וישלח את העורב | פרשת יהדות

וישלח את העורב

וַיְשַׁלַּח אֶת הָעֹרֵב וַיֵּצֵא יָצוֹא וָשׁוֹב עַד יְבֹשֶׁת הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ: וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה מֵאִתּוֹ לִרְאוֹת הֲקַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה: (פרשת נח ח'-ז'ח')
העורב נשלח סתם ללא מטרה מוגדרת, בשונה מהיונה שמשימת שליחותה הוגדרה, שנאמר "לראות הקלו המים מעל פני האדמה".
חז"ל אמרו {בראשית רבא לג, ה.} שנח לא רצה להכניס את העורב לתיבה. אמר לו הקב"ה לקבלו, שעתיד להיות בו צורך, שאל נח: אימתי? אמר לו הקדוש ברוך הוא: "עד יבושת המים מעל הארץ", עתיד צדיק אחד (הוא אליהו הנביא) לעמוד ולייבש את העולם (כאשר גזר שלא ירד מטר, בימי אחאב ואיזבל והוצרך לברוח ולהתחבא בנחל כרית) ואני מצריך לו (שהוא ניזון ע"י העורבים, ככתוב: "והעורבים מביאים לו לחם ובשר").
וכבר אמרו רבותינו, שאם בשביל כמה עורבים שעתידים לפרנס את הצדיק, הציל הקדוש ברוך הוא את כל מין העורבים לדורותיו – מליארדים במהלך הדורות! – על אחת כמה וכמה שהוא מרחם עלינו בשביל המצוות המעטות שאנו מקיימים!
והרב "צרור המור" זצ"ל מצא לדברי המדרש רמז בפסוק, הרומז לכך שהוא נסוב על אליהו הנביא, התשבי זכור לטוב. שכן "יבשת" בהיפוך אותיות, הוא "תשבי"!

ובמדרש רבא מובא דין ודברים מעניין בין נח לעורב

אמר העורב לנח מכל החיות הבהמות והעופות שבתיבה לא מצאת לשלוח אלא אותי? אמר לו נח, ומה צורך לעולם בך? לא ראוי אתה לא לקרבן ולא לאכילה!
מדרש תמוה!
מה טענתו של העורב מדוע דוקא הוא נשלח, הלא משימה זו היתה צריכה להתבצע על ידי מאן דהוא?
מדוע לא מצא הקדוש ברוך הוא עוף אחר טהור שיבצע את המשימה להביא לחם ובשר לאליהו? דוקא העורב – שמתאכזר אפילו על בניו, כיון שנולדים לבנים חושב הוא שאינם בניו ומניח להם, והקב"ה ברוב רחמיו ממציא יתושים לאותם גוזלים שנזונים מהם – לבני עורב אשר יקראו …
אפשר לומר שהכל נובע מהויכוח המסורתי – העתיק יומין איך צריכה להיות ההתייחסות לאנשים שרחקו מתורה ומצוות – האם שמאל דוחה או ימין מקרבת?
הגמרא בסנהדרין לז' אומרת: ר' זירא אמר מהכא {בראשית כז-כז} וירח את ריח בגדיו אל תיקרי בגדיו אלא בוגדיו הנהו בריוני דהוה בשיבבותיה דר' זירא דהוה מקרב להו כי היכי דניהדרו להו בתיובתא והוו קפדי רבנן כי נח נפשיה דר' זירא אמרי עד האידנא הוה חריכא קטין שקיה דהוה בעי עלן רחמי השתא מאן בעי עלן רחמי הרהרו בלבייהו ועבדו תשובה:

רבי זירא היו בשכונתו בריונים והיה מקרבם שיחזרו בתשובה והיו חכמים מקפידים עליו על שהוא מקרב אותם, כאשר נפטר ר' זירא אמרו אותם בריונים, {עד עכשיו היה החרוך, קטן השוקיים, – כנוי מקובל לר' זירא – שהיה מבקש עלינו רחמים} עכשיו מי יבקש עלינו רחמים? הרהרו בלבם ועשו תשובה, הרי יפה עשה שקרבם שלבסוף אף הם חזרו בתשובה.
רואים שכבר אז היה ויכוח שכולו לשם שמים איזו גישה ראויה, שמאל דוחה, או ימין מקרבת?
כנראה שאליהו הנביא צידד כדעת חכמים. שהרי בסנהדרין קיג'. כתוב "אבא אליהו קפדן הוה! שכעס על אחאב ואמר " חי ה' אלקי ישראל… אם יהיה… טל ומטר"
אליהו הנביא הוא פנחס שקינא את קנאת ה' ועצר את המגיפה בעם ישראל שנאמר: פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי: לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם: וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
הוא היה קנאי לה' – הוא קורא לאחאב מלך ישראל – "עוכר ישראל" והוא נוטה יותר להרחיק את אותם שהתרחקו מדרך ה', ולשיטתו אין מקום לעורבים בעולם – זהו עוף טמא – לא לאכילה ולא לקרבן – כשיטת נח במדרש.

