קוה אל ה' | פרשת יהדות

קוה אל ה’

אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ: (פרשת בהעלותך יב. יג’)

גאון עוזנו מרן החיד”א זצ”ל פירש בשם הקדמונים, ששתי הפעמים הן לשון בקשה ותחנונים, ועל דרך שאמרו בגמרא מסכת ברכות: (לב ע”ב) אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה, יחזור ויתפלל. שנאמר: (תהילים כז. יד’) “קוה אל ה’, חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה'”.

וכתב: “שמעתי משם הקדמונים, שמסרו למשה רבינו עליו השלום זה הסוד בשמים, שכשיתפלל ויאמר שתי פעמים “נא” בתפילתו, תתקבל התפילה. ומשום כך אמר “אל נא רפא נא לה”, ויעתר לו ה’.

ובזה פירשו, שכשאמר: “אעברה נא ואראה את הארץ הטובה”, אמר לו: “אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה” (דברים ג. כה’ – כו’), כלומר שלא יזכיר “נא” פעם נוספת. ואחר זמן רב מצא זאת ב”דרושי מרדכי”, שכתב בטעמו כי פעמיים “נא” בגימטריא – ‘מיכאל’ עם הכולל.

בתפילת “אל נא רפא נא לה” ישנן חמש תיבות כנגד חמשה חומשי תורה, כיון שמשה רבינו ביקש מהשם יתברך שישלח רפואה שלמה לאחותו בזכות התורה הקדושה. ועוד בא לרמז לנו שתכלית רפואתו ובריאותו של האדם היא למען התורה הקדושה, שיוכל ללמוד ולקיים את התורה הקדושה, כיון שכאשר האדם חולה אין באפשרותו ויכולתו ללמוד ולקיים את התורה.

וצריך לדעת כי כח התפילה גדול ביותר, והוא סוד עמידתו וחוסנו של עם ישראל, וכבר דרשו חז”ל על הפסוק “אל תיראי תולעת יעקב” מה התולעת אין כוחה אלא בפיה, אף עם ישראל אין כוחם אלא בפיהם.

פעם אחת בא למצרים שופט זקן וכסיל שונא ישראל, קאדי אלעשקיר שמו, ובכל יום ויום היה מעליל עלילות ברשע על ישראל, ובכל אשר יפנה ירשיע, והביא את היהודים במצור ובמצוק, עד כי לא יכלו נשוא, וגזר לאבד נפשות ישראל, ולגזול את ממונם, והיו ישראל בצער גדול, ונשאו עיניהם אל הרב הגדול רבי משה אלדמוהי שהיה חסיד גדול, וירא את הלחץ אשר מצרים לוחצים אותם, וקם משה ויושיעם.

וילך הוא והשמש שלו להשתטח על קברי הצדיקים לקדושים אשר בארץ המה, ולקח מרא וחצינא וחפר חפירה גדולה בבית הקברות, וירד לתוכה, ויאמר, גוזרני עליכם המתים הקבורים כאן, בשם ה’ אלהי ישראל שתתפללו עמי על ישראל הנמצאים בצרה גדולה, וכמו שאנחנו מתפללים עליכם שלש פעמים בכל יום ואומרים ברוך אתה ה’ מחיה המתים, כך תעמדו בתפלה על שארית הפלטה של עם ישראל, שהם כצאן אשר אין להם רועה, ומצרים לוחצים אותם ויאכלו את ישראל בכל פה, והיה מתפלל שם בבכיה ובדמעות שליש עד שכמעט היו נראות המצבות של הקברות מתגלגלות.

ויהי ככלות משה להתפלל, קרא לשמש שלו ואמר לו קום רד מהר מזה, ועבור בתיך העיר וראה מה נשמע שם, ואנכי אקרה כה. וקם וילך, ובהגיעו אל מקום בתי קברי חכמי הישמעאלים, וירא שם גדוד עם רב וכבד מאד, ויתמה על זה וישאל לגוי אחד מה זה ועל מה זה, ומה קול הקריה הומה? ויען הגוי ויאמר, הלא ידעת אם לא שמעת כי הקאדי אלעשקיר מת מיתה פתאומית, כי לא ידענו מה היה לו.

וישוב השמש ויספר לרב, ומיד בטלו גזרותיו של אותו רשע, שחק טמיא, וישמח הרב שמחה גדולה כי עשה ה’ נסים ונפלאות עם עמו ישראל, ותשקוט הארץ. (ספר לקוטי יוסף סמברי עמוד 121).

בכח התפילה ניתן ואפשר לשנות כל דבר בחיים.

בספר “תולדות מנחם” (עמוד עח) מסופר על מחנה גדול של צבא בראשות גנרל אחד, שלא נתנה שם רשות לחיילים היהודים ששירתו בצבא, לשבות ולנוח בשבת וימים טובים כדת.

