וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה…. (פרשת שמות פסוק א')
תקנו חכמים:
הפרשה שקורין אותה בשבת בבית הכנסת, חייב כל אדם לקרותה גם בביתו שנים מקרא ואחד תרגום, כדי שיהיה בקי בתורה. ויקראנה בניגון הטעמים.
הפליגו חכמים במעלת דבר זה ואמרו: כל המשלים פרשיותיו עם הציבור, מאריכים לו ימיו ושנותיו.
וכתב רבי יעקב בפרפרותיו:
ואלה שמות בני ישראל – נוטריקון:
ואדם אשר לומד הסדר
שנים מקרא ואחד תרגום,
בקול נעים ישיר,
יחיה שנים רבות ארוכות לעולם.
ובספר ה"לבוש" כתב:
ואלה שמות; נוטריקון:
וחייב אדם לומר הפרשה
שנים מקרא ואחד תרגום.
וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה….
סופי תיבות "תהלים" רמז לימים אלו שמתחילים ימי השובבים ומרבים בהם בתהלים, "שובבים", ראשי תיבות: שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים. ימים אלו מסוגלים כחודש אלול ועשרת ימי תשובה. והתהילים כידוע מסוגל להועיל כנגד כל הצרות הבאות לאדם, לכן בימים אלו עושים תענית דבור, וקורים ג' פעמים תהילים ללא הפסק עם וידוי הגדול וחוזרים בתשובה, ונחשב להם כאילו התענו משבת לשבת, ונחשב לחמשה וששים אלף ושש מאות תעניות.
שלמה המלך אומר "כל עמל האדם לפיהו" (בקהלת י.ז) כלומר רוב העברות שעושה האדם , עושה בפיהו, והם חנופה, שקר, לשון הרע וכו'.. ולכן התענית שעושים, דוקא תענית דבור ולא באוכל כדי לכפר על עברות אלו שבפה, ובפרט על עון לשון הרע שהוא קשה מג' עברות והם: עבודה זרה, גלוי עריות, שפיכות דמים (ערכין טו:).
מאת: הרב דוד הכהן – גן יבנה.