כנראה שלכן שלח לו הקב"ה את האוכל ע"י העורבים. רצה הקב"ה ללמד שאסור לזלזל חלילה בשום דבר – ולא לבטל חלילה שום כלום וצריך תמיד להסתכל על הכף זכות – לחפש את האורות ולא את הצללים.
וכשאליהו רואה שמי שעושה את השליחות הזו להביא לו לחם ובשר אלו הם העורבים זה גרם לו לשנות את השקפת עולמו.
לפי זה יובן המדרש, (בראשית רבא לג, ה.) שנח לא רצה להכניס את העורב לתיבה. אמר לו הקב"ה לקבלו, שעתיד להיות בו צורך, שאל נח: אימתי? אמר לו הקדוש ברוך הוא: "עד יבושת המים מעל הארץ", עתיד צדיק אחד (הוא אליהו הנביא) לעמוד ולייבש את העולם (כאשר גזר שלא ירד מטר, בימי אחאב ואיזבל והוצרך לברוח ולהתחבא בנחל כרית) ואני מצריך לו (שהוא ניזון ע"י העורבים, ככתוב: "והעורבים מביאים לו לחם ובשר").
מכאן שיש להעריך כל מה שברא הקב"ה בעולמו שהכל לצורך ואל לנו לבוז לשום בריאה באשר היא כי לכל דבר יש צורך בו.
כעת נבין את המדרש.בסנהדרין. {בראשית ח-טז} צא מן התיבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך וא"ר יוחנן מכאן אמרו שנאסרו בתשמיש המטה ת"ר שלשה שמשו בתיבה וכולם לקו, כלב ועורב וחם, כלב נקשר, עורב רק, חם לקה בעורו {בראשית ח …} והנה מדקדוק הלשון בכתוב שנאמר וַיְשַׁלַּח אֶת הָעֹרֵב וַיֵּצֵא יָצוֹא וָשׁוֹב עַד יְבֹשֶׁת הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ: ולא וַיִּשְׁלַח מלמד שלא היתה זו שליחות אלא גירוש!
כי רצה נח להעניש את העורב על התנהגות לא ראויה בתיבה. על זה שואל העורב את נח, מכל הנמצאים כאן בתיבה לא מצאת את מי לגרש רק אותי? מה עם חם בנך? מה עם הכלב? הרי גם הם לא נהגו כשורה כמוני?
משיב נח לעורב: חם – הוא בן אדם יש לו אפשרות לחזור בתשובה, לכפר על חטאו – תשב אנוש עד דכא.
לכלב יש תפקיד בעולם הוא שומר על בעליו, שומר על הצאן, על הבית…
אבל אתה מה יש תועלת בך? ומה צורך לעולם בך? לא לאכילה ולא לקורבן.
על כך אומר הקב"ה לנח – ראייתך מוגבלת להווה ואינך רואה ולא יודע את העתיד, אבל אני קורא הדורות רואה שבעתיד אצטרך את העורב כדי לקיים את אליהו הנביא ולכן הנח לו.
שמאל דוחה וימין מקרבת.

מאת: הרב דוד הכהן – גן יבנה.

פוסטים נוספים באתר

מפני מי המבול | פרשת יהדות
מפני מי המבול

וַיָּבֹא נֹחַ וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וּנְשֵׁי בָנָיו אִתּוֹ אֶל הַתֵּבָה מִפְּנֵי מֵי הַמַּבּוּל: (פרשת נח ז. ז')מפני מי המבול. אף נח מקטני אמנה היה, מאמין ואינו

קרא עוד »
כפירה מבית ומחוץ | פרשת יהדות
כפירה מבית ומחוץ…

עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר: (פרשת נח ו, יד). מספרים על הרב עזריאל הילדסהימר זצ"ל, רבה

קרא עוד »
כי מלאה הארץ חמס | פרשת יהדות
כי מלאה הארץ חמס

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ: (פרשת נח ו-יג)אסון נורא התרחש בתקופתו של נח

קרא עוד »
מבצע מטורף! ניקוי ספות עד הבית

החל מ- 250 ₪ בלבד

עסקים מומלצים באינדקס אנ"ש
דבר תורה על פרשת השבוע
תכנים חדשים שעלו לאתר
הלכות ביקור חולים

להלכה: מצווה לבקר את החולים, ומצווה זו נאמר על כל אחד מישראל. ונאמרו ג' טעמים בכך, ולכן המבקר את החולה צריך לשאול את החולה האם

מה מברכים על חמאת בוטנים?

להלכה: חמאת בוטנים ברכתה 'שהכל נהיה בדברו'. בביאור הדברים: חמאת בוטנים, יש לברך עליו ברכת 'שהכל נהיה בדברו', כמבואר בספר הליכות ברכות (סימן ר"ב אות

מה מברכים על תן צ'אפ?

להלכה: על תן צ'אפ יש לברך 'שהכל נהיה בדברו'. בביאור הדברים: תן צ'אפ הוא מחטיפי התירס, שברכתו 'שהכל נהיה בדברו', וכתב בספר הליכות ברכות (סימן

הנחת אפר בראש החתן בחופה

להלכה: בני אשכנז וחלק מבני הספרדים נהגו להניח אפר בראש החתן במקום הנחת תפילין, כמבואר בגמרא, ואילו חלק מבני הספרדים נהגו שלא להניח אפר, אלא

Translate »