הגאון הצדיק רבי נחום מהורודנא בשומעו, הלך אל הגאון רבי אלכסנדר משה לפידות, ויבקש ממנו כי ישתדל אצל הגנרל לשחרר את החיילים היהודים בימי שבת ומועד, בהיות שהיה הרב בקי בשפת המדינה. ויועדו יחדיו ויגשו אל הגנרל.

ויהי כבואם שמעו כי הגנרל הזה איש קשוח מאד, ועם כל זה הרהיבו עוז הרבנים ונכנסו למשרדו, וישאלם ברעם קולו, מה רצונכם? ויען הגאון לפידות ויאמר אליו, אדוני הגנרל, הנה רב היהודים עומד לצדי, וירמוז בידו על הרב הצדיק, והוא איש קדוש, רם ונשא מאד אצל כל היהודים, והוא מבקש כי בחסדך הגדול תואיל להטיב לחיילים היהודים הנמצאים תחת חסותך, לתת להם חופש בימי שבתות ובמועדי ישראל.

ויען הגנרל ברוגז, אינני מסכים לשחרר אותם, והם יעבדו כמו כל החיילים! ויצאו הרבנים מאתו וילכו בפחי נפש. והרב הצדיק רבי נחום אמר להגאון לפידות, בטוחני שלא אבדה תקוותינו, ועוד יצטרך אלינו הגנרל, עוד הוא מדבר והנה חייל אחד מראשי לשכת הגנרל רץ אחריהם, ויאמר אליהם, הגנרל קורא לכם לשוב אליו שנית, וישובו אליו.

ויאמר הגנרל אל הגאון לפידות, הנה פיך ענה בהרב הנלווה אליך, כי איש קדוש הוא, לכן הנני מבקש מאתו, בהיות כי יש לי בת יחידה, צעירה לימים, השוכבת על ערש דוי זה כחודש ימים, והרופאים נלאו מלהושיעה, אם הרב הקדוש הזה יעתיר בעדה ותתרפא, אמלא חפצכם ברצון, וגם אביעה תודתי אליכם.

ויאמר הגאון לפידות, הביאנו אל חדר הבת החולה. ויובילם הגנרל אל ביתו והראה להם את חדר החולה, והיתה צועקת ובוכה ממכאוביה, ויכנס הרב הצדיק ליד מטתה ויפרוש כפיו אל ה’ בתפלה ובתחנונים, ויתפלל ויאמר: אנא ה’ עשה למען שמירת שבתות קדשך על ידי עמך ישראל אנשי הצבא, ובזכות מצות שמירת השבת תשלח דברך הטוב לרפאות את הילדה החולה הזאת, ותקום מחוליה ותחיה בבריאות טובה, למען ידעו העמים, כי אתה אלהי כל הארץ, ובידך להמית ולהחיות, אל נא רפא נא לה.

ואחר תפלת הרב הצדיק פנו והלכו לדרכם. והנה אחר תפלת הרב הצדיק, לפתע פתאום רפתה מחלתה של הילדה ממנה לאט לאט, עד כי אחר יום או יומים שבה לאיתנה. לא עבר שבוע ימים, והנה הגיעה מרכבה הדורה לביתו של הגאון לפידות, ונתבקש לבוא עם חבירו הרב הצדיק אל בית הגנרל. וכרגע שלח הגאון וקרא את הרב הצדיק רבי נחום מהורודנא, ונסעו שניהם יחדיו, ובבואם אל הגנרל, קיבל אותם בכבוד גדול ויובילם אל חדר בתו הילדה, ויראו כי היא בריאה ושלמה ומשחקת בצעצועיה.

ויאמר להם הגנרל, עתה ידעתי כי ה’ הוא האלהים המקשיב אל הצדיקים רבני ישראל, ורק ברכתכם ותפילתכם הביאה לבתי מרפא בכנפיה, ועקבות מחלתה לא נודעו עוד, תחת אשר נלאו כל הרופאים לרפאותה ולא הצליחו, ואתם הרבנים החייתם אותי, כי מבלעדיה למה לי חיים. אני אסיר תודה לכם ומבטיחכם כי עוד היום אתן פקודה לשחרר את החיילים היהודים בשבתות ומועדי ישראל ואשים עיני עליהם לטובה. ונעשה קידוש ה’ גדול בדבר, ברוך המקדש שמו ברבים.

מעלת התפלה נשגבה ונעלה היא עד מאד, בה אדם יכול לפעול ישועות. ובלבד שיכוון לבו לאביו שבשמים. וכדברי המדרש והתלמוד ירושלמי (ברכות א’).

