רבי דוד אבוחצירא הוא בין הדמויות הבולטות בקהילה היהודית בנהריה, וחצרו מהווה מוקד משיכה למבקרים רבים. רבי דוד מגיע משושלת משפחת אבוחצירא המפוארת, שהשפיעה באופן משמעותי על החיים היהודיים במשך דורות. רבי דוד נולד בשנת 1952 הוא נכדו של הבבא סאלי, ומסכת חייו כוללת מסירות עמוקה ללימוד התורה, לדקדוק הלכה ולהפצת ערכי היהדות בקרב תלמידיו ומקורביו.
רבי דוד אבוחצירא נולד למשפחה בעלת שורשים רוחניים עמוקים ובעלת מורשת רבנית, שמקורה במרוקו. משפחת אבוחצירא ידועה בהעמדת דורות של רבנים מכובדים, החל מרבי יעקב אבוחצירא זצ"ל, דרך נכדו, הבבא סאלי זצ"ל, ועד לאביו של רבי דוד, רבי מאיר אבוחצירא זצ"ל.
חייו המוקדמים התאפיינו במסירות נפש ללימוד התורה, ובהבנה עמוקה של האחריות המוטלת עליו להעברת המורשת. חינוך שלא רק הכין את רבי דוד לתפקידו העתידי בקהילה, אלא גם טבע בו תחושת מחויבות עמוקה לקיים ולהרחיב את מורשת המנהיגות הרוחנית של משפחתו.
התרומה לקהילה בנהריה
בחייו שזורות תרומותיו המשמעותיות לקידום הרוח בחיי הקהילה בנהריה. הרב התמנה לרב הראשי הספרדי של העיר נהריה כשהוא בן 25 בלבד, ובכך הוכרז כרב הקהילה הצעיר ביותר בארץ.
נהריה של אז לא היתה מקום של תורה, ובטח לא של חסידות וקבלה. במעבר רבי דוד לנהריה הוא הפך אותה לעיר מלאה בתורה.
כרב הראשי של נהריה, היה שותף רבי דוד בקידום החינוך היהודי, השמירה על ערכי הדת והצמיחה הרוחנית בקהילה. כהונתו התאפיינה במאמצים לחזק את הזהות היהודית, באמצעות יוזמות שנועדו לכוון את חברי הקהילה למוסדות תורניים כמו תלמודי תורה וישיבות קטנות.
בנהריה ייסד רבי דוד את ישיבת אביר יעקב, ישיבה תיכונית תורנית, ישיבה קטנה וכן כוללי אברכים תחת חסותו. השפעתו הגיעה גם לערים הסמוכות, שהיו בקשר מתמיד עם הרב, ושמעו הגיע לכל רחבי הארץ.
רבי דוד מתפטר מרבנות העיר
בשנת תשמ"ד נפטר הבבא סאלי בעיר נתיבות, ובצעד מפתיע החליט רבי דוד להתפטר מרבנות העיר. באותם ימים החלה קהילתו להתרחב, כשהוא מכונה בפי כל מאז ועד היום "האדמו"ר רבי דוד אבוחצירא".
היום הוא מקובל בקרב חסידים רבים, ורבים מחכים למוצא פיהו מכל הגוונים והעדות: ספרדים, אשכנזים, חסידי גור, באבוב וחסידויות נוספות. הוא בעל כריזמה גדולה, חן וחביבות וגם מסוגל לחולל פלאים על ידי ברכותיו.
בזכות ברכתו של רבי דוד אבוחצירא
רבים מגיעים אל רבי דוד ומספרים שנושעו. גם הרב יגאל כהן מספר על בתו שהיא מקרה של "נס רפואי":
"אשתי הייתה בהיריון עם תאומות. אחת מהן אובחנה עם מום קשה מאוד בלב, והרופאים לא נתנו לה סיכוי לחיות. כל הפרופסורים אמרו חד משמעית – התינוקת תצא לאוויר העולם ולא תחיה יותר מחמש דקות. כך אמרו פרופסור באסותא, שני פרופסורים בתל השומר, רופא בבני ברק ורופא בגבעת שמואל. כולם אמרו להפיל כי אין סיכוי", מתאר הרב כהן בצורה קודרת. "אמרתי לאשתי, 'בואי ניסע לרבי דוד אבוחצירא'. נסיעה ארוכה, חיכיתי שלוש־ארבע שעות. הרב שמע את הסיפור ואמר: 'הילדה הזאת תחיה'. כך הוא אמר לי, במילים האלה. הייתי חצי דקה אצלו, אבל התרגשתי מאוד מהמילים האלו. הרגשתי כזה כוח, שאפילו אם כל העולם נגדי, אני את הילדה הזאת אביא לעולם. המילה של הרב נתנה לי אמונה. ללכת לבד נגד הזרם לא הייתי מצליח, אבל אצל הרב קיבלתי כוח". הרב כהן מתאר את רגעי הלידה: "במהלך הלידה, צוות של חדר ניתוח חיכה שהתינוקת תצא ויעשו לה ניתוח לב פתוח כדי להציל משהו מהלב, שתחיה לפחות זמן מה. אני אומר תהלים, וחושב על זה שייקחו אותה ישר לחדר ניתוח. והנה, באה האחות ואומרת לי: 'מזל טוב, יש לך בת' ושמה לי אותה בידיים. אני לא מבין מה קרה, למה היא לא בדרך לניתוח? אז האחות אומרת לי שלא יודעים איך, אבל היא נושמת בכוחות עצמה. הילדה הזאת אמנם נולדה עם מום בלב, אבל החמש דקות שנתנו לה התארכו מאז כמה שנים טובות…".
