שפתי חכמים | פרשת יהדות

שפתי חכמים על פרשת וילך

{ב}א כאלו אמר לפי שה’ אמר אלי לא תעבור יהושע הוא עובר אבל לא מפני שתשש כחו כי כתיב לא כהת’ עונו וגומר דא”ל שוה’ הוא באנפי נפשיה כאלו אמר אל אוכל ועוד שה’ אמר אלי דכיון שפירש לא אוכל איני רשאי אם כן היינו שהקב”ה אמר אליו לא תעבור לכ”פ שוה’ אמר הוא פי’ אל פניו כלומר לא אוכל לפי שה’ אמר וגומר והוי”ו וה’ הוא כמו ואדם אין ופירושו לפי שאדם אין: ב והטעם כדי שלא יצטער שנטלה הגדולה ממנו ונתנה ליהושע דכיון שנסתמ’ ממנו מסורות החכמה למה לו חיים. ואם תאמר למה מהפך רש”י ומפרש בתחלה לא אוכל עוד לצאת ולבא ואחר כך מפ’ אנכי היום שלא ע”ד הקרא. ועוד קשה האי ד”א הל”ל מיד קודה אנכי היום. ויש לתרץ על דרך פלפול לא אוכל עוד לצאת ולבא יכול כו’ עד לפי שה’ אמר אלי וגו’ ומקה רש”י ע”פ זה ואם תאמר והרי איתא במדרש היום מלאו ימי וכו’ א”כ ש”מ דבלא טעם זה וה’ אמר אלי וגומר לא היה יכול עוד לצאת ולבא ומתרץ לעולם וכו’ כמו שפירשתי ודקא קשיא לך הרי איתא במדרש היום מלאו ימי וכו’ דמשמע דבלא טעם שה’ אמר אלי וגומר לא היה עוד יכול לצאת ולבא. י”ל שהמדרש מפ’ לצאת ולבא בע”א ד”א לצאת ולבא בד”ת וכו’ בשם מהרי”ץ. ולפי ד”א צ”ל וה’ אמר וגו’ כמשמעו ועוד שה’ אמר הרא”ם:
{ו}ג הא דלא פירש”י האי לא ירפך במקום אותך כמנהגו בכל מקום שפי’ לא יעשה אותך רפוי לפני סיחון ועוג נרא’ מפני כי כל כי נתינת טעם קאי אדלעיל מיניה דכתי’ לא תערצו מפני ה’ מפני שלא יעש’ אותך רפוי ע”ה לא תירא הניחא אי פי’ של לא ירפך לאיתן לך רפיון להיות נעזב ממנו א”ש משו”ה לא תיר’ כיון שאינך נעזב מן השם אבל אם היה פי’ לא יעשה אותך רפוי לא יפול עליו לא תערצו כי אין זה סיבה שלא תערצו וכ”ה גם כן דברי הרא”ם:
{ז}ד דק”ל דלקמן כתיב כי אתה תבוא וגומר א”כ סתרי קראי אהדדי וא”ל כי אתה תבוא פי’ כמו כי אתה תביא ז”א שהרי אונקלוס תרגם על כי אתה תבוא וגומר ארי את תיעול עם עמא הדין ושם תרגם ית ומתרץ דה”פ משה אמר לו: ה דבר פי’ מנהיג:
{ט}ו(מהר”ן) כונת רש”י שפי’ התורה הזאת הנזכר כאן ר”ל כל התורה מבראשית עד לעיני כל ישראל ולא כמו התורה הזאת שכתוב אחר זה שר”ל משנה התורה לבד דלמה יתן להם רק משנה תורה לכהנים ואל כלה:
{י}ז פי’ אם היה זורע באיסור בשמטה אסור אחר השמטה כמו בשמטה א”נ ספיח דשמטה:
{יב}ח דקרא דלמען ישמעו שב אל הנשים ולמען ילמדו שב אל האנשים והטף אינן לא בכלל שמיט’ ולא בכלל למוד אלא ליתן שכר למביאיהם:
{יד}ט דא”ל ציווי ממש שהרי לא כתיב אחריו שום ציווי:
{טז}י לאפוקי שתפרש שנכר קאי אאלהי וכאלו אמר אלהיי של נכר הארץ וכ”ת ה”נ דא”כ הל”ל לאלהים נכרים דלא מצינו אלהי דבוק עם מלה שלאחריו וזה יוכיח אלהי אברהם כו’ דפי’ אלהי של אברהם וכו’ ואין אלה’ דבוק למלה שלאחריו ועוד דאם אלהי דבוק למלה של נכר אם כן מלת הארץ אין נופל עליו מצאתי בשם מהרי”ץ. וכ’ הרא”ם מ”ט קרי ע”א נכרי בעבור שהם כנכרים נחשבים בארץ שאין הארץ שלהם שכבר נגזרה עליהם שיגרשו משם:
{יז}כ פי’ הסתרת פנים הוא העדר השגחתו כי כל מי שאינו רואה דבר אין משגיח בו:
{כא}ל ואין להם פתחון פה לומר אלו היינו יודעים בכל אלו הרעות לא היינו עוברים על מצות השם ואז יקראו אתה שירה הזאת שכתוב בה בפי’ ההתראה שהתרה בם על כל הרעות: מ ר”ל הרי עינינו רואות שהלבבות מתמעטות ומה זה דכתיב כי לא תשכח וגומר:
{כג}נ כלומר דקראי אדלעיל ויאמר ה’ אל משה הנך שוכב עם אבותיך וגומר ואחר שסיים דבריו עם משה צוה את יהושע אבל אינו דבוק עם ויכתוב משה וגומר שא”כ שמשה היה המצוה ה”ל לומר אשר נשבע להם לא אשר נשבעתי להם אבל לא יכול רש”י להוכיח מדכתיב ואנכי אהיה עמך והוא יהיה עמך מבע”ל כיון שמשה היה המצוה דיש לומר דפי’ הוא ואנכי אהיה וגומר כלומר זכותי יהיה עמך מ”ה מוכרח רש”י להוכיח מאשר נשבעתי אבל אי לאו דכתיב אשר נשבעתי היינו מפרשים האי כי אתה תביא כלפי משה שמשה צוה ליהושע והאי דקאמר לעיל כי אתה תבוא כו’ היינו דרך עצה בעלמא מ”ה הוכיח רש”י דמוסב כלפי שכינה ממלת אשר נשבעתי:
{כו}ס שהוא ל’ הווה ולא ל’ ציווי כלומר עליכם לקחת את ס”ת הזה ולשום אותה מצד הארון להיות לעד כל הימים:
{כח}ע ר”ל אמאי לא כתיב שיתקעו כמו דכתיב בפ’ בהעלותך כשיקהיל אותם: פ פי’ אם תמצא לומר יהושע לא השליט עליהם מ”מ היה לו לתקוע שהרי משה עדיים היה קיים ל”פ ואף בחייו כו’ כלומר בשלמא אם היה יהושע שלוט בהם אחרי מות משה היו תוקעים בהם אף באותו יום שמת משה אבל מדלא השליט יהושע בהן אחרי מות משה דין הוא שיגנזו באותו יום שמת משהו לא ינהג בהם משה שררה ביום המיתה לקיים מה שנאמר אין שלטון ביום המות כלומר אין שררה הנוהג באדם כל ימיו נוהגת ביום מותו ואין להקשות למה נגנזו אף אם לא יגנזו לא יתקעו בהן וי”ל דגם זה היה שררה שאף שהיו בעין לא השליט בהם יהושע ולכן נגנזו וכן מצינו בדוד המלך ע”ה בכ”מ שמזכירו הזכירו דוד המלך ובאותו יום שמת כתיב ויקרבו ימי דוד למות מהאי טעמא ואין שלטון וגו’:
{כט}צ ולפיכך כינה מיתתו של יהושע שהיא מיתתו של משה וכתב אחרי מותי במקום אחרי מות יהושע:

