אנו שואפים תמיד להצליח, הפתגם אומר,
מה הדבר המוצלח ביותר בחיים? ההצלחה!
אנו שואפים תמיד להצליח, להרוויח, להקים בית טוב, משפחה טובה, לחתן את הילדים.
אך בואו ונדבר היום לא על הצלחות אלא על כשלונות, כשלא הולך, כשהכל נתקע.
אדם רוצה להתקדם בחיים ובפרט ברוחניות ואז נערמים כל מיני קשיים וכישלונות למיניהם. ואז אנו שואלים את עצמנו מה אנו אמורים לעשות עם כשלונות? האם זה סימן שהנכשל אבוד? או אולי יש כאן איזה סימן, איתות משמים?
הכישלון הגדול ביותר בהיסטוריה שעד היום הוא לא מובן! כיצד הוא נעשה וכל מי שמתבונן בו, ממש מתבייש! זהו החטא הגדול שנעשה לעם ישראל כעם, והוא חטא העגל!
זה דור שיצא ממצרים, דור שראה את הניסים והנפלאות שאירעו במצרים, עשרת המכות, קריעת ים סוף, ראתה שפחה מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי הכהן, מעמד בו הצביעו כלפי שמיא ואמרו "זה אלי ואנוהו", דור דעה, עם של נביאים, זכו לאכול את המן שירד משמים, לשתות מבארה של מרים, מוקפים בענני כבוד, מעמד הר סיני, רואים את הקולות, את הברקים, שמעו את הקב"ה אומר: "אנכי ה' אשר הוצאתיך מארץ מצרים", שמעו את הקב"ה אומר: "לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני", נשמתם פרחה מהם, מה קורה כאן? איך אפשר להבין זאת?
רק משה רבנו עוזב אותם לבד לארבעים יום, הם כבר בועטים ואומרים לרבונו של עולם, אין צורך בך, אנו כבר נסתדר, נעשה לנו איזה בעל חי שנקדש אותו והוא ינהיג אותנו, הוא ידאג לנו למים, לאוכל, הוא יוביל אותנו לארץ ישראל, הכל יהיה בסדר!
מה קורה כאן? יש להם דעת? זה עם זה? מה הולך כאן? כזו כפיות טובה לקב"ה? רק הבוקר קיבלתם לחם משמים, הבגדים שלכם כובסו, מים בשפע בלב המדבר, אז מה אלו אנשים נורמליים?
דוד המלך ביטא זאת בתהילים קו, במספר מילים עוצמתיות: "וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב"! הם המירו את הקב"ה הכל יכול, שעשה להם ניסים ונפלאות, במה? בשור!
מה אם כן עומד אחרי מעשה העגל? והשאלה הגדולה ביותר היא, למה קרה כל הסיפור הזה?
ובפרט שאנו מאמינים שהכל מלמעלה, יש יד מכוונת, אם כן מדוע כל הסיפור הזה של העגל נדחף לכאן, דוקא בזמן העליה המטאורית של עם ישראל, מה טמון כאן? מה רוצים משמים לומר לנו, ללמד אותנו? והשאלה היא, האם בכלל הקב"ה מעורב בכישלונות שלנו או לא? ואיך עלינו להגיב על כישלונות?
שאלה נוספת: כל עיתון מחפש שיצרכו אותו ולכן הוא מבליט בענק ובצבע את הכותרת וזה מה שצד את העין, זה מה שמושך את הקורא לרכוש את העיתון, הכותרת למעשה אמורה לשקף את המאמר.
פרשת כי תשא עוסקת בכישלון, בהתרסקות, בנפילה הגדולה של העם, ומה הכותרת של הפרשה? "כי תשא"! מה זה תשא? תרים את ראש בני ישראל, בתרומות שנדבו למשכן הורם קרנם של ישראל. אז דווקא הפרשה הזו שמדברת על הנפילה הכי גדולה שהיתה נקראת כי תשא? איך מתחברת הכותרת עם התוכן?
