ברכות התורה

קריאה בתורה

בָּרוּךְ אַתָּה יהֵוָהֵ, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְותָיו וְצִוָּנוּ עַל דִּבְרֵי תורָה:
וְהַעֲרֵב נָא יהֵוָהֵ אֱלהֵינוּ אֶת דִּבְרֵי תורָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִיפִיּות עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ כֻּלָּנוּ יודְעֵי שְׁמֶךָ וְלומְדֵי תורָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה יהֵוָהֵ, הַמְלַמֵּד תּורָה לְעַמּו יִשְׂרָאֵל:

בָּרוּךְ אַתָּה יהֵוָהֵ, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּורָתו. בָּרוּךְ אַתָּה יהֵוָהֵ, נותֵן הַתּורָה:

וַיְדַבֵּר יהֵוָהֵ אֶל משֶׁה לֵּאמר:
דַּבֵּר אֶל אַהֲרן וְאֶל בָּנָיו לֵאמר כּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אָמור לָהֶם:

יְבָרֶכְךָ יהֵוָהֵ וְיִשְׁמְרֶךָ:
יָאֵר יהֵוָהֵ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ:
יִשָּׂא יהֵוָהֵ  פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלום:
וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרְכֵם:

מהם ברכות התורה?

להלכה: ברכות התורה צריך ליזהר בה הרבה מאוד, והמנע מלאמרה עונשו גדול והנזהר בה זוכה לבנים תלמידי חכמים.

המסתפק אם בירך ברכת התורה, יש לו לבקש מחברו שיוציא אותו ידי חובה, ואם אין לו ממי לבקש שיצא ידי חובה בברכת האהבת עולם. וילמד מיד לאחר התפילה.
חייבים לברך ברכת התורה על כל לימוד שהוא, ואפילו על דברי מוסר וחסידות, אמנם סיפורי צדיקים אינם חייבים בברכת התורה.

הכותב דברי תורה חייב בברכת התורה, אמנם המהרהר בדברי תורה אינו חייב בברכת התורה, ועיין בדינים אלו בארכה לפי שיטות הפוסקים.

ברכת התורה, נאמרו בה ג' ברכות ברכת 'וצוונו על דברי תורה' וכן ברכת 'והערב נא' וברכת 'אשר בחר בנו'.

היה ניעור כל הלילה האם צריך לברך ברכת התורה, לדעת בני ספרד יש לברך ברכת התורה בבוקר כמו שמברכים את שאר ברכת השחר, ודעת בני אשכנז שלא לברך כלל, ומבקש מאחר שיוציא אותו ידי חובה.

הלכות ברכות התורה - בביאור הדברים

ברכת התורה צריך ליזהר בה מאוד, ולא ילמד תורה קודם שיברך, ויברך אותה בשמחה רבה,

כמו שמצינו בחז"ל (גמ' בבא מציעא דף פ"ה עמוד ב') על מה אבדה הארץ, ויאמר ה' על עזבם את תורתי, ואמרו חז"ל שדבר זה נשאל ללוים על מה אבדה הארץ, שישראל היו עסוקים בתורה ומצינו שכל זמן שהיו ישראל עסוקים בתורה וותר הקדוש ברוך הוא על עונותיהם, ולכן לא ידעו על מה אבדה הארץ, והקדוש ברוך הוא הבוחן לבבות ידע כי אע"פ שהיו עסוקים בתורה לא היו עסוקים בתורה לשם לימוד התורה, אלא כמו שלומדים שאר חכמות, ולכן לא בירכו ברכת התורה, שלא הייתה התורה חשובה בעיניהם ולכן לא הגנה. לכן צריך ליזהר בה מאוד ולתן הודאה על שבחר בנו ונתן לנו כלי חמדתו.

ועוד אמרו חז"ל, (והובא במשנה ברורה סימן מ"ז הלכה א') שאינו זוכה חס ושלום שיהיה לו בן תלמיד חכם עבור זה שאינו נזהר בברכת התורה.

ברכת התורה, נחלקו הפוסקים האם היא מדאורייתא, והמסתפק האם בירך ברכת התורה חוזר ומברך, משום דספק דאורייתא לחומרא, (ומכל מקום יחזור רק על ברכת 'אשר בחר בנו' שהוא המעולה שבברכות. וכך דעת הרמב"ן והחינוך והרשב"א.
או שברכתו מדרבנן, והמסתפק האם בירך ברכת התורה, אינו חוזר ומברך, דספק דרבנן לקולא. וכך הובא במאמר מרדכי בשם הלבוש כדעת הרמב"ם.
למעשה, כתב המשנה ברורה (סימן מ"ז) שהנכון שיבקש מחברו שיוצאנו בברכת התורה או שיכוון לכתחילה לצאת באהבה רבה ולפטור, וילמד תכף לאחר התפילה.