קרדיט: סדר שפתי חכמים על פרשת וילך שייך ל”תורת אמת”.

פוסטים נוספים באתר

שניים מקרא ואחד תרגום על התורה | פרשת יהדות
שניים מקרא ואחד תרגום – וילך

{א} וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵֽל:  מ  וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵֽל:  ת  וַאֲזַל מֹשֶׁה וּמַלִיל יָת פִּתְגָמַיָא הָאִלֵין עִם כָּל יִשְׂרָאֵל:

קרא עוד »
כלי יקר על התורה | פרשת יהדות
כלי יקר על פרשת וילך

{א}וילך משה וידבר את הדברים האלה. כל המפרשים נדחקו בהליכה זו כי לא פורש להיכן הלך ולי נראה לפרש אותה בשני פנים. האחד הוא, לפי שרצה

קרא עוד »
אהבתם? שתפו ברשת!
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
מאמרים חדשים שעלו לאתר
הלכות ערב שבת | פרשת יהדות
הלכות ערב שבת

הלכות ערב שבת השו”ע בסימן רנ’ סעיף א’ כותב: ישכים בבוקר ביום שישי להכין צרכי שבת מסביר המשנה ברורה דכתיב: והיה ביום השישי והכינו את

הלכות נרות שבת | פרשת יהדות
הלכות נרות שבת

הלכות נרות שבת נרות שבת עניינם הוא משום שלום בית. והפירוש: בעבר, לא היו מנורות ואורות כמו היום ולכן כדי שיהיה אור בבית היו מדליקים

פרשת וילך | פרשת יהדות
פרשת וילך

פרשת וילך פרשת וילך המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרק לא’ ראשון א וַיֵּלֶךְ, מֹשֶׁה; וַיְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה,

פרשת ניצבים | פרשת יהדות
פרשת ניצבים

פרשת ניצבים פרשת ניצבים המלא – עם ניקוד וטעמים – חידושי תורה ופרפראות על הפרשה פרק כט’ ראשון ט אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי יְהוָה

מעוניינים לפרסם כתבה? השאירו פרטים!
Translate »
שינוי גודל גופנים
ניגודיות