הלומד בלילה ולא ישן כלל דינו לגבי ברכת התורה

היושן בלילה עם בגדיו על מיטתו, דעת הגרי"ש אלישיב (שבות יצחק חלק ח' עניני ברכות פרק כ' אות ז') שכל שישן על מיטתו נחשב לשינת קבע, מאידך בשו"ת קרן לדוד (חלק א' סימן י"א) שאם ישן בבגדיו על מיטתו ודעתו לקום ולישון אחר כך שינת קבע, לא יברך לאחר השינה הראשונה ברכת התורה, כיון שמוכח ממעשיו שהיא שנת עראי וכוונתו רק להסיר את התנומה מעיניו ואחר כך לחזור ולישון שינת קבע.

וכך נהג הגרש"ז אויערבך (שבות יצחק שם) שבלילות שבת הארוכים אחר הסעודה היה ישן כשעה על מיטתו ולא היה מברך לפני לימודו כיון שהיה ישן בבגדיו ורק כשעה.

הלומד כל הלילה עד הבוקר האם צריך לברך ברכת התורה, בני אשכנז נהגו בזה כדעת המשנה ברורה (שם) שכתב יש אומרים דאין צריך לברך בבוקר, ויש אומרים דצריך לברך כי קבעו חכמים ברכה זו בכל יום דומיא דשאר ברכות השחר, וספק ברכות להקל. אך אם אפשר לו לשמוע מאחר ברכת התורה, ויאמר לו שיכוון להוציאו בהברכות והוא יכוון לצאת ויענה אמן, ויאמר איזה פסוקים כדי שיהא נחשב לו במקום לימוד.
בני ספרד נהגו כדעת האר"י ז"ל ולכן הניעור בלילה, כגון בליל שבועות או בליל הושענא רבה, חייב לברך ברכת התורה בזמן עלות השחר, וכן פשט המנהג בכל תפוצות בני ספרד, וידוע שבמקום מנהג לא אומרים ספק ברכות להקל.

קראו גם:

• הלכות ברכת התורה
• הלכות ברכות השחר