כתב המהרי"ל (הלכות ראש השנה אות ו') לרמוז בזה על גן עדן הנקרא "שדה תפוחים".
ולמה דווקא תפוח עם דבש, מפני שאנו יודעים שטבעו של התפוח הוא, שאחרי זמן שמקלפים את קליפתו מתחיל להשחיר, אך יש עצה אחת איך בכל זאת לשמור על מראהו, למרוח דבש על הפרי, כי הדבש בכוחו סגולתו הטבעית שומר ומגן על מראהו.
ולכן אנחנו לוקחים תפוח בדבש, ואומרים לקדוש ברוך הוא הרי עם ישראל נמשל לתפוח, ועבר ועובר הרבה צרות וייסורים, ולפעמים אנחנו עושים מעשים נגד רצונך, וממש אנחנו משחירים את פנינו לבלתי הכר בעבירות ובמעשים לא טובים, אך רבינו של עולם אנו מבקשים, תמרח ותציף אותנו בדבש, ותראה איך פתאום אנו שומרים על מראנו, ומתחילים להכיר במתיקות של הטוב שנתת לנו, ומשתדלים להיות כמה שיותר טובים, ועל כן תזכנו בשנה טובה ומתוקה.
לעניין ברכתו יוצא בברכת העץ שברך, ואין לברך כלל על הדבש מפני שהוא טפל לעץ.
ראש כבש, ואם אין לו ראש של כבש ייקח ראש פרה, או ראש עגל, או ראש עוף, או ראש דג, ויאמר יהי רצון "שנהיה לראש ולא לזנב". ואם אוכל ראש של כבש יש להוסיף "ותזכור לנו עקדתו ואילו של יצחק אבינו עליו השלום בן אברהם אבינו עליו השלום".
אם הביאו לפניו תמרים חדשים האם יש לו לברך עליהם ברכת שהחיינו, האור לציון (שם) כותב אם ראה הפירות החדשים לפני הקידוש, וידע בשעת הקידוש שיביאו תמרים אלו בסעודה, לא מברך עליהם שוב, אפילו אם לא היו לפניו בשעת הקידוש, ואבל אם לא ראה אותם כלל עדיין, או שכבר ראה אותם אבל לא ידע בשעת הקידוש אם יביאו לו תמרים חדשים אלו, יברך עליהם כעת ברכת שהחיינו.
וטוב שיביא את הפירות לשולחן בשעת הקידוש, ויכיון עליהם ברכת שהחיינו, ושוב לא יברך עליהם בסעודה בשעת שאוכלם.
הצטרפו אל רשימת התפוצה שלנו ותקבלו עדכונים בכל מה שחדש
אתר פרשת יהדות הינו אתר המנגיש נושאים רבים ביהדות ומטרתו להמשיך ולזכות את הרבים. באתר תמצאו מגוון תכנים מרתקים ומעניינים בקשת רחבה של נושאים.
הצטרפו אל רשימת התפוצה שלנו ותקבלו עדכונים בכל מה שחדש