ואם לא כיוון באהבה רבה לצאת ידי ברכת התורה, כתב הפסקי תשובות בשם הערוך השולחן (שם סעיף ו') שיעלה לתורה ויצא ידי חובה ברכת 'אשר בחר בנו'.
ואם כיוון באהבה רבה ולא למד תכף לאחר התפילה, כתב המשנה ברורה (שם) שיש להורות לו שלא יחזור ויברך.

צריך לברך בין למקרא בין למשנה ובין לגמרא, כמבואר בשולחן ערוך (שם הלכה ב'). והוסיף ברמ"א (שם) ובין למדרש. וכתב המשנה ברורה (שם) שדעת השולחן ערוך כדעת הרמ"א שגם על המדרש צריך לברך, והסיבה שלא כתב כן משום שדעתו שהמדרש בכלל המקרא.

הלומד תורה שבכתב ואינו מבין מה שלומד, כתב השדי חמד (כללים מערכת ב' סימן ל"ז) שמברך ברכת התורה.
הלומד תורה שבעל פה ואינו מבין, דעת המשנה ברורה (סימן נ' סעיף קטן ב') הלומד משנה וברייתא ואינו מבין, אינו נקרא לימוד, ולכן לא מתחייבים על כך בברכת התורה, מאידך המהר"ל (בגבורות ה' סוף פרק ס"ב) מחשיב את הלימוד ללא כוונה כלימוד, ולכן יש לברך עליהם ברכת התורה.

לימוד אגדה כמדרש רבה, וכל הלומד קבלה, הסתפק הערוך השולחן (שם אות ח') האם חייבים לברך ברכת התורה כיון שהכל תורה היא, או שאינו צריך לברך רק בלימוד שמפרש דברי המצוות כגון משנה או שמפרש דברי המקרא שזה מדרש, אבל לימוד שאינו פירוש המקרא והמשנה אינו מברך עליו ברכת התורה.
הכף החיים (שם) פסק שצריך לברך גם בדברי אגדה וקבלה, משום שהכל בכלל תורה.
הלומד ספר דקדוק שנצרך ללימוד תורה, ונעשה על ידי הצדיקים, כתב בשו"ת שלמת חיים (סימן שנ"ז) שצריך לברך ברכת התורה, שהוא בכלל לימוד תורה.

לימוד ספרי מוסר וכן דרוש וחסידות, כתב המקור חיים, שצריך לברך עליו ברכת התורה, וכן הלומד א' ב' עם התינוק, כתב בשו"ת תשובות והנהגות (חלק ד' סימן י"ז) שצריך לברך עליו ברכת התורה.

סיפורי צדיקים וכן עובדות מגדולי ישראל, כתב הפסקי תשובות (שם) שאין צריך לברך ברכת התורה, ואף שיש בהם מוסר השכל.

דברי תחנונים וכן אמירת תהילים קודם ברכת התורה, דעת השולחן ערוך והרמ"א (סימן מ"ו הלכה ט') להחמיר שלא לומר דברי תחנונים קודם ברכת התורה. השולחן ערוך (שם) כפי שכתב לחוש לסברא ראשונה, והרמ"א כתב ונהגו לסדר ברכת התורה מיד לאחר ברכת 'אשר יצר', למד המשנה ברורה (שם) שלמד למסקנא שאין לומר פסוקים אע"פ שהוא תחנונים קודם ברכת התורה.

הכותב דברי תורה אף על פי שאינו קורא, כתב השולחן ערוך (שם הלכה ג') שחייב לברך. המשנה ברורה (שם) כתב שיש להחמיר בכותב דברי תורה שיוציא מפיו קצת תיבות להינצל מברכה לבטלה, משום שהכותב הוא אינו אלא מהרהר, ועל הרהור פטור מברכת התורה.

והטעם שהכותב חייב לברך והרי הוא לא הוציא מפיו כלום, כתב הלבוש והובא במשנה ברורה (שם) משום דעבד מעשה, דהיינו כתיבה, ועוד טעם מובא בתלמידי רבנו יונה וכן בחי אדם והובא (שם) משום דדרך הכותב להוציא מפיו בשעת הכתיבה.

