מסירות נפש | פרשת יהדות

מסירות נפש

פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי: לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם: (פרשת פנחס כה. יא’ יב’).

תחילתו של עניין היה כאשר בני ישראל חנו במדבר. אורחיו של הקדוש ברוך הוא. הסתופפו בצל ענני הכבוד, אכלו מן ושליו ושתו מי באר. חיים נינוחים ושלווים.
שעת אחר הצהריים הגיעה, רוח נעימה נשבה, והם יצאו להתאוורר מעט. יצאו מסוכת ענני הכבוד אל הרחבה שמחוץ למחנה, וראו יריד מדייני לממכר כלי חרס. בקתות קטנות ותצוגה של כדים. המבחר אינו עשיר, והמחיר יקר. מעקמים את האף. המוכרת מציעה: הכנס פנימה, יש שם מבחר גדול יותר. הוא נכנס לאפלולית הבקתה – ושם יושבת מוכרת צעירה, גם הלבוש אינו צנוע. היא מחייכת, ומוזגת כוס יין צונן, ישן ומשכר. היין עלה לראש, והוא שכח מהכדים. היא הוציאה מחיקה פיסלון קטן, וביקשה שישתחווה לו. עד שהוא חזר לעצמו, נכשל בשתיים מן העבירות החמורות ביותר. גם עבודה זרה, וגם גילוי עריות (סנהדרין קו.).

חרון אף עלה בעם, והנגף התחיל

המגיפה זיעזעה את העם, וניתקה אותו מבנות מדיין. אבל באופן מוזר, לא הייתה בלבם טינה על המדיינים: “תבינו”, אמרו, “זוהי התרבות שלהם. מתירנות. כך הם חיים. זה הסגנון שלהם. נכון שזה רחוק מן המושגים שלנו. נכון שאבותינו לא חינכו אותנו בצורה כזו. ונכון שהקדוש ברוך הוא כועס עלינו, לא היינו צריכים להתפתות. אבל הם לא אשמים. יש להם כזו תרבות, מערבית”…
וכנגד הדעה הזאת, בדיוק כנגד הדברים הללו, בא הכתוב למחות! “צרור את המדיינים, והכיתם אותם!” מדוע? “כי צוררים הם לכם!” דעו, שאין זה רק סגנון החיים שלהם, מתירנות נבובה ורקובה. דעו שהם רצו להחטיא אתכם, להשחית אתכם! לקלקל את תומתכם ולטמא אתכם!
התום והטוהר היהודי הם לצנינים בעיניהם, והם שמו להם למטרה לעקור אותם מן השורש! על כך: “צרור את המדיינים!”
ומיד בסמוך לכך מעשהו הבזוי והשפל של נשיא בית אב לשמעוני. בן מאתיים וחמישים שנה היה זמרי בן סלוא כשהביא את כזבי בת צור לפתח אוהל מועד ושאל את משה רבנו, זו אסורה או מותרת? נתעלמה ממנו ממשה הלכה כל הבועל ארמית קנאים פוגעים בו. ראה פנחס מעשה ונזכר הלכה, אמר לו למשה מקבלני ממך הבועל ארמית קנאין פוגעין בו, אמר לו קריינא דאגרתא איהו ליהוי פרוונקא, מיד ויקח רמח בידו … וידקור את שניהם..וגו’: קנאותו זו של פנחס היא שהביאה להשבת חמתו של הקדוש ברוך הוא מעל בני ישראל, ובכך לא כילה הקדוש ברוך הוא את בני ישראל.

הסבר רבינו האלשיך הקדוש

מסביר רבינו האלשיך הקדוש זצ”ל: בא וראה מה עבירה גורמת! בתחילה היה זמרי בן סלוא “איש ישראל”, חשוב ונעלה, “ונשיא בית אב”. ועכשיו – הוא “מוכה”, חבול ומובס. אבל לא סתם מוכה, אלא “הוכה עם המדיינית”. נעשה שפל ומדורדר כמוה! עימה – במחיצתה! (יומא לה: – עבודה זרה ה.) הם עוד לא ייפרדו לנצח!
ומה היה שכרו של פנחס על מעשהו זה? “ברית שלום”. ועל כך אומר רש”י “בדין הוא שיקבל שכר”. ולכאורה מהו בדין שיקבל שכר? כלום יעלה על הדעת שהקדוש ברוך הוא יקפח אותו על מסירות נפשו להצלת כלל עם ישראל במעשה אמיץ זה?

