שירת הים היא שירה מופלאה הנאמרת לאחר קריעת ים סוף, המופיעה בספר שמות פרק ט"ו. השירה מתארת את השבח וההודיה של בני ישראל לה', על הנס הגדול של הצלתם ממצרים וטביעת המצרים בים.
"שירת הים" נקראת כך מפני שהיא נאמרה על שפת הים, מיד לאחר מעברם הבטוח של בני ישראל ביבשה בתוך הים שנחצה לשניים. משה רבנו ובני ישראל שרים יחד את השירה כהודיה והכרה בגדולת האל.
השירה מאופיינת במבנה מיוחד, עם משפטים קצרים, בעלי מקצב וחרוזים, המדגישים את עוצמת הנס ואת התלהבות בני ישראל. "אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה'", כך פותחת השירה, ומדגישה את האחדות והשותפות של כל העם בהודיה.
נוסח שירת הים לקריאה
אָז יָשִׁיר משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזּאת ליהֵוָהֵ וַיּאמְרוּ לֵאמר. אָשִׁירָה ליהֵוָהֵ כִּי גָאה גָּאָה סוּס וְרכְבו רָמָה בַיָּם עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה. זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלהֵי אָבִי וַאֲרמְמֶנְהוּ: יהֵוָהֵ אִישׁ מִלְחָמָה. יהֵוָהֵ שְׁמו: מַרְכְּבות פַּרְעה וְחֵילו יָרָה בַיָּם. וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף: תְּהמת יְכַסְיֻמוּ. יָרְדוּ בִמְצולת כְּמו אָבֶן: ימִינְךָ יהֵוָהֵ נֶאְדָּרִי בַּכּחַ. יְמִינְךָ ה' תִּרְעַץ אויֵב: וּבְרב גְּאונְךָ תַּהֲרס קָמֶיךָ. תְּשַׁלַּח חֲרנְךָ יאכְלֵמו כַּקַּשׁ: וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמו נֵד נזְלִים.
קָפְאוּ תְהמת בְּלֶב יָם:
אָמַר אויֵב אֶרְדּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל. תִּמְלָאֵמו נַפְשִׁי אָרִיק חַרְבִּי תּורִישֵׁמו יָדִי: נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמו יָם. צָלֲלוּ כַּעופֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים: מִי כָמכָה בָּאֵלִם יהֵוָהֵ מִי כָּמכָה נֶאְדָּר בַּקּדֶשׁ. נורָא תְהִלּת עשֵׂה פֶלֶא: נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמו אָרֶץ: נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זּוּ גָּאָלְתָּ. נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ: שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן. חִיל אָחַז ישְׁבֵי פְּלָשֶׁת: אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדום אֵילֵי מואָב יאחֲזֵמו רָעַד. נָמגוּ כּל ישְׁבֵי כְנָעַן: תִּפּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדל זְרועֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן. עַד יַעֲבור עַמְּךָ יהֵוָהֵ עַד יַעֲבר עַם זוּ קָנִיתָ: תְּבִאֵמו וְתִטָּעֵמו בְּהַר נַחֲלָתְךָ מָכון לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ יהֵוָהֵ. מִקְדָּשׁ אֲדנָי כּונְנוּ יָדֶיךָ: יהֵוָהֵ יִמְלךְ לְעלָם וָעֶד:
כִּי בָא סוּס פַּרְעה בְּרִכְבּו וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם וַיָּשֶׁב יהֵוָהֵ עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם. וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוךְ הַיָּם:
מתי קוראים את שירת הים?
את שירת הים קוראים בתורה במהלך תפילת שחרית מדי יום במסגרת פסוקי דזמרה, בשל חשיבותה ומסריה של הודיה והאמונה בבורא. כמו כן, קוראים את השירה בציבור בשבת פרשת בשלח, המכונה גם "שבת שירה", אז קוראים בפרשת השבוע את הקטע המתאר את יציאת מצרים וקריעת ים סוף.
בקהילות רבות נהוג לשיר את שירת הים בלחן מיוחד, ומנהג נוסף הוא לעמוד בעת קריאת השירה בבית הכנסת, כמחווה של כבוד והערכה לנס הגדול המתואר בשירה.
מעלת אמירת שירת הים
לפי הקבלה, שירת הים מבטאת מציאות רוחנית גבוהה מאוד. חציית ים סוף מסמלת את שבירת הגבולות של הטבע, את המעבר מחיים של שיעבוד לחיים של חירות רוחנית וקרבה לאלוהים. מקובלים מפרשים שהשירה היא ביטוי עמוק של גילוי השכינה, והתקרבות הנשמה למקורה האלוקי. כל מילה וכל אות בשירת הים טעונות במשמעות סודית, הקשורה לספירות ולייחודים רוחניים המכוונים לתיקון העולם ולגילוי אור אין-סוף בעולם התחתון.
מובא בזוהר הקדוש פרשת בשלח ר"כ: "כל האומר שירת הים בכל יום ומכוון בה, יזכה לאומרה בעולם הבא, לשבח בה בימי מלך המשיח בשמחת כנסת ישראל בקדוש ברוך הוא. ואדם העושה כן, הקדוש ברוך הוא מוחל לו על כל עוונותיו ומציל אותו מכל צרות שבאות לעולם". הזוהר מדגיש כי יש מעלה עצומה לומר את שירת הים בשמחה, כדי לקבל מן השמיים שפע סגולה כפי שהיה בזמן קריעת ים סוף.
במשנה ברורה נפסק בעקבות כך להלכה: "ויאמר שירת הים בשמחה, וידמה בדעתו כאילו באותו היום עבר בים, והאומרו בשמחה מוחלין לו עוונותיו".
לבטל גזרות קשות ורעות
גם המקובל רבי שמשון מאוסטרופולי כתב בספרו "שמש ומגן" כי "בכל עת ובכל רגע שהאדם מזכיר את יציאת מצרים, בדיבורו ועושה מעשה לגרש מפניו אויב ומבטל מעליו כל גזרות קשות ורעות, ונכנעים כוחות הטומאה ומתגברים כוחות הקדושה. והזכרת ניסי יציאת מצרים הם שמירה מעולה לעיתות צרה".
בעל ספר ה'חרדים' מצטט את הילקוט שמעוני על הפסוק: "ויסע משה" – "שהסיעם מעוונותיהם, שנמחלו להם העוונות על ידי השירה. שכל מי שנעשה לו נס ואומר שירה – מוחלין לו על כל עוונותיו".
אמירת שירת הים בשמחה מסייעת לא רק לכפרת העוונות, אלא יש בה כוח להשפיע על כל יהודי את כל הישועות. ה'בית אהרן' כתב: "בשירת הים יש הכל, מה שהיה ומה שעתיד להיות, וכל הגאולות וכל העניינים שצריך האדם, הכל נכלל בשירת הים. ואם יאמר האדם שירת הים בכל לב ובמסירות נפש כל אחד לפי מה שהוא, יתוקן כל ענייניו בגוף ובנפש".