סופר ס"ת הכותב ספר תורה כדי להריוח ממון, ואינו מבקש להבין, כתב המשנה ברורה (שם) שאין צריך לברך משום שאינו נחשב ללמוד, וכל שכן אם כותב איזה פסוק באגרת הרשות לדבר צחות אין צריך לברך, כיון שאינו מתכוון ללמוד.

המהרהר בדברי תורה, כתב השולחן ערוך (שם) שאינו צריך לברך, משום דהרהור לאו כדיבור דמי. ועל כן הלומדים בעיון מתוך הספר, כתב המשנה ברורה (שם) שיזהרו להוציא קצת דברי תורה בפה אחר הברכה, אם לא שאמרו ברכת כהנים או פסוקים אחרים שנהגו לאמרם.

השומע דברי תורה, כתב השערי תשובה שחייב לברך ברכת התורה ששומע כעונה.
וכך הסכים הילקוט יוסף (שם אות ה') השומע דברי תורה מחברו, או שיעור תורה מפי תלמיד חכם, נכון שיברך תחלה ברכת התורה, ויסמוך להן פרשת ברכת כהנים כנהוג, ואחר כך יקשיב וישמע לכל הדעות, וגם השומע דברי תורה מרשם קול, וכן השומע דברי תורה ממי שאינו בר חיובא, נכון שיברך תחלה ברכת התורה.

לעניין להרהר בדברי תורה כל הזמן קודם שברך ברכת התורה, דעת הגר"א בביאורו להחמיר בכך אלא אם כן ברך ברכת התורה.

לעניין לעשות מצווה קודם ברכת התורה, כתב המשנה ברורה (שם) שמותר, ואף על פי שבעת מעשה המצווה בוודאי מהרהר בדין זה, אפילו הכי מותר דכל שאינו מתכוון ללמוד, אין צריך ברכה.

לעניין לפסוק דין בין בעלי דינים בלא נתינת טעם קודם ברכת התורה, כתב הרמ"א (שם) שמותר, משום שאינו דרך לימוד, ואת עיקר הדין הוא רק מהרהר בלבו, אמנם ללמוד דין בלי טעם, כתב המשנה ברורה (שם) שאסור שלא גרע מהכותב דברי תורה, שחייב בברכת התורה.
הגר"א בביאורו חולק וסובר שלפסוק דין בין בעלי דינים בלא נתינת טעם, אסור משום שלא גרע מהקורא מקרא בלבד שצריך לברך.

נוסח והברכות הן, ברכת 'אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על דברי תורה', וכך נפסק בשולחן ערוך (שם הלכה ה') וכך נהגו למעשה בני ספרד, מאידך המשנה ברורה (שם) כתב ומנהג מדינותינו לומר 'לעסוק בדברי תורה', וכך נהגו למעשה בני אשכנז.

ברכת 'והערב נא', כנפסק בשולחן ערוך (שם), וכתב המשנה ברורה (שם) ויש מדקדקים להוסיף 'וצאצאי צאצאינו', כי כל מי שהוא תלמיד חכם ובנו ובן בנו תלמיד חכם, שוב אין התורה פוסקת מזרעו, שנאמר 'לא ימושו מפיך'. ויכיון מאוד בברכת אהבה רבה ובברכת התורה בשעה שאומרים 'ונהיה אנחנו וצאצאינו'.
וברכת 'אשר בחר בנו', כנפסק בשולחן ערוך (שם).

ואומר 'והערב נא' עם ו', וכך נפסק בשולחן ערוך (שם) וכך נהגו למעשה לומר עם ו', וכתב המשנה ברורה (שם) שעדיף לומר עם ו' לצאת ידי כל הדעות, מאידך הרמ"א (שם) חולק ויש אומרים ברכת 'והערב נא' בלי ו'.
המברך ברכת 'הערב נא' בלי ו', כתב הילקוט יוסף (שם כ"ב) יצא ידי חובה.

לעניין להפסיק בין ברכת התורה ללימודו, כתב השולחן ערוך (שם הלכה ט') ויש אומרים שאם הפסיק בין ברכת התורה ללימודו אין בכך כלום, והנכון שלא להפסיק בניהם, וכן נהגו לומר פרשת ברכת כהנים סמוך לברכת התורה.