ועוד מצינו בגמרא מסכת ראש השנה (יח.) שהיה רבי מאיר אומר: שנים עולים למיטה וחלין שוה, וכן שנים עולים לגרדום לדין ודינם שוה. זה ירד ממטת חליו וזה לא ירד. זה נצול מהגרדום וזה אינו נצול. מדוע ולמה? אלא זה התפלל וזה לא התפלל, או זה התפלל ונענה וזה התפלל ולא נענה. ומדוע לא נענה? מפני שלא התפלל תפילה שלימה בכוונה. הוי אומר שתפילה בכוונה כחה גדול ועצום עד כדי שיכולה לשנות גזר דינו של אדם.

ואפילו נגזרה עליו מיתה רח”ל, צדיק מצרה נחלץ ויבוא רשע תחתיו. ולמרות שבימינו קשה מאד לכוון בתפילה כי מי זה האיש שיוכל לומר שהוא מכוון בתפילה, והלא רבנו ה”חפץ חיים” היה רגיל לומר שאם אדם יכוון בברכה אחת בלבד, כבר יש בכחה להעלות את כל התפילה עמה ביחד רק העיקר “שיתפוס” משהו בתפילה, ויכוון בו בכוונה שלימה.

וכדברי הרה”ק רבי מנחם מנדל מקוצק זיע”א, שהתפילה משולה לחץ וקשת, והכלל הוא שכמה שימתח האדם את החץ יותר, כך יגיע רחוק יותר. והוא העניין בתפילה, כמה שיכוון יותר כך תקבל תפילתו ביותר.

חובה עלינו להתפלל על כל דבר, כיון שכאשר משיגים דבר ללא תפילה, דומה הוא לבניין שנבנה ללא יסודות, אין לו קיום, ועתיד הוא ליפול.

מסופר על אחד מגדולי ישראל, שבבחרותו היה שקדן מופלג ומעולה במידות, ראש הישיבה שלמד בה נתן בו את עיניו לקחתו כחתן לבתו, כיון שראה שהוא המובחר מכל תלמידיו. כשהציע בפניו ראש הישיבה את הצעת השידוכין, סירב ואמר שאינו מסכים לשידוך. אמר לו רבו: הלא בתי כלילת המעלות ובטוח הייתי שתרצה בה. מה מום מצאת בי או בבני ביתי?

ענה לו תלמידו ואמר: אמנם לבטח בתך כלילת המעלות היא, וכבוד גדול הוא לי לקחת לאשה את בתו של ראש הישיבה, אך מה אעשה שביום כיפור האחרון לא התפללתי ובקשתי על שידוך, ולכן איני רוצה כעת להתחתן, עד אשר אתפלל בימים הנוראים ואבקש מרבונו של עולם שימציא לי את זיווגי ההגון, ואז יעמוד ביתנו איתן לעד.

לכן נר לרגלנו, כי כל דבר לו נזדקק ונרצה, ששורשו יהיה אך ורק על ידי תפילה. ונזכה לשפע גדול ויקוים בנו “והריקותי לכם ברכה עד בלי די”.

מאת: הרב דוד הכהן – גן יבנה.

פוסטים נוספים באתר

ותדבר מרים ואהרן במשה | פרשת יהדות
ותדבר מרים ואהרן במשה

וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח: (במדבר יב. א’)בילקוט “מעם לועז” כתב וז”ל: על זה אמר שלמה

קרא עוד »
אל תגעו במשיחי | פרשת יהדות
אל תגעו במשיחי

וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה (פרשת בהעלותך יב. ח’) בעבדי במשה. אינו אומר בעבדי משה, אלא בעבדי במשה, בעבדי, אף על פי שאינו משה,

קרא עוד »
אהבתם? שתפו ברשת!
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
מאמרים חדשים שעלו לאתר
אבלות בין המצרים | פרשת יהדות
אבלות בין המצרים

ימים אלו ימי בין המצרים, אבלים אנו כל בית ישראל די בכל אתר ואתר, על חורבן בית מקדשנו ותפארתנו, על אשר ניטלה עטרת ראשנו, על

בין המצרים | פרשת יהדות
בין המצרים

בין המצרים הכל על תקופת בין המצרים אלו תאריכים נקראים בין המצרים? הימים שבין צום יז’ בתמוז ועד צום תשעה באב, נקראים “בין המצרים”.  ע”פ

פרשת דברים | פרשת יהדות
פרשת דברים

פרשת דברים פרשת דברים המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרק א’ ראשון א אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל

פרשת מסעי | פרשת יהדות
פרשת מסעי

פרשת מסעי פרשת מסעי המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרק לג’ ראשון א אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָצְאוּ

פרשת מטות | פרשת יהדות
פרשת מטות

פרשת מטות פרשת מטות המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרק ל’ ראשון ב וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת, לִבְנֵי

מעוניינים לפרסם כתבה? השאירו פרטים!
Translate »
שינוי גודל גופנים
ניגודיות