כנראה שלכישלון יש היבט עמוק יותר ממה שאנו חושבים. מלבד הנפילה והעגמת נפש שיש בכישלון, כנראה שיש בו גם עליה והתרוממות.
מספרים על איזה סטודנט איש רוח, עם ראש טוב אך הוא נחל כשלונות רבים, הוא חשב אולי הוא צריך לשנות מסלול, ללמוד משהו אחר, היה מאוד מבולבל ורצה לדעת כיצד מתמודדים עם כישלונות?
שלחו אותו להודו, שם אמרו לו נמצא איזה גורו זקן שיודע את סוד החיים והוא כבר ינחה אותו מה עליו לעשות.
מיודענו הגיע להודו חיפש וחיפש עד אשר מצא בין שני הרים באיזו מערה חשוכה איזה גורו זקן, עם זקן ארוך וגבות עבוטות, מנותק לגמרי מהעולם החיצון.
הם משוחחים ביניהם, הסטודנט שואל אותו את כל השאלות המעיקות עליו, ולבסוף הוא שואל: תאמר לי בבקשה, איך מתמודדים עם כישלון?
חייך הגורו ואמר: הבט שם לאחור, מביט הסטודנט ורואה ארגז מונח לו שם בפינה.
תפתח את הארגז בבקשה. הוא פותח ומוצא שם: גזר, ביצה ופולי קפה.
אומר לו הגורו בבקשה תרתיח אותם במים.
לאחר שרתחו אומר לו הגורו בוא ונראה מה קרה לכל אחד מהם.
הגזר התרכך. הביצה נתקשתה, והפולי קפה הפיצו את ריחם
אמר לו הגורו, איך מתמודדים עם כישלון? יש שלש דרכים!
יש מי שהוא כמו גזר, הוא מתרכך, נשבר, לא מחזיק את עצמו ואומר עזוב זה לא בשבילי.
יש מי שהוא כביצה, מתקשה, מקשה את לבו ועורפו ובא בטרוניה כלפי מי שאמר והיה העולם, עד שכבר התחלתי להיות בן אדם ולהתחזק ברוחניות, תראה איזה נפילות, איזה כשלונות עזוב זה לא בשבילי.
ויש מי שהוא כפולי קפה, שמנסה להשתבח ולהפיץ ארומה, ריח נעים גם מהכישלון שבו הוא נתון, הוא מנסה ללמוד מהכישלון דברים חדשים איך להישמר שלא למעוד שוב ושוב.
הגמרא בשבת פח ע"ב: מבטאת בחמש מילים את מצבם של עם ישראל באותה תקופה: "אמר עולא עלובה כלה מזנה בתוך חופתה". כמה עלובה אותה כלה שעדיין עומדת תחת החופה וכבר מזנה! כך היו עם ישראל, עוד באותו יום שהקב"ה מוריד להם לחם משמים, נותן להם מים, ענני כבוד מקיפים אותם, הם רק קיבלו את התורה, משה רבנו עולה למרום להביא את התורה, זו הכתובה המאשררת את הנישואים ביננו לבין הקב"ה, ומה הם עושים? זונים אחרי אלוהים אחרים, בוגדים!
אם כן מה רוצה ללמדנו התורה בכישלון הגדול הזה?
עלינו לדעת כי פעמים הקב"ה מגלגל לנו כישלונות! על פניו נראה כי חטא העגל היה יזום, טמנו להם מארב, מדוע משה רבנו אומר להם בעוד ארבעים יום אני חוזר כאשר הוא יודע שהוא חוזר ביום הארבעים ואחד?
זאת ועוד, הקב"ה מאפשר לשטן להראות לעם ישראל את מיטתו של משה רבנו פורחת באוויר ומלאכי רום מבכים אותו, למה? מדוע?
אלא שבאמת פעמים הקב"ה רוצה לזעזע אותנו ולכן הוא מגלגל לפתחנו כישלונות, כשהכל הולך חלק ורגוע, האדם נכנס לשגרת חיים, לאדישות, ואז הדברים נעשים כשלעצמם, על אוטומט. אבל כשקורה פתאום איזה פנצ'ר, איזה כישלון, או אז אתה מתחיל להפעיל מתוכך עוצמות חבויות שפתאום באות לידי ביטוי.