וכן המברך ברכת 'אהבת עולם' ופוטר בזה את ברכת התורה, כתב השולחן ערוך (שם) שילמד מיד, (ושם) הסתפק האם קריאת שמע עולה ללמוד או כיון שעיקרו לתפלה צריך ללמוד מיד לאחר התפלה.

המפסיק בלימודו ונתעסק בעסקיו, כתב השולחן ערוך (שם הלכה י') כיון שדעתו לחזור וללמוד לא הוי הפסק, וכן הולך לישון ואפילו שנת קבע על מיטתו, וכן לבית המרחץ ובית הכיסא, אינו חוזר ומברך.
הילקוט יוסף (שם אות כ"ו) והנכון שאם הולך לישון על מיטתו ביום שנת קבע והחליף בגדיו, שיהרהר ברכת התורה בלבו.

ונחלקו הפוסקים האם דעת השולחן ערוך רק אם דעתו לחזור וללמוד, אבל אם לא היה בדעתו לחזור וללמוד וחזר ולמד, יחזור ויברך ברכת התורה, או מזה שלא כתב השולחן ערוך אם דעתו לחזור וללמוד, משמע דמסתמא כן דעתו, וכתב המשנה ברורה (שם) דספק ברכות להקל, ולכן לא יחזור ויברך ברכת התורה.

הלומד בלילה ולא ישן כלל כתב השולחן ערוך (שם הלכה י"ב) שאין צריך לברך על לימוד הלילה, לפי שהלילה הולך אחר היום שעבר ואינו צריך לחזור ולברך כל זמן שלא ישן.
ואיזה שינה נצרכת כדי לברך, כתב המשנה ברורה (שם) שנת לילה קבע.

היושן בלילה עם בגדיו על מיטתו, דעת הגרי"ש אלישיב (שבות יצחק חלק ח' עניני ברכות פרק כ' אות ז') שכל שישן על מיטתו נחשב לשינת קבע, מאידך בשו"ת קרן לדוד (חלק א' סימן י"א) שאם ישן בבגדיו על מיטתו ודעתו לקום ולישון אחר כך שינת קבע, לא יברך לאחר השינה הראשונה ברכת התורה, כיון שמוכח ממעשיו שהיא שנת עראי וכוונתו רק להסיר את התנומה מעיניו ואחר כך לחזור ולישון שינת קבע.
וכך נהג הגרש"ז אויערבך (שבות יצחק שם) שבלילות שבת הארוכים אחר הסעודה היה ישן כשעה על מיטתו ולא היה מברך לפני לימודו כיון שהיה ישן בבגדיו ורק כשעה.

הלומד כל הלילה עד הבוקר האם צריך לברך ברכת התורה, בני אשכנז נהגו בזה כדעת המשנה ברורה (שם) שכתב יש אומרים דאין צריך לברך בבוקר, ויש אומרים דצריך לברך כי קבעו חכמים ברכה זו בכל יום דומיא דשאר ברכות השחר, וספק ברכות להקל. אך אם אפשר לו לשמוע מאחר ברכת התורה, ויאמר לו שיכוון להוציאו בהברכות והוא יכוון לצאת ויענה אמן, ויאמר איזה פסוקים כדי שיהא נחשב לו במקום לימוד.

בני ספרד נהגו כדעת האר"י ז"ל ולכן הניעור בלילה, כגון בליל שבועות או בליל הושענא רבה, חייב לברך ברכת התורה בזמן עלות השחר, וכן פשט המנהג בכל תפוצות בני ספרד, וידוע שבמקום מנהג לא אומרים ספק ברכות להקל.

דין נשים בברכת התורה, כתב השולחן ערוך (שם הלכה י"ד) נשים מברכות ברכת התורה, והטעם כיון שהם מחויבות ללמוד הדינים שלהם, ועוד דחייבת לומר פרשת הקורבנות כמו שחייבת בתפילה, ואם כן הברכה חלה על כך.

הגר"א בביאורו חלק וביאר טעם אחר למה יכולות לומר וצוונו, כיון שהם לא יותר גרועות מכל מצוות עשה שהזמן גרמא דיכולות לברך.

נשים שהסתפקו האם ברכו ברכת התורה, כתב הילקוט יוסף (שם) לכל הדעות אינם צריכות לברך ברכת התורה.

שתפו את המאמר:
עסקים מומלצים באינדקס אנ"ש​
דבר תורה על פרשת השבוע​
הישארו מעודכנים

הצטרפו אל רשימת התפוצה שלנו ותקבלו עדכונים בכל מה שחדש

מה חדש באתר
Translate »