להלכה: מותר לשטוף כלים בשבת, בתנאי שיהיה באותו כלי שימוש באותו שבת, כגון אדם האוכל סעודה בערב שבת מותר לשטוף את הכלים לסעודת הבוקר, אבל לאחר סעודה שלישית אסור, כיון שלא יהיה לו שימוש באותו כלי בשבת.
ויש מחמירים שאם יש לו כלים נקים חוץ מאותם כלים, אין לו להשתמש בהם.
אמנם אם הדבר קשה לו, כגון אדם הסובל מחוסר ניקיון נראה שמותר לו לשטוף את הכלים בשבת.
לעניין כוסות, מותר לו לשטוף כוסות בשבת, כיון שאדם עשוי לשתות בכל שעה, וכן כוס של קידוש מותר לו לשטוף אותו לאחר סעודת הבוקר.
בביאור הדברים:
השולחן ערוך (סימן שכ"ג הלכה ו') "מדיחים כלים לצורך היום, כגון שנשאר לו עדיין סעודה לאכול, אבל לאחר סעודה שלישית אין מדיחים, וכלי שתיה מדיחים כל היום, שכל היום ראוי לשתייה".
מבואר שדבר שיש בו צורך, כגון אדם שאוכל בערב שבת וחייב את הכלים לסעודה בבוקר, מותר לו לשטוף את הכלים.
ואף שבהדחת כלים מפריד מהם את הלכלוך, כתב בשו"ת מנחת שלמה (חלק א' סימן י"א ענף ג' אות י"ט) שאין בזה משום איסור בורר, משום שבלשון בני אדם נקראת פעולה זו ניקיון, ועוד יש לדון שברירה היא דווקא מתערובת של דברים השווים זה לזה מבחינה מסוימת, וכאן הרי אין שייכות בין הכלי והלכלוך שעליו.
אם ברשותו כלים אחרים שיכול להשתמש בהם גם אם לא ידיח את אלה, כתב בשו"ת שבט הלוי (חלק ה' סימן ל"ט אות ג') שאף בזה מנהג העולם להדיח את הכלים המלוכלכים, ומכל מקום יש מקום להחמיר בדבר.
וכן כתב הערוך השולחן (סימן ז') שמי שיש לו כלים בריווח, אינו נכון שישטוף כלים אלו בשבת.
וכן כתב הילקוט יוסף (סימן שכ"ג הלכה י"ח) ראוי להחמיר שלא להדיח הכלים שאכל בהם בשבת, לצורך סעודה אחרת, כל שיש לו בארון ביתו מערכת כלים נוספת נקיה שאפשר להשתמש בה לצורך סעודת שבת.
אם הצטברו הרבה כלים מלוכלכים, ואם לא ידיח אותם הדבר יגרום להפצת ריח רע, או שלא יוכל להיכנס למטבח, מותר לו להדיחם בשבת, שהרי אין כוונתו בהדחה משום הכנה לימות החול, אלא משום סידור הבית.
וכן כתב השולחן שלמה (סימן קטן ג') שכמו שבהצעת המיטה הדין הוא שאין להציע ולסדר המיטה בשבת כדי שזה יהיה מוכן למוצאי שבת, מכל מקום במקום שיש ביזיון, כגון שמגיעים אורחים, או שביזיון בשבילו שזה נראה כך, מותר כיון שזה צורך השבת, אם כן הוא הדין בשטיפת כלים אם הדבר גורם לו צער, או אדם הסובל מוחסר ניקיון, מותר ונחשב הדבר כצורך שבת.
שטיפת כוסות
לעניין שטיפת כוסות מבואר שמותר להדיח את הכוסות, כיון שכל היום ראוי לשתייה, ואף אם יש לו עשרה כוסות מותר לו להדיח על אף שלא צריך יותר מכוס אחד, משום שכל אחד מעשרה כוסות ראוי לשתייה, וכך מבואר במשנה ברורה (סימן קטן כ"ו).
אמנם אם יודע שיותר לא יצטרך לשתות באותם כוסות, אסור.
לעניין שטיפת כלי קידוש אחר הסעודה בבוקר, כתב הילקוט יוסף (סימן שכ"ג הלכה י') על אף שבאותו שבת כבר לא ישתמש בכלי זה, מכל מקום מותר כיון שעדיין כוס זו ראוי לשתייה.
מכל מקום ראוי להחמיר שלא להבריק אותה במשיחה נוזלית.