הנה דווקא בזמן זה בו נמצאים עם ישראל ברמות גבוהות כל כך של בניית קשר הדוק עם הקב"ה, אומר לנו הקב"ה, אינני מעוניין שהקשר הזה יבוא סתם כך על מי מנוחות, כשאתם מקבלים הכל בחינם, מה אתם נותנים מעצמיכם לקשר הזה?
הקב"ה מניח לפתחינו כישלון, נפילה, ואומר: כעת הבא ונראה איך אתם מתמודדים עם זה? מה תהא תגובתכם? איך כעת תעבדו אותי? האם תצליחו להתנער מעפר, לקום וללבוש בגדי תפארת עמי? האם תהיו בעלי תשובה אמיתית? כמה אתם מחוברים אלי?
זהו הלקח הראשון שבורא עולם רוצה ללמדנו, איך לנצל את הנפילה, את הכישלון.
מלבד זה הנסיונות באים כדי שנלחם, שנתמודד ונתקן את הרע!
חטא העגל היה בתקופת הבניה של עם ישראל. בואו נראה איך אתם מתמודדים עם העבודה הזרה הזו, עם גילוי עריות, עם מחולות וריקודים, האם אתם מסוגלים להתמודד עם זה? ואם כשלתם, האם תכירו בנפילתכם? תתחרטו? תקבלו עליכם לעתיד להיטיב דרככם?
אם כן כל החוויה שלשמה ברא הקב"ה את העולם היא כדי להתמודד מול הרע ולהכניעו, הקב"ה לא ברא את העולם הזה בשביל הצדיקים, צדיקים יש לו מספיק למעלה, כאן זה עולם העשיה, עולם ההתמודדות, ולכן דוקא בתפר הזה של בניית הקשר בינו לביננו, בתקופת הזוהר של יציאה ממצרים, מתן תורה, הוא מעמיד אותנו בנסיונות לראות עד כמה אנחנו חזקים ומכניס לנו את הנפילות, את הכישלונות הללו לראות עד כמה אנחנו חזקים ונאמנים.
תובנה חשובה יש להסיק מהדברים והיא: כישלון קורה והכישלון אינו פשלה הכישלון הוא המבחן!
בתלמוד מובא סיפורו של דוד המלך עם בת שבע. לא ניכנס לעומקם של דברים אם כן חטא או לא, אך עצם הסיפור הזה בכלל יש בו טעם לפגם ובפרט לדוד המלך ע"ה. איך קורה דבר כזה?
כמו כן עם ישראל שחטא בחטא העגל מיד לאחר מתן תורה. הקב"ה מעיד על עם ישראל ואומר מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי כל הימים וגו', איזה מדרגות גבוהות הגיעו עם ישראל וברגע אחד התרסקו למטה לתחתית שאול? איך זה קורה?
אומרת הגמרא: דע לך שפעמים מגלגלים נפילה זאת על האדם מלמעלה. מדוע? כי הקב"ה רוצה לזעזע אותך, להכניס מימד של התמודדות ועשיית תשובה, ואז העבודת ה' שלך משתנית לחלוטין.
וכך אומרת הגמרא בעבודה זרה דף ד' ע"ב: והיינו דא"ר יוחנן משום ר"ש בן יוחאי לא דוד ראוי לאותו מעשה ולא ישראל ראוין לאותו מעשה. לא דוד ראוי לאותו מעשה דכתיב {תהילים קט-כב} ולבי חלל בקרבי. ולא ישראל ראוין לאותו מעשה דכתיב: מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי כל הימים. אלא למה עשו? לומר לך שאם חטא יחיד אומרים לו כלך אצל יחיד ואם חטאו צבור אומרים (לו כלך) אצל צבור
הקב"ה רצה ליצור מודל של בעל תשובה, אם אדם יחטא בחטאים הכי גדולים, יאמרו לו אל תישבר ברוחך, הנה דוד המלך אף הוא חטא וחזר, גם אתה יכול לחזור. חטא דוד המלך משולב בגילוי עריות ובשפיכות דמים ובכ"ז חזר בו והכל על מקומו בא בשלום, גם אתה חזור בך והכל יסתדר.
