מה מברכים על מים?

המשנה במסכת ברכות מ”ד: “השותה מים לצמאו מברך עליו שהכל נהיה בדברו, ר’ טרפון אומר בורא נפשות רבות וחסרונן”.
וכך פסק השולחן ערוך (בסימן ר”ד הלכה ז’) “השותה מים לצמאו מברך שהכל ולאחריו בורא נפשות רבות, אבל חנקתה אמצא ושתה מים להעביר האמצא אינו מברך לא לפניו ולא לאחריו”.

המשנה ברורה (בסימן קטן מ’) כתב: נראה דלאו דווקא לצמאו ממש, אלא אפילו כל שהחך נהנה מהמים, ומסתבר שאם החך נהנה ממנו הוא כן צמא קצת.
אבל אם הוא לא שתה בגלל שהוא היה צמא, אלא הוא שותה כדי להעביר את הדבר שעמד לו בגורנו, על זה אין לברך, משום שהשתייה אינה לצמאו.
ומבאר המשנה ברורה ודווקא ששותה את המים כדי להעביר את העומד בגרונו אין לברך, אבל ששותה שאר משקים או אוכל חתיכת פת שהחך נהנה מהם, אף שאין שותה אותו עכשיו אלא להעביר את העומד בגרונו, יש לברך עליו שהכל נהיה בדברו.
ומי סודה שאין להם טעם עצמי, רק שיש בהם גזים, דעת החוט השני (ריבית עמוד קל”ו, ברכות עמוד קצ”ד) שאין כל בני אדם ואין כל העיתים שווים בזה, והמרגיש בשתייתם נעימות נחשב שנהנה מן המים, ואין צריך דווקא טעם עצמי כמו סוכר, ויברך ברכת הנהנין אף כששותה שלא לצמאו.
מבואר שמי סודה נחשב כשאר משקים לעניין זה שאם שותה אותו שלא לצמאו, וכן אם רוצה להעביר דבר העומד בגרונו, גם יש לברך עליו שהכל נהיה בדברו.
מאידך דעת הגראי”ל שטיינמן (שלמי תודה הלכות ברכות עמוד י”ז) שמי סודה דינם כמים לעניין זה, כיון שהם מים בעלמא ואין הנאה לחיך מתוספת הגז.
השותה מים כדי לסייע לבליעת תרופה, כתב הבן איש חיי (שנה א’ פרשת מטות אות י”ב) שאין זה נחשב שתייה לצמאו, ולא יברך.
וכן כתב בשו”ת שבט הלוי (חלק י’ סימן פ”ג) שמי שצריך לשתות מים בתשעה באב כדי לבלוע כדור, לא יברך עליהם, כיון שמטרת שתייתו היא כדי לבלוע את הכדור, והוא אינו רוצה ליהנות מזה.
מאידך דעת הגרי”ש אלישיב (אשרי האיש חלק א’ פרק ל”ו אות י”ט) שלכאורה צריך לברך, מפני שסוף סוף נהנה, אבל אם שותה מים רק כדי להעביר את מרירות התרופה, לפי כל השיטות אין לברך עליו.
השותה תה ללא סוכר כדי שלא לצאת מביתו בלא משקה בגופו, אבל אינו צמא ואין לו הנהנה בלי סוכר, כתב בספר אמרי נועם (ברכות מ”ה עמוד א’) בשם הגר”א שאינו מברך.

השותה מים בערב צום ואין לו בזה הנאה

השותה מים בערב צום ואין לו הנאה בשתייה זו, ושותה כדי שלאחר מכן לא יחסרו לו נוזלים בצום, דעת הילקוט יוסף (בסימן ר”ד הלכה י’) שאין לברך על שתייה כזו שהכל נהיה בדברו, משום שאין לו הנאה מזה עכשיו, וכן השותה מים ביום חם מאוד, אין לו לברך על שתיה זו.
מאידך בשו”ת שבט הלוי (חלק ט’ סימן מ”ב) כתב שדעתו נוטה שהשותה על מנת שלא יצמא אחר כך צריך לברך, וכן הורה הגר”ש ואזנר (שערי הברכה פרק י”ח הערה ע”ז) שהשותה לפני צום מברך בכל אופן, והוסיף שכך נוהגים.
והטעם שבדבר כתב הא”א (בוטשאטש מהדו”ת) שיתכן שצריך לברך, שזהו בכלל לצמאו, שהרי סיבת השתייה היא כדי שלא יצמא אחר כך.

תוכן עניינים
אהבתם? שתפו ברשת!
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
תכנים חדשים שעלו לאתר
האם מותר להרוג ג’וק בשבת?

להלכה: אסור להרוג ג’וק בשבת, וכן אסור להרוג יתושים וכדומה, על אף שהם עוקצים אותו ומפריעים לא באכילתו, משום נטילת נשמה שהדבר אסור מהתורה.אבל לרסס

האם מותר לבלוע כדורים בשבת?

להלכה: יש חילוק בין סוגי הכדורים:כדורים כגון אקמול, דקסמול וכדומה שהם למטרת כאב ראש/בטן/צינון וכיוצ”ב לדעת רוב הפוסקים אסורים בשבת.אך אם נפל למשכב, או שסובל

האם אישה כשרה לכתוב מגילה?

נשאלתי מהאברך רבי עמנואל דויב שליט”א שביקש לכתוב מגילה לעצמו ולהרגיש סיפוק שאדם שמח ממעשה ידיו ואשת חבר חשקה גם היא בכתיבה כנאמר במגילה וגם

אמירת במה מדליקין בבית האבל

מנהג ישראל מקדמא דנא לומר פרק  משנת במה מדליקין בזמן קבלת שבת והביאו מרן (בסימן ר”ע) ומרן הביא באיזה זמן אין לומר אך לא הביא

מעוניינים לפרסם כתבה? השאירו פרטים!
Translate »
שינוי גודל גופנים
ניגודיות