וי”ל משל למה הדבר דומה? למלך שיצא לצייד עם חייליו ובדרכם התנפלו עליהם שודדים, וכמעט גברה ידם של השודדים והיה נשבה המלך, והנה אחד מחיילי המלך אזר אומץ ונטל את חרבו של המלך וחירף את נפשו וגבר על השודדים וכך ניצל המלך. המלך לא הוקיר את אותו חייל ולא נתן לו שום שכר על גבורתו והצלחתו להניס את השודדים.
והנה לאחר זמן יצא המלך עם מזכירו, עוזרו למדבר, ובתוך כך שהיו משוחחים ביניהם התנפלו עליהם כנופיית שודדים וכמעט שהרגו את המלך ועוזרו. אך בכוחות לא לו עמד עליהם עוזרו של המלך וחירף את נפשו, גבר על השודדים והציל את המלך, כשחזרו לארמון המלך גידל המלך את עוזרו מזכירו מעל כל השרים. בראות השרים כך, שאלו למלך, אדוננו המלך, מדוע לזה המזכיר גידלת ורוממת, ואילו החייל באירוע הקודם שאף הוא חירף נפשו והצילך לא הוקרת, לא קידמת ולא גידלת? ענה המלך ואמר, החייל שהציל אותי, זו הייתה מלאכתו, זה היה תפקידו, וחייב היה לעשות זאת, מה שאין כן זה המזכיר, לא חייל ולא שומר הוא, וגם לא איש מלחמה הוא, תפקידו הוא, עוזר ומזכיר, ואם עשה מה שעשה בדין מגיע לו שכר על כך שהרי מסר את נפשו עבורי.
כך גם פנחס, “ויקם מתוך העדה” – מי אלו הם העדה? אלו הסנהדרין, הרבנים, החכמים, ופנחס היה אחד מהם, איש צדיק, תלמיד חכם, לא איש צבא וביטחון, וכשראה שיש פגיעה במלך – הקדוש ברוך הוא, נטל חייו בידיו וסיכן עצמו ומסר את נפשו והיה מוכן למות בשביל כבודו של הקדוש ברוך הוא, ולכן בדין הוא שיקבל שכר על כך.

מאת: הרב דוד הכהן – אור דוד על הפרשה.

פוסטים נוספים באתר

שכר על מסירות נפש | פרשת יהדות
שכר על מסירות נפש

לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם: (פרשת פנחס כה. יב’) זכה פנחס וקיבל שכר שלא כדרך הטבע. וכך פירש התרגום יונתן בן עוזיאל

קרא עוד »
זכות פנחס - פרשת יהדות
זכות פנחס

פִּנְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי: (פרשת פנחס כה.

קרא עוד »
מצוות עשה ולא תעשה | פרשת יהדות
מצוות עשה ולא תעשה

מספרים על רב שהגיע לקהילה חשובה בחו”ל והוזמן לדרוש בפני הקהילה בשבת. בערב שבת התעניין נשיא הקהילה אצל הרב על מה מתכונן לדבר? אמר הרב,

קרא עוד »
אהבתם? שתפו ברשת!
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
מאמרים חדשים שעלו לאתר
אבלות בין המצרים | פרשת יהדות
אבלות בין המצרים

ימים אלו ימי בין המצרים, אבלים אנו כל בית ישראל די בכל אתר ואתר, על חורבן בית מקדשנו ותפארתנו, על אשר ניטלה עטרת ראשנו, על

בין המצרים | פרשת יהדות
בין המצרים

בין המצרים הכל על תקופת בין המצרים אלו תאריכים נקראים בין המצרים? הימים שבין צום יז’ בתמוז ועד צום תשעה באב, נקראים “בין המצרים”.  ע”פ

פרשת דברים | פרשת יהדות
פרשת דברים

פרשת דברים פרשת דברים המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרק א’ ראשון א אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל

פרשת מסעי | פרשת יהדות
פרשת מסעי

פרשת מסעי פרשת מסעי המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרק לג’ ראשון א אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָצְאוּ

פרשת מטות | פרשת יהדות
פרשת מטות

פרשת מטות פרשת מטות המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרק ל’ ראשון ב וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת, לִבְנֵי

מעוניינים לפרסם כתבה? השאירו פרטים!
Translate »
שינוי גודל גופנים
ניגודיות