ואם ציבור חטאו ויאמרו איך יקבל אותנו הקב"ה? גם אז יאמרו להם, עם ישראל חטאו בעגל וה' קיבל אותם שנאמר: סלחתי כדבריך!
לפי הגמרא הזו למעשה לא חטא דוד ובת שבע ולא חטא העגל היו אמורים להיות, אלא שמשמים גלגלו זאת ללמד לכלל ישראל מודל של בעלי תשובה!
אנו אומרים על הקב"ה שהוא נורא עלילות!
מה זה האמרה הזו? הקב"ה נורא עלילות? הקב"ה חלילה מעליל עלינו עלילות?
אלא זו בדיוק הכוונה, שהקב"ה פעמים מגלגל עלינו דברים
- כדי לעורר בנו את אלמנט התשובה, וזאת כי בעל תשובה עובד את ה' במסירות כל עצמיותו לקב"ה, במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד
- כי בעל תשובה מביא לקב"ה את הרע הכי גמור, כיון שהוא היה שם ומתקן את הרע שבו הוא היה במקומות הנמוכים ביותר וזהו האין סוף של הטוב שמגיע עד המקומות הנמוכים ביותר לתקנם.
למסקנא: צריך לנצל את הכישלון. אם נפלת אז יש דרך אחת לבא ולומר, אני לא שולט בעצמי, זה לא בשבילי, עזוב אותי מיזה וזהו
ויש דרך נוספת: נכשלתי נכון, אבל אפשר להתחזק בדבר מסויים וזה יהווה תיקון לכישלון, ובכך אני הופך את הכישלון להצלחה, הכישלון שהפיל אותי אתמול מקדם אותי היום.
הנסיונות, הנפילות, המעידות שלנו שפעמים ממוקדים הם משמים לא באים חלילה להפילנו אלא אדרבה להמריץ אותנו להשתמש בהם כמנוף לעליה, לחפש יותר את הקב"ה ולהידבק בו.
זהו גם הסוד ב"מחצית השקל". מדוע מחצית ולא שקל שלם?
ראיתי בני אדם רבים שאינם חוזרים בתשובה. כי הם חשים שלא יצליחו בכך. הם חוששים שאם יתחילו לשוב בתשובה הם יפלו באמצע הדרך ולא יצליחו להתרומם ולהתעלות.
אומרת התורה: אתם יודעים כיצד מנשאים את ראש בני ישראל לאחר חטא כה גדול? ב'מחצית'. תן חצי. אפילו חצי דרך. תתחיל להשתנות. במשהו, אפילו קצת. אם תתחיל להתרומם, הרי בסיעתא דשמיא תעפיל אל ראש ההר. יהודי אינו צריך להתייאש. הוא אף פעם אינו יכול לומר על עצמו שאין הוא יכול. עליו רק להתחיל וה' יתברך יהיה בעזרו
פתחו לי פתח כחודו של מחט ואפתח לכם פתח כפתחו של אולם
מספרים על אחד מילדי האדמורי"ם שהיה משחק מחבואים עם חבריו, ולאחר דקות בא לאביו והיה בוכה, שאלו אביו מדוע הינך בוכה? אמר לו כי הסתתרתי על העץ והחברים שלי לא מחפשים אותי! שכחו ממני התחיל אביו בוכה אף הוא ואמר: רבש"ע גם הוא בוכה פעמים שהוא מסתתר מאיתנו כדי שנחפש אותו, אבל אנחנו אומרים אם הוא מסתתר כנראה שהוא לא רוצה אותנו ואז אנחנו עוזבים אותו.
הכישלון הינו מנוף לכן….
